בבא קמא דף
עט
המשך פרק שביעי
'מרובה'
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(בבא קמא עח,ב)
תנו רבנן [תוספתא
בבא קמא (ליברמן) פרק ז הלכה יד]: 'גנב
ונתן לאחר, וטבח (לא נתן במתנה, דאם כן אפילו לא טבח - מחייב אנתינה, משום
מכירה, כדקתני סיפא! אלא: עשאו שליח לטביחה או למכירה); גנב ונתן לאחר ומכר;
(בבא קמא עט,א)
גנב והקדיש,
גנב והקיף (מכר באמנה ואשראי ולא קיבל דמים), גנב והחליף, גנב ונתן במתנה, גנב ופרע חובו, גנב
ופרע בהקיפו (שהקיפו חבירו פרקמטיא באשראי ופרע לו בהמה זו), גנב ושלח סבלונות בבית חמיו - משלם תשלומי ארבעה
וחמשה.'
מאי קא משמע לן?
אשמעינן רישא 'גנב
ונתן לאחר וטבח', דיש שליח לדבר עבירה; אף על גב דבכל התורה כולה אין שליח לדבר
עבירה - הכא יש שליח לדבר עבירה; מאי טעמא? 'וטבחוֹ' ו'מכרוֹ': מה מכירה דלא אפשר דלאו על ידי אחר - אף טביחה
על ידי אחר מחייב;
ואשמעינן סיפא
'גנב והקדיש': מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים!?
משנה:
גנב ברשות הבעלים,
וטבח ומכר חוץ מרשותם (כשהוציא מרשותו נעשה עליו גנב (לרב יהודה) וקנאו), או שגנב חוץ מרשותם (קנאו
במשיכה מיד ונעשה גנב עליו) וטבח ומכר
ברשותם, או שגנב וטבח ומכר חוץ מרשותם - משלם תשלומי ארבעה וחמשה; אבל גנב וטבח
ומכר ברשותם – פטור (דלא נעשה עליו גנב).
היה (גנב) מושכו ויוצא, ומת ברשות הבעלים – פטור (מכלום;
ספרים אחרים: מכפל);
הגביהו (אפילו
ברשות בעלים, שהרי הגבהה קונה בכל מקום [קדושין דף כה,ב]) או הוציאו מרשות בעלים ומת – חייב.
נתנוֹ (בעליו) לבכורות בנו (לכהן בחמשה
סלעים של פדיון הבן) או לבעל חוב,
לשומר חנם, לשואל, לנושא שכר, ולשוכר, והיה מושכו (הכהן או בעל
חוב או השומר), ומת ברשות הבעלים (לשנא
אחרינא: נתנו גנב לבכורות בנו, ונתנו לו שָם במקום שגנבו לשומר חנם ולשואל) – פטור (הגנב מכלום; ולשון אחרינא
עיקר: האי 'חייב' - אגנב קאי, דמחייב גנב בקנין שלוחיו; דאי בנותנו בעליו - מאי
'חייב'? נהי ד'שואל' - מצי למימר 'חייב באונסין'; אלא שאר שומרים - מי חייבי במתה
כדרכה? ועוד: לגבי כהן ובעל חוב - מאי 'חייב' ו'פטור' איכא? 'הפסיד' ו'לא הפסיד'
מבעי ליה);
הגביהו או שהוציאו
מרשות הבעלים ומת – חייב.
גמרא:
בעי אמימר: תיקנו
משיכה בשומרים (שלא יתחייב שומר בשמירה עד שימשוך) או לא?
אמר רב יימר: תא
שמע: 'נתנוֹ לבכורות בנו, או לבעל חובו, לשומר חנם, ולשואל, לנושא שכר, ולשוכר,
היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים – פטור'; מאי? לאו שומר (היה
מושכו שומר ומת - חייב גנב במשיכת שומר), ושמע מינה 'תיקנו משיכה בשומרין'?
אמר ליה: לא, גנב
(והכי קאמר: נתן בעל הבית לבכורות בנו כו', ובא גנב לגונבו משם;
היה מושכו ויוצא כו')
הא - תנא ליה רישא!?
תנא גנב שגנב מבית
הבעלים, ותנא גנב שגנב מבית שומר.
אמר ליה רב אשי:
לא תדחייה: מה לי גנב שגנב מבית שומר מה לי גנב שגנב מבית בעלים? אלא - לאו שומר,
ושמע מינה 'תיקנו משיכה בשומרין'?
שמע מינה.
איתמר נמי: אמר
רבי אלעזר: כדרך שתיקנו משיכה בלקוחות - כך תיקנו משיכה בשומרין.
תניא נמי הכי:
'כדרך שתיקנו משיכה בלקוחות - כך תיקנו משיכה בשומרין, וכשם שהקרקע נקנית בכסף בשטר
ובחזקה - כך שכירות נקנית בכסף בשטר ובחזקה'.
שכירות דמאי? אילימא
(בבא קמא עט,ב)
שכירות דמטלטלין
(שהשכיר לו כליו) - מטלטלי בני שטרא נינהו (בתמיה)? (הא לא מקנו מטלטלין אלא במשיכה,
כדאמרינן בקדושין (דף כו,א); ונהי נמי דמקנו בכספא לענין קבולי
'מי שפרע' מיהו בשטר לא מיקנו מידי, דדברים בעלמא נינהו, כדאמרינן ב'הזהב' (בבא
מציעא דף מט,א) 'דברים אין בהם משום מחוסרי אמנה')?
אמר רב חסדא: שכירות
דקרקע.
אמר רבי אלעזר:
ראוהו שהטמין בחורשין (שנטמן ביער לגנוב בהמות הרועות שם) וטבח ומכר - משלם תשלומי ארבעה וחמשה. אמאי? הא לא
משך?
אמר רב חסדא: שהכישה
במקל.
אמרי: וכיון דראוהו
(ולא דומה לגנב בפני שנים, דהתם - אף על גב דחזו ליה שאר אינשי
- לא מיסתפי מינייהו, דמימר אמר: לא מינייהו שקילנא מידי; אבל 'חורשין' - מרעה לכל
היא, ולא ידע דמאן ניהו הך בהמה, וכיון דלא מיסתפי מכולי עלמא) - גזלן הוא!
כיון דקא מטמרי
מנייהו - גנב הוא.
ואלא גזלן - היכי
דמי?
אמר רבי אבהו: כגון
בניהו בן יהוידע, שנאמר [שמואל ב כג,כא: והוא
הכה את איש מצרי אשר מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ] ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו'.
רבי יוחנן אמר:
כגון בעלי שכם, שנאמר (שופטים ט,כה) וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל אשר יעבר עליהם בדרך
[ויגד לאבימלך].
ורבי אבהו - מאי
טעמא לא אמר מהאי?
אמר לך: כיון דמטמרי
איטמורי - לא גזלני נינהו.
ורבי יוחנן?
הא דקא מטמרי דלא
ניחזינהו אינשי וניערקו מנייהו.
'שאלו תלמידיו
את רבן יוחנן בן זכאי: מפני מה החמירה תורה בגנב (לשלם כפל
ארבעה וחמשה) יותר מגזלן?
אמר להן: זה
השוה כבוד עבד לכבוד קונו (לא ירא מבני אדם כדרך שלא ירא מהקב"ה), (אבל) וזה (גנב) לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו (אלא
כיבד העבד יותר מקונו, שהוא ירא מבני אדם ומעין של מעלה לא נזהר): כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של
מטה כאילו אינה שומעת, שנאמר (ישעיהו כט,טו) הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה ('לסתיר
עצה' כמו להסתיר יועץ במסתרים, לגנוב להרֵעַ) והיה במחשך מעשיהם [ויאמרו
מי ראנו ומי ידענו], וכתיב (תהלים
צד,ז) ויאמרו לא יראה יה ולא
יבין אלהי יעקב, וכתיב [יחזקאל
ט,ט: ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים
והעיר מלאה מטה] כי אמרו עזב
ה' את הארץ ואין ה' רואה.
<תניא> 'אמר
רבי מאיר: משלו משל משום רבן גמליאל: למה הדבר דומה? לשני בני אדם שהיו בעיר ועשו משתה;
אחד זימן את בני העיר ולא זימן את בני המלך, ואחד לא זימן את בני העיר ולא זימן את
בני המלך - איזה מהן עונשו מרובה? הוי אומר זה שזימן את בני העיר ולא זימן את בני
המלך.
אמר רבי מאיר:
בא וראה כמה גדול כח של מלאכה: שור, שביטלו ממלאכתו – חמשה; שה, שלא ביטלו ממלאכתו
– ארבעה.
אמר רבן יוחנן
בן זכאי: בא וראה כמה גדול כבוד הבריות: שור שהלך ברגליו – חמשה; שה שהרכיבו (הגנב) על כתיפו (וזלזל את
עצמו) – ארבעה (לפיכך
היקל הקב"ה עליו בתשלומין)'.
משנה:
אין מגדלין בהמה
דקה בארץ ישראל (משום ישוב ארץ ישראל: שמבעיר [אוכל] את
השדות וכל שדות ארץ ישראל - סתמן דישראל), אבל מגדלין בסוריא (ארם צובה, דדוד כיבשה; וקסבר דלא
שמיה כיבוש, והויא כחוצה לארץ, ובחוצה לארץ מותר לגדל, דלא חיישינן לישוב, ואם
יפסידו שדות אחרים - ישלמנה) ובמדברות
של ארץ ישראל;
אין מגדלין תרנגולין
בירושלים (אפילו ישראל) מפני
הקדשים (שישראל אוכלים שם בשר שלמים ותודה ומעשר בהמה, ודרך תרנגולים
לנקר באשפה; [והסיבה:]
שמא יביאו עצם כעדשה מן השרץ ויטמאו את הקדשים) ולא כהנים בארץ ישראל (ולא יגדלו
כהנים תרנגולין בכל ארץ ישראל) מפני
הטהרות (שהכהנים אוכלין תרומה - הן צריכין להזהר בטהרתן);
אין מגדלין חזירין
בכל מקום (טעמא מפרש בגמרא);
לא יגדל אדם את
הכלב (מפני שנושך ומנבח, ומפלת אשה מיראתו) אלא אם כן היה קשור בשלשלת;
אין פורסין נישובים
('נישובים': פחים) ליונים אלא אם כן היה רחוק מן הישוב (שלא ילכדו בהן יוני בני הישוב) שלשים ריס (ארבע מילין).
גמרא:
תנו רבנן: 'אין
מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בחורשין (ביערות, כדמתרגמינן
ביער: חורשא) שבארץ ישראל;
בסוריא - אפילו בישוב, ואין צריך לומר בחוצה לארץ.'
תניא אידך: 'אין
מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבספר עכו; ואף על פי
שאמרו אין מגדלין בהמה דקה - אבל מגדלין בהמה גסה לפי שאין גוזרין גזרה על הצבור
אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה (צריכה בישוב למשאוי
ולחרישה): בהמה דקה אפשר להביא
מחוצה לארץ, בהמה גסה אי אפשר להביא מחוצה לארץ; ואף על פי שאמרו אין מגדלין בהמה
דקה, אבל משהה הוא קודם לרגל שלשים יום וקודם משתה בנו שלשים יום, ובלבד שלא ישהה
את האחרונה (שבהן) שלשים יום (לקח בהמות קודם לרגל שלשים יום, וסמוך לרגל לא יאמר:
"הריני שוחט את המוקדמות ומאחר את האחרונות אף לאחר הרגל עד מלאות שלשים יום
למקחן")
דסלקא דעתא אמינא דאי נפק ליה רגל ומכי זבנה עד השתא אכתי לא מלו ליה תלתין יומין
- לא נימא 'תלתין משרא שרי ליה לשהויי', אלא כיון דנפק ליה רגל - לא מבעי ליה
לשהויי;
(בבא קמא פ,א)
והטבח (המקבץ
את הבהמות ליום השוק) לוקח ושוחט
(או) לוקח ושוהה
(עד יום השוק שלשים יום למקחו) ובלבד שלא ישהה העגונה שבהן (המאוחרת למקחו
שלקח סמוך לעת השוק) שלשים יום (לא
ישהה אותה לאחר יום השוק להשלים שלשים יום למקחה) ('העגונה': מאוחרת, כמו 'הלהן
תעגנה' (רות א,יג) - תאחרנה מלהנשא).
שאלו תלמידיו
את רבן גמליאל: מהו לגדל?
אמר להן: מותר.'
והתנן 'אין מגדלין'?
אלא הכי קא בעו
מיניה: 'מהו לשהות'? אמר להן: מותר, ובלבד שלא תצא ותרעה בעדר, אלא קושרה בכרעי המטה
(ורבנן פליגי עליה דרבן גמליאל).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה יועיל להודיע לי בכתובת
yeshol@gmail.com.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף [לפעמים מהוצאת עוז והדר] – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10
MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט
הגמרא אלא הערת העורך לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך: (תענית ב,ב)
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In your browser, footnotes become visible when the cursor rests on the
number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the
page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י
כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2001,2009 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com.