בבא קמא דף סו
המשך פרק שביעי
'מרובה'
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(בבא קמא סה,ב)
מתקיף לה רבי
זירא: וניקנינהו בשינוי השם (נהי דשבח דגופיה לא הוי שינוי,
דממילא קשבח ואזל, ומיהו בשמא ודאי אישתני)?
אמר רבא: שור
בן יומו קרוי 'שור'; איל בן יומו קרוי 'איל': שור בן יומו קרוי 'שור' דכתיב (ויקרא
כב,כז) שור או כשב או עז כי
יולד [והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה
לה']; איל בן יומו קרוי 'איל',
דכתיב [בראשית לא,לח:
זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו] ואילי צאנך לא אכלתי - אילים הוא דלא אכל, כבשים אכל? אלא - לאו שמע מינה
'איל בן יומו קרוי איל'?!
מכל מקום קשיא (לרבי
אילעא)?!
אמר רב ששת: הא
- מני? - בית שמאי היא, דאמרי שינוי במקומו עומד ולא קני (אף על גב
דאישתני - לא נפיק מרשות בעלים),
דתניא: '[הבא על זונה:] נתן לה באתננה חיטין ועשאתן סולת, זיתים ועשאתן
שמן, ענבים ועשאן יין: תני חדא
'אסור (לקרבן)'
ותני חדא 'מותר'; ואמר רב יוסף: תני גוריון דמאספורק: 'בית שמאי אוסרין
ובית הלל מתירין'!
מאי טעמא דבית
שמאי? דכתיב [דברים כג,יט: לא תביא אתנן זונה ומחיר
כלב בית ה' אלקיך לכל נדר כי תועבת ה' אלקיך גם שניהם] 'גם' - לרבות שינוייהם; ובית הלל: 'שניהם' ולא – שינוייהם.
ובית שמאי - ההוא
(בבא קמא סו,א)
''שניהם' - ולא ולדותיהם' הוא דאתא;
ובית הלל?
תרתי שמעית
מינה: ''הם' - ולא שינויהם, 'הם' - ולא ולדותיהם'.
ובית הלל -
הכתיב 'גם'?
'גם' לבית הלל קשיא.
עד כאן לא
פליגי (רבי אילעא ורבי חנינא), אלא דמר סבר: שינוי קונה ומר סבר: אין שינוי קונה, אבל
לענין שלומי (כגון כפל לרבי אילעא, וארבעה וחמשה לרבי חנינא; אי
נמי ביוקרא וזולא בלא שינוי) - כולי
עלמא כדמעיקרא משלם, דקתני 'משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב';
- לימא תיהוי תיובתא דרב, דאמר רב (לעיל) 'קרן - כעין שגנב משלם; תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה
- כשעת העמדה בדין< (כשהוזלה, וכל שכן כשהוקרה)' (דהתם אפילו קרן מחייב ליה רב כי
השתא, דהא כרבה סבירא ליה, דאמר 'תברה או שתייה - משלם ארבעה')
אמר רבא: טלאים
– כדמעיקרא (כלומר: בא לשלם טלאים - כדמעיקרא סגי, דטלה גנב וטלה
משלם); דמים - כשל עכשיו.
תוספות ד"ה טלאים כדמעיקרא - נראה לר"י
דה"פ: דלענין טלה ונעשה איל או כחושה ונתפטמה או איפכא - לשלם כפל נמי
וכן ד' וה' – כדמעיקרא, כמו קרן; אבל דמים - דהיינו יוקרא וזולא - כשל
עכשיו: ששמין אותו טלה של שעת גניבה לפי גדלותו או קטנותו שהיה בשעת גניבה לפי
יוקרא וזולא דהשתא; וטעמא דטלאים - משום דא"ל "תורא גנבי ממך"?
והוא הדין כחושה והשמינה, דא"ל "שמינה גנבי ממך"? אבל לגבי דמים
אין שייך למימר "יוקרא גנבי מינך"! ובלישנא דקרא נמי: גוף צאן ובקר
נזכרים בפסוק ודרשינן מינה (לקמן דף סז,ב)
שאם גנב שור שוה מנה לא ישלם תחתיו ה' נגידים, דכתיב 'תחתיו' דמשמע תחת גוף השור,
ומשום דלשון גוף השור נזכר בפסוק - משום הכי אמרינן 'טלאים כדמעיקרא'
ואע"פ שעל שעת טביחה בא ד' וה', מ"מ כמו כן שעת גניבה גרמה לו: שאם אין
גניבה אין טביחה ומכירה, אבל 'דמים' שכל עיקרם תלוים בשומת ב"ד וגם
אין נזכרין בפסוק - סברא הוא דמוקמינן בהו אחייה לקרן דוקא כעין שגנב, ולא
ד' וה' אלא כשעת העמדה בדין: שב"ד שמין אותה באותה שעה.
ור"ת מפרש דאין חילוק בין טלאים ליוקרא וזולא,
וה"פ: טלאים שדבר בהן הברייתא דהיינו טלה ונעשה איל שנשתנו למעליותא -
כדמעיקרא וה"ה ביוקרא וזולא: דמעיקרא שוין זוזא ולבסוף ארבעה, דהיינו
כדמעיקרא, דלהחמיר על ד' וה' לא אמר רב; דמים פי' דמים דאיירי בהו רב, כגון
דמעיקרא שוים ארבעה ולבסוף שוים זוזא, דנשתנו לגריעותא - בההיא קאמר רב כשל
עכשיו וה"ה בטלאים כגון שמינה והכחישה דהוי כשל עכשיו; והא דאמר
לעיל 'שמינה והכחישה כעין שגנב' - צ"ל דוקא בהכחישה בידים.
אמר רבה: שינוי
קונה (היכא דשני להו בידים - פשיטא ליה דמדאורייתא ודאי קנה, וכי
מהדר - לא בעי לאהדרינהו בעינייהו, אלא דמים משלם, כגון צמר ועשאו בגדים)! (דהא) כתיבא (בהדיא) ותנינא (אבל יאוש מספקא ליה הא דאמור רבנן
'קני': אי דאורייתא אי דרבנן):
כתיבא:
[ויקרא ה,כג: והיה כי יחטא ואשם] והשיב את הגזלה אשר גזל [או
את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא]; מה תלמוד לומר 'אשר גזל'? אם כעין שגזל – יחזיר; ואם לאו - דמים בעלמא בעי שלומי;
תנינא:
(בבא קמא פ"ט מ"א): 'הגוזל עצים ועשאן כלים, צמר ועשאן בגדים - משלם
כשעת הגזילה';
אי נמי (חולין פ"יא מ"ג): 'לא הספיק ליתנו לו (לראשית
הגז לכהן) עד שצבעו – פטור (מראשית
הגז, דקנייה בשינוי, ואפילו דמים לא משלם, דאין כהן יכול להזמינו בדין, דיכול לומר
"לאחֵר אתננו"; אבל קודם שצבעו - מי שחטפו זכה בו)'
אלמא שינוי
קונה.
יאוש (שנתייאשו
הבעלים): אמרי רבנן דניקני (ודיו
אם משלם דמיו), מיהו לא ידעינן אי
דאורייתא אי דרבנן: אי דאורייתא מידי דהוה אמוצא אבידה: מוצא אבידה - לאו כיון
דמייאש מרה מינה מקמי דתיתי לידיה - קני ליה (אם
נתייאשו בעלים קודם שמצאה זה – קנה, דתניא ב'אלו מציאות' (בבא מציעא
דף כב,ב) 'מנין לאבידה ששטפה נהר - הואיל ונתייאשו הבעלים -
שהיא מותרת? תלמוד לומר: '...אשר תאבד ממנו'
[דברים כב,ג]: שאבודה ממנו ומצויה לשאר בני אדם, יצתה זו';
אלמא קני)? האי נמי: כיון דמייאש
מרה - קני ליה, אלמא קני (והכא בגזילה דאתי לידיה מקמי
יאוש, והדר אייאוש סגי ליה בדמים)!?
או דלמא לא דמיא לאבידה: אבידה - הוא דכי אתאי לידיה - בהתירא אתיא לידיה,
אבל האי - כיון דבאיסורא אתאי לידיה - מדרבנן הוא דאמור רבנן ניקני, מפני תקנת
השבים (שלא יהא צריך לחזר ולטרוח אחר הגזילה עצמה).
ורב יוסף אמר:
יאוש אינו קונה (והיא עצמה ישלם), ואפילו מדרבנן.
איתיביה רב יוסף לרבה: 'גזל חמץ ועבר עליו הפסח
(בבא קמא סו,ב)
אומר לו (לנגזל) "הרי שלך לפניך (בעין, כמות
שהוא)" (דהיזק שאינו ניכר הוא); והאי - כיון דמטא עידן איסורא - ודאי מייאש,
ואי סלקא דעתא 'יאוש קנה' - אמאי אומר לו "הרי שלך לפניך"? דמי מעליא
בעי שלומי ליה!?
אמר ליה: כי
קאמינא אנא - זה מתייאש וזה רוצה לקנות; האי - זה מתייאש וזה אינו רוצה
לקנות.
איתיביה אביי
לרבה: '[ויקרא א,ג: אם
עולה] קרבנו [מן
הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני ה'] - ולא הגזול (דגזול
לאו לרצון אתי)'; (קסלקא
דעתא דגזל בהמת חולין ואייתי;) היכי
דמי?: אילימא לפני יאוש - למה לי קרא? פשיטא! אלא - לאו לאחר יאוש? שמע מינה יאוש
לא קני!?
אמר ליה רבא:
וליטעמיך (דסלקא דעתך דגזל חולין ואקדשינהו) - הא דתניא (גבי זב): '[ויקרא טו,ה: ואיש
אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב] 'משכבו' - ולא
הגזול (גזירת הכתוב להוציא את המשכב הגזול שאינו נעשה אב הטומאה
לטמא אדם)', היכי דמי?: אילימא דגזל
עמרא ועבדיה משכב - מי איכא למאן (חד מהני אמוראי) דאמר 'שינוי מעשה לא קני' (הא ביאוש
הוא דפליגי!)? אלא מאי אית לך למימר
- דגזל משכב דחבריה? הכי נמי דגזל קרבן דחבריה (שהקדיש
חבירו, ולעולם לפני יאוש)!
(ואיצטריך לאשמועינן דאינו עולה לרצון כלל ואפילו
לבעלים הראשונים; ואף על גב דלא הוה יאוש. לישנא אחרינא דגזל קרבן דחבריה,
הלכך אפילו לאחר יאוש לא קנייה, דקרבן אינו נגזל: דכל היכא דאיתיה - בי גזא דרחמנא
איתיה.)
תוספות ד"ה דגזל קרבן דחבריה – תימה: ל"ל
קרא? דאי בחטאת - הא אפי' הוא עצמו אם אכל חלב אתמול והפריש קרבן אין מתכפר באותו
קרבן על חלב שאכל היום! ואי בעולה ושלמים - הא אמרי' בפסחים (דף פט,ב;
תוספתא פ"ז ה"ח [ליברמן]) 'המוכר עולתו ושלמיו לא עשה
ולא כלום'! והיה נראה לאוקמי בפסח: שיכול למנות אחרים עמו על פסחו ולמוכרו,
כדמוכח התם; אבל קשה: דהאי קרא בעולה כתיב - אם לא שיעמיד בפסח באם אינו ענין!
ואין לומר שבא הכתוב לפסול הקרבן, דהא אמרינן לקמן (דף עו,א)
גבי גנב שאם שחט תמימים לפנים לשם בעלים - יחזרו קרן לבעלים.
איתיביה אביי
לרב יוסף: '[כלים פ"כו מ"ט] עורות של בעל הבית - מחשבה מטמאתן (בעל
הבית אינו עשוי למוכרן, ועושה מהן מטות ודולבקאות וקטבלאות ומשחשב עליהן לדבר
שראוי לו בלא חסרון מלאכה - מקבלין טומאה מיד), ושל עבדן (העשוי למכור) - אין מחשבה מטמאתן (דעביד
דממליך ומזבין, והלוקח יעשה מהם מנעלים, ועדיין לא נגמרה מלאכתן לכך); של גנב - מחשבה מטמאתן (דקננהו
ביאוש, דקסבר סתם גניבה - יאוש בעלים היא, דלא ידע למאן לתבעו), של גזלן - אין מחשבה מטמאתן (ואף
על פי שחישב עליהן לדבר שאין בו חסרון מלאכה, כגון לכיסוי חבילות, סוסים ופרדים -
כמו שעושין מעורות דובין; מאי טעמא? דסתם גזילות ליכא יאוש: דכיון דידע מאן שקליה
- אזיל ותבע ליה לדינא); רבי
שמעון אומר: חילוף הדברים: של גזלן - מחשבה מטמאתן, ושל גנב - אין מחשבה מטמאתן,
לפי שלא נתייאשו הבעלים' (סתם
גזילה איכא יאוש, דכיון דלעיניה גזלה מיניה - איניש אלִמא הוא; אבל סתם גניבה -
ליכא יאוש, דסבר משכחנא ליה לגנב) -
ושמע מינה יאוש קנה!?
אמר ליה: הכא
במאי עסקינן? - כגון שקיצען (דרומי"ר בלעז: דאיכא תרתי:
שינוי מעשה ויאוש; ולעולם יאוש גרידא לא קני).
מתקיף לה רבה
בר רב חנן: והלא עיצבא שנו כאן (שחשב עליהן לעיצבא: דולבקי
שאוכלין עליו, וכעין שולחן הוא) ועיצבא
אין צריכה קיצוע (דבלאו קיצוע נמי מטמאה, דהא חזיא למילתיה, שהקיצוע
אינו עשוי אלא לייפות; ומנא תימרא דבעיצבא קעסיק?), דתנן (גבי דההיא במסכת כלים) '[כלים
פ"כו מ"ח] כל מקום שאין חסרון מלאכה - מחשבה מטמאתו; יש חסרון
מלאכה - אין מחשבה מטמאתו, חוץ מן העיצבא (שאף על
פי שמחסר קיצוע - מחשבה מטמאתה)'!?
אלא אמר רבא:
האי מילתא - קשי בה רבה לרב יוסף עשרין ותרתין שנין ולא איפרקה, עד דיתיב רב יוסף
ברישא, ופרקה: שינוי השם כשינוי מעשה דמי: שינוי מעשה - מאי טעמא? התם מעיקרא עצים
השתא כלים; שינוי השם נמי: מעיקרא קרו ליה 'משכא' והשתא 'אברזין (הוא
עיצבא בלשון ארמי)' (אבל
יאוש גרידא לא קני).
והרי 'מריש',
דאיכא שינוי השם, דמעיקרא 'כשורא' (קודם שניתן בבנין) והשתא 'טללא' (גג; לאחר
שנתנו בבירה ונותן עליו תקרת נסרים ועלייה), ותנן 'על המריש (קורה) הגזול שבנאו בבירה שנוטל דמיו מפני תקנת השבים' (ותקנות קחשיב ואזיל במסכת גיטין)?
- טעמא מפני תקנת השבים,
(בבא קמא סז,א)
הא לאו הכי -
הדר בעיניה.
אמר רב יוסף:
מריש - שמו עליו, דתניא: (קרא כתיב גבי בית עולמים:) '[יחזקאל מא,כו:
וחלונים אטמות ותמרים מפו ומפו אל כתפות האולם וצלעות הבית והעבים] 'צלעות הבית' אלו
המלטטין ('המלטי' כדאמרינן ב'השותפין' (בבא בתרא
דף ו,א): שנותנים נסרים סביב פתחי חלונות ופתחין ובמקום חורי קיבוע
הקורות); 'והעובים' אלו המרישות' (אלמא בתר הכי קרי להו נמי מרישות).
רבי זירא אמר: (מריש
- היינו טעמא דלא מקניא בשינוי השם)
שינוי החוזר לברייתו (משום דחוזר לברייתו הוא), בשינוי השם לא הוי שינוי (אם יסתר
הוי 'כשורא' כדמעיקרא; אבל אברזין - תו לא מקרי 'משכא').
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה יועיל להודיע לי בכתובת
yeshol@gmail.com.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות
שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10
MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט
הגמרא אלא הערת העורך לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך: (תענית ב,ב)
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה
ההערה בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In your browser, footnotes become visible when the cursor rests on the
number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the
page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית –
ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2001,2009 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com.