מרוה ריחנית – Salvia dominica

בערבית – ח'ויח'ה

באנגלית – Dominica sage

תיאור הצמח: בן-שיח ממשפחת השפתניים, שגובהו 100-40 ס"מ. גדל בהצלחה באדמות גירניות, ונפוץ בגליל, בכרמל, בהרי יהודה, בגבעות השפלה, במדבר יהודה ובנחלי הנגב. גבעוליו מסועפים ומעוצים. עליו משולשים, מכוסים במעטה צמרי צפוף וצבעם ירוק אפרורי. הפריחה בחודשים פברואר-מאי. צבע הפרחים לבן. מועד האיסוף: כל ימות השנה.

על גבעולי הצמח מתפתחים עפצים, שטעמם מתוק, והם אהובים מאוד על ערביי הארץ. משום כך הם יכנו את הצמח בשם "חויחה", שפירושו – האפרסקים הקטנים, על שום טעם העפצים המזכיר להם במידת-מה טעם של אפרסקים.

רפואה עממית: מרווה זו, כאחותה המרווה המשולשת, מקובלת מאוד גם היא, הן כתבלין לתה והן בשימוש רפואי – כתרופה לעצבים רופפים, להזעת-יתר, לכאבי בטן, להקאות, לשיבושים במחזור החודשים, לדלקות החיך והחניכיים, לנשירת שערות ולקשקשים.

אופן השימוש: מבשלים חופן עלים בליטר מים, ממתיקים את המרתח בדבש ושותים חצי כוס ביום אחרי הארוחה. תה זה יעיל מאוד לטיפול בכאבי בטן, בהקאות, בהזעת יתר ובשיבושים במחזור החודשי.לדלקות החיך והחניכיים: לועסים עלה אחד של מרווה ריחנית במשך 5 דקות. מרווה ריחנית ויין: חולטים חופן עלי מרווה ריחנית בליטר יין אדום רותח. שותים מהיין כוסית ביום. יין זה יעיל לטיפול בעצבים רופפים.נשירת שערות וקשקשים: מבשלים שני חופני עלים בליטר מים במשך חצי שעה, מסננים את המרתח ושוטפים בו את שיער הראש. טיפול זה מומלץ לאלה הסובלים מקשקשים בשיער ומנשירה.