דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ברכות דף ד
(ברכות ג,ב)
דוד - סימנא הוה ליה, דאמר רב אחא בר ביזנא אמר רב שמעון
חסידא: כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד (ונקביו לצד צפון),
וכיון שהגיע חצות לילה - בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו (דאמר מר (בבבא בתרא דף כה.)
'ארבע רוחות מנשבות בכל יום ויום: שש שעות ראשונות של יום מנשבת רוח מזרחית מהלוך
החמה, ושש אחרונות רוח דרומית, ובתחלת הלילה רוח מערבית, ובחצות הלילה - רוח
צפונית);
מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר; כיון שעלה עמוד השחר - נכנסו חכמי
ישראל אצלו, אמרו לו: אדונינו המלך! עמך ישראל צריכין פרנסה!
אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה!
אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא
מחוליתו (העוקר חוליא מבור כרוי, וחוזר ומשליכו לתוכו - אין מתמלא בכך; אף כאן: אם
אין אתה מכין לעניים שבנו מזונות ממקום אחר - אין אנו יכולין לפרנסם משל עצמנו)!
אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד!
מיד יועצים באחיתופל (איזה
הדרך ילכו, והיאך יציבו מצב ומשחית, וטכסיסי מארב מלחמה), ונמלכין
בסנהדרין (נוטלין מהם רשות כדי שיתפללו עליהם),
ושואלין באורים ותומים (אם יצליחו).
אמר רב יוסף: מאי קרא? - דכתיב (דברי
הימים א כז,לד) ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך
יואב; אחיתופל - זה יועץ, וכן הוא אומר (שמואל ב
טז,כג) ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל <איש>
בדבר האלהים [כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם];
(ברכות ד,א)
בניהו בן יהוידע - זה סנהדרין (שהיה
אב בית דין), ואביתר - אלו אורים ותומים (שכל
ימי דוד היה נשאל באביתר עד מלחמת אבשלום ששאל אביתר ולא עלתה לו, ושאל צדוק ועלתה
לו, כדאמרינן בסדר עולם, ונסתלק אז מן הכהונה [הגדולה]), וכן הוא
אומר: (שמואל ב כ,כג) [ויואב אל כל הצבא ישראל]
ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי (ראשון
וקודם להם: שבתחילה נוטלים רשות, ואחר כך שואלים אם יצליחו);
ולמה נקרא
שמם 'כרתי' ו'פלתי'?
'כרתי' -
שכורתים דבריהם (שאומרים דברים קצובים וגמורים; שלא
יפחתו ולא יוסיפו);
'פלתי' -
שמופלאים בדבריהם.
ואחר כך 'שר צבא למלך יואב' (להוליך אנשי המלחמה).
אמר רב יצחק בר אדא - ואמרי לה אמר רב יצחק בריה דרב
אידי: מאי קרא(דכנור היה תלוי למעלה ממטתו ומעוררו)?
(תהלים נז,ט) עורה כבודי עורה הנבל
וכנור אעירה שחר (עורה כבודי:
אל תתכבדי בשינה כשאר מלכים; אעירה שחר שאר מלכים השחר מעוררן, ואני מעורר את השחר).
רבי זירא אמר: משה לעולם הוה ידע, ודוד נמי הוה ידע;
וכיון דדוד הוה ידע כנור למה ליה? לאתעורי משנתיה; וכיון דמשה הוה ידע, למה ליה
למימר 'כחצות'?
משה קסבר שמא יטעו אצטגניני פרעה (אם
אני יודע לכוין השעה - הם אינם יודעים לכוין השעה, וקודם שיגיע חצות יהו סבורים
שהגיע ועדיין לא באה המכה) ויאמרו "משה בדאי הוא" (הלכך
טוב לאחוז לשון 'איני יודע'), דאמר מר (במסכת דרך
ארץ זוטא, פ"ג מ"ב; מסכת כלה רבתי פ"ה מ"א): 'למד
לשונך לומר "איני יודע", שמא תתבדה ותאחז (תהא נאחז ונכשל בדבריך).'
רב אשי אמר:
בפלגא אורתא דתליסר נגהי ארבסר הוה קאי (ליל שעבר שלשה עשר ולמחרת יגיע ארבעה עשר), והכי קאמר משה לישראל: אמר הקב"ה למחר
כחצות הלילה כי האידנא אני יוצא בתוך מצרים.
(תהלים פו,ב) [לדוד] שמרה
נפשי כי חסיד אני [הושע עבדך אתה אלקי הבוטח אליך]: לוי ורבי
יצחק: חד אמר כך אמר דוד לפני הקב"ה: רבונו של עולם! לא חסיד אני, שכל מלכי מזרח
ומערב ישנים עד שלש שעות ואני (תהלים קיט,סב)
חצות לילה אקום להודות לך [על משפטי צדקך]!
ואידך - כך אמר דוד לפני הקב"ה: רבונו של עולם! לא
חסיד אני, שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם
(שהנשים מראות לו דם נדה אם טמא אם טהור שיש מראות דם טהור באשה)
ובשפיר (הוא עור הולד שהעצמות והגידים והבשר נצורים בתוכו. ויש שפיר שהאשה יושבת
עליו ימי טומאה וימי טהרה ואי זה זה המרוקם ובמס' נדה (דף כד ב) מפרש לה ויש שפיר
מלא מים ודם שאינו חשוב ולד לישב עליו טומאת יולדת וימי טהרתה)
ובשליא (דתנן (שם כו.) אין שליא בלא ולד והוא כמין לבוש שהולד שוכב בתוכה וקורין
ושטי"דור בלע"ז ותניא (שם) אין שליא פחותה מטפח ותחלתה כחוט של ערב
וסופה כתורמוס והיו מביאין אותה לפניו לראות אם יש בה כשיעור ואם עשויה כדת שליא
שנחזיקנה שהיה ולד בתוכה ונמוח ותשב עליו ימי טומאה וטהרה אם לאו) כדי
לטהר אשה לבעלה, ולא עוד אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי, ואומר לו:
"מפיבשת רבי! יפה דנתי? יפה חייבתי? יפה זכיתי? יפה טהרתי? יפה טמאתי?"
ולא בושתי! ('זכיתי' ו'חייבתי' שייך בדיני ממונות ודיני נפשות,
'טמאתי' ו'טהרתי' - בהלכות טומאה וטהרה)
אמר רב יהושע בריה דרב אידי: מאי קרא? - (תהלים
קיט,מו) ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש;
תנא: 'לא 'מפיבשת' שמו, אלא 'איש בשת' שמו, ולמה נקרא
שמו מפיבשת שהיה מבייש פני דוד בהלכה ([מפיבושת = מפי בושת] בדברי הלכה היוצאין
מפיו היה בושת לדוד: שפעמים שהיה טועה והוא אומר לו "טעית"),
לפיכך (בזכות שהיה דוד מקטין עצמו) זכה דוד
ויצא ממנו כלאב.'
ואמר רבי יוחנן: לא 'כלאב' שמו אלא 'דניאל' שמו (במקום אחד אומר (שמואל ב ג,ג) ומשנהו כלאב לאביגיל אשת
נבל וגו' ובמקום אחר אומר: והשני
דניאל לאביגיל בדברי הימים (א ג,א)),
ולמה נקרא שמו 'כלאב'? - שהיה מכלים פני מפיבשת בהלכה (כלאב
מכלים את הרב, שהיה אב בהוראות), ועליו אמר שלמה בחכמתו (משלי
כג,טו) בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני, ואומר (משלי
כז,יא) חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר.
ודוד מי קרי לנפשיה חסיד והכתיב (תהלים
כז,יג) לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים (לולא האמנתי לראות בטוב ה' - כבר טרדוני מיראתך, כמו
שנאמר 'כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד וגו' (שמואל א כו,יט)), ותנא משמיה
דרבי יוסי: 'למה נקוד על 'לולא'? (- לדרוש את הנקודה שהיא ממעטת את משמעות הכתוב, לומר שלא דבר ברור היה לו
לראות בטוב ה'; 'לולא'
לשון 'אם לא', כמו לולי אלהי אבי [ופחד
יצחק] היה לי (בראשית לא,מב))?
אמר דוד לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים
לעתיד לבוא, אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו'!?
שמא יגרום החטא (תירוצא הוא: לעולם מוחזק בידו שהוא
חסיד, וזה שספק בידו אם יראה בטוב ה' - לפי שהיה ירא שמא יחטא ויגרום החטא מלראות
בטוב),
כדרבי יעקב בר אידי, דרבי יעקב בר אידי רמי: כתיב (בראשית
כח,טו) והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך [והשבתיך אל האדמה הזאת
כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך], וכתיב (בראשית
לב,ז) ויירא יעקב מאד [ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר
והגמלים לשני מחנות]? אמר: שמא יגרום החטא (ויירא
יעקב שמא אחר הבטחה חטאתי), כדתניא (שהחטא גורם שאין ההבטחה מתקיימת): (שמות
טו,טז) [תפל עליהם אימתה
ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן]
עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית: 'עד
יעבור עמך ה'' - זו ביאה
ראשונה (שבאו בימי יהושע), 'עד
יעבור עם זו קנית' זו ביאה
שנייה (כשעלו מגלות בבל בימי עזרא); מכאן אמרו חכמים: ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא
כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון (לבוא ביד רמה), אלא שגרם החטא (ולא הלכו אלא ברשות כורש, וכל ימי
מלכי פרס - נשתעבדו להם: לכורש, ולאחשורוש, ולדריוש האחרון).
וחכמים אומרים: עד חצות:
חכמים כמאן סבירא להו (במשמעות
'בשכבך' האמור בתורה)? אי
כרבי אליעזר סבירא להו (דאית ליה 'בשכבך כל זמן שבני אדם עוסקין לילך ולשכב: זה מקדים וזה מאחר') -
לימרו כרבי אליעזר (דאמר סוף האשמורה הראשונה דודאי כל
שדעתו לישן כבר שכב וישן),
(ברכות ד,ב)
ואי כרבן גמליאל סבירא להו (דמשמע
ליה 'בשכבך - כל זמן שבני אדם
שוכבים', ויש בכלל הזה כל הלילה) לימרו כרבן גמליאל ('עד עמוד השחר')!?
לעולם כרבן גמליאל סבירא להו, והא דקא אמרי 'עד חצות'
- כדי להרחיק את האדם מן העבירה
מאי שנא בכל דוכתא דלא קתני 'חייב מיתה' ומאי שנא
הכא דקתני 'חייב מיתה'?
איבעית אימא משום דאיכא אונס שינה (התוקפתו
לעבור על דברי חכמים הוזקקו להזהירו יותר), ואיבעית אימא לאפוקי ממאן דאמר (לקמן בפרק 'תפלת השחר' (דף כז:)) 'תפלת ערבית
רשות' - קא משמע לן דחובה.
אמר מר: 'קורא קרית שמע (של
ערבית תחלה) ומתפלל (ואחר
כך מתפלל)' - מסייע
ליה לרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: איזהו בן העולם הבא? - זה הסומך גאולה לתפלה של
ערבית*; רבי יהושע בן לוי אומר: תפלות - באמצע תקנום (בין
שני קרית שמע תקנו כל תפלות של יום; דקא סבר תפלת ערבית קודמת לקרית שמע). (מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר: ערבית נמי קרית שמע ואחר כך תפלה, כדי שיסמוך
גאולה לתפלה, ודלא כרבי יהושע בן לוי דאמר: תפלה ואחר כך קרית שמע)
*(וכל שכן דשחרית, דעיקר גאולת מצרים
- בשחרית הוה, כדכתיב ממחרת הפסח יצאו בני ישראל (במדבר
לג,ג), וסמיכת גאולה לתפלה רמזה דוד בספר תהלים, דכתיב ה' צורי וגואלי (תהלים יט,טו), וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה (תהלים
כ,ב), ואמרינן בברכות ירושלמי (פ"א
ה"א) 'מי שאינו סומך גאולה לתפלה למה הוא דומה? - לאוהבו
של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך; יצא המלך ומצאו שהפליג - אף הוא הפליג!', אלא
יהיה אדם מקרב להקב"ה אליו ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים, והוא
מתקרב אליו, ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו'.)
במאי קא מפלגי?
אי בעית אימא קרא, איבעית אימא סברא:
איבעית אימא סברא: דרבי יוחנן סבר גאולה מאורתא נמי הוי,
אלא גאולה מעלייתא לא הויא אלא עד צפרא, ורבי יהושע בן לוי סבר: כיון דלא הויא אלא
מצפרא - לא הויא גאולה מעלייתא (הילכך גאולה דאורתא לא חשיבא
לאהדורי עלה סמיכת תפלה);
ואיבעית אימא קרא, ושניהם מקרא אחד דרשו, דכתיב (דברים
ו,ז) [ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ו]בשכבך
ובקומך; רבי יוחנן סבר: מקיש שכיבה לקימה: מה קימה קרית שמע ואחר כך
תפלה (דבשחרית כולהו מודו דבעי מסמך) - אף שכיבה נמי קרית שמע ואחר כך
תפלה; רבי יהושע בן לוי סבר: מקיש שכיבה לקימה: מה קימה קרית שמע סמוך למטתו - אף
שכיבה נמי קרית שמע סמוך למטתו.
מתיב מר בריה דרבינא 'בערב מברך שתים לפניה ושתים
לאחריה', ואי אמרת בעי לסמוך - הא לא קא סמך גאולה לתפלה, דהא בעי למימר
'השכיבנו'!?
אמרי: כיון דתקינו רבנן השכיבנו - כגאולה אריכתא דמיא;
דאי לא תימא הכי, שחרית היכי מצי סמיך?: והא אמר רבי יוחנן בתחלה אומר (תהלים
נא,יז) ה' שפתי תפתח [ופי יגיד תהלתך] ולבסוף הוא
אומר (תהלים יט,טו) יהיו לרצון אמרי פי [והגיון לבי
לפניך ה' צורי וגאלי]? אלא התם כיון דתקינו רבנן למימר ה' שפתי תפתח - כתפלה
אריכתא דמיא, הכא נמי כיון דתקינו רבנן למימר השכיבנו - כגאולה אריכתא דמיא.
אמר רבי אלעזר אמר רבי אבינא: 'כל האומר תהלה
לדוד (תהלים קמה) בכל יום שלש פעמים (כנגד שלש תפלות) - מובטח לו שהוא בן העולם הבא' מאי טעמא?: אילימא משום
דאתיא באל"ף בי"ת - נימא אשרי תמימי דרך (תהלים קיט), דאתיא
בתמניא אפין! אלא משום דאית ביה (תהלים קמה,טז)
פותח את ידך [ומשביע לכל חי רצון]? - נימא הלל הגדול, דכתיב ביה (תהלים
קלו,כה) נותן לחם לכל בשר [כי לעולם חסדו]?
אלא משום דאית ביה תרתי (דאתי
באל"ף בי"ת, ויש בו שבח הכנת מזון לכל חי).
אמר רבי יוחנן: מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי? מפני
שיש בה מפלתן של שונאי ישראל, דכתיב (עמוס ה,ב) נפלה
לא תוסיף קום בתולת ישראל [נטשה על אדמתה אין מקימה].
במערבא מתרצי לה הכי: נפלה -
ולא תוסיף לנפול עוד, קום בתולת ישראל.
אמר רב נחמן בר יצחק: אפילו הכי (אף
על פי שהפסיק נו"ן מפני נפילה שבה ולא אבה לרמזה חזר ורמז סמיכת הנפילה תכף
לה) חזר
דוד וסמכן ברוח הקדש, שנאמר (תהלים קמה,יד)
סומך ה' לכל הנופלים [וזוקף לכל הכפופים].
אמר רבי אלעזר בר אבינא: גדול מה שנאמר במיכאל יותר ממה
שנאמר בגבריאל, דאילו במיכאל כתיב (ישעיהו ו,ו) ויעף
אלי אחד מן השרפים [ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח] (ויעף אלי - בפריחה אחת ולא הרגיע בינתים),
ואלו גבי גבריאל כתיב (דניאל ט,כא) [ועוד אני מדבר בתפלה]
והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מועף ביעף [נגע אלי כעת מנחת ערב] (מועף ביעף = שתי פריחות).
מאי משמע דהאי אחד - מיכאל הוא?
אמר רבי יוחנן: אתיא 'אחד' 'אחד':
כתיב הכא 'ויעף אלי אחד מן השרפים' וכתיב התם (דניאל
י,יג) [ושר מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום] והנה
מיכאל אחד השרים הראשונים בא לעזרני [ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס];
תנא 'מיכאל - באחת, גבריאל - בשתים, אליהו - בארבע, ומלאך
המות - בשמנה, ובשעת המגפה – באחת.'
אמר רבי יהושע בן לוי: אף על פי שקרא אדם קרית שמע בבית
הכנסת - מצוה לקרותו על מטתו.
אמר רבי יוסי [רב אסי או רב יוסף]: מאי קרא? (תהלים
ד,ה) רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (אמרו בלבבכם - אמרו מה שכתוב 'על לבבך' (דברים
ו,ו); על משכבכם - שנאמר בשכבך
(שם,ז); ודומו
- בשינה אחרי כן).
אמר רב נחמן:
(ברכות ה,א)
אם תלמיד חכם הוא (שרגיל במשנתו לחזור על גרסתו תמיד) - (דיו בכך) אין צריך.
אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי,
כגון (תהלים לא,ו) בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה'
אל אמת.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol