ג'ושוע רדמן - Wish
ג`ושוע
רדמן הוא אחד השמות שמעוררים
דעות מקוטבות אצל אוהבי הג`ז (זה נכון כנראה לכל הדור של "האריות הצעירים"). בתחילת
דרכו הוא היה מין "ילד פלא" שעורר גלי התלהבות. לאחר מכן המאזינים טיפה התקררו
לגביו. לטעמי גם ההתלהבות וגם ההתקררות לא מוצדקות.
רדמן נגן מוכשר מאוד שבמהלך
הקריירה שלו התפתח וכל אלבום שלו שיצא לי לשמוע מהווה עוד מדרגה בהתקדמות שלו.
אולי הסיבה להתלהבות בהתחילת דרכו המוסיקלית הייתה בגלל האלבום הנפלא
Wish בהשתתפות בילי היגינס
וצ`רלי היידן (מחצית מהרביעיה
ההיסטורית של אורנט קולמן) ופט
מתיני.
האלבום נפתח עם הקטע turnaround של קולמן. זה בלוז רגוע ומתוחכם.
ג`ושוע בסולו הראשון שלו
באלבום פשוט עושה פלאים. הוא מפרק את המנגינה לגורמים ומכל אחד מהם בונה קורוסים
שלמים של אילתורים. לדעתי היחיד שידע לעשות את זה טוב כל כך היה סוני רולינס.
המומנטום נשמר בשאר האלבום עם קטעים מקוריים של
רדמן ומתיני
שברובם מושפעים מסגנון ההלחנה של כוכבי בלו נוט משנות ה50 וה60 (whittlin של
מתיני הוא דוגמה אחת).
ג`ושוע בולט בכשרונו הרב.
לפעמים אפשר לשמוע איך הוא ממש "תופס" רעיונות מוסיקליים מהסביבה ומיישם אותם
בנגינה שלו. משהו שהוא למד כנראה מהמוסיקה של קולמן.
אם רדמן הוא הנגן הבולט אז
דווקא מתיני הוא המלחין המנוסה
יותר. We had a sister אחד הקטעים היותר יפים והעצובים שכתב שקיבל ביצוע נוסף עם
הטריו שלו 7 שנים מאוחר יותר.
מה שהפך כנראה את האלבום לפופולרי זה הביצועים ל make sure של סטיווי וונדר מקדחת
הג`ונגל (סולו סוחט של מתיני)
והדואט של הטנור והגיטרה על השיר של קלפטון
tears in heaven. סה"כ אלבום שאוסף השפעות מכל גווני הקשת: אורנט קולמן עד מוסיקת
פופ.
...והיגינס עם
צ`רלי היידן, מה צריך עוד
להוסיף ?
Wish