דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק
עשירי 'האשה רבה'
יבמות
דף צג
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(יבמות צב,ב)
אמר רבי ינאי:
בחבורה נמנו וגמרו: אין קדושין תופסין ביבמה (דדרשינן 'לא תהיה [אשת
המת החוצה לאיש זר]' - לא תהא בה הויה).
אמר ליה רבי
יוחנן: רבי - לא משנתנו היא זו? דתנן [קידושין
פ"ג מ"ה]: 'האומר לאשה "הרי את מקודשת לי
לאחר שאתגייר", "לאחר שתתגיירי", "לאחר שאשתחרר",
"לאחר שתשתחררי", "לאחר שימות בעליך", "לאחר שתמות אחותיך",
או "לאחר שיחלוץ ליך יבמיך" - אינה מקודשת (כיון דהשתא לא תפסי
בה קדושי - לקמיה נמי לא תפסי, דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם)'.
אמר ליה: אי
לאו דדלאי לך חספא (אי לאו דאמרי לך) - מי משכחת
מרגניתא תותיה (לא הוית מסיק אדעתיך דטעמא משום דלא תפסי בה קדושי השתא הוא, אלא [שהטעם הוא] דאין מקנה
דבר שלא בא לעולם ואפילו יש בידו לעשות עכשיו)?
אמר ליה ריש
לקיש (לרבי יוחנן): אי לאו דקלסך גברא רבה [רבי ינאי] - הוה אמינא לך אנא:
מתניתין - רבי עקיבא היא, דאמר: אין קידושין תופסין בחייבי לאוין.
ואי רבי עקיבא
- כי אמר לה "לאחר שיחלוץ ליך יבמיך&quuot; - ליתפסי בה קידושי, דהא שמעינן
ליה לרבי עקיבא דאמר 'אדם מקנה דבר שלא בא לעולם', דתנן [נדרים פ"יא מ"ד]:
(יבמות צג,א)
(אשה שאמרה לבעלה) '"קונם שאני עושה לפיך (מה שאני עושה מלאכה
יהא אסור לפיך בקונם)" - אין צריך להפר (דכיון דקא
משעבדא ליה למעשה ידיה - לא מציא נדרה); רבי עקיבא אומר:
יפר, שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו (דתנן (כתובות סד,ב) 'מה היא
עושה לו? משקל ה' סלעים שתי כו' - וטפי לא משעבדא ליה, ואהעדפה חייל נדר, ואף
על גב דעדיין לא נעשית המלאכה)'!
הא איתמר עלה:
אמר רב הונא בריה דרב יהושע: באומרת "יקדשו ידי לעושיהם" [לקב"ה, והקדש מוציא מידי שיעבוד; ולענין הטענה 'שלא בא לעולם' -] דידים איתנהו בעלמא.
ופליגא (הא דאוקימנא דלרבי
עקיבא אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם) דרב נחמן בר יצחק,
דאמר רב נחמן בר יצחק: רב הונא - כרב (כלומר: מרב - שהוא רביה - קבלה), ורב - כרבי ינאי (ורב - מרבי ינאי, וכן כולם זה למעלה מדורו של זה היה), ורבי ינאי - כרבי חייא, ורבי חייא - כרבי, ורבי - כרבי מאיר, ורבי מאיר -
כרבי אליעזר בן יעקב, ורבי אליעזר בן יעקב - כרבי עקיבא, דאמר: אדם מקנה דבר שלא
בא לעולם.
'רב הונא'
- מאי היא?
דאיתמר: המוכר
פירות דקל (בימות הגשמים) לחברו: אמר רב הונא: עד שלא באו לעולם (אם בא לחזור
בו קודם ניסן, שאז האילנות מוציאין) - יכול לחזור בו,
משבאו לעולם אין יכול לחזור בו (דכי אתו - חייל זביני; אלמא אדם מקנה דבר
שלא בא לעולם); ורב נחמן אמר: אף משבאו לעולם יכול לחזור
בו. אמר רב נחמן: מודינא דאי שמיט ואכיל לא מפקינן מיניה.
'רב' -
דאמר רב הונא אמר רב: האומר לחברו (קודם שקנה את השדה) "שדה זו
שאני לוקח - לכשאקחנה קנויה לך מעכשיו" - קנה (והויא מתנה; אלמא מרב
שמיע ליה).
'רבי ינאי כרבי
חייא' - דרבי ינאי הוה ליה אריסא דהוה מייתי ליה כנתא דפירי כל מעלי שבתא;
ההוא יומא נגה ליה (שהה יותר מזמנו) ולא אתא; שקל
עשר מפירי דביתיה עלייהו [הפריש מעשר עליו מביתו] (ואף על גב דאכתי לא אתו), אתא לקמיה דרבי
חייא, אמר ליה: שפיר עבדת, דתניא: '(גבי תרומה ומעשרות כתיב:) [דברים יד,כג: ואכלת לפני ה' אלקיך במקום אשר יבחר לשכן שמו
שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך] למען תלמד ליראה את ה' אלהיך כל הימים - אלו שבתות
וימים טובים.' (הוי למד להזהר שלא יבטל עונג שבת בשביל
תיקון הטבל[YH1]). למאי הלכתא (ומה אתא קרא לאזהורי)? אילימא לעשורי
ומיכל (ואיצטריך לאשמועינן דאף על גב דשבת הוא מתקנן) - (פשיטא! וכי) איצטריך קרא למישרי טלטול דרבנן (הפרשת מעשרות בשבת אינה אלא משום שבות, דתנן
[ביצה פ"ה מ"ב]: 'אלו הן
משום שבות:... לא מגביהין תרומות ומעשרות במסכת ביצה
(לו,ב) והיכא אסר לן קרא טלטול בעלמא, דאיצטריך למשרייה הכא)?
(יבמות צג,ב)
אלא לאו כי
האי גוונא (דמותר לעשר על מה שלא בא לעולם ועתיד לבא לצורך עונג שבת)?
אמר ליה: והא
אקריון בחלמא (ליל שבת זה) קנה רצוץ (מקרא אחד ושמו קנה
רצוץ [ובדיוק במילים אלה יש כמה פסוקים במקרא])!
מאי לאו הכי קאמרי לי: [מלכים ב יח,כא: עתה] הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה [על מצרים אשר
יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה, כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו] (ולאו שפיר עבדית)!?
לא! הכי קאמרי לך (קרא אחרינא אקריוך): (ישעיהו מב,ג) קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה [לאמת יוציא משפט] (סיפיה דקרא 'לאמת יוציא
משפט' דשפיר עבדת).
'רבי' –
דתניא: '(דברים כג,טו) לא תסגיר עבד אל אדוניו [אשר ינצל אליך מעם אדניו]; רבי אומר: בלוקח עבד על מנת לשחררו (ומוזהר שלא להשתעבד
בו) הכתוב מדבר'; - היכי
דמי? - אמר רבי נחמן בר יצחק: דכתב ליה "לכשאקחך - הרי עצמך קנוי לך
מעכשיו".
'רבי מאיר'
– דתנן [קידושין פ"ג מ"ה]: 'האומר לאשה "הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר", "לאחר
שתתגיירי", "לאחר שאשתחרר", "לאחר שתשתחררי", "לאחר
שימות בעליך", "לאחר שתמות אחותיך", "לאחר שיחלוץ לך
יבמיך" - אינה מקודשת. רבי מאיר אומר: מקודשת.'
'רבי
אליעזר בן יעקב' – דתניא: 'יתר על כן אמר רבי אליעזר בן יעקב: אפילו אם אמר
"פירות ערוגה זו תלושים יהו תרומה על פירות ערוגה מחוברים", או
"פירות ערוגה מחוברים על פירות זו תלושין לכשיביאו שליש (דהוי גמר
מלאכה, כדאמר בראש השנה (דף יג,א) 'ועשת את התבואה
לשלש' [ויקרא כה,כא] אל תקרי לִשְׁלשׁ אלא לשליש) ויתלשו" והביאו שליש ונתלשו - דבריו קיימין.'
'רבי עקיבא'
– דתנן [נדרים פ"יא מ"ד]: 'קונם שאני עושה לפיך - אינו צריך להפר; רבי עקיבא אומר: יפר, שמא
תעדיף עליו יתר מן הראוי לו [והרי עבודתה הוא
דבר שלא בא לעולם, ואעפ"כ אומר רבי עקיבא שעבודה נאסרת מראש].
בעו מיניה מרב
ששת: עד אחד ביבמה (מעיד שמת בעלה כדי שתתייבם) – מהו [האם נאמין לעד אחד לחייבה יבום]? [האם] טעמא דעד אחד [שמאמינים לעד אחד במקרה שאין שאלה של יבום, שיש לבעל ילדים] משום דמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר, והכא נמי לא משקר? או דלמא טעמא דעד
אחד משום דאיהי דייקא ומינסבא, והכא, כיון דזימנין דרחמא ליה (אוהבת את
יבמה) - לא דייקא ומינסבא?
אמר להו רב
ששת: תניתוה [במשנתנו]: 'אמרו לה "מת בנך ואחר כך מת בעליך", ונתייבמה, ואחר כך
אמרו לה "חילוף הדברים" - תצא והולד ראשון ואחרון ממזר (דבר חייבי
כריתות הוא, דאשת אח שיש לה בנים בכרת)'; [ומסביר רב
ששת:] היכי דמי? אילימא תרי ותרי - מאי חזית דסמכת אהני,
סמוך אהני!? ועוד: 'ממזר'? ספק ממזר הוא?! וכי תימא 'לא דק' - והא מדקתני סיפא 'הראשון
ממזר והאחרון אינו ממזר' - שמע מינה דוקא קתני [שהמשנה מדוייקת]! אלא לאו שמע מינה [שהעדות הראשונה היתה של עד] חד, וטעמא - דאתו בי
תרי אכחשוה, הא לאו הכי מהימן [גם לחייב יבום[YH2]].
ואיכא דאמר:
הא לא תיבעי לך, דאפילו איהי נמי מהימנא [וכל שכן עד אחד], דתנן [יבמות פ"טו מ"א]: 'האשה שאמרה "מת בעלי" (אם אין כאן יבום) – תנשא; "מת בעלי" – תתייבם'[YH3]. [אלא] כי תיבעי לך - למישרי יבמה לעלמא (עד אחד מתירה לשוק, שאומר לה "מת
יבמיך" או "מת בעליך ואחר כך מת בנך"): מאי טעמא
דעד אחד - משום דמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר, הכא נמי לא משקר? או דלמא טעמא
דעד אחד - משום דאיהי דייקא ומינסבא, והא לא דייקא ומינסבא, דמיסנא הוא
(יבמות צד,א)
דסניא ליה (ליבם)!?
אמר להו רב
ששת: תניתוה [במשנתנו]: 'אמרו לה "'מת בעליך ואחר כך מת בנך" ונשאת, ואחר כך אמרו
לה "חילוף היו הדברים" - תצא והולד ראשון ואחרון ממזר' (כרבי עקיבא) - היכי דמי? אילימא תרי ותרי - מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני!? ועוד 'ממזר'?
ספק ממזר הוא!? וכי תימא 'לא דק' - הא מדקתני סיפא 'הראשון ממזר והאחרון אינו
ממזר' שמע מינה דדוקא קתני! אלא לאו, חד! וטעמא - דאתו בי תרי אכחשוה, הא לאו
הכי מהימן!
לעולם תרי
ותרי, וכדאמר רב אחא בר מניומי: בעדי הזמה – הכא נמי בעדי הזמה[YH4].
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם
קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers
of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2007 by Julius Hollander
Permission to
distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify
of use at the email address on www.geocities.com/yeshol
[YH1]THE
REASON FOR THE PROHIBITION OF SEPARATING TERUMOS AND MA'ASEROS ON SHABBOS תיקון טבל בשבת ויום
טוב
QUESTION: The Gemara says that it is prohibited
mid'Rabanan to separate
Terumos and Ma'aseros on Shabbos because doing so involves "Tiltul
Muktzah,"
handling Muktzah (because Tevel is Muktzah).
Why does the Gemara say that the reason is because of Tiltul? The Gemara in
Beitzah (37a) implies that the reason is because of a Gezeirah to prevent
one from conducting business transactions (Mekach u'Memkar), because when
one is Makdish an item to Hekdesh, one thereby transfers its ownership to
Hekdesh. Separating Terumos and Ma'aseros is also prohibited for that
reason. RASHI in Beitzah (9a, DH Ochel v'Holech) gives another reason to
prohibit it; he says that the act of separating Terumos makes the produce
edible, and thus it is prohibited because it appears like one is fixing an
item (Metaken). Why, then, does the Gemara here say that it is prohibited
because of Tiltul? (REBBI AKIVA EIGER in GILYON HA'SHAS)
ANSWER: The TOSFOS YOM HA'KIPURIM (Yoma 83b) says that both prohibitions
exist. The Isur of Metaken is necessary for a case when one does not need to
pick up or handle the Tevel (such as when the fruit is already separated
into two piles, and one merely has to designate one of the piles as the
Terumah fruits), in which case there is no Tiltul.
Why, though, does the Gemara mention the smaller problem of Tiltul, if
Metaken is all-encompassing and applies in every case?
The Gemara is saying that although the Isur d'Rabanan of Tiltul is a very
strong Isur which is on par with an Isur d'Oraisa (as the TOSFOS YESHANIM
says in Beitzah 3b), nevertheless it is only a d'Rabanan, and thus it cannot
be what the Torah is referring to in the verse "Lema'an Tilmad
l'Yir'ah." It
goes without saying that the Isurim of Metaken and Mekach u'Memkar are
certainly not what the Torah is referring to. The point the Gemara is making
is that we should not think that Tiltul, which is Asur mi'Divrei Kabalah --
it is learned from verses in the Nevi'aim, (Shabbos 123b) -- is considered
an Isur d'Oraisa. (M. Kornfeld -- see Insights to Yoma 83b.)
Yevamot 93b עד אחד ביבמה
2) CAN A SINGLE WITNESS EXEMPT A WOMAN FROM YIBUM
QUESTION: The Gemara discusses whether the testimony of a single witness is
accepted to permit a woman to marry in cases other than that of the Mishnah
(87b). The second version of the Gemara asserts that a single witness is
certainly believed to say that the woman's husband died in order to allow
her to do Yibum when her husband had no children. This is because a single
witness is believed *more* than a woman is believed, and we know that a
woman alone is believed to say that her husband died without children and
thereby permit herself to do Yibum (114b). The question is only if a single
witness is believed to testify that a woman does *not* have to do Yibum (by
testifying that her Yavam died, or that her husband died before his children
died), even though there is a Chazakah that she is obligated to do Yibum. In
such a case, the woman is not believed, as the Mishnah later says.
The Gemara inquires whether the single witness should be believed because
his testimony is "Avida Ligluyei" (will eventually become known), or
whether
he is not believed because the woman does not carefully attempt to verify
the facts because she wants to exempt herself from Yibum, since she hates
the Yavam.
Why does the Gemara ask specifically about the Halachah in this case -- when
the single witness testifies against the Chazakah and says that the woman is
*not* obligated to do Yibum? The same can be asked about a case where he
testifies against a Chazakah that she is exempt from Yibum, testifying that
she *is* obligated to do Yibum (such as by testifying that her husband died
after his children died)! (TOSFOS DH Ki)
ANSWERS:
(a) TOSFOS first answers that the two questions are indeed identical, and
the Gemara mentions the question of a witness permitting her to marry by
exempting her from Yibum because it happens to be that this was the question
that was posed due to an incident than occurred at the time.
(b) The RAMBAN and other Rishonim suggest that the Gemara chose the case of
exempting her from Yibum in order to teach the point that even though
exempting her from Yibum involves only a question of an Isur Lav (the Isur
of Yevamah la'Shuk) and not an Isur Kares, and, in addition, even though the
testimony of the single witness that the Yavam died is something that is
"Avida Ligluyei" (will become known later) -- nevertheless it is not
clear
that the witness should be believed, because the woman might not check it
out so carefully.
(c) TOSFOS and the RA'AVAD (cited by the Ramban) suggest another
explanation. They say that although we find that a woman is not believed,
without the testimony of witnesses, to permit herself to the Yavam (by
saying that her child died before her husband died), it is not because she
does not check it out. The love for a Yavam does not overcome the woman's
common sense to persuade her to testify that her husband is dead without
checking it out. Why, then, is she not believed? She is not believed because
the reason to be lenient of "Mishum Iguna" does not apply, since
there will
be no "Igun" if she does not end up becoming permitted to the Yavam.
If so,
when there is a single witness testifying that she is permitted to the
Yavam, the testimony of the witness *combined with* the fact that a woman
checks the story out for herself provide enough reason to be lenient (even
when there is no "Igun") and to allow her to theYavam.
On the other hand, when the woman testifies that she is *not* obligated to
do Yibum, then not only is there no reason to be lenient because of
"Iguna"
(since she will not be left unable to marry; she can marry the Yavam), but
we also suspect that she will not properly verify that she is really exempt.
Since we suspect her of hating the Yavam, she will fail to investigate
whether she is really exempt from Yibum, for her hate *can* overcome her
common sense. The emotion of hate tends to be more powerful than the emotion
of love.
Therefore, even when a single witness testifies on her behalf, his testimony
cannot be accepted because we do not have the added factor that the woman
checks out the facts for herself carefully. That is why the Gemara questions
only what the Halachah is with regard to *exempting* her from Yibum.
[YH2]CAN
A SINGLE WITNESS EXEMPT A WOMAN FROM YIBUM
QUESTION: The Gemara discusses whether the testimony of a single witness is
accepted to permit a woman to marry in cases other than that of the Mishnah
(87b). The second version of the Gemara asserts that a single witness is
certainly believed to say that the woman's husband died in order to allow
her to do Yibum when her husband had no children. This is because a single
witness is believed *more* than a woman is believed, and we know that a
woman alone is believed to say that her husband died without children and
thereby permit herself to do Yibum (114b). The question is only if a single
witness is believed to testify that a woman does *not* have to do Yibum (by
testifying that her Yavam died, or that her husband died before his children
died), even though there is a Chazakah that she is obligated to do Yibum. In
such a case, the woman is not believed, as the Mishnah later says.
The Gemara inquires whether the single witness should be believed because
his testimony is "Avida Ligluyei" (will eventually become known), or
whether
he is not believed because the woman does not carefully attempt to verify
the facts because she wants to exempt herself from Yibum, since she hates
the Yavam.
Why does the Gemara ask specifically about the Halachah in this case -- when
the single witness testifies against the Chazakah and says that the woman is
*not* obligated to do Yibum? The same can be asked about a case where he
testifies against a Chazakah that she is exempt from Yibum, testifying that
she *is* obligated to do Yibum (such as by testifying that her husband died
after his children died)! (TOSFOS DH Ki)
ANSWERS:
(a) TOSFOS first answers that the two questions are indeed identical, and
the Gemara mentions the question of a witness permitting her to marry by
exempting her from Yibum because it happens to be that this was the question
that was posed due to an incident than occurred at the time.
(b) The RAMBAN and other Rishonim suggest that the Gemara chose the case of
exempting her from Yibum in order to teach the point that even though
exempting her from Yibum involves only a question of an Isur Lav (the Isur
of Yevamah la'Shuk) and not an Isur Kares, and, in addition, even though the
testimony of the single witness that the Yavam died is something that is
"Avida Ligluyei" (will become known later) -- nevertheless it is not
clear
that the witness should be believed, because the woman might not check it
out so carefully.
(c) TOSFOS and the RA'AVAD (cited by the Ramban) suggest another
explanation. They say that although we find that a woman is not believed,
without the testimony of witnesses, to permit herself to the Yavam (by
saying that her child died before her husband died), it is not because she
does not check it out. The love for a Yavam does not overcome the woman's
common sense to persuade her to testify that her husband is dead without
checking it out. Why, then, is she not believed? She is not believed because
the reason to be lenient of "Mishum Iguna" does not apply, since
there will
be no "Igun" if she does not end up becoming permitted to the Yavam.
If so,
when there is a single witness testifying that she is permitted to the
Yavam, the testimony of the witness *combined with* the fact that a woman
checks the story out for herself provide enough reason to be lenient (even
when there is no "Igun") and to allow her to theYavam.
On the other hand, when the woman testifies that she is *not* obligated to
do Yibum, then not only is there no reason to be lenient because of
"Iguna"
(since she will not be left unable to marry; she can marry the Yavam), but
we also suspect that she will not properly verify that she is really exempt.
Since we suspect her of hating the Yavam, she will fail to investigate
whether she is really exempt from Yibum, for her hate *can* overcome her
common sense. The emotion of hate tends to be more powerful than the emotion
of love.
Therefore, even when a single witness testifies on her behalf, his testimony
cannot be accepted because we do not have the added factor that the woman
checks out the facts for herself carefully. That is why the Gemara questions
only what the Halachah is with regard to *exempting* her from Yibum.
[YH3] יבמות פ"טו מ"א: האשה שהלכה היא ובעלה
למדינת הים שלום בינו לבינה ושלום בעולם ובאתה ואמרה
מת בעלי תנשא מת בעלי תתיבם
[YH4]A
SECOND SET OF WITNESSES WHO SAY THAT "THE OPPOSITE OCCURRED"
QUESTION: The Gemara attempts to prove that a single witness is believed to
exempt a woman from Yibum. The Gemara quotes the Mishnah that says that if
witnesses "told her that her husband died before her son died (and thus
she
is exempt from Yibum), and then she remarried, and afterwards two other
witnesses told her that the opposite occurred (her son died before her
husband died, and thus she is obligated to do Yibum), she must leave both
husbands."
The Gemara asks how many witnesses does the Mishnah mean when it says that
they testified that she could remarry; if it was two witnesses, then even
when another two witnesses come they should not be able to override the
first pair (rather, it should be a situation of "Trei u'Trei")! It
must be
that the first testimony was given by a single witness, and when two
witnesses come they are able to override his testimony. The Gemara rejects
this proof by saying that the first testimony was indeed given by two
witnesses, and the reason why the second pair is able to override the first
pair's testimony is because the second pair of witnesses are Edim Zomemim
who are believed to refute the testimony of -- or, more specifically,
disqualify -- the first pair of witnesses, and thus the situation is not one
of "Trei u'Trei."
How can the Gemara say that when the Mishnah says that a second pair of
witnesses came and testified that "the opposite occurred" (the son
died
before the father died) it is referring to Edim Zomemim? Edim Zomemim only
testify that the first set of witnesses could not be telling the truth
because they were not where they claimed to have been when they saw the
events about which they are testifying, and thus they could not have seen
those events. The second pair of witnesses are not testifying that "the
opposite occurred," but merely that what the first pair of witnesses
cannot
be true!
It cannot be suggested that the Gemara means that the second pair of
witnesses said two things -- first, that the first pair was with them at the
time the events occurred, and second, that the opposite of what they say
occurred -- because such testimony would not suffice to make the other pair
of witnesses Edim Zomemim (see Makos 5a, RAMBAM Hilchos Edus 18:2 and Lechem
Mishnah)! (ARUCH LA'NER)
In addition, it cannot be suggested that there are *two* additional pairs of
witnesses testifying against the first pair -- one pair serving to make the
first pair Zomemim, and the other pair testifying that the opposite of what
the first pair said occurred -- because the words of Rashi and the Rishonim
imply that only one other set of witnesses came!
ANSWER: Perhaps when the Mishnah says that the second pair of witnesses say
that "the opposite occurred," it does not mean that those witnesses
testify
that the opposite actually happened, but rather they say that the opposite
*might* have happened.
Why, though, does the Mishnah emphasize that the "opposite" might be
true?
If the second pair of witnesses made the first pair into Zomemim, there is
an even greater concern -- that the husband is still alive!
The answer is that the Mishnah is teaching that the second pair of witnesses
made the first into Zomemim *only with regard* to the first pair's testimony
concerning the timing of the death of the son. The husband, though, is
certainly dead, just like the first pair testified, and what remains in
question is whether the son died before the father or after him. The Mishnah
uses such a case in order to demonstrate that if the son indeed died first,
the children that the woman subsequently bears from another husband are
Mamzerim, in accordance with the view of Rebbi Akiva who says that the
children of a Yevamah la'Shuk are Mamzerim. (M. Kornfeld)