לימון (הדר הלימון) – Citrus limon[

בערבית – לימון חאמד

באנגלית – Lemon

תיאור הצמח: הלימון הוא עץ הדר קטן וקוצני מאוד. העלים – דמויי ביצה או מוארכים, שפתם משוננת. צבעם ירוק בהיר. הלימון פורח ומניב כמעט כל השנה. הפרחים – בודדים או ערוכים באגודות, לבנים, ירודים או ארגמניים. הפרי דמוי ביצה ולעתים מסתיים בפיטם. הקליפה דקה וצבעה צהוב בהיר. מוהל הפרי חמוץ.

מקורות ופולקלור: גידול הלימון הוא עתיק יומין. משערים כי מוצאו מצפון בורמה, וכי מכאן עבר גידולו להודו ולפרס עוד בימים קדומים. בשעה שהוכנס הלימון לאירופה הדרומית – חשבו אותו למין אתרוג וקראו לו בשם הכללי Citrus. שם שניתן בלי הבחנה ללימון, אתרוג ותפוח זהב.

פירות ההדר, מלבד האתרוג, היו בארץ כבר בתחילת המאה הראשונה לספירה וגידולם התרכז ביישובים שבאזור החוף: יפו, קיסריה, עכו.

בספרו של היהודי אבן-ג'אמיה רוןפא-הבית של הסולטאן צלאח אל-דין (1193-1171) מצאנו שקליפת הלימון מעוררת את התיאבון, עוזרת לעיכול, מבשמת את הנשימה. מיץ לימון, בייחוד אם משתמשים בו לשטיפת הגרון, הוא רפואה מועילה נגד דלקות גרון, שקדים, הפרעות בעיכול, בחילה, הקאה, כאב-ראש, סחרחורת וכנגד השפעתו המשכרת של היין. הרמב"ם ממליץ על תבשיל מיוחד המכיל לימוד לטיפול בעצירות: תרנגולת מבושלת בזעפראן, סוכר ומי לימון וסלק.

רפואה עממית: יהודי תימן משתמשים בתערובת של לימון ועראק לעיסוי חולים בהצטננות ובשפעת.

יהודי מרוקו שותים מיץ לימון מעורב במעט סוכר, בבוקר על קיבה ריקה לטיפות בדיזנטריה ודלקות בגרון.

יהודי עיראק השתמשו בלימונים חמוצים ומתוקים לטיפול בבחילה, בדלקת-סימפונות, בהקאה, בפצעים בלשון, בסחרחורת ובחום.

ברפואה הטבעונית ידוע שהלימון מכיל ריכוז גבוה של ויטמין C. יפה לשתות אותו לפני ארוחת הבוקר על קיבה ריקה – הוא מנקה את דרכי העיכול. יפה לדלקות בדרכי הנשימה, כאב גרון והצטננות.

אופן השימוש: סוחטים מיץ מחצי לימון ומדללים אותו במים. ממתיקים בדבש ושותים לטיפול בהצטננות, בעצירות, בשיעול, בדלקת חניכיים, בחום, בליקויי עיכול, בכאבי גרון ובדלקת ריאות,