בבא קמא דף צז
המשך פרק תשיעי
'הגוזל עצים'
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(בבא קמא צז,א)
ומי אמר רב
עבדא כמקרקעי דמי? והאמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב: 'התוקף בעבדו של חבירו ועשה
בו מלאכה – פטור (מלשלם לבעליו שכרו)', ואי סלקא דעתא עבדא כמקרקעי דמי - אמאי פטור? ברשותא
דמריה קאי!?
הכא במאי
עסקינן? - שלא בשעת מלאכה (בשעה [שאינו רגיל] לעשות מלאכה,
או שאין עכשיו לבעליו מלאכה לעשות, דזה נהנה וזה אין חסר הוא, ופטור), כי הא דשלח ליה רבי אבא למרי בר מר: בעי מיניה
מרב הונא: 'הדר בחצר חבירו שלא מדעתו (ומוקמינא לה בפרק שני (דף כא.)
בחצר דלא קיימא לאגרא) - צריך
להעלות לו שכר או אין צריך להעלות לו שכר'? ושלחו ליה:' אינו צריך להעלות לו שכר'.
הכי? השתא:
בשלמא התם - בין למאן דאמר 'ביתא מיתבא יתיב (זה הדר
בתוכה - ההנהו לבית זה, שהוא מיושב בדיורין, אין חרב: לפי שהדר בתוכה טם ומשפיץ
סדקיה תמיד)' ניחא ליה, בין למאן
דאמר [ישעיהו כד,יב: נִשְאַר
בעיר שַמָּה] וּשְאִיָּה
יוּכַּת שָעַר (שד הוא ושמו 'שאיה' מכתת שערים וכותלי בית שאין אדם
דר בתוכה) ניחא ליה; אלא הכא - מי
ניחא ליה דנכחוש עבדיה?
אמרי: הכי נמי!
ניחא ליה דלא ליסתרי (שלא ילמד דרכי הבטלה).
עבדיה בי רב
יוסף בר חמא הוו תקיף עבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי ועבדי בהו מלאכה. אמר ליה רבה
בריה: מאי טעמא עביד מר הכי?
אמר ליה: דאמר
רב נחמן: עבדא נהום כריסיה [שממלא
כריסו בלחם ואינו עובד] - לא שוי.
אמר ליה: אימא
דאמר רב נחמן כגון דארו עבדיה, דמרקיד בי כובי [שהוא
רוקד בבתי מרזח]; [אבל] כולהו עבדי - מעבד עבדי!?
אמר ליה: אנא -
כרב דניאל סבירא לי, דאמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב: 'התוקף בעבדו של חבירו
ועשה בו מלאכה – פטור', אלמא ניחא ליה דלא ליסתרי עבדיה.
אמר ליה: הני
מילי היכא דלא מסיק בהו זוזי מר; כיון דמסיק בהו זוזי - מיחזי כרבית, דאמר רב יוסף
בר מניומי אמר רב נחמן: אף על פי שאמרו 'הדר בחצר חבירו שלא מדעתו – אין צריך
להעלות לו שכר, הלוהו ודר בחצר חבירו - צריך להעלות לו שכר'!
אמר ליה: הדרי
בי.
איתמר: התוקף
ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכה: אמר רב: רצה -שכרה נוטל, רצה (אם
נשברה או נתקלקלה, ודמי פחתה יתירין על שכרה) - (דמי) פחתה נוטל; ושמואל אמר: אינו נוטל אלא פחתה.
אמר רב פפא: לא
פליגי: הא דעבידא לאגרא (מסתמא כי נחית לה - אדעתא דאגרא נחית; הלכך לאו בתורת
גזלן דיינינן ליה, ונותן שכרה על כרחו, אם רבין הן על דמי פחתה), הא דלא עבידא לאגרא (לא יהיב
ליה אלא פחתה).
ואיבעית אימא:
הא והא דעבידא לאגרא: הא דנחית ליה אדעתא דאגרא (רצה -
שכרה נוטל, ואם פחתה יתר על שכרה - נוטל דמי פחתה, דהא על כרחו שקלה, וגזל הוא), והא דנחית ליה אדעתא דגזלנותא (אפילו
שכרה גדול מפחתה - לא יהיב אלא פחתה, דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה).
גזל מטבע ונסדק
[גזל מטבע ונסדק, פירות והרקיבו, יין והחמיץ - משלם כשעת הגזלה. מטבע ונפסל,
תרומה ונטמאת, חמץ ועבר עליו הפסח,בהמה ונתעבדה בה עבירה, או שנפסלה מעל גבי
המזבח, או שהיתה יוצאה ליסקל - אומר לו "הרי שלך לפניך"]:
אמר רב הונא: 'נסדק'
- נסדק ממש; 'נפסל' - פסלתו מלכות (המלך צוה שלא יצא, לא
במדינה זו ולא במדינה אחרת); ורב
יהודה אמר: פסלתו מלכות נמי היינו 'נסדק' (דכיון
דלא נפיק לגמרי - היזק גמור הוא, ומשלם כשעת הגזלה); אלא היכי דמי 'נפסל' (דקתני
מתניתין "הרי שלך לפניך")? (כגון) שפסלתו
מדינה זו (בני מדינה פסלוהו מעצמן) ויוצאה במדינה אחרת (שיכול
לומר לו לך להוציאו שם).
אמר ליה רב
חסדא לרב הונא: לדידך, דאמרת 'נפסל - פסלתו מלכות', הרי 'פירות והרקיבו יין
והחמיץ', דכי פסלתו מלכות דמי, וקתני 'משלם כשעת הגזילה'!?
אמר ליה: התם
נשתנה טעמו וריחו, הכא לא נשתנה.
אמר ליה רבה
לרב יהודה: לדידך, דאמרת 'פסלתו מלכות נמי היינו נסדק', הרי 'תרומה ונטמאת',
דכי פסלתו מלכות דמי, וקתני 'אומר לו "הרי שלך לפניך"'!?
אמר ליה: התם
לא מינכר היזיקה (לא נשתנה מראיתה משאר חטים), הכא מינכר היזיקה (שאין
צורה זו דומה לצורה של כל היוצאים עכשיו, וכשגזלה הימנו היו כל צורות המדינות שוות
לה).
איתמר: המלוה את חבירו (שום פרגמטיא) על המטבע (שקצץ לו מעות), ונפסלה המטבע: רב אמר:
(בבא קמא צז,ב)
נותן לו מטבע
היוצא באותה שעה (בשעת פרעון, דהא קיבל עליו לתת לו מטבע, והאי לאו
מטבע הוא; ודוקא הלוהו פרגמטיא, אבל הלוהו מעות - את שהלוהו משלם לו); ושמואל אמר: יכול לומר לו "לך הוציאו
במישן".
אמר רב נחמן:
מסתברא מילתיה דשמואל דאית ליה אורחא למיזל למישן, אבל לית ליה אורחא – לא.
איתיביה רבא
לרב נחמן: [תוספתא מעשר שני פ"א ה"ו [ליברמן]]: 'אין מחללין על המעות שאינם יוצאות (כלל
בירושלים דלאו כסף צורה קרינא ביה); כיצד? היו לו מעות כוזביות ירושלמיות או של מלכים הראשונים (כוזביות:
מטבע של בן כוזיבא, וירושלמיות הוו, והכי גרסינן: 'כוזביות ירושלמיות, או של
מלכים הראשונים' - וכוזביות וירושלמיות לא נפקי כלל; לישנא אחרינא 'כוזביות':
של כזיב, והכי גרסינן: כוזביות או ירושלמיות, או של מלכים הראשונים) - אין מחללין' - הא של אחרונים (דנפקי במדינה
אחרת) דומיא דראשונים (ודומיא
דראשונים הוא בכך: דאין יוצאות כאן במקומו של בעל הבית, שנפסלו בכאן) – מחללין (ואף על
גב דלית ליה אורחא להתם במקום שיוצאין, שהרי בירושלים צריך לילך ולהוציאן, וקשיא
לרב נחמן אליבא דשמואל, דאמר 'אבל לית ליה אורחא למישן – לא')!?
אמר ליה: הכא
במאי עסקינן (אלא כי אמר רב נחמן אליבא דשמואל דכי לית ליה אורחא
למישן - לא)? - כשאין מלכיות
מקפידות זו על זו.
אלא כי אמר
שמואל - כשמלכיות מקפידות זו על זו (בתמיה)? (אי הכי [אפילו] כי אית
ליה אורחא למישן) - היכי מצי ממטי
להו (הא כי בדקי להו בני מדינה זו, ומשכחי ליה אותן מעות - מפסדי
ליה)?
דממטי לה על
ידי הדחק [נראה שרש"י אינו גורס חלק זה של התשובה,
אלא רק 'דלא בחשי', מכך שהוא אומר: ומשני: דלא בחשי], דלא בחשי (שאין
מקפידין כל כך שיהו בודקין ומחפשין על דבר זה), ואי משכחי – קפדי (הלכך אית
ליה אורחא, שנצרך לילך שם יקבלם ויוציא לשם בסחורה, ואי לאו - הואיל ואין יכול
להראותם בכאן בפרהסיא לבני מישן הבאים כאן - אם רוצה לא יקבלם).
תא שמע [המשך
בתוספתא שם]: 'אין מחללין (מעשר
שני) על מעות של כאן (ירושלים) והן (והמעות והבעלים) בבבל (הואיל
ואינן יוצאות מיד במקום שהן שם, דבעינן 'מצוי בידך' וליכא), ושל בבל והן כאן (בירושלים); של בבל והן בבבל – מחללין (והפירות - לא שני לן: כל היכא
דאיתנהו - יכול לחללן והן [ובלבד שהן] חוץ לירושלים)'; קתני מיהת 'אין מחללין על מעות של כאן והן
בבבל' - אף על גב דסופו למיסק להתם (אלמא אף על גב דאית ליה
אורחא למישן, כגון הכא, דסופו לעלות כאן ולהוציאן, ואפילו הכי לא קרי להו 'מעות
היוצאות')!?
הכא במאי
עסקינן? - כשמלכיות מקפידות זו על זו (יתר מדאי, דבחשי ובדקי; הלכך
מסוכנות הן של בבל במלכות ירושלים, דמקפדת ובחשי טפי).
אי הכי 'של בבל
והן בבבל' - למאי חזו (הא לא מצי לאמטויינהו להכא)?
חזו דזבין בהו
בהמה, ומסיק לירושלים.
והתניא: 'התקינו
שיהו המעות יוצאות בירושלים מפני כך' (ואמאי תני לעיל 'ולא על של
בבל והן כאן')?
אמר רבי זירא:
לא קשיא! כאן [המעות יוצאות בירושלים] - בזמן שיד ישראל תקיפה על אומות העולם, כאן [אין מחללין וכו'] - בזמן שיד אומות העולם תקיפה על עצמן [על
ישראל].
תנו רבנן: 'איזהו
'מטבע של ירושלים'? דוד ושלמה (כתוב) מצד אחד, ו'ירושלים עיר הקודש' (כתוב) מצד אחר; ואיזהו 'מטבע של אברהם אבינו'? זקן
וזקינה (אברהם ושרה) מצד אחד, ובחור ובתולה (יצחק
ורבקה) מצד אחר.'
בעא מיניה רבא
מרב חסדא (אליבא דרב, דאומר: 'נותן לו מטבע של אותה שעה'): המלוה את חבירו על המטבע והוסיפו עליו [שהמושל
החליט להגדיל או לעבות את המטבע שיוצא באותו שם] (- היכא דהוסיפו עליו) – מהו (מאי אמר רב)?
אמר לו: נותן
לו מטבע היוצא באותה שעה (בשעת פרעון).
אמר ליה:
ואפילו כי נפיא [בגודל נפּה]?
אמר ליה: אִין.
אמר ליה: אפילו
כי תרטיא (סלע גדול במדה מחזקת רובע)?
אמר ליה: אִין.
והא קא זיילין
פירי (לגבי מטבע זו, נמצא שמשתכר זה בתוספת, ואינה דומה לראשונים,
והוי רבית)!?
אמר רב אשי: חזינן: אי מחמת טיבעא זיל - מנכינן ליה
(בבא קמא צח,א)
ואי מחמת תרעא
זיל (שבאו גשמים ונמצאו רוב תבואות בעולם, והוזלו הפירות) - לא מנכינן ליה.
והא קא שבח
לענין נסכא (אם בא להתיכן ולעשות מהן גרוטאות - יש יותר מן
הראשונים, והוי רבית)?
אלא כי הא דרב
פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, עבדי עובדא (באדם שהלוה את חבירו על
המטבע, והוסיפו עליו) בזוזי
דאגרדמיס טייעא (והלכו אצל אגרדימוס סוחר ישמעאל והיה לו מן הראשונה
ומן השניה, ומצאו): עד עשרה בתמניא (בשמונה
של מטבע שניה - עשרה מן הראשונה; ונתן לו שמנה).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה יועיל להודיע לי בכתובת
yeshol@gmail.com.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף [לפעמים מהוצאת עוז והדר] – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10
MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט
הגמרא אלא הערת העורך לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך: (תענית ב,ב)
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה
ההערה בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In your browser, footnotes become visible when the cursor rests on the
number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the
page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית –
ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2001,2009 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com.