דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ברכות דף ב
ברכות
פרק ראשון מאימתי קורין את שמע
(ברכות ב,א)
משנה:
מאימתי קורין את שמע בערבין?
משעה שהכהנים (שנטמאו וטבלו והעריב שמשן והגיע
עתם לאכול בתרומה) נכנסים לאכול בתרומתן - עד סוף האשמורה הראשונה (שליש הלילה, כדמפרש בגמרא (דף ג.);
ומשם ואילך עבר זמן: דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה 'בשכבך' [דבריפ ו,ז], ומקמי הכי נמי לאו זמן
שכיבה, לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו; אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת?
- כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי; ולפיכך חובה
עלינו לקרותה משתחשך; ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו - יצא) -
דברי רבי אליעזר; וחכמים אומרים עד חצות; רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר (שכל הלילה קרוי זמן שכיבה).
מעשה ובאו בניו מבית המשתה, אמרו לו: לא קרינו את שמע!
אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר - חייבין אתם לקרות.
ולא זו בלבד אמרו, אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות - מצותן
עד שיעלה עמוד השחר: הקטר חלבים ואברים (של קרבנות שנזרק דמן ביום; חלבים -
של כל קרבנות; אברים - של עולה) - מצותן עד שיעלה עמוד השחר (להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן
המזבח, דכתיב לא ילין לבקר (שמות לד,כה)),
וכל הנאכלים ליום אחד (כגון: חטאת, ואשם, וכבשי עצרת,
ומנחות, ותודה) - מצותן עד שיעלה עמוד השחר (והוא
מביאן להיות נותר, דכתיב בתודה לא יניח ממנו עד בקר (ויקרא
ז,טו), וכלם מתודה ילמדו);
אם כן למה אמרו חכמים 'עד חצות' (בקריאת
שמע ובאכילת קדשים)?
כדי להרחיק אדם מן העבירה. (ואסרום
באכילה קודם זמנן כדי שלא יבא לאכלן לאחר עמוד השחר ויתחייב כרת; וכן בקריאת שמע
לזרז את האדם שלא יאמר "יש לי עוד שהות" ובתוך כך יעלה עמוד השחר ועבר
לו הזמן. ו'הקטר חלבים' דקתני הכא - לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט להו
הכא אלא להודיע שכל דבר הנוהג בלילה כשר כל הלילה, והכי נמי תנן בפרק שני דמגילה (דף
כ:) 'כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים'.)
גמרא:
תנא היכא קאי (מהיכא קא סליק דתנא ביה חובת קריאת
שמע שהתחיל לשאול כאן זמן הקריאה) דקתני 'מאימתי'? ותו: מאי שנא
דתני 'בערבית' ברישא? לתני דשחרית ברישא?
תנא אקרא קאי (ושם למד חובת הקריאה),
דכתיב (דברים ו,ז) [ושננתם לבניך ודברת בם
בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ו]בשכבך ובקומך,
והכי קתני: זמן קריאת שמע דשכיבה אימת? - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן;
ואי בעית אימא (הא דתנא ערבין ברישא) יליף
מברייתו של עולם, דכתיב (בראשית א,ה) [ויקרא אלקים לאור יום
ולחשך קרא לילה] ויהי ערב ויהי בקר יום אחד;
אי הכי סיפא דקתני 'בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה
ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה' - לתני דערבית ברישא!?
תנא פתח בערבית והדר תני בשחרית ('מאימתי
קורין את שמע בשחרית'); עד דקאי בשחרית פריש מילי דשחרית, והדר פריש מילי
דערבית.
אמר מר: 'משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן';
מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה? משעת צאת הכוכבים? לתני 'משעת צאת הכוכבים' (שהוא גמר ביאת השמש, כדיליף לקמן (עמוד ב))?
מלתא אגב אורחיה קמשמע לן: כהנים אימת קא אכלי בתרומה? -
משעת צאת הכוכבים, והא קמשמע לן: דכפרה לא מעכבא, כדתניא [ספרא אמור
פשרתא ד פ"ד מ"ח]: '(ויקרא כב,ז)
ובא השמש וטהר [ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא] ביאת שמשו
מעכבתו מלאכול בתרומה, ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה.'
וממאי דהאי 'ובא השמש' = ביאת
השמש, והאי 'וטהר' = טהר יומא?
(ברכות ב,ב)
דילמא ביאת אורו הוא (שיאור
השמש ביום השמיני), ומאי 'וטהר' - טהר גברא
(ויטהר האיש עצמו בהבאת קרבנותיו, ואחר יאכל...)?
אמר רבה בר רב שילא: אם כן (דהאי
קרא וטהר לשון צווי הוא) לימא
קרא 'ויטהר'; מאי 'וטהר' = טהר יומא, כדאמרי אינשי: איערב
שמשא ואדכי יומא (אדכי = לשון עבר: נתפנה מן העולם
השמש).
במערבא, הא דרבה בר רב שילא לא שמיע להו, ובעו לה מיבעיא:
האי 'ובא השמש' ביאת שמשו הוא, ומאי 'וטהר'
טהר יומא? או דילמא ביאת אורו הוא, ומאי 'וטהר' -
טהר גברא? והדר פשטו לה מברייתא, מדקתני בברייתא (דקתני
לקמן בשמעתין) '(משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן) סימן
לדבר (גירסת רש"י: וראיה לדבר) צאת הכוכבים' -
שמע מינה (אין כפרתן מעכבתן:) ביאת שמשו
הוא, ומאי 'וטהר' = טהר יומא.
אמר מר: 'משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן' –
ורמינהו: 'מאימתי קורין את שמע בערבין? - משהעני נכנס לאכול פתו במלח (שאין לו נר להדליק בסעודתו), עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו'?
סיפא ודאי פליגא אמתניתין (דקתני
הכא 'עד שעה שעומד ליפטר מתוך הסעודה', והיינו לא כרבי אליעזר ולא כרבנן ולא כרבן
גמליאל, דדריש ובשכבך = תחלת זמן שכיבה,
ובמתניתין תנן 'עד סוף האשמורה הראשונה'), רישא מי
לימא פליגי אמתניתין?
לא, עני וכהן (עני כל לילותיו וכהן טמא לאכול
בתרומה) -
חד שיעורא הוא (צאת הכוכבים).
ורמינהו: 'מאימתי מתחילין לקרות קרית שמע בערבית? -
משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות (בערבי
שבתות ממהרין לסעודה שהכל מוכן) - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים:
משעה שהכהנים זכאין לאכול בתרומתן, סימן לדבר צאת הכוכבים; ואף על פי שאין
ראיה לדבר (שהיום כלה בצאת הכוכבים) - זכר לדבר (איכא): שנאמר (נחמיה ד,טו) ואנחנו
עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים
ואומר (עזרא ד,טז) [גם בעת ההיא אמרתי לעם
איש ונערו ילינו בתוך ירושלם] והיו לנו הלילה משמר והיום
מלאכה'; מאי 'ואומר'? וכי תימא מכי ערבא שמשא ליליא הוא,
ואינהו דמחשכי (ועושין מלאכה בלילה משקיעת החמה עד צאת הכוכבים) ומקדמי
(ומשכימין קודם היום, דאימא יום לא הוי עד הנץ החמה, והם מקדימין מעלות
השחר, דהוי כמו מהלך חמשה מילין (פסחים דף צג:)) -
תא שמע 'והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה' (מדקאמר 'והיום מלאכה' אלמא האי דעבר מעלות השחר עד צאת הכוכבים - יממא הוא, וזכר לדבר איכא:
דכל עת מלאכה קורא הכתוב 'יום').
קא סלקא דעתך דעני ובני אדם חד שעורא הוא (רוב בני אדם היינו עניים, כלומר: בני אדם בערבי שבתות ועניים בימות החול -
חד שעורא הוא); ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא - חכמים היינו רבי מאיר? אלא שמע
מינה עני שעורא לחוד וכהן שעורא לחוד!
לא: עני וכהן - חד שעורא הוא, ועני ובני אדם לאו חד שעורא
הוא.
ועני וכהן חד שעורא הוא?: ורמינהו: 'מאימתי מתחילין
לקרות שמע בערבין? - משעה שקדש היום בערבי שבתות (היינו
בין השמשות: ספק יום ספק לילה, וכיון דספק הוא - קדש היום מספק) -
דברי רבי אליעזר;
רבי יהושע אומר: משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן;
רבי מאיר אומר: משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן (היינו קודם בין השמשות, כדי שיהא להם קודם בין השמשות הערב שמש, והכי
אמרינן ב'במה מדליקין' (דף לה.) דזמן הטבילה קודם בין השמשות
מעט);
אמר לו רבי יהודה: והלא כהנים - מבעוד יום הם טובלים!? (רבי יהודה לטעמיה, דאמר ב'במה מדליקין': בין השמשות? - כדי מהלך חצי מיל
קודם צאת הכוכבים קרוי 'בין השמשות' והוי ספק, הלכך: טבילה דמקמי הכי – 'מבעוד
יום' הוא, ולאו זמן שכיבה הוא; ולקמן מפרש מאי אהדר ליה רבי מאיר;)
רבי חנינא אומר: משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח; רבי אחאי
- ואמרי לה רבי אחא – אומר: משעה שרוב בנני אדם נכנסין להסב (אית
דאמרי בימות החול, ואית דאמרי בשבתות; מכל מקום מאוחר הוא (לכולם))',
ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא, רבי חנינא היינו רבי יהושע! אלא לאו שמע מינה
שעורא דעני לחוד ושעורא דכהן לחוד?
שמע מינה.
הי מנייהו מאוחר (דעני או דכהן)?
מסתברא דעני מאוחר; דאי אמרת דעני מוקדם - רבי חנינא
היינו רבי אליעזר, אלא לאו שמע מינה דעני מאוחר?
שמע מינה.
אמר מר: 'אמר ליה רבי יהודה: והלא כהנים מבעוד יום הם
טובלים'; שפיר קאמר ליה רבי יהודה לרבי מאיר?
ורבי מאיר הכי קאמר ליה: מי סברת דאנא אבין השמשות דידך
קא אמינא אנא? אבין השמשות דרבי יוסי קא אמינא, דאמר רבי יוסי: בין השמשות כהרף
עין: זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו'. (בין
השמשות דרבי יהודה מהלך חצי מיל לפני צאת הכוכבים, ודרבי יוסי כהרף עין לפני צאת
הכוכבים, ורבי מאיר כרבי יוסי סבירא ליה, וכי טביל מקמי הכי – 'סמוך לחשכה' הוא,
וזמן שכיבה קרינן ביה.)
(ברכות ג,א)
קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר (לעיל
אמר 'משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות' והוא שעור מאוחר משל
כהן, והכא אמר 'משעת טבילה', שהיא קודם בין השמשות)?
תרי תנאי אליבא דרבי מאיר;
קשיא דרבי אליעזר (דברייתא) אדרבי
אליעזר (דמתניתין)?
תרי תנאי אליבא דרבי אליעזר;
ואיבעית אימא: רישא (דמתניתין) -
לאו רבי אליעזר היא (והא דקתני 'דברי רבי אליעזר'
- אסוף הזמן קאי דקאמר, 'עד סוף האשמוורה הראשונה', ופליגי רבנן עליה ואמרי 'עד
חצות', דרבי אליעזר דריש 'בשכבך' = זמן התחלת שכיבה שבני אדם הולכים לשכב, זה קודם וזה מאוחר, ורבנן דרשי
כל זמן שכיבה, דהיינו כל הלילה, אלא שעשו סייג לדבר ואמרו עד חצות, ורבן גמליאל לית
ליה ההוא סייג).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol