דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק
עשירי 'האשה רבה'
יבמות
דף צא
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(יבמות צ,ב)
היתה בת ישראל - נפסלה מן הכהונה [ובת לוי מן המעשר, ובת כהן
מן התרומה]:
(יבמות צא,א)
פשיטא (זונה היא)?
בת לוי מן המעשר איצטריכא ליה.
ובת לוי מן המעשר מי מיפסלא בזנות? והתניא: 'לויה שנשבית (וחיישינן שמא נבעלה לעובד כוכבים) או שנבעלה בעילת זנות (כגון לעובד כוכבים
ועבד וחלל; וכל הנך דאמר ב'אלמנה לכהן גדול' (לעיל סח,א) דמפסלא בהו
בת כהן מתרומה - גבי לויה לא פסלי ממעשר) - נותנין לה מעשר ואוכלת'!?
אמר רב ששת: קנסא!
בת כהן מן התרומה:
אפילו בתרומה דרבנן (דאילו בתרומה דאורייתא
לא איצטריך למיתני, דכיון דקנסוה אמעשר – כל שכן אתרומה).
ואין יורשיו של זה ויורשיו של זה יורשין כתובתה וכו':
'כתובה' - מאי עבידתה (הא תנן ברישא 'אין
לה כתובה')?
אמר רב פפא: כתובת בנין דיכרין (דתנן בכתובות (נב,ב) כתובת בנין דיכרין: 'דיהוין ליכי מינאי אינון ירתין כסף כתובתיך יתר על
חולקהון דעם אחוהון' ואם מתה בחייו ונשא שניה וילדה לו ומת הוא - בני שניה, אפילו
הן נקבות - נוטלין כתובת אמן כחוב גמור, שהרי נתאלמנה מאביהן; ובני ראשונה - אם יש
זכרים - נוטלין כתובת אמן, ואף על גב דמתה בחייו; דרבנן תקון כתובת בנין דיכרין
כדי שיקפוץ אדם ויתן לבתו כבנו; והכא לא שקלי יורשין דילה כתובת בנין דיכרין אלא
בני הכשרה נוטלין כתובת אמן, והשאר חולקין בשוה).
פשיטא?
מהו דתימא: לדידה דעבדא איסורא קנסוה רבנן, לזרעה לא קנסו רבנן - קא משמע
לן.
אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין:
אחיו של ראשון חולץ מדאורייתא, ולא מייבם מדרבנן (דרבנן קנסוה); אחיו של שני חולץ מדרבנן (דמדאורייתא לא רמיא קמיה, ורבנן הוא דאצרכוה חליצה, משום גזירה: שמא יאמרו
גירש זה ונשא זה כדאמרן לגבי גט) ולא מייבם לא מדאורייתא ולא מדרבנן[YH1].
רבי יוסי אומר: כתובתה על נכסי בעלה וכו':
אמר רב הונא: בתראי מודו לקמאי, קמאי לא מודו לבתראי: רבי שמעון מודי ליה
לרבי אלעזר, דמה ביאה דעיקר איסורא לא קניס (דקתני 'ביאתה
קונה אותה לפטור צרתה'), וכל שכן מציאתה ומעשה ידיה, דממונא הוא; ורבי אלעזר לא מודי ליה לרבי
שמעון: מציאתה ומעשה ידיה, דממונא הוא - לא קניס, אבל ביאה, דאיסורא הוא - קניס;
ותרוייהו מודו ליה לרבי יוסי: הני דיתבא תותיה (ואיכא למימר:
אתי לקיומה, הואיל ונוהג בה מנהג נשים, ואפילו הכי) לא קניס; וכל שכן כתובה, דלמשקל ומיפק קאי (דזהו תחלת
גירושין כי שקלה כתובה). ורבי יוסי לא מודי להו: כתובה, דלמשקל ומיפק - הוא דלא קניס, אבל הני
דיתבא תותיה - קניס!
רבי יוחנן אמר: קמאי מודו לבתראי, בתראי לא מודו לקמאי: רבי יוסי מודי ליה
לרבי אלעזר: כתובה דמדידיה לדידה לא קניס, וכל שכן מציאתה ומעשה ידיה, דמדידה
לדידיה; ורבי אלעזר לא מודי ליה: מציאתה ומעשה ידיה – הוא, דמדידה לדידיה - לא
קניס, אבל כתובה, דמדידיה לדידה – קניס; ותרוייהו מודו ליה לרבי שמעון: ומה הני,
דמחיים (בחיי בעלה) - לא קנסי, ביאה דלאחר מיתה לא כל שכן! ורבי שמעון
לא מודי להו: ביאה הוא, דלאחר מיתה - לא קניס, אבל הני דמחיים - קניס.
(רבי שמעון
קאמר להף) נשאת שלא
ברשות [במשנה פז,ב: ואם ניסת שלא ברשות (שבאו שני עדים ואמרו "מת בעליך" וניסת מעצמה, שהרי לא היתה צריכה
להיתר בית דין) - מותרת לחזור לו [לראשון] (דאנוסה היא)]:
אמר רב הונא אמר רב: הכי הלכתא.
אמר ליה רב נחמן: גנבא גנובי למה לך? אי סבירא לך כרבי שמעון - אימא 'הלכה
כרבי שמעון' דשמעתיך כרבי שמעון קאזלה, וכי תימא 'אי אמינא: 'הלכה כרבי שמעון'
משמע אפילו בקמייתא' (ביאתה או חליצתה כו' בנשאת
בעד אחד) - אימא
'הלכה כרבי שמעון באחרונה'!?
קשיא.
אמר רב ששת: אמינא כי ניים ושכיב רב אמרה להא שמעתתא; 'הלכה' - מכלל דפליגי
(רבנן עליה דרבי שמעון בסיפא, בנשאת בעדים) - מאי הוה לה למיעבד? מיאנס אנסה!
ועוד, תניא: 'כל עריות שבתורה אין צריכות הימנו גט (אם ניסת למי שהיא
ערוה עליו)
חוץ מאשת איש שניסת (בעד אחד) על פי בית דין (דאצרכוה רבנן גיטא כדאמרן במתניתין)' - על פי בית דין הוא דבעיא גיטא, על פי עדים לא בעיא גיטא (דאנוסה היא)! מני?: אילימא רבי שמעון - על פי בית דין מי בעיא גט? והתניא: 'רבי
שמעון אומר: 'עשו בית דין בהוראתן (הורוה לינשא בעד אחד) כזדון איש באשה (כהבא בזדון על אשת איש, ונאסרה על בעלה), על פי עדים - כשגגת איש באשה (ולא נאסרה).' - אידי ואידי (מדקא מדמי ליה לזדון
ולשוגג) לא בעיא
גט; אלא לאו - רבנן היא (ושמע מיניה בעדים מודו)!?
לעולם רבי שמעון היא (הך קמייתא דקתני חוץ
מאשת איש כו') ['כל עריות שבתורה אין צריכות הימנו גט חוץ מאשת איש שניסת על פי בית דין], ותריץ הכי: רבי שמעון אומר: עשו בית דין בהוראתן
ככוונת איש באשה (כפנויה שנתכוון לקדשה,
דבעיא גיטא) [ובעיא
גט]; על פי עדים - כשלא בכוונת איש באשה (כבא על הפנויה שלא לשם
קדושין) [ולא
בעיא גט].
רב אשי אמר: לענין איסורא קתני (ולעולם כדקא סלקא דעתא
מעיקרא: כזדון איש באשת איש, ומיהו לענין גט לא קמיירי, דאף על גב דמדמי לה לזדון
- בעיא גיטא), והכי
קאמר: עשו בית דין בהוראתן כזדון איש באשה - ומיתסרא על בעלה; על פי עדים - כשגגת
איש באשה ולא מיתסרא על בעלה.
(יבמות צא,ב)
רבינא אמר: לענין קרבן קתני: 'עשו בית דין בהוראתן כזדון איש באשה'
- ולא מתיא קרבן (דיחיד שעשה בהוראת
ב"ד פטור כדילפינן בהוריות (דף ב,ב) מבעשותה); 'על פי עדים כשגגת איש באשה' ומתיא קרבן;
ואיבעית אימא: הא קמייתא (דקתני 'חוץ מאשת
איש' ['כל עריות שבתורה אין צריכות הימנו גט חוץ מאשת איש שניסת על פי בית דין] - כולה) רבנן היא, (ולא תיתני
'שניסת', דמשמע 'אבל בעדים לא', אלא) ותריץ הכי (ומשתמעין תרוייהו): 'חוץ מאשת איש (דהיינו בעדים) ושניסת על פי בית דין (בעד אחד, דתרוייהו בעו
גט; וכיון דבעינן גיטא - אלמא מילתא היא ומתסרא אקמא[YH2]).
[כאן מתחיל
דיון בסוגיא אי אמרינן 'מאי הוה לה למיעבד?']
מתיב עולא: מי אמרינן 'מאי הוה לה למיעבד'? והתנן: 'כתב לשם מלכות שאינה
הוגנת (סופר שהיה צריך למנות למלכי ישראל או לשם
מלכות אחרת, כגון לשם מלכי רומי; ותנא קרי לה 'שאינה הוגנת' משום דאין להם לא כתב
ולא לשון, כדכתיב (עובדיה א,ב) בזוי אתה מאד), לשם מלכות מדי, לשם מלכות
יון, 'לבנין הבית' 'לחורבן הבית', היה במזרח וכתב במערב, במערב וכתב במזרח - תצא
מזה ומזה (אם ניסת באותו גט) וכל הדרכים האלו בה (כל הנך קלקולי
דמתניתין)' ואמאי?
לימא 'מאי הוה לה למיעבד' (סבורה היתה שהוא גט
כשר)? איבעי
לה לאקרויי לגיטא (לפני חכם)!
אמר רב שימי בר אשי: תא שמע: 'הכונס את יבמתו והלכה צרתה ונשאת (לשוק, שנפטרה בייבום חברתה, ואחר כך) ונמצאת זו אילונית (ואין ביאתה פוטרת צרתה
כדאמר בפרק קמא (יב,א) 'פרט לאילונית שאין
יולדת') תצא (צרתה)
מזה (שניסת לו) ומזה (ומיבמה; ורבי עקיבא
היא (לקמן צב,א) דעביד חייבי לאוין, כגון יבמה לשוק - כחייבי כריתות: כאשת איש ממש), וכל הדרכים האלו בה' – ואמאי? נימא 'מאי הוה לה למיעבד'?
איבעי לה לאמתוני.
אמר אביי: תא שמע: 'כל עריות שאמרו פוטרות צרותיהן (לשוק בלא חליצה ויבום, כגון ט"ו נשים דפרק קמא (ב,א)): הלכו צרות ונישאו (לשוק) ונמצאו אלו אילונית (ונמצאת הערוה אילונית, ונודע שהוזקקה צרתה לייבום למפרע, דערוה אילונית
אינה פוטרת צרתה, דאילונית מקח טעות הוא, ולאו אשתו היא, ואין זו צרת ערוה, וזקוקה
ליבם, כדתנן בפ"ק (שם): וכולן שמתו או שמיאנו או שנמצאו אילונית צרותיהן
מותרות) - תצא (הצרה)
מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה' –
ואמאי? נימא 'מאי הוה לה למיעבד'?
איבעי לה לאמתוני.
אמר רבא: תא שמע: 'כתב סופר גט לאיש ושובר לאשה (שהבעל נותן שכר הגט והאשה כותבת שובר לגבות כתובתה מן בעלה ולתת לו השובר,
שאם לא היתה נותנת לו שובר - לא יפרע לה כתובה) וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש ונתנו זה לזה וזה לזה (כסבורה זו לקבל גט מיד בעלה וקבלה שובר והיא נתנה לו גט), ולאחר זמן הרי הגט יוצא
מתחת ידי האיש ושובר מתחת ידי האשה - תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה' – ואמאי? נימא 'מאי הוה לה למיעבד'?
איבעי לה לאקרויי לגיטא.
אמר רב אשי: תא שמע: 'שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה - תצא מזה ומזה
וכל הדרכים האלו בה' – ואמאי? נימא 'מאי הוה לה למיעבד'?
איבעי לה לאקרויי לגיטא.
אמר רבינא: תא שמע: 'כנסה בגט קרח - תצא מזה ומזה (בגט מקושר קמיירי, כדאמר בבבא בתרא (דף קס,א): 'גט פשוט
עדיו מתוכו, גט מקושר עדיו מאחוריו': כשהיה כופלו - חותם העד על הכפל, וחוזר
וכופלו וחותם עד שני, וכן שלישי; ואם היו קשריו מרובים מעדיו - היינו גט קרח ופסול) כו'
איבעי לה לאקרויי לגיטא.
רב פפא סבר למיעבד עובדא (ולהחזיר לבעלה אשת איש
שנשאת בעדים) ב'מאי
הוה לה למיעבד'; אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא: והתניא כל הני מתנייתא (ולא אמרינן 'מאי הוה לה למיעבד')!
אמר ליה: ולאו שנינהו?
אמר ליה: ואשינויי ליקו וליסמוך (אם זה דוחק ומתרץ
לדחוק התשובה - אנן ממילא שמעינן דלא אמרינן 'מאי הוה לה למיעבד')!
ופסק (ונמנע ולא עבד עובדא).
אמר רב אשי: ולקלא (אם ניסת בבית דין,
ואחר כך יצא קול שבעלה חי, ולפנינו לא בא) לא חיישינן? הי קלא? אילימא קלא דבתר נשואין - הא אמרה רב אשי חדא זימנא,
דאמר רב אשי:
(יבמות צב,א)
'כל קלא דבתר נשואין (כגון כהן שנשא אשה
ואחר כך יצא עליה קול גרושה או זונה) לא חיישינן'!
מהו דתימא 'הואיל ואתאי לבי דינא ושרינן' (הואיל והוצרכה
לבא לבית דין להתירה) - כקלא דקמי נשואין דמי (אלמא בְּחַי הוה
מספקינן ליה קודם נשואין והלכך כמי שיצא הקול מאותה שעה דמי) ותיתסר? - קא משמע לן.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם
קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers
of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2007 by Julius Hollander
Permission to
distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify
of use at the email address on www.geocities.com/yeshol
[YH1]1)
YIBUM WITH A WOMAN TO WHOM ONE'S BROTHER WAS NEVER REALLY MARRIED אחיו של זה ואחיו של זה חולצין
QUESTION: The Mishnah (87b) states that when a woman
marries another man,
thinking that her first husband died, and then her first husband returns
alive, she is prohibited to both men. The Mishnah continues and says that if
either the first or the second husband dies (with no children), the brother
of that man must do Chalitzah and may not do Yibum.
The Gemara explains that the brother of the first husband does Chalitzah
because he was the woman's real husband, and thus there is a Mitzvah
d'Oraisa to do Chalitzah or Yibum. The brother cannot do Yibum, though,
because the Rabanan penalized the woman and considered her to be like a
Sotah mid'Rabanan (a Sotah, or a woman who was unfaithful to her husband,
cannot do Yibum). The brother of the second husband performs Chalitzah only
mid'Rabanan, because mid'Oraisa there is no need for Chalitzah since he was
never really married to her. The Gemara here adds that the brother of the
second husband does not do Yibum, "not mid'Oraisa [because she was not
really married to him], and not mid'Rabanan [because the Rabanan do not
allow her to marry the brother of the second husband]."
Earlier (88b-89a), the Gemara discussed why the second husband must give the
woman a Get. The Gemara explained that a Get was instituted as a penalty for
the woman for not checking into the matter sufficiently to make sure that
her husband really was dead. As a penalty, the Rabanan applied the fear that
perhaps people will say that the first husband divorced the woman and she
was really married to the second husband, and thus they required that she
receive a Get.
RASHI (89a, DH Kansuha, as explained by the ROSH 10:1) makes it clear that
the Rabanan do not administer the penalty to require a Get unless there is
logical basis for such a penalty, because people might think she was
divorced from the first husband and married the second. It is the
combination of the two factors which require her to receive a Get. (This is
also clear from the Gemara on 95b.)
If a penalty is not issued unless it has a logical basis, why is the brother
of the second husband not allowed to perform Yibum? The case under
discussion is when the second husband did not divorce her, because he died
before divorcing her. While the reason to penalize her (for marrying another
man without first verifying that her first husband was dead) remains, that
is not enough to make her prohibited to the man's brother. Some logical
basis is required. The logical factor, though, (that people might say that
her first husband divorced her and she was really married to the second man)
does not justify prohibiting the brother of the second husband from
performing Yibum. If it is true that the first husband divorced her and she
married the second man, then she is *certainly* allowed to perform Yibum
with the brother of the second husband! And if she was not married to the
second husband (which is the truth of the matter), then she is not doing
anything wrong by marrying the second husband's brother, because she was
never "Eshes Achiv!" (MAHARSHA, REBBI AKIVA EIGER)
ANSWERS:
(a) The MAHARSHA suggests that when it comes to Yibum, the Rabanan
administer a penalty even without a logical basis, because Yibum involves an
act of Bi'ah which is "Ikar Isura," a primary act of Isur itself.
This is difficult to understand, though, because it is only called "Ikar
Isura" with regard to the brother of the first husband (if she had
relations
with another man while married to her first husband, she is a Sotah and may
not do Yibum when her husband dies). There is no "actual Isur" with
regard
to the brother of the second husband, where Yibum may be done (because she
was never married to that man, and thus there is no Isur of "Eshes
Achiv" to
his brother)! (See YASHRESH YAKOV.)
(b) Perhaps here the Rabanan indeed instituted a penalty without a logical
basis and prohibited the brother from doing Yibum as pure penalty. Even
though they did not institute a pure penalty when it came to requiring the
second husband to write a Get, they did institute such a penalty when it
came to preventing the brother of the second husband from performing Yibum.
The reason for this is because it is easier to institute a passive penalty,
that *prohibits* an action (Yibum) than to institute an positive penalty
that requires action (to write a Get). (M. Kornfeld -- the YASHRESH YAKOV
offers a similar solution.)
(c) RABEINU AVRAHAM MIN HA'HAR (87b) explains that in the case of Yibum,
too, the penalty is instituted because people will say that the first
husband divorced her and the second husband married to her *after having
committed adultery with her* while she was married to the first husband.
Since the second husband committed adultery with her he is Asur to her
(because a Sotah is Asurah to the man with whom she committed adultery).
Just as the brother of a Sotah's *husband* may not perform Yibum, the
brother of the Sotah's *adulterer* may not perform Yibum (if the adulterer
marries the Sotah and then dies). The CHELKAS MECHOKEK (EH 17:150) and the
RASHASH here suggest the same answer.
(Whether or not the brother of the adulterer is actually prohibited to
perform Yibum is actually a question discussed at length by the Rishonim and
Acharonim -- see Tosfos 3b, DH l'Fi, and Mishnah l'Melech, Hilchos Yibum
6:19).
(d) The RASHASH suggests that the Mishnah and the Gemara might mean
something else entirely. When the Gemara says that the brother of the second
husband "does not do Yibum mid'Rabanan," it does not mean that he is
not
permitted to do Yibum, but rather that he has no *Mitzvah* of Yibum. When
the Gemara says "he may not do Yibum, not mid'Oraisa and not
mid'Rabanan,"
it means that there is no *Mitzvah* for him to do Yibum, neither mid'Oraisa
nor mid'Rabanan.
This means that if the brother of the second husband desires to marry her,
he certainly may marry her. However, if he marries her through an act of
Bi'ah b'Ones or Bi'ah b'Shogeg (situations which *would* effect Yibum, but
which do *not* effect Kidushin), then she does not require a Get from him.
(That is, although we find that there normally is a concern that people will
say that she was really married to the second man, and they will think that
Yibum does apply to her, nevertheless the Rabanan did not go so far as to
require a Get in a case where the brother does Bi'as Ones or Bi'as Shogeg.)
Yevamot 91b יבמות
צא,ב
הלכו צרות ונישאו ונמצאו אלו אילונית תצא מזה ומזה
2) AN "AYLONIS" EXEMPTING HER "TZAROS"
FROM YIBUM
QUESTIONS: The Gemara gives two cases of a woman who is obligated to do
Yibum but marries another man, thinking that Yibum was not required. In both
cases, when it later turns out that Yibum *was* required, the Chachamim
penalized her with all of the stringencies mentioned in the Mishnah (87b).
The first such case is when a woman whose husband died childless went and
married a second husband because her Tzarah performed Yibum, and then it
turned out that her Tzarah was an Aylonis. RASHI (DH v'Halchah) explains
that if the Tzarah is an Aylonis, then the laws of Yibum do not apply to
her, because the Torah exempts her from Yibum. As a result, Yibum must be
performed with one of the other Tzaros, who are now all prohibited to
remarry until one of them does Yibum or Chalitzah.
The second case is when a woman whose husband died childless went and
married a second husband because her Tzarah was an Ervah to the Yavam, and
we know (2a) that an Ervah exempts all of the other Tzaros from Yibum or
Chalitzah. Later it was discovered that the Ervah was an Aylonis. RASHI (DH
Halchu Tzaros) explains that since the Ervah was an Aylonis, her Kidushin
was a Mekach Ta'us, an error, and thus she was never married to the man who
died and is not a candidate at all for Yibum with his brothers. (This is
true only if the deceased husband did not know at the time he married her
that she was an Aylonis. If he was aware that she was an Aylonis, then the
Kidushin with her does take effect.)
Rashi seems to be saying that if the Kidushin with the Ervah who was an
Aylonis did take effect, then indeed the Tzaros would be exempt from Yibum
and would be justified in having remarried, since they *are* Tzaros Ervah.
(If this were not so, Rashi should have been consistent with his explanation
of the first case, and explained that the Tzarah is not exempt even if the
Ervah turns out to be an Aylonis who *was* married properly to the deceased
brother.)
Rashi's comments are difficult to understand for several reasons.
(a) Earlier (12a-b), the Gemara cited two opinions whether an Aylonis
exempts her Tzarah from Yibum. Rav Asi says that an Aylonis (even if she is
*not* an Ervah) exempts her Tzarah from Yibum. Rava argues and says exactly
the opposite: an Aylonis does not exempt her Tzarah from Yibum, even if the
Aylonis *is* an Ervah.
Whose opinion is Rashi following in our Sugya? The first comment of Rashi
says that when one of the Tzaros is an Aylonis, then the other Tzarah *is*
obligated to do Yibum, and only the Aylonis is exempt. Rashi here is
following the view of Rava who says that an Aylonis does *not* exempt her
Tzaros.
The second comment of Rashi, though, seems to be following Rav Asi's
opinion, for Rashi implies that an Ervah who is an Aylonis does not exempt
the Tzarah only because of the Mekach Ta'us involved. Had the husband known
that she was an Aylonis, the marriage would have been valid and the Ervah
would have exempted the Tzarah from Yibum! (REBBI AKIVA EIGER; see also
YASHRESH YAKOV.)
(b) In Gitin (80a, the source for the Mishnah quoted by our Gemara), Rashi
explains in both cases that the reason why the Tzarah is not exempt from
Yibum is because the marriage with the Aylonis was a Mekach Ta'us. Rashi
seems to be ruling like Rav Asi, that had the Kidushin taken effect (and had
not been a Mekach Ta'us), the Aylonis would have exempted the Tzaros. Rashi
says this again in Yevamos (2b, DH v'Chulan sh'Meisu), where the Mishnah
says that an Ervah who is an Aylonis does not exempt her Tzarah. Rashi
explains that it is because her Kidushin was a Mekach Ta'us.
Why does Rashi always explain the according to opinion of Rav Asi? The
Gemara (12b) states clearly that the Halachah follows the view of Rava, who
says that an Aylonis does *not* exempt her Tzaros! Rashi here should have
explained that even if the marriage to the Aylonis was not a Mekach Ta'us,
her Tzarah is still obligated to do Yibum! (NIMUKEI YOSEF 2b, citing the
RASHBA)
(REBBI AKIVA EIGER (30b) explains that Rashi on Mishnah (2b) is explaining
the Mishnah according to the Gemara's original understanding, which concurs
with Rav Asi's view. It is the style of Rashi to explain the Mishnah in
accordance with the Gemara's initial understanding. However, this does not
answer why Rashi seems to explain the Gemara according to Rav Asi in the
other places.)
ANSWERS:
(a) RAV SIMCHAH M'DESVA (in his glosses, printed at the end of the Vilna
editions of Yevamos) answers that perhaps Rashi understood that there was a
*third* opinion in the Gemara (12b) regarding whether or not an Aylonis
exempts the other wives from Yibum. After the Gemara there rules like Rava,
that a Tzarah of an Aylonis is obligated to do Yibum even if the Aylonis is
an Ervah, the Gemara mentions the view of Ravin that a Tzarah of an Aylonis
is obligated to do Yibum. The Gemara does not add that she must do Yibum
even if the Aylonis is an Ervah. Perhaps we can infer that Ravin holds that
a Tzarah of an Aylonis must do Yibum only when the Aylonis is not an Ervah,
but when the Aylonis is an Ervah, the Tzarah is exempt from Yibum. Rashi
might be following the opinion of Ravin.
This answer is somewhat forced, because the Gemara does not imply that Rava
and Ravin are arguing. This answer also does not address the second
question.
(b) Perhaps we can answer both questions with the following approach.
Although the Gemara (12b) rules like Rava even in a case where the Aylonis
is an Ervah, the Gemara has a good question on Rava's view. The Gemara asks
that the wording of the Mishnah does not conform to Rava's explanation. The
Mishnah says that an Aylonis who is an Ervah does not exempt the Tzarah if
she was "*found* to be an Aylonis," implying that if the husband knew
all
along that she was an Aylonis, then she *does* exempt her Tzarah from Yibum.
The Gemara answers that according to Rava, we must change the wording of the
Mishnah from "found to be an Aylonis" to "was an Aylonis."
Because of this forced answer, Rashi learned that the Halachah does *not*
follow Rava with regard to the Tzarah of an Aylonis who is an Ervah, since
Rava's view in this matter is contradicted by the straightforward reading of
the Mishnah. If she is an Ervah, then she exempts the Tzarah even if she is
an Aylonis. Support for this ruling can be found in the words of a Tana Kama
in a Beraisa earlier in Yevamos (15a).
(We could add that when the Gemara (12b) says "even if the Aylonis was an
Ervah her Tzarah is obligated to do Yibum," it might not be part of the
Halachic ruling that immediately precedes this statement. Rather, the Gemara
is asking a question: "*Is* this the Halachah even in the case of the
Tzarah
of an Aylonis who is an Ervah?" Even though the Gemara does not say that
the
Halachah is *not* like Rava in the case of an Aylonis who is an Ervah, Rashi
chose not to rule like Rava because of the question from the Mishnah which
the Gemara asks there.)
According to this, Rashi in our Sugya does not contradict himself. An
Aylonis does not exempt her Tzarah, even if the man knew she was an Aylonis
at the time of the Kidushin. However, if she is an Ervah, then she does
exempt her Tzarah from Yibum. Hence, Rashi must write that the reason she
does not exempt her Tzarah is because her marriage was a Mekach Ta'us. This
also explains Rashi on the Mishnah (2b) and Rashi in Gitin, where the
Mishnayos are discussing an Aylonis who is an Ervah.
How, though, does this explain the second Rashi in Gitin, where he writes
that the Yibum of an Aylonis who is *not* an Ervah does not exempt the other
Tzaros because the marriage to the Aylonis was a Mekach Ta'us? Even without
the reason of Mekach Ta'us, the Aylonis cannot perform Yibum and if she does
perform Yibum, her Yibum does not exempt the Tzarah. The Tzarah must still
do Yibum!
The answer might be that Rashi there is giving the reason of Mekach Ta'us
simply out of convenience. That is, in Gitin, the case of the Aylonis who
was an Ervah is mentioned *before* the case of the Aylonis who was not an
Ervah. Since Rashi already explained the reason of Mekach Ta'us when he
explained the beginning of the Mishnah, he repeats this reason in the second
case. In our Gemara, where the cases are brought in the opposite order,
Rashi explains that the reason in the first case -- discussing an Aylonis
who is *not* an Ervah -- is because the Halachah is that an Aylonis does not
exempt the Tzaros from Yibum. (M. Kornfeld)
[YH2]Yevamos
Chart #28
Daf 91a-b
_____________________________________________
|
|
THE STATUS OF A WOMAN WHO REMARRIED A
SECOND |
HUSBAND BASED ON TESTIMONY OF WITNESSES
THAT |
HER FIRST HUSBAND DIED, AND THEN HE SHOWS
UP |
_____________________________________________
|
|
|
(A)
(B)
|
SHE REMARRIED BASED SHE REMARRIED
BASED |
ON THE TESTIMONY OF ON THE TESTIMONY
OF |
ONE
WITNESS
TWO WITNESSES
|
___________________
___________________
|
|
1) RABANAN -All of the
stringencies
Rav:
|
must be observed(1) -All of the
stringencies |
-She *requires* a Get &nnbsp; must be
observed |
-She *requires* a Get(2)  p; |
|
Rav
Sheshes:
|
-The stringencies are not |
-She does not need a Get  p; |
|
|
2) REBBI SHIMON Rav and "Iy Ba'is Eima": -The
stringencies are not |
-All of the stringencies  p;
observed
|
must be observed -She
does not need a Get |
-She does not need a
Get
|
|
Amora'im, according
to
|
Rav
Sheshes:
|
-All of the
stringencies
|
must be
observed
|
-She *requires* a
Get
|
|
==========
FOOTNOTES:
==========
(1) This refers to all of the stringencies and penalties mentioned in our
Mishnah ("Kol ha'Derachim ha'Elu Bah").
(2) See MAHARSHA and KARNEI RE'EM.