איסטיס מצוי – Isatis lusitarica
בערבית – סופירה
באנגלית – Aleppo woad
תיאור הצמח: צמח חד-שנתי ממשפחת המצליבים בגובה 60-
מקורות ופולקלור: אבותינו גם הם קראו לצמח בשמו הלטיני, איסטיס, והפיקו ממנו צבע כחול כהה: "וממין הצובעים ספיחי איסטיס וקוצה" (שביעית ז', א'). הוא מופיע במקורותינו יחד עם שני צמחי צבע חשובים: הפואה והקוץ: "איסטיס ופואה כדי לצבע בהן בגד קטן (שבת ט', ה'). גם ערביי ארץ-ישראל הפיקו מעליו צבע כחול כה, הנוטה לירוק-שחור.
רפואה עממית: הצמח שימש גם ברפואה העממית, בעיקר לטיפול בדימום חיצוני ופנימי, לריפוי פצעים, לשיכוך כאבים בתקופת המחזור החודשי ולהרגעת צריבות וכאבים בדרכי השתן.
אופן השימוש: מרתיחים 2 כפות גדושות של עלים יבשים או טריים בכוס מים כ15- דקות.
לפצעים חיצוניים: טובלים תחבושת במרתח, חובשים או מנגבים.
לטיפול מהאף: יש להספיג צמר-גפן במרתח ולהכניסו לאף. במקרה של כאבים בדרכי השתן, דימום פנימי או כאבים בעת המחזור, שותים כפית אחת מהמרתח 5-4 פעמים ביום, עד להרגעת הכאבים. יעיל גם להרגעת כאבי אוזניים. מטפטפים לאוזן 3-2 טיפות בעודן חמות.