אלון מצוי – Quercus calliprinos

בערבית – בלוט

באנגלית – Calliprinos oak

תיאור הצמח: עץ ירוק-עד ממשפחת האלוניים, שגובהו 6-2 מ'. עם האלה הארצישיראלית בונה האלון המצוי את חברת החורש הטיפוסית להרים ולגבעות. העלים גלדניים, קשים, שפתם משוננת וקוצנית במידת-מה. העלים קרחים משני צדיהם. הפריחה בחודשים מארס-אפריל, והיא נמשכת כשבועיים. אורך הפרי – או הבלוט, כפי שהוא מכונה על-ידי הערבים בארץ – 3-1.5 ס"מ והוא עטוי עד מחציתו בספלול שקשקשיו קשיחים. הפרי מבשיל בחודשים ספטמבר-דצמבר.

מקורות ופולקלור: לפנים כיסה האלון את רוב שטחי החורש הים-תיכוני בארץ. הוא אחד מן העצים הנזכרים ביותר בתנ"ך, לעתים יחד עם האלה. השם אלון גזור מהמלה "אל", המורה על גודל וחוסן: "וחסון הוא כאלונים" (עמוס, ב', ט'). אפשר למצוא עצי אלון גבוהים וחסונים ששרדו בסמוך למקומות המקודשים למוסלמים.

רפואה עממית: הפרי המכונה בלוט, הספלול, השורש והקליפה – כולם משמשים את הערבים להכנת תרופות לחוליי גוף שונים, ביניהם: כיב קיבה, כאבי בטן, הרטבת ל ילה אצל ילדים, נטייה להפיל את הוולד בחודשים הראשונים של ההריון, שיעול דמי וסרטן דרכי-העיכול.

אופן השימוש: שולקים 10 בלוטים קלופים במים כמחצית השעה, מסננים ושותים כתה. טעמו של התה מר, הוא מכווץ את הלשון ואת חלל הפה, אך הוא יעיל מאוד לטיפול בילדים המרטיבים בלילה. יש להשקותם כחצי כוס תה לפני לכתם לישון. לכאבי בטן מומלץ לבשל במים את עגילי הפריחה, המכילים גרגירי אבקה צהובה – כפית אחת לליטר מים. לטיפול בסרטן דרכי-העיכול: מבשלים 100 גר' מקליפות העץ או משורשיו בליטר מים במשך כשעה, מסננים ושותים כתה. הכמות: 3-2 כוסות ביום.