בבא קמא דף
מה
סיום פרק רביעי 'שור שנגח ארבעה וחמשה'
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(בבא קמא מד,ב)
משנה:
שור שהוא יוצא ליסקל והקדישו בעליו - אינו מוקדש; שחטו - בשרו אסור; ואם עד
שלא נגמר דינו הקדישו בעליו – מוקדש; ואם שחטו - בשרו מותר.
(לאו ארישא קאי, אלא מילתא
אחריתי היא [בספרי
המשניות כאן תחילת משנה ט, והרישא היא משנה ח]:) מסרו לשומר חנם ולשואל,
לנושא שכר ולשוכר (עד שלא נגח) - נכנסו תחת הבעלים (מתחייבין בנזקין כבעלים): מועד משלם נזק שלם ותם משלם
חצי נזק.
גמרא:
תנו רבנן:
'שור שהמית:
עד שלא נגמר דינו:
מכרו (ואפילו לרבנן דלא דרשי 'בבעליו'
דנהוי מיתה והעמדה בדין כאחד, ומיחייב קטלא) -
(בבא קמא מה,א)
מכור (הוא לרדיא), הקדישו - מוקדש (ונפקא מיניה דאי מיתהני מיניה מעל), שחטו - בשרו מותר;
החזירו שומר לבית בעליו - מוחזר (ואף על גב דשקלי ליה בי דינא - הוי שומר פטור, דהא
כשהחזירו - שור מעליא הוא);
משנגמר דינו:
מכרו - אינו מכור, הקדישו - אינו מוקדש (דלאו ברשותיה דמריה קאי לאקדושיה), שחטו - בשרו אסור;
החזירו שומר לבית בעליו - אינו מוחזר.
רבי יעקב אומר: אף משנגמר דינו, החזירו שומר לבעליו – מוחזר'.
לימא בהא קמיפלגי: דרבנן סברי 'אין אומרין באיסורי הנאה "הרי שלך
לפניך"' (ונפקא מיניה לגזל חמץ
ועבר עליו הפסח והחזירו - אינו מוחזר), ורבי יעקב סבר 'אומרין באיסורי הנאה "הרי
שלך לפניך"'!?
אמר רבה: דכולי עלמא 'אומרין באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך"' דאם
כן (דלרבנן אין אומרין) - נפלוג (רבנן) לענין חמץ בפסח (ולימרו דחייב! - ואנן קיימא לן ב'הגוזל עצים' (לקמן דף צח,ב) דלרבנן אומר לו "הרי שלך לפניך", דקתני:
'גזל חמץ ועבר עליו הפסח והחזירו, וכן שור עד שלא נגמר דינו - אומרין לו "הרי
שלך לפניך", אבל משנגמר – לא; והא סברא לרבנן הוא דשמיעא להו, וקתני דבחמץ
בפסח מודו דאמרינן באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך"; אלא דכולי עלמא אמרינן
באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך" היכא דאיסורא ממילא אתא ליה, כגון חמץ
בפסח, ולא מצי אמר ליה "האי - לאו מידי הוא")!
אלא הכא - בגומרין דינו של שור שלא בפניו קמיפלגי: דרבנן סברי 'אין גומרין
דינו של שור אלא בפניו', דאמר ליה "אי אהדרתיה ניהלי הוה מערקנא ליה לאגמא;
השתא אתפשתיה לתוראי בידא דלא יכילנא לאשתעויי דינא בהדיה"; ורבי יעקב סבר:
'גומרין דינו של שור שלא בפניו', דאמר ליה "סוף סוף מיגמר הוו גמרי ליה לדינא"
(הלכך הוה ליה הזיקא דממילא ולא
בידים).
(אבל הכא, משום הכי אמרי
רבנן 'אינו מוחזר': דאמר ליה "אתפסתיה לתוראי כו'", והזיקא דבידים הוא
שהביאו לבי דינא. והאי דנקט "אי אהדרתיה ניהליה" - לאו משום דחיובא דלא
אהדריה הוא, דאם כן בחמץ בפסח נמי לימא ליה "אי אהדרתיה ניהלי הוה אכילנא
ליה"! ועוד: לרבי יעקב נמי: נהי דגומרים דינו של שור שלא בפניו - נימא ליה
"אי אהדרתיה ניהלי - הוה שחיטנא ליה"! אלא אדלא אהדריה לא מחייבי ליה
רבנן, דהא קמהדר ליה השתא ואמרינן באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך; אלא חיוביה
משום דהוליכו לבית הדין בידים, והכי קאמר ליה: "לא היה לך להוליכו לבית הדין,
דאי הוה בידי - הוה מערקנא ליה מינייהו".)
מאי טעמא דרבנן?
[שמות כא,כט: ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו
ולא ישמרנו והמית איש או אשה] השור יסקל וגם
בעליו יומת: כמיתת הבעלים כך מיתת השור: מה בעלים בפניהם (כדכתיב 'עד עמדו לפני העדה למשפט' (במדבר לה,יב)) - אף שור בפניו.
ורבי יעקב?
בשלמא בעלים - בני טענה נינהו, אלא שור - בר טענתא הוא?
מסרו לשומר חנם ולשואל [לנושא
שכר ולשוכר - נכנסו תחת הבעלים: מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק]:
תנו רבנן: 'ארבעה נכנסו תחת הבעלים, ואלו הן: שומר חנם, והשואל, נושא
שכר, והשוכר.
הרגו תמין - נהרגין ופטורין מן הכופר; מועדין - נהרגין ומשלמין את הכופר;
וחייבין להחזיר דמי שור לבעליו - חוץ משומר חנם';
אמרי: היכי דמי? אי דנטריה (שמירה
מעולה) -
אפילו כולהו נמי ליפטרו (מדמי שור בר משואל דהא
אנוסין הם)!? ואי דלא נטריה - אפילו שומר חנם ניחייב!?
אמרי: הכא במאי עסקינן? - דנטריה שמירה פחותה (דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה) ולא נטריה שמירה מעולה: שומר
חנם כלתה לו שמירתו (דאין עליו להתחזק
בשמירתו, ודי בכך, ולאו פשיעה היא; הלכך לגבי בעלים פטור מדמי שור, דהא סגי ליה
בשמירה פחותה, ובעי כפרה), הנך לא כלתה שמירתן (שחייבין
היו להתחזק בשמירתו: שיהא שמור לבעליו ופשיעה היא, מידי דהוה אגניבה ואבידה).
אמרי: כמאן?: אי כרבי מאיר (דאמר
במתניתין: מועד לא סגי ליה בשמירה פחותה, ומשום הכי נמי קתני 'משלמין כופר')
(בבא קמא מה,ב)
דאמר (בבבא מציעא ב'השואל', דף
צה,ב) 'שוכר
- כשומר חנם דמי' - ליתני 'חוץ משומר חנם והשוכר'!? ואי כרבי יהודה (היכא דשמרו שמירה פחותה - אמאי משלמים כופר? האמר
רבי יהודה מועד סגי ליה בשמירה פחותה), דאמר 'שוכר - כנושא שכר דמי' - ניתני 'חוץ
משומר חנם; וכולן במועדין פטורין לענין כופר'?
אמר רב הונא בר חיננא: הא מני? - רבי אליעזר היא, דאמר (במתניתין [להלן]) 'אין לו שמירה (למועד) אלא סכין' (ואפילו שמירה מעולה, וכל שכן האי דשמירה פחותה
נטריה, ומשום הכי משלמין כופר), ולענין שוכר סבר לה כרבי יהודה, דאמר 'שוכר - כנושא
שכר דמי'. (ולענין דמי שור נמי חייבין,
דעליהן לשומרו שמירה מעולה הואיל ונושאי שכר הן, ובדנטריה שמירה מעולה - לא מצי
מוקים לה אפילו לרבי אליעזר: דאף על גב דלענין כופר חייבין - דלא סגי ליה בשמירה
מעולה - לענין דמי שור לבעלים – פטורין, דהא נטרוהו, ומאי הוה להו למיעבד?)
אביי אמר: לעולם כרבי מאיר, וכדמחליף רבה בר אבוה ותני: 'שוכר - כיצד
משלם? רבי מאיר אומר: כשומר שכר; רבי יהודה אומר: כשומר חנם.
אמר רבי אלעזר: מסר שורו לשומר חנם: הזיק – חייב, הוזק – פטור'; אמרי: היכי דמי?
אי דקביל עליה שמירת נזקיו - אפילו הוזק נמי ליחייב!? ואי דלא קביל עליה שמירת
נזקיו - אפילו הזיק נמי ליפטר?!
אמר רבא: לעולם שקיבל עליו שמירת נזקיו, והכא במאי עסקינן? - כגון שהכיר בו
שהוא נגחן; וסתמא דמילתא (שור
נגחן, כי מקבל איניש נטירותיה עליה - למה שהוא מוחזק מקבל עליה:) דלא אזיל איהו ומזיק
אחריני קביל עליה; (אבל) דאתי אחריני ומזקי
ליה לדידיה - לא אסיק אדעתיה (שהרי
אין שור מתיצב לנגדו מפחדו).
משנה:
קשרו בעליו במוסרה ונעל בפניו כראוי (היינו שמירה פחותה: דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה:
לקמן ב'הכונס' (דף נה,ב)) ויצא והזיק: אחד תם ואחד מועד – חייב, דברי רבי
מאיר.
רבי יהודה אומר: תם חייב ומועד פטור, שנאמר (במועד:) 'ולא ישמרנו בעליו' [שמות כא,כט: ואם
שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם
בעליו יומת] (מיעט הכתוב לשמירה מועטת, כדמפרש בגמרא), ושמור הוא זה;
רבי אליעזר אומר: אין לו שמירה (למועד) אלא סכין (ואפילו שמרו שמירה מעולה והפיל הכותל ויצא – חייב).
(ושלש מחלוקות בדבר:
לרבי מאיר: בשמירה פחותה –
חייב, ובמעולה – פטור;
ולרבי יהודה בפחותה נמי
פטור,
ולרבי אליעזר: במעולה נמי
חייב.)
גמרא:
מאי טעמא דרבי מאיר?
קסבר סתם שוורים לאו בחזקת שימור קיימי (אין אדם משמר שורו כלל, אלא מניחו ויוצא) ואמר רחמנא: 'תם
ניחייב, דניבעי ליה שמירה פחותה; הדר אמר רחמנא 'ולא ישמרנו' גבי מועד - דנבעי
ליה שמירה מעולה; ויליף נגיחה לתם נגיחה למועד (מגזירה שוה דלבעי נמי תם שמירה מעולה).
רבי יהודה סבר: סתם שוורים בחזקת שימור קיימי (אין לך אדם שאינו משמר שורו שמירה פחותה); אמר רחמנא: 'תם
נשלם' (וחייב הכתוב בתם) דניבעי ליה שמירה
מעולה; הדר אמר רחמנא 'ולא ישמרנו' גבי מועד: דנעביד ליה שמירה מעולה; הוי 'ריבוי
אחר ריבוי, ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט': מיעט הכתוב לשמירה מעולה; וכי תימא
'נגיחה לתם נגיחה למועד' (נילף
נגיחה - נגיחה דתם נמי לסגי ליה בפחותה)? - הא מיעט רחמנא 'ולא ישמרנו' - לזה ולא לאחר.
והא ('לא ישמרנו') מיבעי ליה ללאו (כלומר: לגופיה: דאם לא שמרו שמירה מעולה – ליחייב,
ודרשינן ביה ריבוי אחר ריבוי, ומיעוטא דתם מנא ליה)?
אם כן נכתוב רחמנא 'ולא ישמור'; מאי 'ולא ישמרנו'? לזה (מיעטתי לפחותה), ולא לאחר.
תניא: 'רבי אליעזר בן יעקב אומר: אחד תם ואחד מועד ששמרו שמירה פחותה –
פטור'; מאי טעמא? סבר לה כרבי יהודה, דאמר 'מועד בשמירה פחותה סגי ליה', ויליף
נגיחה לתם ונגיחה למועד.
אמר רב אדא בר אהבה: לא פטר רבי יהודה אלא צד העדאה שבו, אבל צד תמות
במקומה עומדת (דלא סגי ליה בפחותה,
ומשלם חצי נזק).
אמר רב: מועד לקרן ימין אינו מועד לקרן שמאל.
אמרי: אליבא דמאן (כלומר:
הא - ודאי לענין תשלומין לא אצטריך ליה לרב לאשמועינן דלימין נזק שלם ולשמאל שלא
הועד לה משלם חצי נזק, דהא כי האי גוונא טובא תנן: דאפילו מועד לאדם אינו מועד
לבהמה, וכל שכן מועד לקרן ימין שהוא צד חזקה שבו - אינו מועד לשמאל! אלא ודאי רב -
לענין שמירה אשמועינן [ואליבא דמאן])?:
אי אליבא דרבי מאיר - האמר (כי
הדדי נינהו:) אחד תם ואחד מועד שמירה מעולה בעי?
(לא גרסינן 'אי אליבא דרבי
מאיר פשיטא'; ואי גרסינן - הכי מפרש: אי אליבא דרבי מאיר: ולענין שמירה - לא
אשמעינן רב, דהא אין חילוק בשמירתו; אלא לענין תשלומין אשמעינן? - פשיטא! דהא כי
האי גוונא טובא תנן!)
אי אליבא דרבי יהודה (ואשמועינן
רב דאם שמרו שמירה פחותה, ויצא והזיק בקרן ימין שהועד לה – פטור, דמועד בשמירה
פחותה סגיא ליה, ואם נגח בשמאל – חייב, דתם לא אמעיט לשמירה פחותה) - מאי אריא 'קרן
שמאל' (דאי נגח בה חייב חצי נזק)? אפילו (כי נגח) בימין נמי אית ביה צד תמות ואית ביה צד מועדת (לחציו פטור ולחציו חייב, דהא 'צד תמות במקומה
עומדת', ואשתכח דהכא נמי חצי נזק משלם, ומאי נפקא לן מדרב)!?
אמרי: לעולם כרבי יהודה, ולא סבירא ליה דרב אדא בר אהבה (אלא לגמרי פטר ביה רבי יהודה, ואשמעינן רב:), והכי קאמר: כי האי
גוונא הוא דמשכחת ביה צד תמות ומועדת (
ולענין שמירה: דאם שמרו שמירה פחותה והזיק בקרן ימין - פטור לגמרי, ואם בשמאל משלם
חצי נזק),
(בבא קמא מו,א)
אבל מועד לגמרי - לא משכחת ביה צד תמות כלל (דליחייב חצי נזק).
רבי אליעזר אומר: אין לו שמירה אלא סכין:
אמר רבה: מאי טעמא דרבי אליעזר? - דאמר קרא [שמות כא,כט: ואם
שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו] ולא ישמרנו [והמית איש או אשה - השור יסקל
וגם בעליו יומת] - שוב אין לו שמירה לזה.
אמר ליה אביי: אלא מעתה, דכתיב [שמות כא,לג: וכי יפתח איש בור או כי
יכרה איש בר] ולא יכסנו [ונפל שמה שור או חמור] - נמי שוב אין לו כיסוי לזה? וכי תימא הכי נמי –
והתנן [בבא קמא פ"ה מ"ו]: 'כסהו כראוי,
ונפל לתוכו שור או חמור ומת – פטור'!?
אלא אמר אביי: היינו טעמיה דרבי אליעזר: כדתניא: 'רבי נתן אומר: מניין
שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? שנאמר: [דברים כב,ח: כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך] ולא תשים דמים בביתך [כי יפל הנפל ממנו] (הכי נמי האי 'לא ישמרנו'
- לא יקיימנו הוא).
הדרן עלך שור שנגח
ארבעה וחמשה
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה יועיל להודיע לי בכתובת
yeshol@gmail.com.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא:
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים () ובאותיות 10 ROD;
רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10
MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים []
באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט
הגמרא אלא הערת העורך לבדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע
משפט - כך: (תענית ב,ב)
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In your browser, footnotes become visible when the cursor rests on the
number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the
page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י
כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2001,2009 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com.