דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ברכות דף ה
(ברכות ד,ב)
אמר רבי יהושע בן לוי: אף על פי שקרא אדם קרית שמע בבית
הכנסת - מצוה לקרותו על מטתו.
אמר רבי יוסי [רב אסי או רב יוסף]: מאי קרא? (תהלים
ד,ה) רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (אמרו בלבבכם - אמרו מה שכתוב 'על לבבך' (דברים
ו,ו); על משכבכם - שנאמר בשכבך
(שם,ז); ודומו
- בשינה אחרי כן).
אמר רב נחמן:
(ברכות ה,א)
אם תלמיד חכם הוא (שרגיל במשנתו לחזור על גרסתו תמיד) - (דיו בכך) אין צריך.
אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי,
כגון (תהלים לא,ו) בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה'
אל אמת.
אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: לעולם ירגיז
אדם יצר טוב על יצר הרע (שיעשה מלחמה עם יצר הרע),
שנאמר (תהלים ד,ה) רגזו ואל תחטאו [אמרו בלבבכם
על משכבכם ודומו סלה] ; אם נצחו – מוטב, ואם לאו - יעסוק
בתורה, שנאמר 'אמרו בלבבכם'; אם נצחו – מוטב, ואם לאו -
יקרא קריאת שמע, שנאמר 'על משכבכם' אם נצחו – מוטב, ואם לאו -
יזכור לו יום המיתה שנאמר 'ודומו סלה' (יום הדומיה הוא יום המות שהוא דומיה עולמית).
ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב (שמות
כד,יב) [ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם]
ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם? 'לוחות'
אלו עשרת הדברות, 'תורה' זה מקרא (חומש:
שמצוה לקרות בתורה), 'והמצוה' זו משנה (שיתעסקו במשנה), 'אשר כתבתי' אלו נביאים
וכתובים, 'להורותם' זה גמרא (סברת
טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה; אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם
במסכת סוטה (דף כב.)), מלמד שכולם נתנו למשה מסיני.
אמר רבי יצחק: כל הקורא קרית שמע על מטתו - כאלו אוחז חרב
של שתי פיות בידו (להרוג את המזיקין),
שנאמר (תהלים קמט,ו) רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות
בידם;
מאי משמע (דבקריאת שמע)?
אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי: מרישא דענינא דכתיב (תהלים
קמט,ה) יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם,
וכתיב בתריה 'רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם'.
ואמר רבי יצחק: כל הקורא קריאת שמע על מטתו - מזיקין
בדילין הימנו, שנאמר (איוב ה,ז) [כי אדם לעמל יולד]
ובני רשף יגביהו עוף (העוף מסלקם ממך),
ואין 'עוף' אלא תורה, שנאמר (משלי
כג,ה) התעיף עיניך בו ואיננו [כי עשה יעשה לו כנפים
כנשר ועוף השמים] (התעיף עיניך בו: אם תכפל וסגרת עיניך בתורה - היא משתכחת ממך), ואין 'רשף'
אלא מזיקין, שנאמר (דברים לב,כד) מזי רעב ולחומי רשף וקטב
מרירי [ושן
בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר] (קטב
מרירי זה שם שד הצהרים במסכת פסחים (דף קיא:)).
אמר רבי שמעון בן לקיש: כל העוסק בתורה - יסורין בדילין
הימנו, שנאמר ובני רשף יגביהו עוף (ולחומי רשף כתיב בין רעב למזיקין, נדרש לפניו
ולאחריו: יסורין ומזיקין), ואין 'עוף' אלא תורה,
שנאמר 'התעיף עיניך בו ואיננו', ואין 'רשף'
אלא יסורין, שנאמר 'מזי רעב ולחומי רשף'
אמר ליה רבי יוחנן: הא - אפילו תינוקות של בית רבן יודעין
אותו (שהתורה מגינה), שנאמר (שלמדין מספר חומש) (שמות
טו,כו) ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה
והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה'
רופאך (ואפילו הקטנים שלא הגיעו לספר איוב
כבר למדו)!
אלא כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק - הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין
ועוכרין אותו, שנאמר (תהלים לט,ג) נאלמתי דומיה החשיתי
מטוב (מן התורה)
וכאבי נעכר (מכה עכורה), ואין 'טוב'
אלא תורה, שנאמר (משלי ד,ב) כי לקח טוב נתתי לכם
תורתי אל תעזובו.
אמר רבי זירא - ואיתימא רבי חנינא בר פפא: בא וראה שלא
כמדת הקב"ה מדת בשר ודם: מדת בשר ודם, אדם מוכר חפץ לחבירו מוכר עצב (שפירש הימנו דבר חשוב כזה, ומתוך דוחקו מכרו) ולוקח שמח;
אבל הקב"ה אינו כן: נתן להם תורה לישראל ושמח (שהרי
הקב"ה מזהירם מלעזוב אותה, ומשבחה לפניהם בלקח טוב אחר שנתנה להם),
שנאמר (משלי ד,ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל
תעזובו.
אמר רבא ואיתימא רב חסדא: אם רואה אדם שיסורין באין עליו
- יפשפש במעשיו, שנאמר (איכה ג,מ) נחפשה דרכינו ונחקורה
ונשובה עד ה'; פשפש ולא מצא (לא מצא עבירה בידו שבשבילה ראוין
יסורין הללו לבא) - יתלה בבטול תורה, שנאמר (תהלים
צד,יב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלַמדנו (שבשביל יסורין צריך אדם לבא לידי תלמוד תורה); ואם תלה
ולא מצא - בידוע שיסורין של אהבה הם, שנאמר (משלי
ג,יב) כי את אשר יאהב ה' יוכיח [וכאב את בן ירצה] (הקב"ה מייסרו בעוה"ז בלא שום עון כדי להרבות שכרו בעולם הבא
יותר מכדי זכיותיו).
אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא: כל שהקב"ה חפץ בו
- מדכאו ביסורין, שנאמר (ישעיהו נג,יא) וה' חפץ דכאו החלי [אם תשים אשם
נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ ה' בידו יצלח] (וה' חפץ דכאו החלי: מי שהקב"ה חפץ בו מחלהו
ביסורין);
יכול אפילו לא קבלם מאהבה? תלמוד לומר 'אם תשים אשם נפשו' מה
אשם (קרבן) לדעת (נפשו
- מדעתו) -
אף יסורין לדעת; ואם קבלם, מה שכרו? 'יראה זרע יאריך ימים',
ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו, שנאמר 'וחפץ ה' בידו יצלח'.
פליגי בה רבי יעקב בר אידי ורבי אחא בר חנינא: חד אמר אלו
הם יסורין של אהבה: כל שאין בהן בטול תורה, שנאמר (תהלים
צד,יב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו,
וחד אמר: אלו הם יסורין של אהבה: כל שאין בהן בטול תפלה, שנאמר (תהלים
סו,כ) ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי.
אמר להו רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא: הכי אמר רבי חייא
בר אבא אמר רבי יוחנן: אלו ואלו יסורין של אהבה הן, שנאמר (משלי
ג,יב) כי את אשר יאהב ה' יוכיח [וכאב את בן ירצה],
אלא מה תלמוד לומר 'ומתורתך תלמדנו'? - אל תקרי
'תלַמדנו' אלא 'תלְמדנו': דבר זה (שאשרי
אדם אשר תיסרנו יה) מתורתך תלמדנו (כלומר: מתורתך אנו למדין אותו) קל
וחומר משן ועין: מה שן ועין שהן אחד מאבריו של אדם, עבד יוצא בהן לחרות – יסורין,
שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה! והיינו דרבי שמעון בן לקיש, דאמר רבי
שמעון בן לקיש: נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין: נאמר ברית במלח - דכתיב (ויקרא
ב,יג) [וכל קרבן מנחתך במלח תמלח] ולא
תשבית מלח ברית [אלקיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח],
ונאמר ברית ביסורין, דכתיב (אחר הקללות נאמר במשנה תורה) (דברים
כח,סט) אלה דברי הברית [אשר צוה ה' את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב
מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב] מה ברית האמור במלח - מלח ממתקת את
הבשר, אף ברית האמור ביסורין - יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם.
תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר: שלש מתנות טובות נתן הקדוש
ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין; אלו הן: תורה, וארץ ישראל,
והעולם הבא:
תורה מנין? - שנאמר (תהלים
צד,יב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו;
ארץ ישראל - דכתיב (דברים
ח,ה) [וידעת עם לבבך] כי כאשר ייסר איש את בנו
ה' אלקיך מיסרך, וכתיב בתריה (דברים ח,ז)
כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה [ארץ נחלי מים עינת ותהמת
יצאים בבקעה ובהר] = העולם הבא,
דכתיב (משלי ו,כג) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים
תוכחות מוסר (ודרך חיים = חיי העוה"ב -
הויין לו תוכחות מוסר לאדם).
תני תנא קמיה דרבי יוחנן: כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים
(ברכות ה,ב)
וקובר את בניו - מוחלין לו על כל עונותיו.
אמר ליה רבי יוחנן: בשלמא תורה וגמילות חסדים, דכתיב (משלי
טז,ו) בחסד ואמת יכופר עון [וביראת ה' סור מרע]; 'חסד' -
זו גמילות חסדים, שנאמר (משלי כא,כא) רודף צדקה וחסד ימצא
חיים צדקה וכבוד; 'אמת' - זו תורה,
שנאמר (משלי כג,כג) אמת קנה ואל תמכור [חכמה ומוסר
ובינה], אלא קובר את בניו מנין?
תנא ליה ההוא סבא משום רבי שמעון בן יוחאי: אתיא 'עון' 'עון':
כתיב הכא 'בחסד ואמת יכופר עון' וכתיב התם (ירמיהו
לב,יח) [עשה חסד לאלפים] ומשלם עון אבות אל חיק
בניהם [אחריהם
האל הגדול הגבור ה' צבאות שמו].
אמר רבי יוחנן: נגעים ובנים אינן יסורין של אהבה. ('ובנים' קא סלקא דעתיה הקובר את בניו);
ונגעים לא? והתניא: 'כל מי שיש בו אחד מארבעה מראות
נגעים הללו (שְׂאֵת ותולדתה, בהרת ותולדתה:
בהרת עזה כשלג, שניה לה כסיד ההיכל; שאת כצמר לבן, שניה לה כקרום ביצה) -
אינן אלא מזבח כפרה'!?
'מזבח כפרה', הוו 'יסורין של אהבה' לא הוו;
ואיבעית אימא: הא לן (בבל,
שאין טעונין שילוח והן מזבח כפרה הוו יסורין של אהבה) והא להו (בארץ ישראל, שערי חומה מקודשות בה, ומצורע טעון שילוח חוצה להן - אינן
יסורין של אהבה);
ואי בעית אימא: הא בצנעא (תחת
בגדיו) הא
בפרהסיא.
ובנים לא? היכי דמי?: אילימא דהוו להו ומתו - והא אמר רבי
יוחנן 'דין גרמא דעשיראה ביר (זה עצם של בן עשירי שמת לו)'! ('ביר' כמו בר, וצר; עצם פחות מכשעורה ממנו בסודרו לעגמת נפש, וגברא רבא
כרבי יוחנן לא באו לו יסורין שאינן של אהבה)!?
אלא: הא דלא הוו ליה כלל, והא דהוו ליה ומתו (הוו להו יסורין של אהבה שהאבלות מכפרת על עונותיו).
רבי חייא בר אבא חלש, על לגביה רבי יוחנן, אמר ליה:
חביבין עליך יסורין?
אמר ליה: לא הן ולא שכרן.
אמר ליה: הב לי ידך.
יהב ליה ידיה - ואוקמיה.
רבי יוחנן חלש, על לגביה רבי חנינא, אמר ליה: חביבין עליך
יסורין?
אמר ליה: לא הן ולא שכרן.
אמר ליה: הב לי ידך.
יהב ליה ידיה ואוקמיה.
אמאי? לוקים רבי יוחנן לנפשיה?
אמרי: אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.
רבי אליעזר חלש, על לגביה רבי יוחנן; חזא דהוה קא גני
בבית אפל, גלייה (רבי יוחנן) לדרעיה ונפל
נהורא (שהיה בשרו מבהיק: שיפה היה מאד, כדאמרינן בבבא מציעא ב'השוכר את הפועלים' (דף
פד.)); חזייה
דהוה קא בכי רבי אליעזר, אמר ליה: אמאי קא בכית?: אי משום תורה דלא אפשת (שלא למדת הרבה כרצונך) - שנינו 'אחד המרבה ואחד הממעיט
ובלבד שיכוין לבו לשמים' (לענין קרבנות שנויה, בשלהי מנחות (דף
קי.) נאמר בעולת בהמה 'ריח
ניחוח' ובמנחה 'ריח ניחוח' ללמדך שאחד המרבה וכו'), ואי משום מזוני (שאינך עשיר) - לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות, ואי משום בני - דין גרמא
דעשיראה ביר!?
אמר ליה: להאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא.
אמר ליה: על דא ודאי קא בכית (על
זה ודאי יש לך לבכות), ובכו תרוייהו;
אדהכי והכי אמר ליה: חביבין עליך יסורין?
אמר ליה: לא הן ולא שכרן.
אמר ליה: הב לי ידך.
יהב ליה ידיה - ואוקמיה.
רב הונא, תקיפו (החמיצו) ליה ארבע
מאה דני (חביות) דחמרא; על לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן, ואמרי לה
רב אדא בר אהבה ורבנן, ואמרו ליה: לעיין מר במיליה (יפשפש
במעשיו)!
אמר להו: ומי חשידנא בעינייכו?
אמרו ליה: מי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא?
אמר להו: אי איכא מאן דשמיע עלי מלתא – לימא (אם יש בכם ששמע עלי דבר שאני צריך לחזור בי - יודיעני)!
אמרו ליה: הכי שמיע לן: דלא יהיב מר שבישא לאריסיה ('שבישא'= חלקו בזמורות הגפן שחותכין מהן בשעת הזמיר, ותנן (בב"מ
דף קג.): 'כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים'; שריגים מתרגמינן שבשין (בראשית
מ,יב)) .
אמר להו: מי קא שביק לי מידי מיניה? הא קא גניב ליה כוליה
(וכי אינו חשוד בעיניכם, שהוא גונב לי הרבה יותר מחלקו)?!
אמרו ליה: היינו דאמרי אינשי 'בתר גנבא גנוב (הגונב מן הגנב אף הוא טועם טעם גנבה) וטעמא
טעים'.
אמר להו: קבילנא עלי דיהיבנא ליה!
איכא דאמרי הדר חלא והוה חמרא, ואיכא דאמרי אייקר חלא
ואיזדבן בדמי דחמרא!
תניא: 'אבא בנימין אומר: על שני דברים הייתי מצטער כל
ימי: על תפלתי שתהא לפני מטתי, ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום.
'על תפלתי שתהא לפני מטתי' - מאי 'לפני מטתי'?:
אילימא לפני מטתי ממש - והאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: מנין
למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר? - שנאמר (ישעיהו לח,ב)
ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל [אל ה']!
לא תימא 'לפני מטתי' אלא אימא 'סמוך למטתי' (כל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא
קרית שמע ואתפלל);
'ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום (ראשה ומרגלותיה, זה לצפון וזה לדרום; ונראה בעיני שהשכינה במזרח או במערב,
לפיכך נכון להסב דרך תשמיש לרוחות אחרות)' - דאמר רבי חמא ברבי חנינא אמר רבי
יצחק: כל הנותן מטתו בין צפון לדרום - הויין ליה בנים זכרים, שנאמר (תהלים
יז,יד) [ממתים ידך ה' ממתים מחלד חלקם בחיים]
וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים [והניחו יתרם לעולליהם] (וצפונך - לשון צפון, וסיפיה דקרא ישבעו בנים)
רב נחמן בר יצחק אמר: אף אין אשתו מפלת נפלים: כתיב הכא 'וצפונך
תמלא בטנם' וכתיב התם (בראשית כה,כד)
וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה (תמלא בטנם
- תמלא ימי הריונם).
תניא: 'אבא בנימין אומר: שנים שנכנסו להתפלל, וקדם אחד
מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא - טורפין לו תפלתו בפניו, שנאמר (איוב
יח,ד) טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ [ויעתק צור
ממקמו] (טורף נפשו באפו לך אומר אשר גרמת לך לטרוף את נפשך בפניך, ומה היא ה'נפש'? זו תפלה, כמו
שנאמר ואשפוך את נפשי לפני ה' (ש"א א,טו), הלמענך תעזב ארץ
- וכי סבור היית שבשבילך שיצאת תסתלק השכיינה ויעזוב את חבירך המתפלל לפניו),
ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק מישראל, שנאמר 'ויעתק
צור ממקומו', ואין צור אלא הקב"ה, שנאמר (דברים
לב,יח) צור ילדך תשי [ותשכח אל מחללך]'.
ואם המתין לו מה שכרו?
(ברכות ו,א)
אמר רבי יוסי ברבי חנינא: זוכה לברכות הללו שנאמר (ישעיהו
מח,יח) לוא הקשבת (לשון המתנה היא)
למצותי (בשביל מצותי אשר צויתי לגמול חסד) ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי
הים [פסוק יט] ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך [כמעותיו לא יכרת
ולא ישמד שמו מלפני].
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol