Verbascum sinuatum L.
בוצין מפורץ. . . . . . . . . . . . . . .עורור
תיאור הצמח: צמח דו-שנתי ממשפחת הלועניתיים, גובהו 100-50 ס"מ. נפוץ מאוד בארץ, במיוחד בצדי דרכים, שדות ובבתי-גידול נטושים. בשנתו הראשונה מתפתחת שושנת עלים גלדניים ומשוננים, ובשנה השנייה עולים מתוכה גבעולים זקופים הנושאים בחלקם העליון פרחים, בקבוצות המרוחקות זו מזו. הפריחה בחודשים אפריל-אוקטובר. צבע הפרחים צהוב ומרכזם ארגמני. כל חלקי הצמח העל-קרקעיים מכוסים שערות אפורות.
מקורות ופולקלור: מקור השם העברי מארמית. בארמית מכונה נר מאור בשם "בוצינא" (סנהדרין י"ד). את רבי שמעון בר יוחאי תארו בספר הזהר כ"בוצינא קדישא" - המאור הקדוש. כך כינו המקובלים והחסידים את צדיקיהם. הופעתו של הצמח מזכירה מנורה. הענפים הצדדיים היוצאים מן הגבעול דומים לקני המנורה, והפרחים הצהובים, שבמרכזם הכתם הארגמני, מזכירים נרות. שמו הלטיני Verbascum מבטא את שעירותו, המזכירה במידה מסוימת זקן. שערות אלו, כשהן נישאות ברוח ופוגעות ברירית העין, עלולות לגרום לדלקות עיניים חריפות, ואפילו לעיוורון זמני, משום כך מכונה הצמח בערבית "עורור" - הצמח המעוור.
רפואה עממית: מתמיה היה לגלות, כי הצמח, הנחשב למעוור, מרפא, על פי הרפואה העממית - מחלות עיניים! מסתבר שגם הרופאים ההומיאופטיים משתמשים בבוצין לריפוי מחלות עיניים, ובהצלחה רבה.
אופן השימוש: קוטפים 10 פרחי בוצין ומשרים אותם כ1-2- שעות בתוך כוס מלאה מים, מסננים את המשרה ומשתמשים במים, בצורת טיפות, לריפוי דלקות עיניים חריפות. בכל טיפול מטפטפים שתי טיפות לכל עין. ערביי ארץ- ישראל מוהלים את המוהל הנסחט מהפרחים עם אבן הכחל - "כוחול" - ומורחים על שמורות העיניים והעפעפיים.
מרתח עלים: מבשלים 50 גר' עלים ירוקים בליטר מים, במשך כ5- דקות. מסננים, ומשתמשים במרתח כתרופה חיצונית - להרגעת פצעים, שריטות, כוויות, ואפילו לריפוי טחורים.