דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ברכות דף ו
(ברכות ה,ב)
תניא: 'אבא בנימין אומר: שנים שנכנסו להתפלל, וקדם אחד
מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא - טורפין לו תפלתו בפניו, שנאמר (איוב
יח,ד) טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ [ויעתק צור ממקמו] (טורף נפשו באפו לך אומר אשר גרמת לך לטרוף את
נפשך בפניך, ומה היא ה'נפש'? זו תפלה, כמו שנאמר ואשפוך
את נפשי לפני ה' (ש"א א,טו),
הלמענך תעזב ארץ - וכי סבור היית שבשבילך
שיצאת תסתלק השכינה ויעזוב את חבירך המתפלל לפניו), ולא עוד
אלא שגורם לשכינה שתסתלק מישראל, שנאמר 'ויעתק
צור ממקומו', ואין צור אלא הקב"ה, שנאמר (דברים
לב,יח) צור ילדך תשי [ותשכח אל מחללך]'.
ואם המתין לו מה שכרו?
(ברכות ו,א)
אמר רבי יוסי ברבי חנינא: זוכה לברכות הללו שנאמר (ישעיהו
מח,יח) לוא הקשבת (לשון המתנה היא)
למצותי (בשביל מצותי אשר צויתי לגמול חסד) ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי
הים [פסוק יט] ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך [כמעותיו לא יכרת
ולא ישמד שמו מלפני].
תניא: 'אבא בנימין אומר: אלמלי נתנה רשות לעין לראות (כל השדים העומדים לפניו) - אין כל בריה יכולה לעמוד מפני
המזיקין'.
אמר אביי: אינהו נפישי מינן, וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא (כשורת חפירה המקפת האוגיא שעושין תחת הגפנים, כמו ששנינו (מועד קטן
פ"א מ"א; דף ב) 'אין עושין אוגיות לגפנים' לאסוף שם מים להשקות
הגפן; 'כסלא' הוא תלם של מענה המקפת סביב סביב את תל האוגיא, והגפן נטוע בתל;
ובריש נדרים (דף ו,ב) 'הדין אוגיא להוי פאה').
אמר רב הונא: כל חד וחד מינן - אלפא משמאליה ורבבתא
מימיניה.
אמר רבא: האי דוחקא דהוי בכלה (פעמים
שבני אדם יושבים רווחים ביום השבת שבאין לשמוע דרשה ודומה להם כיושבים דחוקים) -
מנייהו הוי; הני ברכי דשלהי (ברכים עייפים) – מנייהו;
הני מאני דרבנן דבלו (בגדי התלמידים שבלים מהר והם אינם
בני מלאכה שיבלו בגדיהם) - מחופיא דידהו הני (באין
המזיקים ויושבין אצלם ומתחככים בהם; 'חופיא' לשון חופף ומפספס (שבת
דף נ:) פריי"ר [חיכוך] בלע"ז);
כרעי דמנקפן – מנייהו. האי מאן דבעי למידע להו - לייתי קיטמא [אפר] נהילא [מנופה בנפה, דק
ביותר] ונהדר אפורייה [סביב למטתו]
ובצפרא חזי כי כרעי דתרנגולא [כמו סימני רגלי
התרנגול]; האי מאן דבעי למחזינהו - ליתי שלייתא דשונרתא (שליית הולד של חתול נקבה) אוכמתא בת אוכמתא [שחורה בת שחורה], בוכרתא (הבכורה
לאמה) בת
בוכרתא (ואף אמה היתה בכורה), ולקליה בנורא ולשחקיה ולימלי עיניה מניה (ישים ממנה מעט בעיניו; כל לשון נתינה בעין קורהו בלשון גמרא לשון 'מלוי'
לפי שבדבר מועט הוא מלא) וחזי להו, ולשדייה [ויעשה
כך: יכניס אותו] בגובתא דפרזלא (קנה חלול של ברזל)
ולחתמיה (לקנה) בגושפנקא דפרזלא (בחותם של ברזל: דבמידי דצייר וחתים
לית להו רשותא, כדאמרינן ב'כל הבשר' בשחיטת חולין (דף קה,ב))
דילמא גנבי מניה, ולחתום פומיה כי היכי דלא ליתזק.
רב ביבי בר אביי עבד הכי, חזא ואתזק; בעו רבנן רחמי עליה
ואתסי [התרפא].
תניא: 'אבא בנימין אומר: אין תפלה של אדם נשמעת אלא
בבית הכנסת, שנאמר (מלכים א ח,כח) [ופנית אל תפלת עבדך ואל
תחנתו ה' אלקי ] לשמע אל הרנה ואל התפלה [אשר עבדך מתפלל
לפניך היום] - במקום רנה (בבית הכנסת ששם אומרים הצבור שירות
ותשבחות בנעימת קול ערב) - שם תהא תפלה.'
אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: 'מנין שהקב"ה מצוי בבית הכנסת? - שנאמר (תהלים
פב,א) [מזמור לאסף] אלהים נצב בעדת אל [בקרב אלהים
ישפוט] (בעדת אל = בבית מועד שלו);
ומנין לעשרה
שמתפללין ששכינה עמהם?
שנאמר 'אלהים נצב בעדת אל' (עדה קרויה בעשרה, שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת (במדבר
יד,כז) - יצאו כלב ויהושע);
ומנין לשלשה
שיושבין בדין ששכינה עמהם?
שנאמר 'בקרב אלהים ישפוט' (ואין
בית דין קרוים 'אלהים' אלא בשלשה [בפרק קמא דסנהדרין (דף ג,ב));
ומנין לשנים
שיושבים ועוסקין בתורה ששכינה עמהם?
שנאמר (מלאכי
ג,טו) אז
נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' (ממתין להם שם) [וישמע ויכתב זכרון לפניו ליראי ה' ולחשבי שמו].
מאי 'ולחושבי
שמו'?
אמר רב אשי:
חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.
ומנין שאפילו
אחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו?
שנאמר (שמות
כ,כב) [מזבח אדמה תעשה
לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך]] בכל המקום אשר אזכיר את שמי (אשר
יזכר שמי על מצותי ודברי) אבוא אליך וברכתיך (אבא
אליך לשון יחיד הוא).'
וכי מאחר
דאפילו חד, תרי מבעיא?
תרי מכתבן
מלייהו בספר הזכרונות (כדכתיב ויכתב
ספר זכרון לפניו (סיפא דקרא
מלאכי ג,טו)), חד לא מכתבן מליה בספר הזכרונות.
וכי מאחר
דאפילו תרי, תלתא מבעיא?
מהו דתימא
'דינא - שלמא בעלמא הוא, ולא אתיא שכינה' - קא משמע לן דדינא נמי היינו תורה.
וכי מאחר
דאפילו תלתא, עשרה מבעיא?
עשרה - קדמה
שכינה ואתיא (קודם שיהיו כל העשרה: נצב
בעדת אל מעיקרא משמע), תלתא - עד דיתבי (כדכתיב ישפוט
- בשעת המשפט).
אמר רב אבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: 'מנין שהקב"ה מניח תפילין?
שנאמר (ישעיהו
סב,ח) נשבע
ה' בימינו ובזרוע עוזו [אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך
אשר יגעת בו]:
'בימינו' - זו תורה, שנאמר (דברים
לג,ב) [ויאמר ה' מסיני
בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש] מימינו אש דת למו;
'ובזרוע עוזו' - אלו תפילין, שנאמר (תהלים
כט,יא) ה' עוז
לעמו יתן [ה' יברך את עמו בשלום].
ומנין
שהתפילין - עוז הם לישראל?
דכתיב (דברים
כח,י) וראו
כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא: 'רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש'.
אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: הני תפילין
דמרי עלמא, מה כתיב בהו? (בשלמא בתפילין דידן כתיב שמע (דברים ו,ד-ט) והיה
אם שמוע (דברים יא,יג-כא) קדש
לי כל בכור (שמות יג,[א]ב- י) והיה
כי יביאך (שמות יג,יא-טז): פרשיות שנצטוו בהם לשום
זכרון מצותיו של הקב"ה - אות וזכרון להם לישראל, אלא בדידיה מאי כתיב בהו?)
אמר ליה: (שמואל ב ז,כג)
ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ [אשר הלכו אלקים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות
לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלקיו];
ומי משתבח קוב"ה בשבחייהו דישראל?
אִין, דכתיב (דברים כו,יז)
את ה' האמרת היום [להיות לך לאלקים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו
ולשמע בקלו] (האמרת
- לשון חשיבות ושבח, כמו יתאמרו כל פועלי און (תהלים
צד,ד) = ישתבחו) וכתיב (דברים
כו,יח) וה' האמירך היום [להיות לו לעם סגלה כאשר
דבר לך ולשמר כל מצותיו]; אמר להם הקב"ה לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת
בעולם - ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם; אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר (דברים
ו,ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ואני אעשה
אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'.
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: תינח בחד ביתא, בשאר בתי
מאי (שהרי ארבעה בתים הם)?
אמר ליה: (דברים ד,ז) כי מי
גוי גדול [אשר לו אלקים קרבים אליו כידוד אלקינו בכל קראנו אליו] (דברים
לג,ח) ומי גוי גדול [אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי
נתן לפניכם היום], (דברים לג,כט) אשריך ישראל [מי
כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך], (דברים
ד,לד) או
הנסה אלהים [לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה
ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ה' אלקיכם במצרים לעיניך], (דברים
כו,יט) ולתתך עליון [על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם
קדש לה' אלקיך כאשר דבר].
אי הכי נפישי להו טובי בתי?
אלא 'כי מי גוי גדול' 'ומי
גוי גדול' דדמיין להדדי - בחד ביתא, 'אשריך
ישראל' 'ומי כעמך ישראל' בחד ביתא,
'או הנסה אלהים' בחד ביתא, 'ולתתך
עליון' בחד ביתא,
(ברכות ו,ב)
וכולהו כתיבי באדרעיה (כל
הכתובים הללו כתובים בזרוע, בבית אחד; שאותן של יד אינן אלא בית אחד, כדאמרינן
במנחות (דף לד:) וכל הפרשיות כתובות בו).
אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: 'כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד - הקב"ה משאיל בו (מה טיבו של פלוני? למה לא בא?),
שנאמר (ישעיהו נ,י)
מי בכם ירא ה' (שהיה רגיל לבא אליו) שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו [יבטח בשם ה'
וישען באלקיו] (אשר הלך חשכים ואין נוגה לו - אשר עתה הלך למקום חשך אשר ימנע עצמו מלהשכים לפתחי); אם לדבר מצוה הלך - נוגה לו, ואם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו; 'יבטח בשם ה''
מאי טעמא? משום דהוה ליה לבטוח בשם ה' ולא בטח.'
אמר רבי יוחנן: בשעה שהקב"ה בא בבית הכנסת ולא מצא
בה עשרה - מיד הוא כועס, שנאמר (ישעיהו נ,ב) מדוע
באתי ואין איש קראתי ואין עונה [הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל הן
בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא] (ואין עונה - שיעור שיוכלו לענות דבר קדושה).
אמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הקובע מקום לתפלתו - אלהי
אברהם (שקבע מקום לתפלתו) בעזרו (כדרך שהיה עוזר לאברהם),
וכשמת אומרים לו "אי עניו" "אי חסיד" "מתלמידיו של אברהם
אבינו".
ואברהם אבינו - מנא לן דקבע מקום?
דכתיב (בראשית יט,כז)
וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם [את פני ה'], ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר (תהלים
קו,ל) ויעמוד פינחס ויפלל [ותעצר המגפה].
אמר רבי חלבו אמר רב הונא: היוצא מבית הכנסת אל יפסיע
פסיעה גסה (לפי שמראה בעצמו שעכוב בית הכנסת דומה עליו כמשוי).
אמר אביי: לא אמרן אלא למיפק, אבל למיעל - מצוה למרהט,
שנאמר (הושע ו,ג) נרדפה לדעת את ה' [כשחר נכון מצאו
ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ] (נרדפה לשון מרוצה, משמע שהרודף רץ).
אמר רבי זירא: מריש, כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי
לפרקא בשבתא (לשמוע הדרשה) - אמינא "קא מחליין רבנן שבתא (דאמר מר (שבת קיג:): אסור לפסוע פסיעה גסה
בשבת, שנאמר אם תשיב משבת רגלך
[ישעיהו נח,יג])"! כיון דשמענא להא דרבי תנחום
אמר רבי יהושע בן לוי: 'לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת, שנאמר (הושע
יא,י) אחרי ה' ילכו כאריה ישאג [כי הוא ישאג ויחרדו בנים
מים] - אנא נמי
רהיטנא!
אמר רבי זירא: אגרא דפרקא – רהטא (עיקר
קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם - היא שכר המרוצה, שהרי רובם אינם
מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן, שיקבלו שכר למוד).
אמר אביי: אגרא דכלה (שבת
שלפני הרגל שהכל נאספין לשמוע הלכות הרגל) – דוחקא.
אמר רבא: אגרא דשמעתא – סברא (שהוא
יגע וטורח ומחשב להבין טעמו של דבר).
אמר רב פפא: אגרא דבי טמיא – שתיקותא.
אמר מר זוטרא: אגרא דתעניתא – צדקתא (שנותנין צדקה לערב לפרנסת העניים שהתענו היום).
אמר רב ששת: אגרא דהספדא – דלויי (להרים
קול בלשון נהי ועגמת נפש שיבכו השומעים).
אמר רב אשי: אגרא דבי הלולי – מילי (לשמח
החתן בדברים).
אמר רב הונא: כל המתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע, שנאמר (תהלים
יב,ט) סביב רשעים יתהלכון [כרם זלת לבני אדם];
אמר אביי: לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא, אבל
מהדר אפיה לבי כנישתא - לית לן בה. (כל פתחי בית הכנסת היו במזרח, והכי
תניא בתוספתא דמגילה (פרק ג מ"יג?)
מעין מקדש ומשכן פניהם למערב ואחוריהם למזרח, והמתפלל אחורי בית הכנסת ואינו מחזיר
פניו לבית הכנסת - נראה ככופר במי שהצבור מתפללין לפניו; והא דרב הונא מוקי לה
לאביי בדלא מהדר אפיה לבי כנישתא.)
ההוא גברא דקא מצלי אחורי בי כנישתא ולא מהדר אפיה לבי
כנישתא; חלף אליהו, חזייה אידמי ליה כטייעא (גירסת
רש"י :חלף ההוא טייעא: סוחר
ערבי),
אמר ליה: כדו בר (כדו = שתי, בר = רשות, כי האי
דאמרינן בסוכה (מה:) 'הא דעיילי בבר')
קיימת קמי מרך? שלף ספסרא [חרב] וקטליה.
אמר ליה ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי - ואמרי לה רב ביבי
לרב נחמן בר יצחק: מאי (סיפיה
דקרא דלעיל) (תהלים יב,ט) [סביב רשעים יתהלכון]
כרום זלות לבני אדם?
אמר ליה: אלו דברים שעומדים ברומו של עולם (כגון תפלה שעולה למעלה) ובני אדם מזלזלין בהן.
רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: כיון שנצטרך אדם
לבריות (הוא זל בעיניהם) - פניו משתנות ככרום, שנאמר 'כרום
זלות לבני אדם'.
מאי 'כרום'?
כי אתא רב דימי, אמר: עוף אחד יש בכרכי הים, ו'כרום' שמו,
וכיון שחמה זורחת - מתהפך לכמה גוונין.
רבי אמי ורבי אסי דאמרי תרוייהו: כאילו נדון בשני דינים:
אש ומים, שנאמר (תהלים סו,יב) הרכבת אנוש לראשנו באנו
באש ובמים [ותוציאנו לרויה] (לראשנו - להיות נושה בנו, דמתרגמינן כנושה (שמות כב,כד) = כרשיא).
ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: לעולם יהא אדם זהיר בתפלת
המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה, שנאמר (מלכים א
יח,לו) ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר [ה' אלקי אברהם
יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלקים בישראל ואני עבדך ובדברך עשיתי את כל הדברים האלה] [פסוק
לז] ענני ה'
ענני [וידעו העם הזה כי אתה ה' האלקים ואתה הסבת את לבם
אחרנית]: ענני שתרד אש מן השמים, וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם.
רבי יוחנן אמר: אף בתפלת ערבית, שנאמר (תהלים
קמא,ב) תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב.
רב נחמן בר יצחק אמר: אף תפלת שחרית, שנאמר (תהלים
ה,ד) ה' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה.
ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל הנהנה מסעודת חתן ואינו
משמחו - עובר בחמשה קולות (מזלזל בחמשה קולות שבירך בהן
הקב"ה את ישראל), שנאמר (ירמיהו לג,יא)
קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות [כי טוב ה' כי
לעולם חסדו מבאים תודה בית ה' כי אשיב את שבות הארץ כבראשנה אמר ה'].
ואם משמחו - מה שכרו?
אמר רבי יהושע בן לוי: זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות,
שנאמר (שמות יט,טו) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר
ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר [חזק מאד ויחרד כל העם
אשר במחנה] [פסוק יט] ויהי קול השופר [הולך וחזק מאד
משה ידבר] והאלהים יעננו בקול.
איני! והא
כתיב (שמות כ,טז) וכל העם רואים את הקולות [ואת הלפידם ואת
קול השפר ואת ההר
עשן וירא העם וינעו
ויעמדו מרחק]!?
אותן קולות
דקודם מתן תורה הוו (הנך קולות בתראי - היינו הנך
דאיירי בהו לעיל, וקאמר דנראין היו, ואף על פי שהקול אינו נראה - זה נראה).
רבי אבהו אמר: כאילו הקריב תודה, שנאמר 'מביאים
תודה בית ה'' (סיפיה דקרא דחמשה קולות דלעיל הוא (ירמיהו
לג,יא)).
רב נחמן בר יצחק אמר: כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים,
שנאמר 'כי אשיב
את שבות הארץ כבראשונה אמר ה'' (סיפיה
דקרא דחמשה קולות דלעיל הוא (ירמיהו לג,יא)).
ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל אדם שיש בו יראת שמים -
דבריו נשמעין, שנאמר (קהלת יב,יג) סוף דבר הכל נשמע את
האלהים ירא [ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם];
מאי 'כי זה כל האדם'?
אמר רבי אלעזר: אמר הקב"ה: כל העולם כלו לא נברא אלא
בשביל זה (שיברא זה).
רבי אבא בר כהנא אמר: שקול זה כנגד כל העולם כולו;
רבי שמעון בן עזאי אומר, ואמרי לה רבי שמעון בן זומא
אומר: כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות (של"ווץ בלע"ז [שעשוע])
לזה.
ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל שיודע בחברו שהוא רגיל
ליתן לו שלום - יקדים לו שלום, שנאמר (תהלים לד,טו)
[סור
מרע ועשה טוב] בקש שלום ורדפהו; ואם נתן לו
ולא החזיר - נקרא גזלן, שנאמר (ישעיהו ג,יד)
[ה'
במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו] ואתם בערתם הכרם גזלת העני
בבתיכם. (והלא אף גזלת העשיר גזלה היא? אלא
גזלת העני - שאין לו כלום לגזול ממנו, אלא שלא להשיב על שלומו!)
(ברכות ז,א)
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: מנין שהקב"ה מתפלל?
שנאמר (ישעיהו נו,ז)
והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי [עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה
יקרא לכל העמים]; 'תפלתם' לא נאמר, אלא 'תפלתי' -
מכאן שהקב"ה מתפלל.
מאי מצלי?
אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: יהי רצון מלפני שיכבשו
רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במדת רחמים ואכנס להם לפנים
משורת הדין.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol