דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

 

המשך פרק עשירי 'האשה רבה'

 

יבמות דף צה

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

 

(יבמות צד,ב)

ותאסר (אשתו הראשונה עליו) בשכיבה דאחותה, מידי דהוה אאשה שהלך בעלה למדינת הים (דמיתסרא לבעלה בשכיבת האחרון, ואף על פי שהיא שוגגת  - ואמאי קתני מתניתין 'מותרת לחזור לו')? 

(ומשנינן:) לא דמי (אשה שהלך כו'): אשתו דבמזיד אסירא מדאורייתא (דכתיב (במדבר ה,יג) והיא לא נתפשה, דמשמע איסורא, הלכך) - בשוגג (כגון על פי בית דין) גזרו בה רבנן;

 

 

(יבמות צה,א)

אחות אשה דבמזיד (דאפילו במזיד בא על אחותה) לא אסירא מדאורייתא (לא מיתסרא אשתו עילויה מדאורייתא, כדקתני לקמן, הלכך) בשוגג לא גזרו בה רבנן.

 

ומנלן דלא אסירא?

דתניא: '[במדבר ה,יג: ושכב איש אֹתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה, ועד אין בה, והִוא לא נתפשה] 'אותה' - אותה שכיבתה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסררתה;

שיכול [שאילולא נכתב כך - היינו יכולים לחשוב] והלא דין הוא (שתאסר, ולכך נאמר 'אותה'): ומה במקום שבא על איסור קל (לקמן מוקים לה באשת איש; ואמאי קרי לה 'איסור קל'? שאין האוסרה אוסרה כל ימיו, שהרי היתר יש בגט) נאסר האוסר (נאסר בה [באשה שזנתה] בעלה [שחייב לגרש אותה, ובעלה הוא] האוסרה לאחרים [כי לולא היתה נשואה היתה מותרת לכל העולם]), מקום שבא על איסור חמור (כגון אחות אשתו שאשתו אוסרת את אחותה כל ימיה) אינו דין שנאסר האוסר (שתאסר אשתו האוסרת את אחותה)! (לכך נאמר 'אותה' [שלא נאמר קל וחומר זה]).

אמר רבי יהודה: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בבא על חמותו שפוסל את אשתו (שפוסל את אשתו עליו, ולקמן יליף לה מקרא); על מה נחלקו? - בבא על אחות אשתו: שבית שמאי אומרים: פוסל (מקל וחומר, כדאמרן, ו'אותה' לא דרשי), ובית הלל אומרים: לא פוסל.

אמר רבי יוסי: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בבא על אחות אשתו שלא פוסל את אשתו (דדורשין 'אותה'); על מה נחלקו? - בבא על חמותו: שבית שמאי אומרים: פוסל (דדרשינן 'אותו ואתהן' [ויקרא כ,יד], כדלקמן) ובית הלל אומרים: לא פוסל; (רבי יוסי מפרש טעמא דלא נחלקו [בית שמאי ובית הלל] על אחות אשה:) לפי שבתחלה (עד שלא קדש אשתו) הוא מותר בכל הנשים שבעולם והיא מותרת בכל האנשים שבעולם; קִדְּשָהּ - הוא אוסרה (על כל אדם) והיא אסרתו (בקרובותיה).

מרובה איסור שֶאֲסָרָהּ מאיסור שֶאֲסָרָתְהוּ, שהוא אֲסָרָהּ בכל אנשים שבעולם, והיא לא אסרתהו אלא בקרובותיה; והלא דין הוא: ומה הוא, שֶאֲסָרָהּ בכל אנשים שבעולם, שגגה באסור לה - אינה נאסרת במותר לה (כדדרשינן (לעיל דף נו): הא נתפשה - מותרת), היא - שלא אסרתהו אלא בקרובותיה - שגג באסור לו (באחותה) - אינו דין שלא נאסר לו במותר לו?! וזה הדין לשוגג (הדין הזה מלמדנו על השוגג שלא פסלה); למזיד מנין? תלמוד לומר: 'אותה'- אותה שכיבתה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה.' [YH1] 

 

אמר רבי אמי אמר ריש לקיש: מאי טעמא דרבי יהודה (דאמר 'הבא על חמותו פסל את אשתו')? דכתיב [ויקרא כ,יד: ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה - זמה הוא] באש ישרפו אתו ואתהן [ולא תהיה זמה בתוככם]; וכי כל הבית כולו בשרפה (אשתו מה חטאת [בכך שבעלה בא על אמה])? אם אינו ענין לשרפה - תנהו ענין לאיסורא.

 

אמר רב יהודה אמר שמואל: אין הלכה כרבי יהודה.

ההוא דעבד איסורא בחמתיה, אתייה רב יהודה נגדיה: אמר ליה: אי לאו דאמר שמואל 'אין הלכה כרבי יהודה' אסריתה עלך (לאנתתך) איסורא דעלם.

 

מאי 'איסור קל'?

אמר רב חסדא: מחזיר גרושתו משנשאת: בא עליה האי (כשנשאה האחרון) - אסרה עליה דהאי (על הראשון); בא עליה אידך (גירשה השני והחזירה הראשון - הרי לך איסור קל בלאו) אסרה עליה דהאי (ואסרה על השני דהדר הויא לגביה גרושתו משנשאת) (והיינו 'נאסר האוסר' - נאסר שני זה שהיה אוסרה על זה הראשון שהחזירה)!

מה למחזיר גרושתו משנשאת, שכן נטמא הגוף, ואיסורה ברוב ('איסורה ברוב' לא גרסינן) ואיסורה איסור עולם [גם לראשון וגם לשני] (תאמר בבא על אחות אשתו [שאיסורה רק בזמן שאשתו בחיים] שתאסר אשתו, שלא נטמא גופה!? ואיסור אחות אשתו אינו איסור עולם, שאם מתה אשתו - מותר באחותה)!?

אלא אמר ריש לקיש: [מאי 'איסור קל'? -] יבמה.

'יבמה'? למאן (מי בא עליה באיסור)? אילימא לאחר (שבא עליה אחד מן השוק, והיינו 'איסור קל', דלאו בעלמא, וקתני 'נאסר האוסר' - נאסר בה יבמה, שהיה אוסרה על זה,) וכדרב המנונא, דאמר רב המנונא: שומרת יבם שזינתה - אסורה ליבמה – [אין לומר שזה 'איסור קל', שהרי] מה ליבמה שכן נטמא הגוף ואיסורה ברוב (לכל אדם היא באיסור עד שלא חלצה - תאמר באחות אשה שאינה אסורה אלא לזה)!?

 

אלא יבמה לאחין (שבא עליה אחד מן האחין באיסור - אסרה על האוסרה עליו; והיכי דמי? -) עָבַד בה מאמר האי ([אח] קמא) - אסרה עליה דהאי (ואסרה על אידך; והאי מאמר יבמין - דרבנן הוא, ולאו קדושין גמורין, למיהוי אשת איש); בא עליה אידך  (וכי בא עליה שני - בא על איסור קל הוא, ואפילו הכי) אסרה עליה דהאי (אסרה על הראשון האוסרה עליו).

מאי איריא שבא עליה שני (דקתני 'מקום שבא על איסור קל')? אפילו עבד בה נמי מאמר (אפילו חזר ועשה בה מאמר - נמי אסרה לבעל המאמר הראשון, כרבנן, דאמרי 'יש מאמר אחר מאמר')!?

הא - לא קשיא, כרבן גמליאל, דאמר 'אין מאמר אחר מאמר'.

 

אלא (כלומר: אלא פריך הכי:) אפילו נתן לה גט  (אפילו עשה זה מאמר ובא אחיו ונתן גט) ואפילו חלץ לה (או חלץ - פסלה על ידו)!?

אלא אמר רבי יוחנן: סוטה.

סוטה למאן (למי נבעלה, דקרי לה 'איסור קל')? אילימא לבעל (שנבעלה לבעל אחר שקינא לה ונסתרה, דאסירא ליה, דכתיב: ונסתרה והיא נטמאה (במדבר ה,יג), וקתני 'נאסר האוסר') בא עליה בעל - אסרה עליה דבועל (אסרה על הבועל אפילו לאחר מיתתו, או אפילו כשיגרשנה)!

מאי איריא בא עליה (בלא בא עליה נמי משעה שנסתרה עמו נאסרה על בעל ועל בועל לעולם עד שתשתה, כדתנן (סוטה פ"ה מ"א, דף כז) נטמאה נטמאה שתי פעמים: אחד לבעל ואחד לבועל) אפילו נתן לה גט ואפילו אמר "אין אני משקה"!

אלא סוטה (שנבעלה) לבועל (נאסר בעלה האוסרה עליו).

האי 'איסור קל' הוא (מי הוי בא על איסור קל)? איסור חמור הוא, דהיינו אשת איש!

 

(יבמות צה,ב)

אלא אמר רבא: אשת איש (והיינו 'איסור קל' לגבי אחות אשה: לפי שאין האוסר אוסרה כל ימיו, שאפילו בחייו יש לה היתר בגט; אבל אשתו האוסרתו באחותה - אוסרתו כל ימיה).

וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן: אשת איש.

ומאי קרי לה 'איסור קל'?

שאין האוסרה אוסרה כל ימיו[YH2] .

תניא נמי הכי: 'אבא חנן אמר משום רבי אלעזר: אשת איש: ומה במקום הבא על איסור קל, שאין האוסרה אוסרה כל ימיו, נאסר האוסר - הבא על איסור חמור, שהאוסרה אוסרה כל ימיו, אינו דין שנאסר האוסרה!? ת"ל 'אותה' - אותה שכיבתה אוסרתה, ואין שכיבת אחותה אוסרתה.'

 

רבי יוסי אומר: כל שפוסל [ע"י אחרים פוסל ע"י עצמו, וכל שאין פוסל ע"י אחרים אינו פוסל ע"י עצמו]:

מאי קאמר רבי יוסי?: אילימא דקאמר תנא קמא דאזיל אשתו וגיסו למדינת הים - אשת גיסו אסירא, ואשתו שריא, וקאמר ליה רבי יוסי: כי היכי דאשתו שריא - אשת גיסו נמי שריא, אי הכי [מדוע אמר] 'כל שאין פוסל על ידי אחרים אין פוסל על ידי עצמו'? 'כל שאין פוסל על ידי עצמו אינו פוסל על ידי אחרים' מיבעיא ליה?

ואלא כי היכי דאשת גיסו אסירא, אשתו נמי אסירא (הואיל ואהנו הני נשואין לפוסלה על בעלה - אהנו נמי להיות חשובה כאשתו, ולאסור את אחותה עליו משום אחות אשה - מדרבנן) - התינח 'כל שפוסל', 'כל שאינו פוסל' מאי עבידתיה ('אינו פוסל' - מאן איירי בה לעיל)?

 

אמר רבי אמי: (האי 'כל שאינו פוסל') ארישא (קאי, דאיירי באינו פוסל על ידי אחרים, דאיירי לעיל ב)ניסת על פי בית דין תצא ופטורה מן הקרבן (והיא מותרת לבעלה), על פי עדים תצא וחייבת בקרבן: יפה כחו של בית דין שפטרה מן הקרבן; וקאמר תנא קמא ( וקתני סיפא 'ואחר כך באתה אשתו - מותרת לחזור לו'): לא שנא על פי עדים (שאמרו לו "מתה אשתך" ולאחות אשתו אמרו "מת בעליך") דאשת גיסו שריא (לחזור לבעלה), ולא שנא על פי בית דין (על פי עד אחד) דאשת גיסו אסירא (אשתו שריא), וקאמר ליה רבי יוסי: על פי בית דין  (פליגנא עלך), דפוסל על ידי אחרים פוסל על ידי עצמו (דהואיל ופוסל על ידי אחרים פוסל על ידי עצמו), על פי עדים דאינו פוסל על ידי אחרים - אינו פוסל על ידי עצמו (אבל בעל פי עדים מודינא לך).

 

רבי יצחק נפחא אמר: לעולם אסיפא (כדנקט ואזיל סידרא דמתניתין בנשאת בעד אחד, ומאי 'פוסל' ו'אין פוסל' איכא?) (הא דנסיב אשת גיסו והא דנסיב ארוסת גיסו) הא דאזלי ארוסתו וגיסו (למדינת הים) הא דאזלי אשתו וגיסו (למדינת הים); וקאמר תנא קמא: לא שנא אשתו וגיסו ולא שנא ארוסתו וגיסו: אשת גיסו אסירא ואשתו שריא, וקאמר ליה רבי יוסי: אשתו וגיסו, דליכא למימר תנאה הוה ליה (להאי) בנשואין (באשתו ראשונה, וכולי עלמא ידעי דנשואי שניה טעות הן, ולא אתי למימר 'גירשה בעלה ונשאה זה', דהא אפילו גירשה בעלה - אסורה להאי, ומידע ידעי דסהדי אטעינהו), דאינו פוסל על ידי אחר (על ידי גיסו כשאר אשה הנשאת בעד אחד, דהתם הוא דאתי למימר גירש זה כו' ואי מחזיר אמרי 'זה מחזיר גרושתו מן הנשואין' אבל הכא – לא, הלכך) אינו פוסל על ידי עצמו; (אבל) ארוסתו וגיסו (היכא דהואי קמייתא ארוסתו), דאיכא למימר 'תנאה הוה ליה בקידושין' (סברי אינשי דנשואי שניה נשואין גמורין ואמרי 'גירשה בעלה ונשאה זה' ואי משום אחות אשה - תנאה הוה לו בקדושי ראשונה ולא נתקיים, ואי הדרא אשת גיסו לבעלה אמרי אינשי מותר להחזיר גרושתו משניסת הלכך) ופוסל על ידי אחרים (והואיל ואהנו מעשיו) - אף פוסל על ידי עצמו. (ולתנא קמא טעמא דהניסת בעד אחד אסורה לחזור - לאו משום 'שמא יאמרו זה מחזיר גרושתו משנשאת' אלא משום דקנסוה רבנן משום דלא דייקא שפיר; הלכך כל מאן דנסבה פסל לה אקמא[YH3] .)

 

ה"ג. הא דאזיל אשתו וגיסו והא דאזיל ארוסתו וגיסו וה"ג אשתו וגיסו דליכא למימר תנאה ה"ל בנשואין דאין פוסל על ידי אחרים:

לישנא אחרינא גרס לה: הא דנסיב אשת גיסו והא דנסיב ארוסת גיסו' - ואין אדם יכול להעמידה.

##  אבל הב"ח ס"ק ב העמידה.

 

אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי (קסלקא דעתך אכולא מילתא דרבי יוסי קאי שמואל, ואמר דהאי דמתסרא אשה הנשאת בעד אחד - משום 'שמא יאמרו גירש זה ונשא זה והוא מחזיר גרושתו משנשאת', וכל היכא דאיכא למימר הכי מיתסרא, ואפילו היא אחות ארוסתו של ראשון, הואיל ואיכא למימר תנאה הוה ליה בקמייתא[YH4] ).

מתקיף לה רב יוסף: ומי אמר שמואל הכי? והאתמר: 'יבמה - רב אמר: הרי היא כאשת איש (רב הונא מפרש מאי היא), ושמואל אמר: אינה כאשת איש', ואמר רב הונא (מאי 'אשת איש' דקאמר רב): כגון שקדש אחיו את האשה והלך לו למדינת הים ושמע שמת אחיו ועמד ונשא את אשתו (שאלמלא נשאה ראשון - תרווייהו מודו דמותרת לחזור לו, דליכא למימר 'מחזיר גרושתו הוא', דהא הכל יודעים שטעות היתה, שאם גירשה לא היתה נשאת לאחיו), (אבל 'קידש' - בההיא) דרב אמר 'הרי היא כאשת איש' (הניסת בעד אחד שאסורה לבעלה) - ואסורה ליבם (וזו נמי אסורה לראשון, שהוא עכשיו יבמה, דאמרי אינשי 'הראשון - תנאה הוה ליה בקדושין, ולא נתקיים, ומותרת היתה לשני, ועכשיו יוצאה משני ונושאה ראשון - ונמצא נושא את אשת אחיו), ושמואל אמר 'אינה כאשת איש' ושריא ליה (לראשון, דלא אמרי 'תנאה הוה', דמלתא דלא שכיחא היא, אלא ידעי דטעות הוא ואטעינהו סהדי; אלמא לשמואל לא מסקי אינשי תנאה אדעתייהו; וגבי ארוסתו וגיסו - אמאי אמר שמואל 'הלכה כרבי יוסי' דמיתסרא אשת גיסו לגיסו)?[1]

אמר ליה אביי: וממאי דכי אמר שמואל 'הלכה כרבי יוסי' - אדרבי יצחק נפחא קאמר? דלמא אדרבי אמי קאמר (כדתרצה רבי אמי לטעמא דרבי יוסי, דלא איירי בתנאה כלל, דאפילו באשתו וגיסו נמי פוסל, ואע"ג דליכא למיחש לתנאה; ודשמואל אדשמואל תו לא קשיא, דלא דמי אחות אשה ואשת אח: דאחות אשה - אי קדים ואתא גיסו מקמי אשתו - הא מיתסרא אשת גיסו מיד אגיסו, ובעיא גט משני, משום 'שמא יאמרו גירש זה ונשא זה'! ואי אמרת משום אחות אשה אמרי מתה אשתו, אבל באשת אחיו מכי חזו דאתא אחיו תו לא אמרי גירש זה ונשא זה דהא גרושת אחיו היא לו)? ואי נמי אדרבי יצחק נפחא - ממאי דאפוסל (קאמר שמואל הלכה ותקשה לך)

 

(יבמות צו,א)

ודלמא 'אאינו פוסל' (דלמא לשמואל אפילו בארוסתו וגיסו נמי לא פסיל - והאי דקאמר 'הלכה כרבי יוסי' א'אין פוסל' קאמר לאפוקי מדתנא קמא דאפילו גבי אשתו וגיסו דאשת גיסו אסירא קא משמע לן שמואל כרבי יוסי דשריא)? אי נמי ממאי דאיתא לדרב הונא? דלמא ליתא דרב הונא כלל, ובדרב המנונא קמיפלגי, דאמר רב המנונא [לעיל צה,א]: 'שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה' דרב אמר: הרי היא כאשת איש, ומיפסלא בזנות, ושמואל אמר: אינה כאשת איש ולא מיפסלא בזנות? ואי נמי בקדושין תופסין ביבמה קמיפלגי: דרב אמר: הרי היא כאשת איש ולא תפסי בה קדושין, ושמואל אמר: אינה כאשת איש ותפסי בה קדושין!

והא אפליגו בה חדא זימנא חדא (בהאי פירקא גופיה (לעיל דף צב) דאמר שמואל 'בעניותינו צריכה גט') - מכלל דחברתה איתמר [שנלמד אחד מהשני, ואל תשאל 'והא אפליגו בה זימנא חדא'].

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol

 

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

 הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol

 



[1]  לכאורה המחלוקת בין רב ושמואל כאן היא באומד דעת הצבור.


 [YH1]BECOMING PROHIBITED TO THE ONE WHO MADE HER PROHIBITED TO THE OTHER
QUESTION: The Gemara searches for a case that fits the description of a man
who lives with a woman who is Asur to him, "and that man causes her to
become Asur to the one who made her Asur to him in the first place." The
Gemara suggests that it might be referring to a Sotah. If a Sotah -- after
being alone with another man ("Setirah") when her husband had warned her not
to be alone with him -- has relations with her husband (which is prohibited
once she has become a Sotah), then that act of prohibited relations with her
husband causes her to become Asur "to the one who made her Asur [to her
husband]" in the first place -- the Bo'el (the suspected adulterer).

The Gemara rejects this, saying that it is not the prohibited relations
between the husband and the Sotah that causes her to become Asur to the
Bo'el. Rather, she is Asur to the Bo'el even if the husband does not have
relations with her, but instead gives her a Get or refuses to let her drink
the Mei Sotah. Hence, it is not correct to say that it is the prohibited act
of the husband living with her that causes her to become prohibited to the
Bo'el.

What was the Gemara's initial intention when it said that when the husband
lives with his Sotah wife, he makes her prohibited to her Bo'el? The Bo'el
is already Asur to her even before the husband lives with her, because the
rule is that after she has been alone with him, she is Asur to both her
husband and the Bo'el! In what way does living with her husband make her
Asur to the Bo'el?

ANSWERS:
(a) TOSFOS explains that even though the Bo'el is prohibited to the Safek
Sotah, it is nevertheless possible for her to become Mutar to him by
drinking the Mei Sotah and proving her innocence. Once the husband lives
with her, though, the husband is no longer "Menukeh me'Avon" and the Mei
Sotah will no longer be effective in determining whether his wife was
innocent or not. Therefore, living with his wife causes her to become Asur
*permanently* to the Bo'el by depriving her of the ability to vindicate
herself by drinking the Mei Sotah. That is why the Gemara says that the
prohibited act of relations with her husband causes the Bo'el to become Asur
to her -- it causes the Bo'el to become Asur to her in a more permanent
fashion than he was until now.

However, Tosfos has difficulty with this explanation. If this is what the
Gemara means, then why does the Gemara say that even if the husband says
that he does not want to give his wife the Mei Sotah to drink, he also
causes her to become Asur to the Bo'el? Just because he says that he is not
going to give her the Mei Sotah now is not a reason to say that she will
*never* be able to prove her innocence! Perhaps her husband will change his
mind the next day and decide to give her the Mei Sotah, and then she will be
able to prove her innocence, and thus the Bo'el still has a possibility of
being permitted to the Sotah!

Tosfos suggests a novel ruling based on this question. Tosfos suggests that
if a husband says that he does not want his wife to drink the Mei Sotah, he
cannot change his mind. He is given only one opportunity to let her drink,
and once he forfeits that opportunity, he can no longer opt to bring her to
drink the Mei Sotah.

This suggestion, though, is problematic. Tosfos himself has difficulty
finding a source for such a law. Moreover, we may add that if this is what
the Gemara means, the Gemara should not have to mention that her husband can
prevent her from drinking the Mei Sotah in one of two ways -- by giving her
a Get, or by saying that he does not let her drink the Mei Sotah. Preventing
her from drinking the Mei Sotah by giving her a Get is basically the same as
saying that he will not let her drink, because he is divorcing  her and
refusing to let her drink the Mei Sotah and prove her innocence. Thus, the
Gemara did not have to mention that he could prevent her from drinking the
Mei Sotah by giving her a Get, for giving a Get is essentially the same as
refusing to let her drink! The reason she will not be able to drink the Mei
Sotah after the Get is because her husband did not want to give her the Mei
Sotah to drink in the first place. They are not two ways of stopping her
from drinking; they are one and the same.

(b) RASHI does not mention anything about the requirement that the husband
must be "Menukeh me'Avon" in order for the wife to drink the Mei Sotah.
("Menukeh m'Avon" was the rule that Tosfos, above (a), invoked to show that
the husband may not have his wife drink the Mei Sotah once he has had
relations with her after she became a Sotah.) It appears that Rashi is
following his view expressed elsewhere (58b and 85b; see Insights there),
where Rashi holds that there is a Tana that does not agree to the
requirement that the husband be "Menukeh me'Avon" in order to have his wife
drink the Mei Sotah. Rather, even after he lives with his wife, he can give
her the Mei Sotah to drink. Several Gemaras seem to follow that opinion.

Accordingly, our Gemara also means that the husband *is* able to give the
Mei Sotah to his wife even after he lives with her. If so, our original
question returns: why did the Gemara say that when the husband lives with
her, he causes her to become Asur to the Bo'el? She is already Asur to the
Bo'el because she is a Safek Sotah!

The Gemara must mean that in a normal case of a Safek Sotah, when the
husband does not live with her wrongfully, we assume that he is going to
give her the Mei Sotah in order for her to become permitted to him once
again by proving her innocence. A further consequence of her innocence will
be that she becomes Mutar to the Bo'el. However, by having relations with
her, the husband shows that he is disregarding the fact that she is a Sotah,
and he is showing that he has no intentions of giving her the Mei Sotah to
drink! Hence, she will remain Asur to the Bo'el by default. The fact that
the husband lived with her establishes a Chazakah that he will not give her
the Mei Sotah, for he does not care that she is a Sotah. In that sense, he
is prohibiting her to the Bo'el by having relations with her.

When the Gemara rejects the suggestion that it is the relations of the
husband which makes her Asur to the Bo'el, for "even if he says 'I will not
give her to drink,' and even if he divorces her," she is still Asur to the
Bo'el, the Gemara means to say simply that she is Asur without any act on
the part of her husband, merely because she is a Safek Sotah. The husband's
act is not *creating* an Isur to the Bo'el.

"Even if the husband divorces her," permitting her to the rest of the world,
the Bo'el may not marry her -- even if the husband did not live with her
after she became a Sotah. "Even if he says 'I will not give her to drink'"
means that even if the husband *dies* without agreeing to give her the Mei
Sotah, and she now becomes permitted to the rest of the world, she is still
Asur to the Bo'el. (See Rashi end of DH Iy Neima.)

Consequently, in contrast to the way Tosfos learns the Gemara, there is no
proof from the Gemara that the husband may not change his mind when he says
that he is not going to let her drink the Mei Sotah. (Nor can it be proven
from here that the husband cannot give her to drink after divorcing her and
remarrying her, see Tosfos 85b DH ul'Rebbi, and Insights there.) The Gemara
is just saying that if he does not give her the Mei Sotah to drink and
therefore she does not prove her innocence, she is going to be Asur to the
Bo'el simply because of her act of Setirah with him (as we pointed out in
the question with which we started). The fact that the husband had relations
with her, thereby showing that he does not intend to give her the Mei Sotah,
does not create any *new* Isur; it just shows that he is not going to give
her the opportunity to become Mutar. That is why the Gemara rejects the
suggestion that the "one who causes the prohibition in the first place" is
referring to the Bo'el. (M. Kornfeld)

 [YH2]THE LENIENCY OF THE ISUR OF "ESHES ISH"
QUESTION: Rava concludes that the case about which it was said that living
with a woman with whom one is prohibited causes the person who made her
prohibited in the first place to become Asur to her as well, is the case of
"Eshes Ish." If a man lives with an Eshes Ish, another man's wife, he causes
her to become Asur to her husband, who was the one who made her Asur to
every other man to begin with (by virtue of marrying her).

The Beraisa (95a) is making a Kal v'Chomer from that case: if, in a lighter
Isur like "Eshes Ish," when a man has prohibited relations with the woman,
he causes the person who created the Isur (i.e. her husband) to become Asur
to her, then certainly in a more severe Isur like "Achos Ishto," when a man
has prohibited relations with the woman (his wife's sister), she should
cause the person who created the Isur (i.e. his wife) to become Asur to him.

The Gemara asks how can we make such a Kal v'Chomer? The Isur of "Eshes Ish"
is more severe than "Achos Ishto" in many ways! The Gemara explains that the
Isur of "Eshes Ish" is less severe because it is possible to remove the Isur
even in the lifetime of the one who makes her Asur, meaning the husband, by
his giving her a Get. In contrast, the Isur of "Achos Ishto" cannot be
removed during the lifetime of the one who makes her Asur, meaning the wife,
because it is never permitted to marry the sister of one's wife during her
lifetime.  (Only after his wife dies does he become permitted to marry her
sister).

This is a problematic statement. The Gemara earlier, when searching for a
case that fit the description of the statement of "Ne'esar ha'Osrah,"
rejected the possibility that it refers to the Isur of "Machzir Gerushaso"
or to the Isur of "Yevamah la'Shuk." There are various reasons, asserted the
Gemara, why those Isurim are not more lenient than the Isur of "Achos
Ishto." One reason was that in the case of "Yevamah la'Shuk," the woman
herself is "Nitma ha'Guf;" it was the woman herself who did something wrong
and thereby caused her husband to become Asur to her, while in the case of
"Achos Ishto" it is the *sister* who became "Nitma," making her sister --
the man's wife -- Asur to him. Another reason to be more stringent in the
case of "Yevamah la'Shuk" was that the Isur of "Yevamah la'Shuk" causes the
woman to be prohibited to *all* men in the world, while the Isur of "Achos
Ishto" only makes the woman Asur to one man (her sister's husband). For this
reason, the Gemara says that "Yevamah la'Shuk" cannot be called a "more
lenient" Isur than the Isur of "Achos Ishto."

Why, now in the conclusion of the Gemara, does the Gemara say that the Isur
of "Eshes Ish" can be removed during the life of the one who makes her
prohibited (the husband)? What about all of the other objections which the
Gemara raised for making a Kal v'Chomer from "Yevamah la'Shuk" and from
"Machzir Gerushaso?" Those objections also apply to making a Kal v'Chomer
from the Isur of "Eshes Ish!" (TOSFOS DH Ela)

In addition, the Isur of "Yevamah la'Shuk" also has this leniency of being
able to be permitted in the lifetime of the Oser (i.e. the Yavam who makes
her Asur)! If the Yavam does Chalitzah with her, she becomes permitted to
marry la'Shuk! Why, then, does Rava have to say that the Beraisa is
referring to an Eshes Ish? He could have said that the statement refers to a
Yevamah la'Shuk, whose Isur is more lenient than "Achos Ishto" because it
can be removed during the lifetime of the Yavam!

ANSWER: The TOSFOS HA'ROSH answers in the name of the RIVA that in the case
of an Eshes Ish, that fact that she has a Heter in the lifetime of her
husband is such a tremendous leniency that it overrides any of the other
Chumros that she might have (such as the fact that the Isur is punishable
with Chenek, it is a case of "Nitma ha'Guf," and it is "Isurah b'Rov").

If this leniency overrides all of the Chumros, then why did the Gemara not
say the same thing about the Isur of "Yevamah la'Shuk?"

The answer is that the Isur of "Yevamah la'Shuk" is only an Isur Lav. The
fact that an Isur Lav is able to become permitted in the lifetime of the one
who causes that Isur is not such a tremendous leniency over the Isur of
"Achos Ishto." Since the Isur is only an Isur Lav, it can be removed, while
it stands to reason that Achos Ishto, which is an Isur Kares, cannot become
removed.

In contrast, if we find that the Isur of "Eshes Ish," which is an Isur
*Chenek*, and which is more severe than an Isur Kares, can nevertheless be
removed in the lifetime of the one who makes that Isur -- if that very
strong Isur can still be removed, then it shows that the Isur is much more
lenient than the Isur of "Achos Ishto," which is a less severe Isur (and
Isur Kares) and yet it cannot be removed. That is why only with regard to
the Isur of "Eshes Ish" could we say that the fact that it is permissible in
the life of the one who causes the Isur shows the leniency of that Isur!

 

 [YH3]The Gemoro says that if Reuven's brother-in-law (Moshe) went away to Medinas HaYam (with Reuven's
wife), and Reuven married Moshe's wife (Rochel, his wife's sister) - on Moshe's return Reuven must give Rochel a Get, but she is not permitted to return to Moshe.

Reb Yitzchok Nafcha explains that when Reuven gives Rochel a Get, people may think that Moshe also had given Rochel a Get before he went away, which would mean that if Rochel were allowed to return to Moshe - it looks like Machzir Gerushoso.
The question is: if people see Reuven give Rochel a Get - doesn't that imply that Moshe had NOT given Rochel a Get?! (If Moshe had given a Get - Reuven would be legally married to Rochel, and would not HAVE to give a Get!)
[The only answer I could think of is that people may not know that Reuven is giving a Get on instruction of Beis Din due to the return of Moshe, but may think he is Stam giving a Get]
Kol Tuv
Mark Bergman Manchester, UK

The Kollel replies:
Your answer is right on the mark, Mark. It is generally assumed that when people see a Get that they will take for granted that the couple were married.
Dov Zupnik

 [YH4]Yevamos Chart #29
Daf 95b

                   _______________________________________________

                   THE ARGUMENT BETWEEN REBBI YOSI AND THE RABANAN
                                IN THE MISHNAH (94b)
                   __________________________________


CASE: *Rachel*, the wife of Reuven, and *Shimon*, the husband of Rachel's
sister Leah, travelled abroad. When Reuven was informed (by a single
witness) that Rachel and Shimon had died abroad, Reuven married Leah, the
wife of Shimon. Afterward, it became known that Rachel and Shimon were still
alive.

Is Shimon permitted to return to his wife, Leah, and is Reuven permitted to
return to his wife, Rachel?


                  (A)                 (B)                 (C)            |
            WHEN RACHEL WAS   WHEN REUVEN MARRIED   WHEN RACHEL WAS      |
             *NESU'AH* TO        LEAH BASED ON        *ARUSAH* TO        |
               REUVEN(1)       TESTIMONY OF TWO        REUVEN (2)        |
                                  WITNESSES(2)                           |
            _______________   ___________________   _______________      |
                                                                         |
1) REUVEN     Permitted to        Permitted to      Tana Kama: Permitted |
              his wife(3)         his wife(4)         to his wife(3)     |
                                                    R. Yosi: Prohibited  |
                                                      to his wife(5)     |
                                                                         |
2) SHIMON   Tana Kama:            Permitted to        Prohibited to      |
              Prohibited to       his wife(7)         his wife(8)        |
              his wife(6)                                                |
            R. Yosi:                                                     |
              Permitted to                                               |
              his wife                                                   |
                                                                         |

==========
FOOTNOTES:
==========
(1) Rebbi Yosi's first statement, "Anyone who is Posel others [to their
wife], is Posel himself as well," is referring to this case.
(2) These two cases (column B and C) are brought to explain Rebbi Yosi's
second statement, "Anyone who is not Posel others, is not Posel himself
either" (column B is Rebbi Ami's explanation of that statement, and column C
is Rebbi Yitzchak Nafcha's explanation; see footnote 8 below).
(3) The reason for this is that since Leah, the wife of Reuven's
brother-in-law Shimon, is prohibited to Reuven with an Isur Kares ("Achos
Ishto") as long as Reuven's wife (Rachel) is alive, everyone knows that
Kidushin does not take effect between Reuven and Leah. When Shimon returns
they will not say that "this one (Shimon) divorced her, and this one
(Reuven) married her." Therefore, Reuven does not have to give a Get to
Leah, and his own wife does not become Asur to him as "Achos Gerushaso."
(4) Since they were married based on the testimony of two witnesses, the
Rabanan do not penalize them, and whenever the Rabanan do not penalize them,
there is no need for the second man to give a Get. (That is, when there is
no need to penalize them, we do not fear that people will say that Leah's
first husband divorced her and Reuven married her -- Gemara 89a). Since
Reuven does not have to give a Get to Leah (his own wife's sister), Reuven's
real wife does not become Asur to him as "Achos Gerushaso."
(5) Rebbi Yosi is concerned that people will say that her first husband
divorced her and the second man married her, in a case where Reuven was only
betrothed (with Erusin) to Rachel and did not yet marry her (with Nesu'in).
Since he did not marry her yet, people will say that there was a condition
in the Kidushin which was not fulfilled (like Rebbi Akiva on 94b), and thus
Rachel was never married at all to Reuven. Consequently, they will think
that Reuven's marriage to Leah, Rachel's sister, took effect, and thus he
must give her a Get. Since Reuven must give Leah a Get, Rachel becomes Asur
to him because of "Achos Gerushaso." (Shmuel -- according to one explanation
of Abaye at the end of the Amud -- holds that Reuven's wife Rachel is Asur
to him for a different reason: even though we are not afraid that people
will say that Reuven was never married to Rachel because there was an
unfulfilled condition in the Kidushin, nevertheless when Shimon returns
alive before Rachel returns, we are afraid that people will say that
Reuven's wife Rachel *did die* before he married Leah, and thus his marriage
to Leah was valid and therefore he must give her a Get -- RASHI DH Dilma)
(6) According to the Rabanan, even though Reuven did not give a Get to Leah,
and it does not appear that Shimon is being Machzir Gerushaso, nevertheless
Leah is Asur to Shimon as a penalty for not verifying that her husband had
actually died before she remarried. Rebbi Yosi permits her to him, because
he does not hold of this penalty. He rules that since Shimon does not appear
as though he is being Machzir Gerushaso, Leah is permitted to return to
Shimon (see TOSFOS DH v'ka'Amar, and REBBI AKIVA EIGER).
(7) According to Rebbi Yosi, Leah may return to Shimon since she does not
need a Get from Reuven (as mentioned above in footnote #4). According to the
Rabanan, Leah may return to Shimon because we do not penalize someone who
got married based on the testimony of two witnesses, and the penalty
mentioned above in footnote #6 is not relevant here.
(8) According to the Rabanan, his wife is Asur to him because of a penalty,
as mentioned above in footnote #6. According to Rebbi Yosi, his wife is Asur
to him because it appears that he is being Machzir Gerushaso, since Rebbi
Yosi holds that we are afraid people will say that there was an unfulfilled
condition in Reuven's Kidushin with Rachel and the Kidushin was annulled,
and thus Reuven's marriage to Leah, Rachel's sister, was valid. Hence,
Reuven must give Leah a Get, and as a result, if Leah were to return to
Shimon it would appear as though he is being Machzir Gerushaso.(According to
Shmuel, the reason why Reuven must give Leah a Get is because people will
say that Reuven's wife Rachel died before he married Leah, as mentioned
above in footnote #5.)

(It should be noted that according to Shmuel, the words of Rebbi Yosi should
be explained in a different manner than either Rebbi Ami or Rebbi Yitzchak
Nafcha explained (above, footnote #2). The Gemara should have said that the
first statement of Rebbi Yosi refers to when Reuven's wife Rachel returned
alive *before* Shimon did, and therefore Reuven does not have to give a Get
to Leah, Shimon's wife, because she is an Ervah to him and it is obvious to
all that the Kidushin with her did not take effect. In contrast, the second
statement of Rebbi Yosi refers to when Shimon returned alive before Reuven's
wife did, and therefore at the time that Shimon returns, the people think
that Shimon divorced his wife Leah and Reuven married her, since they think
that Reuven's wife is dead and he is able to marry Leah. Reuven is therefore
obligated to give Leah a Get, and she thereby becomes Asur to her husband
Shimon because of Machzir Gerushaso, while Rachel becomes Asur to Reuven
because of Achos Gerushaso.)

1