באמצע שנת 1955
מיילס דייויס מצא את עצמו ללא נגן סקסופון טנור. סוני רולינס החליט להתבודד
ולהתנתק מהסצינה המוסיקלית לצורך שיפור עצמי. ג'ון גילמור, אותו מיילס ניסה לתקופה
קצרה, לא ממש התאים. פילי ג'ו ג'ונס, המתופף, הציע את ג'ון קולטריין (גם הוא תושב
פילדלפיה). בהתחלה, החיבור בין קולטריין ודייויס לא היה מוצלח, אבל מאחר שמיילס
היה כבר מחוייב להרבה הופעות ג'ון נשאר בהרכב. בספטמבר של אותה שנה הם כבר ניגנו
יחד בהופעה בלוס אנג'לס.
אמצע שנות
החמישים היו תקופה חשובה אצל קולטריין. מצד אחד החשיפה, שהוא זכה לה בהרכב של
דייויס וחיי המשפחה המאושרים בחברת אישתו הראשונה נעימה (Naima),
מצד שני התמכרותו לסמים, ממנה ניסה להיפטר.
בסוף שנת 1955
החמישיה האגדית (רד גרלנד – פסנתר, פול צ'מברס – בס, פילי ג'ו ג'ונס – תופים)
הקליטה בחברת קולומביה את מה, שעתיד היה להפוך לדיסק Round
'bout midnight. הדיסק לא יצא לאור עד התקופה שבה פג תוקפו של החוזה שהיה לדייויס
עם חברת פרסטיג'.
במאי ואוקטובר של
1956, על מנת למצות את אותו חוזה, התקיימו שני סשנים של הקווינטט. ההרכב היה
משופשף לאחר תקופה ארוכה של עבודה ביחד. האלבומים, שהיו התוצר העיקרי של שני ימי
ההקלטה הללו, העבירו את נסיונם מההופעות החיות עם מגוון קטעים מקוריים וסטנדרטים.
יחד עם זאת, מצבו
של קולטריין היה רחוק משלמות. מיילס היה קשה איתו מההתחלה. ג'ון היה מאוד לא בטוח
בעצמו וחשש מבעיות טכניות שונות, למשל מזה שהפיה של הסקסופון לא התאימה לו בצורה
מושלמת. הוא הציק לדייויס המנוסה יותר עם המון
שאלות. מרביתן לא זכו לתשובות. ע"מ להיפטר מההרגל שלו לסמים, ג'ון צרך
אלכוהול (בין השאר תערובות מוזרות של בירה ויין). הוא עיצבן את הבוס שלו כשהיה
מגיע מסטול לגיגים ולא מחליף בגדים במשך כמה ימים.
אחרי מספר אזהרות
זה קרה. ע"פ הסיפור המפורסם: מיילס התעצבן על ג'ון, הכה אותו ופיטר מהלהקה.
ת'לוניוס מונק, ע"פ אותה אגדה, צפה בסצינה המביכה. כך, באפריל – מאי 1957,
הפסיק קולטריין בפעם הראשונה את עבודותו אצל דייויס (רק בשביל לחזור אליו תוך שנה)
והחל לעבוד עם מונק ולהקליט את אלבום הסולו הראשון שלו Coltrane
[Prestige]. לא בטוח שהאגדה לגמרי
נכונה. העובדות הן, שעוד לפני הפיטורין, כבר ב16 לאפריל 1957, קולטריין הקליט עם
מונק ווילבור וייר רצועה שנכנסה לאלבום Thelonious himself.
בכל אופן, שיתוף הפעולה בין שני הענקים הללו נמשך והם הקליטו ביחד אלבום שלם.
התקופה אצל מונק
הייתה קריטית לנגן הטנור הצעיר. כפי שהוא עצמו העיד, מונק לימד אותו המון על
הרמוניה ומוסיקה. בפעמים שבהן הוא היה עוזב את הפסנתר והולך לרקוד את הריקודים
הקטנים שלו בצד הבמה, ג'ון היה מקבל חופש הרמוני מלא לנסות את כל רעיונותיו
החדשים.
ב31 למאי 1957
ג'ון נכנס להקליט את אלבום הסולו הראשון שלו. הדיסק הזה נקרא בפשטות על שמו Coltrane
ומספר סידורי של חברת פרסטיג'.
למרות שזו הקלטתו
הראושנה כלידר היא מרתקת. קולטריין בטרם תקופת sheets of
sound. אפשר לשמוע ממש איך מתגבש ומתבשל הסגנון העתידי שלו. באותו הזמן
הוא היה נגן ביבופ, אבל נגן ביבופ לא ממוצע בכלל. ג'ון הקדיש הרבה מחשבה לרעיונות
שלו באילתורים, לצליל (כבר הזכרתי את האובססיה שלו עם פיות לסקסופון)
ולקומפוזיציות.
סאהיב סיהאב –
באריטון, ג'וני ספלאון – חצוצרה (נגן אלמוני למדי) חולקים איתו את הפרונט ליין.
פול צ'מברס הבסיסט ואלברט תותי היט' הוא המתופף. בתפקיד הפסנתרן, רד גרלנד מופיע
בשלושת הקטעים הראשונים ומל וולדרון בשלושה הבאים. דרך אגב וולדרון שעתיד היה
להתפתח לאחד הקולות המעניינים, בהקלטה הזו, נשמע פחות טוב מגרלנד, שכבר היה בסטטוס
של כוכב.
Straight street מפרי עטו של מנהיג הסשן הוא
קטע מורכב מאוד מבחינה הרמונית. מעברי האקורדים מהירים מאוד ומאלצים את הסולן
להתאים את עצמו מחדש במהירות. עבור קולטריין, ששלט באותה תקופה בשלמות בכל קלישאות
הביבופ, זה לא היווה בעיה מיוחדת. המיוחד בקטע, זה המבנה שלו. לכאורה, AABA
סטנדרטי לחלוטין, אלא שכל חלק נמשך 12 תיבות במקום 8. עוד קטע מרתק הוא Bakai
של קאל מייסי. מופת של עיבוד טעים להרכב של שישיה.
Chronic blues הוא אחד הבלוזים המינוריים
הראשונים של קולטריין.
בשבילי הקטע
המעניין והיפה ביותר הוא הבלדה While my lady sleeps.
ראשית, זו אחת המנגינות האהובות על טריין והוא מצטט אותה רבות בסולואים שלו, שנית
זה רמז מקדם לניסויים המודליים שלו בעתיד ושלישית הסיום. לפתע שומעים בסוף הקטע
שני צלילים של סקסופון. זו דוגמה למה שנקרא multiphonics.
כפי שקולטריין סיפר, מונק (שכנראה היה גאון מכני לא פחות ממוסיקלי) לימד אותו
לעשות זאת בטנור, הפקת שני צלילים בו זמנית. תחילה ג'ון התקשה אבל תוך מספר חודשים
שלט בטכניקה והיה מבצע סולמות שלמים עם האפקט הזה.
לסיכום דיסק
מעולה, יש רק אחד באותה תקופה שטוב יותר ממנו עליו ארחיב אולי בפעם אחרת. זה Blue
train המשובח שהוקלט בחברת בלו נוט.
ליחצו על תמונת הבית לחזרה לעמוד הראשי
