בבא קמא דף
סד
המשך פרק שביעי
'מרובה'
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(בבא קמא סג,ב)
בשלמא למאן
דאמר חד בגנב וחד בטוען טענת גנב – שפיר (נפקא ליה גנב מהכא); אלא למאן דאמר תרוייהו בטוען טענת גנב - גנב
עצמו מנא ליה?
(וכי תימא ליתי בקל וחומר מטוען טענת גנב - דיו לבא מן הדין להיות כנדון: מה
להלן בשבועה אף כאן בשבועה!)
נפקא ליה מדתנא דבי חזקיה, דתנא דבי חזקיה (דדריש קרא אחרינא דמשתעי בגנב עצמו: (שמות כב,ג) אם המצא תמצא בידו הגניבה [משור עד חמור עד שה חיים - שנים ישלם]; והאי דנקט דרשה ולא נקט קרא - משום דמקְּרא לא נפקא לן בהדיא אלא בעלי חיים, כדכתיב 'משור ועד חמור עד שה חיים', ומדרשה מרבה להו תנא דבי חזקיה לכולהו): 'יאמר 'שור' וגניבה, והכל בכלל (דמרבינן כל כעין הפרט: דבר המטלטל וגופו ממון; חמור ושה למה לי)!? (ומשני:) אילו כך (ולקמיה מפרש מאי קאמר? הא לאו כלל ופרט וכלל הוא, דקדריש ליה כעין הפרט) הייתי אומר 'מה הפרט מפורש קרב לגבי מזבח - אף כל קרב לגבי מזבח' (ולא מתרבי מכעין הפרט אלא הקרב למזבח; להכי כתב שה: דלא תימא 'כל' לאתויי קרב למזבח קאתי); (ד)מה יש לך להביא (ולא נכתב בפירוש) – שה?
(בבא קמא סד,א)
כשהוא אומר
'שה' - הרי שה אמור; הא מה אני מקיים גניבה (שאני
דורש בכעין הפרט) - לרבות כל דבר
(כל הני).
יאמר 'שור'
'שה' וגניבה, והכל בכלל!?
אילו כך (לשון
תשובת שאילה הן) - הייתי אומר
'מה הפרט מפורש: דבר הקדוש בבכורה - אף כל דבר הקדוש בבכורה (ולא
מתרבי מדרשא אלא חמור); (הלכך) מה יש לך להביא (שלא נכתב?) – חמור? כשהוא אומר 'חמור' - הרי חמור אמור, הא
מה אני מקיים 'גניבה' - לרבות כל דבר (להכי כתב חמור: דעל כרחך
כלל ופרט וכלל - לשאר דברים אתי)!
יאמר 'שור' ו'חמור'
'שה' וגניבה, והכל בכלל (והכל בכלל 'חיים'
דמשמע לרבות כל בעלי חיים; ['חיים'] למה
לי)!?
אילו כך - הייתי
אומר: מה הפרט מפורש: בעלי חיים - אף כל בעלי חיים; מה יש לך להביא - שאר בעלי
חיים? כשהוא אומר 'חיים' - הרי חיים אמור; הא מה אני מקיים 'גניבה' - לרבות כל דבר'.
אמר מר: 'יאמר
שור וגניבה'; מי כתיב 'שור (ברישא) ו(והדר)'גניבה' (דהוה ליה פרט וכלל, דנימא הכל
בכלל, דנעשה כלל מוסיף על הפרט)?
גניבה ו'שור' הוא דכתיב (דהוה ליה כלל ופרט, ושור – אִין, מידי אחרינא לא)!? וכי תימא 'אילו נאמר' קאמר: - אילו נאמר 'שור'
וגניבה (אילו נאמר שור ברישא והדר גניבה - לא היה צריך לכתוב יותר,
ולמה לא נכתב כן)? ומי מצית אמרת
'מה הפרט מפורש' (בתמיה: הא - ודאי הוה ליה פרט וכלל, ושפיר קשיא ליה,
ומאי 'אילו כן' קמהדר ליה)? הוה
'שור' – פרט, ו'גניבה' – כלל; פרט וכלל - נעשה כלל מוסיף על הפרט ואיתרבו להו כל
מילי!
אלא - כדכתיב
קאמרי: 'גניבה' ו'שור' (בתמיה)?
- מי מצית אמרת 'הכל בכלל' או 'מה הפרט מפורש'? (הא) הוה ליה (כלל ופרט:) 'גניבה' – כלל, ו'שור' – פרט: כלל ופרט אין בכלל
אלא מה שבפרט, שור – אִין, מידי אחרינא - לא (ומאי
'הכל בכלל' דקא קשיה ליה – ומאי 'מה הפרט מפורש' דמהדר ליה? הא כלל ופרט לא מרבי
מידי)!
אמר רבא: תנא –
א'חיים' קא סמיך ליה (גניבה, דהוה ליה כללא קמא
- סמיך ליה א'חיים' דהוי כללא בתרא, ודריש בכלל ופרט וכלל; וסיפא, דקתני 'ויאמר
גניבה שור ושה וחמור, והכל בכלל - הואיל ואחיים סמיך ליה, מאי קשיא ליה? הא טפי לא
כתיב' אם המצא תמצא' קשיא ליה, כדאמר במסקנא [להלן]), וכלל ופרט וכלל קאמר ליה.
(ומיהו אפסקיה גמרא למילתיה דרבא בפרכי אחריתי, ולא
שבק לאסוקיה למילתיה:) והא לא דמי
כללא בתרא (דלא כייל אלא בעלי חיים) לכללא קמא (דמשמע כל דבר)?
הא - תנא דבי
רבי ישמעאל הוא (בשילהי 'אלו טריפות'), דכהאי גוונא דריש כללי ופרטי, והכי קא קשיא ליה (לתנא
דבי חזקיה בסיפא דמילתא): 'אם המצא תמצא' (דמשמע ריבויי) למה לי?
(והשתא קא מפרש לה רבא לכולא מתניתא) יאמר 'שור' וגניבה ו'חיים' והכל בכלל (דמתרבי
כל כעין הפרט דבר המטלטל וגופו ממון);
אילו כן
הייתי אומר 'מה הפרט מפורש דבר הקרב לגבי מזבח אף כל הקרב לגבי מזבח'; מה יש להביא
– שה? כשהוא אומר 'שה' הרי שה אמור, הא מה אני מקיים גניבה (דדרשינן
בכלל ופרט) - לרבות כל דבר.
יאמר
'גניבה' ו'שור' ו'שה' ו'חיים', והכל בכלל; ('אם
המצא תמצא' למה לי?)
(ומשני:) אילו כן הייתי אומר (אף כל בעלי חיים) מה הפרט מפורש: דבר הקדוש בבכורה - אף כל דבר
הקדוש בבכורה (אילו כן הייתי אומר להכי איצטריך 'אם
המצא תמצא' למימר: דלאו מגניבה וחיים דרשינהו לכלל, אלא מ'אם
המצא תמצא', ושדינהו לכל הני פרטי בינייהו, כדמפרש לקמן); מה יש לך להביא – חמור? [כשהוא אומר חמור] הרי חמור אמור!? הא מה אני מקיים 'גניבה' - לרבות
כל דבר.
אמר 'גניבה'
ו'שור' ו'שה' ו'חמור' ו'חיים', והכל בכלל!? אילו כן הייתי אומר: מה הפרט מפורש בעלי חיים - אף כל בעל
חיים;
(הדר
פריך תנא דבי חזקיה) מה יש לך
להביא? שאר בעלי חיים? כשהוא אומר 'חיים' - הרי [בעלי] חיים אמור (כלומר:
מקרא בהדיא נפקי, ולאו מכלל ופרט)!?
(הלכך) הא מה
אני מקיים (כלל ופרט) 'גניבה'?
לרבות כל דבר;
(ואכתי) 'אם המצא תמצא' למה לי? (והכי מסקנא דתנא דבי חזקיה.)
(בבא קמא סד,ב)
אי הכי שפיר
קשיא ליה (ומאי תשובה יש בדבר)?
- משום דאית
ליה פירכא (כלומר: איצטריך 'אם המצא תמצא'): 'לרבות כל דבר' מהיכא קמייתי ליה (דאי
מ'גניבה' ו'חיים' דרשת ל'כלל' - איכא למיפרך: שאר דברים מהיכא מייתית להו)? מכלל בתרא ('אף כל')? כללא גופיה 'חיים'
כתיב ביה - כלל ופרט וכלל מאי קא מהני ליה? אי לאתויי 'כל דבר' - הא 'חיים' כתיב: בעלי חיים - אִין מידי אחרינא – לא (דכל היכא
דדרשינן 'כלל ופרט וכלל' - אף כל מכללא בתרא מידרש, דכללא קמא - למעוטי הוא דאתי,
דבלאו איהו הוי 'פרט וכלל': דאיתרבו כל מילי! ומהני כללא קמא - למעוטי מאי דלא דמי
ליה לפרטא; וכללא בתרא - לרבויי אתי; דאי לאו איהו - הוה ליה כלל ופרט, ואין בכלל
אלא מה שבפרט)! - (הלכך
לא דרשינן מיניה אלא בעלי חיים, ובטיל ליה כלל ופרט: דאף על גב דדריש תנא דבי רבי
ישמעאל בעלמא כללא דלא דמי (ליה פרטא), הני מילי לרבויי מידי דהוי בכללא בתרא;) משום הכא איצטריך 'אם המצא' (למידרש כללי מיניה כדמפרש ואזיל).
אמרי: והא שני
כללות דסמיכי אהדדי נינהו ('המצא תמצא' והיכי מצי למדרש
מינייהו 'כלל ופרט וכלל')?
אמר רבינא:
כדאמרי במערבא: 'כל מקום שאתה מוצא שני כללות הסמוכים זה לזה - הטל פרט (הכתוב
בצידן) ביניהם, ודונם בכלל ופרט':
שדי שור בין 'המצא' ל'תמצא'!
לאתויי מאי? אי
לאתויי בעלי חיים – מ'חיים' נפקא!? אלא לאתויי דבר שאין בעלי חיים, ודרוש
הכי: מה הפרט מפורש: דבר המטלטל וגופו ממון - אף כל דבר המטלטל וגופו ממון; ותו: 'שדי
חמור בין 'המצא' ל'תמצא'' לאתויי מאי? אי לאתויי
דבר שאין בעלי חיים – מ'שור' נפקא!; אלא לאתויי דבר מסויים (דבר
המסויים - אִין, אבל דבר שאינו מסויים – לא; ומריבויא דרשינן לה, ולא ממשמעותא:
דיש בהמות הרבה שאין בהן סימן; דאי ממשמעותא דקרא נפקא - תיפוק מ'כעין הפרט'
ד'שור').
אי הכי – 'שה'
למה לי?
אלא ריבה ומיעט
וריבה הוא, כדתנא דבי רבי ישמעאל, דתנא דבי רבי ישמעאל: '[ויקרא
יא,ט: את זה תאכלו מכל אשר במים: כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים
בימים ובנחלים אתם תאכלו] 'במים' 'במים' שתי פעמים (כתיב 'בימים
ובנחלים', דמשמע דימים ונחלים - הוא דבעינן סנפיר וקשקשת, אבל שיחין
ומערות – לא) - אין זה 'כלל ופרט
[וכלל]' (דלא ליתרבי אלא כעין הפרט), אלא 'ריבה ומיעט וריבה - ריבה הכל': מאי רבי? רבי כל מילי (אלא
דמיעוט מהני למעוטי פורתא: חדא מילתא, ותו לא).
[ולא גרס 'כל מקום שנאמר 'במים'
'במים' 'תאכלו
[מ]כל אשר במים' 'כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים'
הואיל וכללים סמוכים הם, והפרט אינו ביניהן אלא אחריהם.]
אי הכי - כל
הני פרטי למה לי?
חד למעוטי
קרקע, וחד למעוטי עבדים, וחד למעוטי שטרות (ועד השתא לא מצי לתרוצי
הכי, דכי הוה דיינינן להו בכלל ופרט - לא הוה מתרבי כעין הפרט אלא דבר המטלטל
וגופו ממון, וממילא הוי ממעטי כל הני); 'גניבה' ו'חיים' לכדרב, דאמר (לקמן
היא בשמעתין): (דאם
גנב בהמה והוכחשה או הוזלה - משלם כשעת הגניבה דכתיב 'חיים') אחייה לקרן כעין שגנב (החייהו
לקרן של גניבה שיהא שלם).
ולמאן דאמר:
'חד בגנב וחד בטוען טענת גנב', וגנב עצמו נפקא ליה מ'אם ימצא הגנב' [שמות כב,ו: כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים] - האי 'אם
המצא תמצא' [שמות
כב,ג] אם
המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים
שנים ישלם] מאי דריש ביה?
מבעי ליה
לכדרבא בר אהילאי ,דאמר רבא בר אהילאי: מאי טעמא דרב, דאמר (לקמיה
היא בהאי פירקא:) 'מודה בקנס ואחר
כך באו עדים – פטור'? דכתיב 'אם
המצא תמצא': אם המצא בעדים (אם
תחלה תמצא בעדים) - תמצא בדיינים (תמצא
הכפל שהוא קנס בדיינין), פרט למרשיע
את עצמו (אף על פי שבאו עדים אחרי כן - אין משלם כפל).
ולמאן דאמר:
'תרוייהו בטוען טענת גנב', דהאי 'אם
המצא תמצא' מפיק ליה לגנב עצמו -
מרשיע עצמו מנלן?
מ'אשר ירשיעון אלהים' [שמות כב,ח: על כל דבר פשע על שור על
חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר
ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו] - ולא המרשיע את עצמו.
ולמאן דאמר:
'חד בגנב וחד בטוען טענת גנב', דאייתי ליה מ'המצא תמצא' למרשיע את עצמו - האי 'אשר
ירשיעון' מאי דריש ביה?
אמר לך: ההוא
מיבעי ליה ל'מודה בקנס' – דפטור (אם לא באו עדים אחרי כן; ואייתר
ליה 'אם המצא תמצא' לפטור אפילו באו עדים, דאי לא
כתיב אלא חד קרא - הוה מוקמינן ליה בלא באו עדים).
ומאן דאמר
'תרוייהו בטוען טענת גנב' - קסבר מודה בקנס ואחר כך באו עדים – חייב.
ולמאן דאמר:
'חד בגנב וחד בטוען טענת גנב', דנפקא ליה גנב מהתם ['אם ימצא הגנב']: בשלמא 'אם המצא תמצא' - לכדרבא
בר אהילאי, אבל כל הני פרטי [משור
עד חמור עד שה חיים
– שמות כב,ג] למה לי (אי למעוטי קרקעות ועבדים
ושטרות, כדאמרן - הא אימעיטו להו להנך מהנך פרטי דכתיבי ב'על כל
דבר פשע' [שמות כב,ה])?
כדתנא דבי רבי
ישמעאל, דתנא דבי רבי ישמעאל: 'כל פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא לדבר שנתחדש
בה ('אם המצא' – בעדים, תמצא בדיינין - פרט
למודה בקנס).
ואימא גנב עצמו
בשבועה (לא ישלם כפל עד שישבע לשקר, הואיל ומקראי דלעיל נפקא לן גנב
עצמו)?
לא סלקא דעתא!
דתניא: 'רבי יעקב אומר: [שמות כב,ג: אם המצא תמצא בידו הגנבה
משור עד חמור עד שה חיים] שנים ישלם - שלא בשבועה; אתה אומר שלא בשבועה או אינו אלא בשבועה?
אמרת? לא כך
היה'.
מאי 'לא כך
היה'?
אמר אביי: לא
לכתוב רחמנא 'שנים ישלם' בגנב, וליתי בקל וחומר מטוען טענת גנב: ומה
טוען טענת גנב - דבהיתירא אתא לידיה - אמר קרא לישלם תרי, גנב עצמו - דבאיסורא אתא
לידיה - לא כל שכן!? אלא 'שנים
ישלם' דכתב רחמנא בגנב עצמו - למה
לי? - דאפילו שלא בשבועה.
והאי 'אם המצא' - להכי הוא דאתא? הא מיבעי ליה לכדתניא: '[שמות
כב,ג: אם
המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים
שנים ישלם] 'ידו';
(בבא קמא סה,א)
אין לי אלא ידו;
גגו חצירו וקרפיפו [שאם
הצליח לגרום שהבהמה תכנס לחצירו וכו'] – מנין [שיהיה
חייב בכפל ותשלומי ארבעה וחמשה]? תלמוד לומר: [תחילת
הפסוק] אם המצא תמצא - מכל מקום'.
אם כן לימא קרא
או 'המצא המצא' או 'תמצא תמצא'? מדשני קרא - שמע מינה תרתי.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה יועיל להודיע לי בכתובת
yeshol@gmail.com.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10
MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט
הגמרא אלא הערת העורך לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך: (תענית ב,ב)
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In your browser, footnotes become visible when the cursor rests on the
number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the
page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י
כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2001,2009 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com.