כף-אוז האשפות – Chenopodium murale

בערבית – פיס אל-כלב

באנגלית – Neetle-leaved goosefoot

תיאור הצמח: צמח חד-שנתי ממשפחת הסלקיים, שגובהו 70-30 ס"מ. גדל בגינות שלחין, באשפתות ובצדי דרכים, כמעט בכל אזורי הארץ. הוא מעדיף אדמות עשירות בחומר אורגני. עליו גדולים, בעלי שיניים ארוכות ובלתי-שוות. הפריחה בחודשים פברואר-ספטמבר. הפרחים ערוכים על תפרחת מכבדית, בצפיפות רבה. צבעם ירוק. הפרי הוא שקיק דמוי כדור פחוס. מועד האיסוף: ינואר-אוקטובר.מקורות ופולקלור:

רפואה עממית: ערביי ארץ-ישראל אוכלים את העלים, והם משמשים כתחליף לתרד סלק האהוב עליהם מאוד – בעיקר בממולאי בצק. כמו-כן משמש הצמח ברפואה העממית – כתרופה לשיעול, לדלקת ריאות, למחלות מעיים, לכוויות, לדלקות עור ולפצעונים.

אופן השימוש: תרד כף-אווז: מאדים 200 גר' עלים בסיר. עם התרככות העלים מרסקים אותם, ומוסיפים ביצה, קמח ומעט שמן-זית. מכינים מהבלילה קציצות ומטגנים אותן במחבת, בדיוק כפי שמטגנים קציצות תרד. אכילת קציצות אלה מרפאת מחלות מעיים, דלקות פנימיות ועצירות.

דייסה זו, כשהיא ללא ביצה וקמח, אך מעורבת ב3- כפות גדושות שמן-זית, יעילה מאוד לריפוי כוויות, דלקות עור ופצעונים. שמים את הדייסה על תחבושת בד, וחובשים בה את האזורים הנגועים.

תה כף-אווז: מבשלים שלושה חופני עלים בליטר מים במשך 10 דקות, מסננים, ושותים כוס אחת מהמרתח ביום. תרופה זו יעילה לריפוי שיעול ודלקת ריאות.