סמבוק שחור – Sambucus nigra

בערבית – בלסאן

באנגלית – Elder

תיאור הצמח: הסמבוק השחור הוא שיח או עץ שגובהו 10-4 מ' עליו ביציים מחודדים, מסודרים על הגבעול בזוגות ומסוריים בשוליהם. הפריחה באביב. התפרחת שטוחה וקוטרה 20-10 ס"מ. צבע הפרחים לבן-קרם. הפרי ענבה שחורה הנישאת כאשכול על אמירי הגבעולים. הצמח גדל בתרבות בגינות כפרים ערביים באזור יהודה, שומרון והגליל.

מקורות ופולקלור: סגולות המרפא של המסבוק השחור ידועות זה מאות בשנים. מולדתו באירופה וצפון-מערב אפריקה. גלנוס גדול הרופאים של העולם העתיק (200-129 לסה"נ) מסווג את הצמח "כחם ויבש" וככזה הוא ממליץ עליו לטיפול בנזלת ובליחות המצטברות בגוף. ההודים הקדמונים השתמשו בשורשים ובפירות לטיפול בשלשול ובמיימת ומהפירות הפיקו תרופה לקוצר נשימה ועצירות בדרכי השתן. אצל הנוצרים הוא מסמך כאב, סבל ומוות כיוון שמגזעו הכינו את הצלב, עליו נצלב ישו. באירופה מאמינים שהסמבוק מרפא כל מחלה בגוף ולכן הוא כונה בשם "ארגז התרופות העממיות".

טוביה הרופא (1708-1652( מרבה בשבחו ואומר עליו: "עץ הלז כל עוד שאתה משבח אותו הרי פוגם בו כי כולו רפואי הוא וטבעו חם ויבש מפזר כל נפוח. פרחיו מרככים ופותחים ומפזרים יותר, מסוגלים להזעה ועוסקים בהם ברפואות פנימיות… קליפתו התחתונה משלשלת ליחות רעות."

רפואה עממית: בכפרים הערביים שביהודה, שומרון והגליל וכן בערים חברון, בית ג'אלה ורמאללה נוהגים לגדלו בגינות הבית למטרות רפואיות. בעיצומו של האביב קוטפים את התפרחות, מיבשים אותן ומכינים מהן תה רפואי לטיפול במחלות חורף כמו: שעלת, שפעת ושיעול. ברפואה הטבעונית משתמשים בכל חלקי הצמח: הפרחים יפים לנזלת ולהורדת חום. מהפירות החורים נוהגים להכין סירופים ויין לטיפול בהצטננות, בשיעול ובשפעת. העלים והקליפה לטיפול בעצירות, דלקת פרקים ולשטיפת הפה.

אופן השימוש: חולטים כפית של פרחים יבשים בכוס מים רותחים, ממתיקים בדבש ומשהים כ5- דקות ושותים. יפה להורדת חום, לנזלת, למחלות דרכי הנשימה, לשיעול ולשפעת.מבשלים 50 גר' פירות סמבוק בליטר יין שולחני מתוק, מסננים ושותים כוסית ביום. יפה לטיפול בשיעול, בדלקת גרון, בשפעת ובהצטננות.