מקרא: בתחתית הדף
בבא קמא דף יב
המשך פרק ראשון 'ארבעה אבות נזיקין'
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(בבא קמא יא,ב)
ואמר עולא: אמר
רבי אלעזר: הלכתא גובין (חוב) מן העבדים.
אמר ליה רב נחמן
לעולא: אמר רבי אלעזר (אם מת לוה ונפלו קמי יתמי) אפילו מיתמי (מי אמר רבי אלעזר דבעל חוב
גובה מן העבדים דכמקרקעי דמו)?
לא, מיניה (מן
הלוה עצמו אמר רבי אלעזר דבעל חוב גובה מן העבדים).
(וקפריך:) מיניה? אפילו מגלימא דעל כתפיה!?
הכא במאי עסקינן?
שעשאו אפותיקי ('אפה תהא קאי', כלומר: מזה יהא לך פרעון; ואשמעינן רבי
אלעזר דאם מכרו - גובה בעל חוב ממנו:), כדרבא, דאמר רבא: עשה עבדו אפותיקי ומכרו - בעל חוב גובה הימנו; שורו אפותיקי
ומכרו - אין בעל חוב גובה הימנו; מאי טעמא? הא אית ליה קלא והא לית ליה קלא.
(בבא קמא יב,א)
לבתר דנפק (רב
נחמן) אמר להו עולא (ליושבין
לפניו): הכי אמר רבי אלעזר: אפילו מיתמי
(דעבדא כמקרקעי דמי).
אמר רב נחמן: אשתמטין
עולא (נשמט ממני וירא, משום דסבירא לי: עבדא כמטלטלי דמי, ומתיירא
הוא שמא אקפחנו בהלכות ובקושיות).
הוה עובדא בנהרדעא
ואגבו דייני דנהרדעא (אפילו מיתמי); הוה עובדא בפומבדיתא ואגביה רב חנא בר ביזנא;
אמר להו רב נחמן:
זילו אהדורו, ואי לא - מגבינן לכו לאפדנייכו.
אמר ליה רבא
לרב נחמן: הא עולא הא רבי אלעזר, הא דייני דנהרדעא והא רב חנא בר ביזנא (דכולהו
סבירי להו כמקרקעי דמו) - מר כמאן סבירא
ליה?
אמר ליה: אנא מתניתא
ידענא, דתני אבימי: 'פרוזבול (מפרש בגיטין (דף לו.) שתיקן הלל הזקן
פרוזבול כדי שלא תשמט שביעית המלוה)
חל על הקרקע (דכיון דלא מחוסרי גוביינא, וזה כתב לו עליהן ש'כל חוב שיש
לו עליו שיגבנו כל זמן שירצה' - קיימי ברשותיה דמלוה) ואינו חל על העבדים; מטלטלין נקנין עם הקרקע (אם
מכר לו קרקע ומטלטלין והחזיק בקרקע - קנה מטלטלין אף על פי שלא משך) ואינן נקנין עם העבדים (שאם החזיק
בעבדים - לא קנה מטלטלין, ויכול מוכר לחזור במטלטלין)' (אלמא עבדא כמטלטלי).
לימא כתנאי: מכר לו עבדים וקרקעות: החזיק בעבדים - לא קנה קרקעות;
בקרקעות - לא קנה עבדים (ואף על גב דסבירא ליה להאי תנא עבדים
כמטלטלין דמי - אפילו הכי לא קנה אלא אם כן עומד העבד בתוכה בשעה שהחזיק בה, כדמתרץ
לקמן: שאני מטלטלי דניידי ממטלטלי דלא ניידי); קרקעות ומטלטלין: החזיק בקרקע - קנה מטלטלין, במטלטלין
- לא קנה קרקע; עבדים ומטלטלין: החזיק בעבדים - לא קנה מטלטלין; במטלטלין - לא קנה
עבדים.'
והתניא: החזיק בעבדים
- קנה מטלטלין'! מאי לאו בהא קמפלגי: דמר סבר עבדים כמקרקעי דמי ומר סבר עבדים
כמטלטלין דמי?
אמר רב איקא בריה
דרב אמי: דכולי עלמא עבדים כמקרקעי דמי, והדתניא 'קנה' – שפיר; והדתניא 'לא קנה' -
בעינן קרקע דומיא דערים מצורות ביהודה (דמהאי קרא נפקא לן במסכת
קדושין דמטלטלין נקנין בחזקת קרקעות, דכתיב [דברי הימים ב כא,ג]: 'ויתן להם
אביהם... מתנות עם ערי מצורות' הלכך בעינן מקרקעי דלא ניידי כי התם), דלא ניידי, דתנן [קידושין
פ"א מ"ה] 'נכסים שאין להם
אחריות נקנין עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר ובחזקה'.
מנהני מילי?
אמר חזקיה: דאמר
קרא (דברי הימים ב כא,ג) ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצורות ביהודה [ואת הממלכה
נתן ליהורם כי הוא הבכור].
איכא דאמרי: אמר
רב איקא בריה דרב אידי: דכולי עלמא עבדי כמטלטלין דמי, והדתניא 'לא קנה' – שפיר;
הא דתניא 'קנה' - בעודן עליו.
וכי עודן עליו
- מאי הוי? חצר מהלכת היא, וחצר מהלכת לא קנה (אינה קונה
לבעליה כלום דלאו חצר היא במהלכת)! וכי
תימא 'בעומד' - והא אמר רבא: 'כל שאילו מהלך לא קנה - עומד ויושב לא קנה'?
והלכתא (הא
דמתרצינן דקנה ליה עבד בעודן עליו)
- (כגון) בכפות (שהעבד
כפות שאינו ראוי לילך, דדמי לחצר) [ותוספות
מוסיף בישן].
והתניא: 'החזיק
בקרקע קנה עבדים' (ולעיל קתני דלא קנה)?
התם - בעומדין בתוכה
(וההיא דלעיל בשאין עומדין בתוכה).
מכלל דהאי 'לא קנה'
- כשאין עומדין בתוכה! הניחא להך לישנא דאמר רב איקא בריה דרב אמי (לעיל
לההיא מתניתא) 'עבדי כמטלטלי דמי', היינו
דאי עומדין בתוכה – אִין, אי לא – לא; אלא להך לישנא דאמר 'עבדי כמקרקעי דמי' -
למה לי עומדין בתוכה? הא אמר שמואל: 'מכר לו עשר שדות בעשר מדינות - כיון שהחזיק
באחת מהן - קנה כולן'?!
וליטעמיך: להך לישנא
דאמר 'עבדי כמטלטלין דמי' - למה לי עומד בתוכה?
(בבא קמא יב,ב)
הא קיימא לן (בפרק
קמא דקדושין (דף כו.)) דלא בעינן 'צבורין'
(דמטלטלין נקנין עם הקרקע ולא בעינן שיהו עומדין לתוכה)? אלא מאי אית לך למימר? 'שאני מטלטלי דניידי ממטלטלי
דלא ניידי'? (והשתא: דבעל כרחך אתית להכי - אפילו תימא לאידך לישנא:
דעבדא כמקרקעי דמי, ודקשיא לך דשמואל:) הכא נמי: שאני מקרקעי דניידי ממקרקעי דלא ניידי: עבדא - מקרקעי דניידי הוא,
התם - סדנא דארעא חד הוא.
נכסים שאין
בהן מעילה וכו':
מעילה הוא דלית
בהו, הא מקדש קדשי (מעילה הוא דבעינן דלא להוי בהו בנכסים שאני חייב
בנזקין, הא אי לית בהו מעילה אף על גב דמקדש קדשי [אני] חייב בנזקין); מאן תנא (דמחייב בנזקין
אם הזיק שורו [את]
שור שלמים של חבירו)?
אמר רבי יוחנן:
בקדשים קלים (כגון קדשים קלים שאין בהן מעילה מחיים אלא באימורין
לאחר זריקת דם, כדגרסינן במסכת מעילה (דף ז:)), ואליבא דרבי יוסי הגלילי, דאמר: ממון בעלים הוא (ו'שור
רעהו' קרינן ביה), דתניא (גבי
שבועת הפקדון כתיב) (ויקרא
ה,כא) [נפש כי תחטא] ומעלה מעל בה' [וכחש בעמיתו
בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו] - לרבות קדשים קלים (שאם הפקיד
בהמת שלמים אצל חבירו, וכפר ונשבע והודה - משלם קרן וחומש ואשם; ואף על גב דבקדשי
שמים אין נשבעין עליהן, כדגרסינן בפרק 'הזהב' (בבא מציעא דף נו.) - בקדשים קלים
נשבעין) שהן ממונו (של
חבירו, וקרינן בהו: בה' וכחש - בעמיתו וכחש) - דברי רבי יוסי הגלילי. והתנן [קידושין פ"ב מ"ח]: המקדש (אשה) בחלקו - בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים -
אינה מקודשת'?
לימא דלא כרבי
יוסי הגלילי.
אפילו תימא רבי
יוסי הגלילי: כי אמר רבי יוסי הגלילי (ממון בעלים הוי) – מחיים (שאחריות
הוא עליו); אבל לאחר שחיטה - אפילו
רבי יוסי הגלילי מודה דכי קא זכו (בין כהנים בחזה ושוק, בין בעלים
בשאר הבשר) - משלחן גבוה קא זכו.
ומחיים מי
אמר? והתנן [מעשר
שני פ"א מ"ב]: 'בכור -
מוכרין אותו (בזמן הזה כדמוקי לה לקמן: מוכרין אותו לכהן) תם: חי ולא שחוט (ולוקח
ימתין עד שיפול בו מום, וישחטנו; אבל תמים שחוט – לא, דאין לו תקנה אלא קבורה,
דאסור בהנאה, דקדשים השחוטין בחוץ הוא), ובעל מום - חי ושחוט, ומקדשין בו (כהנים) את האשה (דממונן הוא, דבעליו של בכור היינו
כהן: דמשנולד הבכור - שלו הוא)'
ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו (דבכור חי הוי ממון בעלים
כשהוא תם) אלא בכור בזמן הזה: דכיון
דלא חזי להקרבה - אית להו לכהנים זכייה בגוייהו (מחיים), אבל בזמן שבית המקדש קיים - דחזי להקרבה - לא.
ואיתיביה רבא
לרב נחמן 'ומעלה מעל בה' לרבות קדשים קלים שהן ממונו (אפילו
בזמן שבית המקדש קיים, דהא קרא דשבועת הפקדון - בזמן שבית המקדש הוא, דמחייב ליה
אשם) - דברי רבי יוסי הגלילי'?
ומשני רבינא (הכא דקתני דממון בעלים הם) 'בבכור בחו"ל ( בבכור
הנולד בחו"ל בזמן המקדש עסקינן, דלא קאי להקרבה), ואליבא דרבי שמעון, דאמר (במסכת תמורה
(דף כא.)) 'אם באו (בכורות
מחו"ל לא"י) תמימים -
יקרבו': אם באו – אִין, לכתחלה לא (אלא ירעו עד שיסתאבו; והלכך
כיון דלאו להקרבה קאי - הוי ממון כהן)! ואם איתא דכי אמר רבי יוסי הגלילי 'ממונו הוא מחיים' (דמחיים
אמר רבי יוסי הגלילי דממון בעלים הן, כדקתני מתניתין דחייבין על נזקן, ואוקימנא
כרבי יוסי הגלילי) -
(בבא קמא יג,א)
לישני (רבינא) 'הא רבי יוסי הגלילי - הא רבנן (ורב
נחמן דאמר כרבנן)'!?
<אמר
ליה> [אמר לך]: מתנות כהונה קאמרת (בכור - מעשרים וארבע מתנות
כהונה)? שאני מתנות כהונה דכי קא
זכו - משלחן גבוה קא זכו (והלכך אוקמה רבינא להא דרב נחמן
כרבי יוסי הגלילי, דאיהו נמי מודה בהא דכל זמן שהבית קיים - משולחן גבוה זכו להו
כהנים, ואפילו מחיים; וכי קאמר רבי יוסי הגלילי 'ממון בעלים הן' - בשלמים קאמר: דבעלים
ישראל לא זכו להו מחיים משלחן גבוה; והא דתירץ רבינא 'לרבי יוסי הגלילי בבכור
בחוצה לארץ' ולא תירץ 'בשלמים' - משום דסיפא דברייתא מוכיח דבבכור קמיירי, דקתני:
'לא אמר בן עזאי אלא בבכור', ובן עזאי מילתיה דרבי יוסי קמפרש; ולקמיה מפרש מילתיה).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה יועל להודיע לי בכתובת yeshol@gmail.com.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים () ובאותיות
10 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM
; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות:
בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך לבדיקת
הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (תענית ב,ב)
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר
גם לראות אם עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In your
browser, footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2001,2009 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com.