בבא קמא סה

מקרא: בתחתית הדף

בבא קמא דף סה

המשך פרק שביעי 'מרובה'

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(בבא קמא סד,ב)

ואימא גנב עצמו בשבועה (לא ישלם כפל עד שישבע לשקר, הואיל ומקראי דלעיל נפקא לן גנב עצמו)?

לא סלקא דעתא! דתניא: 'רבי יעקב אומר: [שמות כב,ג: אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים] שנים ישלם - שלא בשבועה; אתה אומר שלא בשבועה או אינו אלא בשבועה?

אמרת? לא כך היה'.

מאי 'לא כך היה'?

אמר אביי: לא לכתוב רחמנא 'שנים ישלם' בגנב, וליתי בקל וחומר מטוען טענת גנב: ומה טוען טענת גנב - דבהיתירא אתא לידיה - אמר קרא לישלם תרי, גנב עצמו - דבאיסורא אתא לידיה - לא כל שכן!? אלא 'שנים ישלם' דכתב רחמנא בגנב עצמו - למה לי? - דאפילו שלא בשבועה.

והאי 'אם המצא' - להכי הוא דאתא? הא מיבעי ליה לכדתניא: '[שמות כב,ג: אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם] 'ידו';

(בבא קמא סה,א)

אין לי אלא ידו; גגו חצירו וקרפיפו [שאם הצליח לגרום שהבהמה תכנס לחצירו וכו'] – מנין [שיהיה חייב בכפל ותשלומי ארבעה וחמשה]? תלמוד לומר: [תחילת הפסוק] אם המצא תמצא - מכל מקום'.

אם כן לימא קרא או 'המצא המצא' או 'תמצא תמצא'? מדשני קרא - שמע מינה תרתי.

גופא: אמר רב: קרן - כעין שגנב; תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה - כשעת העמדה בדין.

מאי טעמא דרב?

אמר קרא 'גניבה' ו'חיים' [שמות כב,ג: אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם]; אמאי קאמר רחמנא 'חיים' בגניבה? אחייה לקרן כעין שגנב.

אמר רב ששת: אמינא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא, דתניא: 'כחושה והשמינה (הגנב פטמה) - משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב (וקשיא לרב דאמר 'תשלומי ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין' וקסלקא דעתא בין שִבְּחָהּ בין הכחישהּ הגנב בידים).

אמרי (ומשני): משום דאמר ליה: "אנא פטימנא - ואת שקלת?" (אבל שָבְחָה בדמים: שהוקרו בהמות בשוק או שנתפטמה מאליה - משלם כפל כי השתא).

תא שמע: 'שמינה והכחישה (הגנב הכחישה בידים: בטורח מלאכה או במקל) - משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב'!?

התם נמי משום דאמרינן ליה "מה לי קטלה כולה, מה לי קטלה פלגא" (הלכך מההיא שעתא דאכחשה - אתחלה לה טביחה); כי קאמר רב - ביוקרא וזולא הוא דקאמר.

היכי דמי?: אילימא דמעיקרא שויא זוזא ולבסוף שויא ארבעה זוזי - 'קרן כעין שגנב'? לימא פליגא דרב אדרבה[YH1] , דאמר רבה 'האי מאן דגזל חביתא דחמרא מחבריה, מעיקרא שויא זוזא ולבסוף (בשעה שאבדה מן העולם) שויא ארבעה זוזי: תברה (בידים) או שתייה - משלם ארבעה; איתבר ממילא - משלם זוזא' (וב'המפקיד' (בבא מציעא דף מג,א) מפרש טעמא: דכל כמה דאיתיה בעינא - ברשותא דמרה קיימא, דהא בעי לאהדורה; הלכך ברשותא דמרה הוקרה, וההיא שעתא דתברה ושתייה - הוא דקא גזיל לה; אבל איתבר ממילא - אמאי מחייבת ליה? אההיא שעתא דגזלה, וההיא שעתא - זוזא הוא דשוייא; וגבי טביחה ומכירה - הוי כי תברה או שתי�יה)!

אמרי: כי קאמר רב - כגון דמעיקרא שויא ארבעה ולבסוף שויא זוזא: קרן - כעין שגנב, תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה - כשעת העמדה בדין.

תני רבי חנינא לסיועיה לרב: 'בעל הבית שטען טענת גנב בפקדון, ונשבע, והודה, ובאו עדים: אם עד שלא באו עדים הודה - משלם קרן וחומש ואשם (משום שבועה; ואין כאן כפל דמודה בקנס פטור); ואם משבאו עדים הודה - משלם תשלומי כפל ואשם, וחומשו עולה לו בכפילו (שהרי חומש - לבעלים הוא, והוא שקל; ועל כרחך הא דרבי יעקב בששוין כאחד: החומש והכפל קמיירי [כפי שאומרת הגמרא להלן], דאי הוה כפילא טפי מחומשא - לאו חומשא הוי, ולא מיפטר ליה עד דמשלם חומש, דחומש כפרה דשבועה הוא) - דברי רבי יעקב;

(בבא קמא סה,ב)

וחכמים אומרים: [ויקרא ה,כד: או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו] בראשו וחמשתיו [יסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו] - ממון המשתלם בראש (שאינו משלם אלא קרן: 'והשיב את אשמו' [במדבר ה,ז] - היינו קרן: שהוא אשם וחוטא עליו; ובקרא אחרינא [במדבר ה,כה] כתיב התם 'ואת אשמו יביא לה' [איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן]) - מוסיף חומש; ממון שאין משתלם בראש (כי הכא, דאיכא כפל) - אין מוסיף חומש (לא שייך בה דין חומש כלל, ואפילו לא שוין חומשא וכפילא - פטור); רבי שמעון בן יוחאי אומר: אין חומש ואשם משתלם במקום שיש כפל. (ורבי שמעון - אשם קאתי לאסופי לפטורא)' קתני מיהת 'חומשו עולה לו בכפילו - דברי רבי יעקב' - היכי דמי?: אילימא דמעיקרא שויא ארבעה ולבסוף שויא ארבעה - 'חומשו עולה לו בכפילו'? כפילא ארבעה וחומשא זוזא (וכיון דאינן שוין - לא 'חומש' מקרי, ולא סליק ליה)!? אלא - לאו דמעיקרא שויא ארבעה, ולבסוף שויא זוזא, דכפילא = זוזא; וחומשיה = זוזא (דחומש בתר קרנא שיימינן, וקרן משלם כעין שגנב; נמצא קרן ארבעה, וחומשו מוסיף עליו מבחוץ = זוזא; וכפילא = זוזא, וכפל כשעת העמדה בדין), אלמא: קרן - כעין שגנב, תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה - כשעת העמדה בדין (והיינו כרב; דאי לאו קרן כעין שגנב - לא הוי זוזא חומש; ואי כפל כעין שגנב - הוי ארבעה! אלא שמע מינה כרב)!

אמר רבא: לעולם דמעיקרא שויא ארבעה והשתא נמי שויא ארבעה; ודקא קשיא 'כפילא ארבעה וחומשיה זוזא' - הכא במאי עסקינן? - כגון שנשבע וחזר ונשבע ארבע פעמים והודה, והתורה אמרה 'וחמישיתיו': התורה ריבתה חמישיות הרבה בקרן אחת.

אמר מר: 'וחכמים אומרים 'בראשו וחמישיתו': ממון המשתלם בראש מוסיף חומש, ממון שאין משתלם בראש - אין מוסיף חומש'; אבל אשם מייתי! מאי שנא חומש דלא משלם, דכתיב 'בראשו וחמישיתו' - אשם נמי לא משלם, דהא כתיב 'בראשו וחמישיתו... ואת אשמו'?

אמרי לך רבנן: 'את' פסקיה קרא.

ורבי שמעון בן יוחאי?

'ואת' ערביה קרא.

ורבנן אמרי לך: (אי לערבינהו קבעי -) לא ליכתוב רחמנא לא וי"ו ולא 'את'!

ורבי שמעון בן יוחאי אמר לך: 'את' - לא סגיא דלא כתב, לאפסוקי בין ממון גבוה (אשם) לממון הדיוט (חומש; דלאו אורח ארעא לערובינהו להדיא); הלכך אתא וי"ו - ערביה קרא.

אמר רבי אילעא: גנב טלה ונעשה איל, עגל ונעשה שור - נעשה שינוי בידו וקנאו (בשינוי, להא מילתא); (דאם) טבח ומכר - שלו הוא טובח שלו הוא מוכר (ופטור מארבעה וחמשה; אבל קרן וכפל משלם: קרן כי השתא, וכפל כעין שגנב או כשעת העמדה בדין).

איתיביה רבי חנינא לרבי אילעא: 'גנב טלה ונעשה איל, עגל ונעשה שור - משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב' (לקמן אותבינן לרב מהא דאמר 'תשלומי כפל ארבעה וחמשה כשעת העמדה בדין'; ולרבה דאמר 'תברה או שתייה משלם ד' [כדהשתא]' - ליכא לאותובי, דיכול לשנויי דהך מתניתא - כפל ארבעה וחמשה דוקא נקט, אבל קרן היכא דאשכח - כי השתא משלם)' ואי סלקא דעתך קנייה בשינוי - אמאי משלם? שלו הוא טובח שלו הוא מוכר!?

אמר ליה: ואלא מאי - שינוי לא קני? אמאי משלם כעין שגנב? לשלם כי השתא!

אמר ליה: כי השתא - היינו טעמא דלא: משלם משום דאמר ליה: "תורא גנבי ממך? דיכרא גנבי ממך (בתמיה)"?

אמר ליה: רחמנא ניצלן מהאי דעתא!

אמר ליה: אדרבה, רחמנא ניצלן מדעתא דידך!

מתקיף לה רבי זירא: וניקנינהו בשינוי השם (נהי דשבח דגופיה לא הוי שינוי, דממילא קשבח ואזל, ומיהו בשמא ודאי אישתני)?

אמר רבא: שור בן יומו קרוי 'שור'; איל בן יומו קרוי 'איל': שור בן יומו קרוי 'שור' דכתיב (ויקרא כב,כז) שור או כשב או עז כי יולד [והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה']; איל בן יומו קרוי 'איל', דכתיב [בראשית לא,לח: זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו] ואילי צאנך לא אכלתי - אילים הוא דלא אכל, כבשים אכל? אלא - לאו שמע מינה 'איל בן יומו קרוי איל'?!

מכל מקום קשיא (לרבי אילעא)?!

אמר רב ששת: הא - מני? - בית שמאי היא�, דאמרי שינוי במקומו עומד ולא קני (אף על גב דאישתני - לא נפיק מרשות בעלים), דתניא: '[הבא על זונה:] נתן לה באתננה חיטין ועשאתן סולת, זיתים ועשאתן שמן, ענבים ועשאן יין: תני חדא 'אסור (לקרבן)' ותני חדא 'מותר'; ואמר רב יוסף: תני גוריון דמאספורק: 'בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין'!

מאי טעמא דבית שמאי? דכתיב [דברים כג,יט: לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלקיך לכל נדר כי תועבת ה' אלקיך גם שניהם] 'גם' - לרבות שינוייהם; ובית הלל: 'שניהם' ולא – שינוייהם.

ובית שמאי - ההוא

(בבא קמא סו,א)

''שניהם' - ולא ולדותיהם' הוא דאתא;

ובית הלל?

תרתי שמעית מינה: ''הם' - ולא שינויהם, 'הם' - ולא ולדותיהם'.

ובית הלל - הכתיב 'גם'?

'גם' לבית הלל קשיא.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה יועיל להודיע לי בכתובת yeshol@gmail.com.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 ROD;

רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך לבדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (תענית ב,ב)

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In your browser, footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com.