.
יגאל אריאליאלכס צ'רקוב
בביתנו בית גיל הזהב, בין תלמידי הקרמיקה הלך רוח של עגמומיות, המדריך לקרמיקה פוטר או שעזב בגלל חוסר כימיה עם הנהלת הבית
הייתי אז בבית גיל הזהב כחמש שנים, בשנים הראשונות היה לנו מדריך לקרמיקה, אדם שחיבבנו אותו לא מפני שהיה מדריך טוב או איש קריזמטי אלא מכיוון שאהבנו מאד את התחביב הזה
לא זכור לי כמה זמן עבר אולי שבוע או שבועים והנה רכזת התרבות שלנו הציגה לפנינו את המדריך החדש, אלכס צ'רקובבתחילה התייחסנו אליו בחששנות ובתהייה, האם יש לו הידע שהיה לקודמו, והסבלנות הדרושה ללמד תלמידים בני הגיל השלישי, תכונות שאינן טמונות באופיו של כל מורה
כעבור זמן קצר, אחרי כמה שיעורים נוכחנו לדעת שכושרו של מורה זה הוא מעל ומעבר לציפיותינו. אמת, היינו חדשים בתחביב זה, אך עד אותו יום לא נתקלנו באדם בעל כישורים נפלאים כאלה, אדם שלש בחומר במהימנות מפתיעה, אדם שאצבעותיו יוצרות ברגעים מה שאחרים יוצרים בקושיים ובמאמצים במשך שבועות רבים
והמפליא ביותר היחס החברי והסבלנות אין קץ שיש לו אל כל תלמיד ותלמיד, בין אם תפיסתו מהירה ובין אם הוא קשה תפיסה
אנו יושבים סביבו בפה פעור ומסתכלים בתמהון איך אצבעותיו המתפתלות סביב החומר לשות בעיסתו ומשנות את צורתו הגולמית לדמות מושלמת שכל אבריה מלאי חן ועדינותאין ספק שביתנו רכש אמן בעל שיעור קומה נדיר, איש אשכולות, משכמו ומעלה גם בפסול וגם בציור ובעיקר ביחס אנושי ובסבלנות. אדם זה הוא נכס יקר לביתנו ועלינו לתת לו את התנאים שיוכל לחיות ולעבוד עמנו עוד שנים רבות
בתקוה שתמצא הנוסחה והכימיה המתאימות בינו לבין ההנהלה ושגם היא תדע להעריך נכס זה, ואנו הדיירים נזכה לחסות בתחום היצירה והאמנות עוד שנים רבות
יגאל אריאלי
