סביון אביבי – Senecio vernalis

בערבית – שיח' אלרביע

באנגלית – Croundsel

תיאור הצמח: סביון אביבי הוא צמח חד-שנתי. גובהו 30-15 ס"מ. גבעוליו זקופים, עליו מחולקים לאונות רחבות ומשוננות. הוא פורח בחודשים פברואר-מאי. הקרקפות בעלות פרחי היקף לשוניים ופרחי מרכז צינוריים וצבעם צהוב. הצמח נפוץ מאוד בחבל הים-תיכוני של הארץ בשדות בוק ובמעזבות.

מקורות ופולקלור: בהבשיל הזרעים נראית הקרקפת ככדור עטור שערות שיבה ומכאן השם סביון שניתן לצמח. גם השם הלועזי Senecio מקורו במלה Senec שפירושה זקן, סב.

דיוסקרידס ממליץ להשרות סביון ביין כתרופה לכאבי בטן וקולפפר העשבונאי מציין את יעילותו הרבה בטיפול בחום גבוה.

רפואה עממית: ברפואה העממית יצא לו שם כמנקה וכמטהר מעיים. כסם הגורם להקאות קלות. בשל צבעם הצהוב של פרחיו הוא מקובל ברפואה של "דומה בדומה, או כפי שהיא מכונה היום "רפואת החתימות" לטיפול במחלות צהבת וכבד. בסין משמש הצמח הכתוש לטיפול בפצעים ודלקות עור ומוהל שנסחט ממנו לטיפול בדלקת עיניים. יהודי טוניס שותים מרתח פרחים ועלים לטיפול בשטפי דם פנימיים ובעמירות.

אופן השימוש: חולטים כפית פרחים יבשים בכוס מים רותחים, משהים כ5- דקות ושותים. יפה לטיפול בעצירות ובכאבי בטן.