מקרא: בתחתית הדף

בבא קמא דף נו

 

המשך פרק ששי 'הכנס'

 

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

 

(בבא קמא נה,ב)

תניא: 'אמר רבי יהושע: ארבעה דברים - העושה אותן פטור מדיני אדם (קסבר גרמא בנזקין פטור) וחייב בדיני שמים, ואלו הן:

הפורץ גדר בפני בהמת חבירו (ויצאתה הבהמה וברחה),

והכופף קמתו של חבירו (לצד הדליקה) בפני הדליקה (כדי שתבער בה האש), והשוכר עדי שקר להעיד, והיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו'.

 

אמר מר: 'הפורץ גדר בפני בהמת חבירו' - היכי דמי?: אילימא בכותל בריא - בדיני אדם נמי ניחייב (מיהא אכותל, דהא בידים עבד ואבהמה ליכא למימר דמחייב, דהא תנן 'פרצוה לסטים - פטור')! אלא

 

(בבא קמא נו,א)

בכותל רעוע (דלא אפסדיה, דלמסתר קאי).

 

אמר מר: 'הכופף קמתו של חבירו בפני הדליקה' - היכי דמי?: אילימא דמטיא ליה (כשכפפה הגיע בה הדליקה) ברוח מצויה - (הרי בידים הבעיר!) בדיני אדם נמי נחייב; אלא דמטיא ברוח שאינה מצויה (דמידי דלא סלקא אדעתיה היא).

ורב אשי אמר: 'טמון' אתמר: משום (שכיסה קמת חבירו בסדינין כשראה דליקה אצלה, והוא לא שלח את הבערה) דשויה טמון באש (ושוייה טמון וגרם להפסיד את הניזק ולפטור את המבעיר, דפטור על טמון באש).

 

אמר מר 'השוכר עדי שקר' - היכי דמי?: אילימא לנפשיה (להוציא ממון מחבירו לעצמו) - ממונא בעי שלומי (אותו ממון שהוציא - חייב להחזיר), ובדיני אדם נמי ניחייב! אלא לחבריה (שכר עדי שקר להוציא מנה מראובן לשמעון).

 

'והיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו' - במאי עסקינן?:

אילימא בבי תרי – פשיטא, דאורייתא הוא (דחייב בדיני שמים) (ויקרא ה,א: ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע] אם לא יגיד ונשא עונו! ('אם לא יגיד' [למרות שהכתוב דבר בלשון יחיד] - בתרי קא משתעי: מדקפיד אהגדה - משמע שאילו מגידין - מתחייב זה ממון; ועוד קיימא לן (סוטה דף ב,ב) 'כל מקום שנאמר 'עד' - הרי כאן שני עדים, עד שיפרט לך הכתוב 'אחד', כדכתיב 'לא יקום עד אחד באיש (דברים יט,טו)) אלא בחד (שמחייבו שבועה, ובדיני שמים מיחייב: דאי הוה מסהיד - מחייב ליה שבועה, ודלמא לא הוי משתבע בשיקרא ומשלם).

 

ותו ליכא (דחייבינן בדיני שמים)?

והאיכא [תוספתא מסכת בבא קמא (ליברמן) פרק ו הלכה יז] 'העושה מלאכה במי חטאת (ששקל כנגדן משקלות; במסכת גיטין (דף נג,א), והן נפסלין במלאכה) ובפרת חטאת - פטור מדיני אדם (דהיזק שאינו ניכר לא שמיה היזק) וחייב בדיני שמים'!

והאיכא 'הנותן סם המות בפני בהמת חבירו - פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים'!

והאיכא [בבא קמא פ"ו מ"ד] 'השולח את הבערה ביד חרש שוטה וקטן - פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים'!

והאיכא [תוספתא מסכת בבא קמא (ליברמן) פרק ו הלכה טז] 'המבעית את חבירו (תקע לו באזנו פתאום ובעתו דלא עבד ביה מעשה בגופו) - פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים!'

והאיכא [תוספתא מסכת בבא קמא (ליברמן) פרק ב הלכה ד] 'נשברה כדו ברשות הרבים ולא סלקה, נפלה גמלו ולא העמידה: רבי מאיר מחייב בהזיקן (פלוגתייהו מיפרשא ב'המניח את הכד' (דף כט,א): בנתקל פושע ובמפקיר נזקיו), וחכמים אומרים: פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים!?

[סימן: העושה בסם ושליח חבירו נשבר (וכולהו הני תיובתי - מתנייתא נינהו)]

אִין! מיהא איכא טובא, והני אצטריכא ליה: מהו דתימא בדיני שמים נמי לא ליחייב - קא משמע לן;

'הפורץ גדר בפני בהמת חבירו': מהו דתימא 'כיון דלמסתריה קאי [בכותל רעוע] - מה עביד? בדיני שמים נמי לא ליחייב' - קא משמע לן;

'הכופף קמתו של חבירו' – נמי: מהו דתימא 'לימא מי הוה ידענא דאתיא רוח שאינה מצויה, ובדיני שמים נמי לא ליחייב' - קא משמע לן;

ולרב אשי דאמר נמי 'טמון איתמר': מהו דתימא 'אנא כסויי כסיתיה ניהלך (שלא תבעיר בה האש מהר), ובדיני שמים נמי לא ליחייב' - קא משמע לן.

'והשוכר עדי שקר' - נמי: מהו דתימא לימא 'דברי הרב ודברי התלמיד - דברי מי שומעין? (דברי הרב שומעין, והיה להם שלא יעידו)' ובדיני שמים נמי לא ליחייב' - קא משמע לן.

ו'היודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו' – נמי: מהו דתימא 'מי יימר דכי הוה <אתינא> מסהדינא ליה הוה מודה, דלמא הוה משתבע לשקרא, ובדיני שמים נמי לא ליחייב' - קא משמע לן.

 

נפרצה בלילה או שפרצוה לסטים [ויצאה והזיקה – פטור]:

אמר רבה: (הא דתנן 'נפרצה בלילה - פטור') והוא שחתרה (כגון שחתרה הבהמה והפילה הכותל, דאנוס הוא).

אבל לא חתרה (אלא מעצמה נפלה) – מאי? חייב? היכי דמי?: אילימא בכותל בריא, כי לא חתרה אמאי חייב? מאי הוה ליה למעבד? אלא בכותל רעוע - כי חתרה אמאי פטור? 'תחלתו בפשיעה (אצל נפילה דעביד למיפל) וסופו באונס (דהא לא נפלה, אלא חתרה) הוא'!?

הניחא למאן דאמר 'תחילתו בפשיעה וסופו באונס – פטור'; אלא למאן דאמר 'תחילתו בפשיעה וסופו באונס – חייב' (פלוגתא היא בסוף 'המפקיד' (בבא מציעא דף מב,א): תרי לישני דש"ס אליבא דרב יוסף) - מאי איכא למימר?

אלא: מתניתין בכותל בריא, ואפילו לא חתרה; וכי איתמר דרבה - אסיפא איתמר: הניחה בחמה או שמסרה לחרש שוטה וקטן ויצתה והזיקה – חייב; אמר רבה: ואפילו חתרה (ובכותל בריא): לא מבעיא היכא דלא חתרה, דכולה בפשיעה הוא, אלא אפילו חתרה נמי: מהו דתימא הויא לה 'תחילתו בפשיעה (שהניחה בחמה, ופשיעה היא אצל פתיחת הדלת, דאמרינן לקמיה: כל תחבולות שיכולה לעשות - עושה אגב צערה) וסופו באונס (שחתרה)' - קא משמע לן דכולה פשיעה היא. מאי טעמא? דאמר ליה "מידע ידעת דכיון דשבקתה בחמה כל טצדקא (תחבולות) דאית לה למיעבד עבדא ונפקא".

 

הוציאוה לסטים - לסטים חייבין:

 

(בבא קמא נו,ב)

פשיטא: כיון דאפקוה קיימא לה ברשותייהו לכל מילי (כיון דאפקוה איכא משיכה ושינוי רשות, דהוי קנויה לכל מילי)?!

לא, צריכא דקמו לה באפה (שלא משכוה אלא עמדו בפניה לכל צד שלא תלך אנה ואנה אלא לקמה לאכול), כי הא דאמר רבה אמר רב מתנה אמר רב: המעמיד בהמת חברו על קמת חבירו – חייב; 'מעמיד' (משמע שאוחזה בידו ומוליכה לקמה) – פשיטא!? - לא, צריכא דקם לה באפה.

אמר ליה אביי לרב יוסף: הכישה (במקל) אמרת לן (בההיא ד'המעמיד', ומשום הכי מיחייב); ולסטים נמי: דהכישוה (ואשמועינן מתניתין דהכישה במקל - זו היא 'משיכה').

 

מסרה לרועה נכנס הרועה [תחתיו]:

אמרי: תחתיו דמאן? אילימא תחתיו דבעל בהמה - תנינא חדא זמנא [פ"ד מ"ט, דף מד,ב] : 'מסרו לשומר חנם ולשואל לנושא שכר ולשוכר - כולן נכנסו תחת הבעלים'! אלא תחתיו דשומר (והכי משמע: מסרה שומר לרועה - נכנס הרועה תחתיו, ואזלי בעלים ומשתעו דינא בהדי שני), ושומר קמא אפטר ליה לגמרי (והראשון מסתלק).

לימא תיהוי תיובתא דרבא, דאמר רבא: שומר שמסר לשומר – חייב (אפילו באונסין, דאמר ליה מפקיד: "את מהימנת לי בשבועה, איהו לא מהימן לי בשבועה שנאנסה, [בפרק 'המפקיד' (בבא מציעא לו,ב)])?

אמר לך רבא: מאי 'מסרה לרועה'? - לברזיליה (לתלמידו), דאורחיה דרועה למימסר לברזיליה.

איכא דאמרי: מדקתני 'מסרה לרועה' ולא קתני 'מסרה לאחר' - שמע מינה: מאי 'מסרה לרועה'? - מסר רועה לברזיליה, דאורחיה דרועה למימסר לברזיליה, אבל לאחר – לא; לימא מסייע ליה לרבא, דאמר רבא: שומר שמסר לשומר – חייב? אמרי: לא! דלמא אורחא דמילתא קתני, והוא הדין לאחר.

 

איתמר: שומר אבידה (הכניס אבידת חבירו לביתו, כדכתיב 'ואספתו אל תוך ביתך וגו' (דברים כב,ב)): רבה אמר: כשומר חנם דמי; רב יוסף אמר: כשומר שכר דמי. רבה אמר: כשומר חנם דמי: מאי הנאה קא מטי ליה?

רב יוסף אמר: כשומר שכר דמי: בההיא הנאה דלא בעיא למיתבי ליה ריפתא לעניא (ד'העוסק במצוה פטור מן המצוה'; מ'ובלכתך בדרך' [דברים ו,ז; יא,יט] נפקא לן במסכת סוכה (דף כה,א)) - הוי כשומר שכר.

איכא דמפרשי הכי: רב יוסף אמר: כשומר שכר דמי: כיון דרחמנא שעבדיה בעל כורחיה - הלכך כשומר שכר דמי.

<סימן החזירה לעולם השב חייא אמרת נשבר שכר>

 

איתיביה רב יוסף לרבה:

 

(בבא קמא נז,א)

 [ספרי דברים פיסקא רכב] 'החזירה (לאבידה) למקום שיראנה (בעליה) - אינו חייב לטפל בה; נגנבה או אבדה - חייב באחריותה' (שומר חנם פטור מגניבה ואבידה, ושומר שכר חייב [בפרק 'השואל' (בבא מציעא דף צד,ב)]) מאי 'נגנבה או אבדה'? לאו נגנבה מביתו ואבדה מביתו?

לא, ממקום שהחזירה.

והא קתני 'אינו חייב ליטפל בה'?

אמר ליה: הכא במאי עסקינן - כגון שהחזירה בצהרים, ותרתי קתני, והכי קתני: החזירה שחרית (שכיח איניש בביתיה) למקום שיראנה, ושכיח דעייל ונפיק וחזי לה - אינו חייב ליטפל בה; (אבל) החזירה בצהרים למקום שיראנה - דלא שכיח דעייל ונפיק (בצהרים מצוי במלאכתו בשדה), דלא חזי לה, ו'נגנבה או אבדה - חייב באחריותה'.

 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה יועיל להודיע לי בכתובת yeshol@gmail.com.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

 

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 ROD;

 רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ;    מראי מקומות גם 10 MIRIAM 

 הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך לבדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (תענית ב,ב)

 

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה. 

In your browser, footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

 

This material is ©2001,2009 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com.

1