גיטין דף יז

דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

גיטין דף יז

המשך פרק שני 'המביא גט בתרא'

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(גיטין טז,ב)

רבה בר בר חנה חלש; עול לגביה רב יהודה ורבה לשיולי ביה.

בעו מיניה: שנים שהביאו גט ממדינת הים - צריכין שיאמרו "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם" או אין צריכין?

אמר להם: אין צריכין: מה אילו יאמרו "בפנינו גירשה" - מי לא מהימני?

אדהכי אתא ההוא

(גיטין יז,א)

חברא (פרסאי), שקלה לשרגא מקמייהו (שיש לפרסיים יום איד שאין מדליקין אור באותו יום אלא בבית עבודה זרה שלהן); אמר (רבה בר בר חנה): רחמנא! או בטולך (או החביאנו בצילך) או בטולא דבר עשו (או הגלונו בצל בני עשו שהן מכבדין אותנו)!

למימרא דארומאי מעלו מפרסאי? והתני רבי חייא: מאי דכתיב (איוב כח,כג) אלהים הבין דרכה (של תורה ולומדיה) והוא ידע את מקומה (היכן היא ראויה להתיישב)? - יודע הקב"ה בישראל שאין יכולין לקבל גזירת ארומיים (שגוזרין שמד: שלא יתעסקו בתורה ולא יקיימו מצות), עמד והגלה אותם לבבל (בחורבן הבית)'!

לא קשיא: הא מקמי דניתו חברי לבבל (בימי כשדים: נבוכדנצר ואויל מרודך ובלשצר), הא לבתר דאתו חברי לבבל (משכבש כורש את המלכות ומלך בבבל).

אחד אומר "בפני נכתב" ושנים אומרים "בפנינו נחתם" – כשר:

אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: 'לא שנו אלא שהגט יוצא מתחת יד עֵד כתיבה (דהשליח נאמן כשנים) דנעשו כשנים על זה וכשנים על זה, אבל מתחת ידי עדי חתימה – פסול (ואף על פי ששניהם הביאוהו)'; אלמא קסבר: שנים שהביאו גט ממדינת הים צריכין שיאמרו "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם"!

אמר ליה רבי אסי: אלא מעתה – רישא, דקתני 'שנים אומרים "בפנינו נכתב" ואחד אומר "בפני נחתם" – פסול, ורבי יהודה מכשיר' - ואפילו גט יוצא מתחת ידי שניהם פסלי רבנן?!

אמר ליה: אִין!

זימנין (פעם אחרת) אשכחיה (רבי אסי לרבי אמי) דיתיב וקאמר דאפילו גט יוצא מתחת ידי עדי חתימה – כשר; אלמא קסבר 'שנים שהביאו גט ממדינת הים אין צריכין שיאמרו "בפנינו נכתב ובפנינו נחתם"!?

אמר ליה רבי אסי: אלא מעתה – רישא, דקתני 'שנים אומרים "בפנינו נכתב" ואחד אומר "בפני נחתם" – פסול, ורבי יהודה מכשיר' - טעמא דאין הגט יוצא מתחת ידי שניהם, הא גט יוצא מתחת ידי שניהם - מכשרי רבנן!?

אמר ליה [רבי אמי לרבי אסי]: אִין!

והא זמנין לא אמרת לן הכי?

אמר ליה [רבי אמי לרבי אסי]: יתד היא שלא תמוט (לשון אחרון זה אמת).

משנה:

נכתב ביום ונחתם ביום, בלילה ונחתם בלילה, בלילה ונחתם ביום – כשר (היינו חד יומא ואין כאן גט מוקדם); ביום ונחתם בלילה - פסול (מוקדם הוא: דמשמע דמההוא יומא איגרשה, ולא איגרשה עד למחר; ובגמרא מפרש מאי פסוליה).

רבי שמעון מכשיר, שהיה רבי שמעון אומר: כל הגיטין (של מכר ומתנה והלואה) שנכתבו ביום ונחתמו בלילה - פסולין (דאתי למטרף לקוחות מיומא דכתיבה ושלא כדין), חוץ מגיטי נשים (דלאו לגוביינא עבידא; ובגמרא מפרש לה).

גמרא:

איתמר: מפני מה תיקנו זמן בגיטין (כיון דלאו שטרא דגוביינא הוא)?

רבי יוחנן אמר: משום בת אחותו (והיא אשתו; ושמא תזנה תחתיו, וחס עליה שלא תחנק, וכותב לה גט בלא זמן, ונותן לה; וכשמעידין עליה בבית דין - מוציאה גיטה ואומרת "גרושה הייתי, ופנויה באותה שעה");

ריש לקיש אמר: משום פירות (שמזמן הגט ואילך: אם ימכור הבעל בפירות נכסי מלוג שלה – תגבם, ואם לא היה בו זמן - יהיה מוכר והולך, וכשתתבע לדין הויא ידה על התחתונה, שיאמר לה "קודם גירושין מכרתי").

ריש לקיש - מאי טעמא לא אמר כרבי יוחנן?

אמר לך:

(גיטין יז,ב)

זנות לא שכיחא (ולא חשו בה רבנן).

ורבי יוחנן - מאי טעמא לא אמר כריש לקיש?

קסבר: יש לבעל פירות עד שעת נתינה (הלכך זמן כתיבת גט לא מהני מידי, דכי אתיא למיטרף - בעיא לאתויי סהדי אימת מטא גיטא לידה).

בשלמא לריש לקיש - משום הכי קא מכשיר רבי שמעון (בגט מוקדם, כדאמר לקמן: קסבר רבי שמעון: כיון שנתן עיניו לגרשה - שוב אין לו פירות, הלכך אם אתיא למיטרף לקוחות דפירות מיום כתיבה - שפיר עבדא; וטעמא דרבנן לקמיה מפרש), אלא לרבי יוחנן (דאמר זמן משום בת אחותו איתקן) - מאי טעמא דרבי שמעון דמכשיר (הא זמנין דזנאי באותו יום ועודנה אשת איש, דכל זמן שלא נחתם - לא ניתן לה, וכשמעידין על זנותה - מוציאה גיטה, וכתוב בו מאותו יום [שנכתב] ואומרת "גרושה הייתי")?

אמר לך רבי יוחנן: אליבא דרבי שמעון - לא קאמינא (דלרבי שמעון ודאי זמן לאו משום בת אחותו איתקן, אלא משום פירות), כי קאמינא אליבא דרבנן (דמשום הכי פסלי רבנן: דקא סברי זמן משום בת אחותו).

בשלמא לרבי יוחנן (דאמר: לרבנן משום בת אחותו, ולרבי שמעון משום פירות), היינו דאיכא בין רבי שמעון לרבנן (טעמא דפלוגתייהו בהכי: לרבנן פסול גט מוקדם משום בת אחותו, ולרבי שמעון כשר, דקסבר: זמן משום פירות איתקן; והלכך גט מוקדם כשר, דאי טרפא - משעת כתיבה שפיר טרפא, דהא נתן עיניו לגרשה), אלא לריש לקיש - מאי איכא בין רבי שמעון לרבנן (במאי פליגי? ואמאי פסלי רבנן? הא שפיר טרפא, דהא להכי איתקן זמן)?

פירי דמשעת כתיבה ועד שעת חתימה איכא בינייהו (דלרבנן לא בעיא למיטרף אלא מחתימה ואילך, הלכך מוקדם פסול; דכי מפקא ליה - אתיא למיטרף מיום כתיבה, דסברי בו ביום נחתם).

והא איפכא שמעינן להו (לרבי יוחנן וריש לקיש), דאתמר: מאימתי מוציאין לפירות? רבי יוחנן אמר: משעת כתיבה; וריש לקיש אמר: משעת נתינה!

איפוך.

תוספות מסכת גיטין דף יז עמוד ב ד"ה איפוך - ריש לקיש אמר משעת כתיבה - פירוש משעת חתימה.

אמר ליה אביי לרב יוסף [גיטין פ"ט מ"ד]: 'שלשה גיטין פסולים (ואחד מהם 'יש עליו עדים ואין בו זמן'), (ותנן) ואם ניסת - הולד כשר' - (כיון דאי עבד שפיר דמי -) מה הועילו חכמים בתקנתן (משום בת אחותו ומשום פירות)?

אהנו דלכתחילה לא תינשא (וכיון דהכי הוא אי בעי לכתוב גט בלא זמן לחפות על בת אחותו או למכור בפירות - לא כתבו ליה סופרי הדיינים ולא חתמי עליה סהדי).

(לאחר שכתב בו זמן) גזייה (חתכו) לזמן דידיה (כדי לחפות על בת אחותו, או למכור בפירות), ויהביה ניהלה (ואמרינן דגט שאין בו זמן אם ניסת הולד כשר - וכשמוציאתו הרי היא בחזקת מגורשת, ולא מיקטלה) – מאי (מה הועילו חכמים בתקנתן)?

אמר ליה: לרמאי (לרמאות כזה שהוא ניכר ונגלה) לא חיישינן (לא עבידי אינשי דעבדי, ולא חשו רבנן להכי).

כתוב בו שבוע, שנה, חדש, שבת (זמנו בשבוע פלונית של יובל - ולא כתב איזו שנה; או כתב שנה ולא כתב חדש; או כתב חדש ולא כתב שבת; או כתב שבת ולא כתב יום) – מאי?

אמר ליה: כשר (לכתחילה).

ומה הועילו חכמים בתקנתן (הא לא ממנעי מלמכתביה נהליה)?

אהנו לשבוע דקמיה (שאם זינתה תיהרג) ולשבוע דבתריה (לפירות: שאם ימכור בהם - תוציא גיטה ותגבם. ואי אפשר לפרש דלשבוע דקמיה אהני לפירות: שלא תטרפם מלקוחות, דבלאו זמן נמי לא טרפה, דיָדָהּ על התחתונה עד דמייתה ראיה דבתר גירושין זבין; ולשבוע דבתרא לא מהני לזנות דלא תיקטול, דבלאו זמן נמי לא מיקטלה, דספק נפשות להקל); דאי לא תימא הכי - יומא גופיה מי ידעינן אי מצפרא אי מפניא? אלא ליומא דקמיה וליומא דבתריה - הכא נמי אהני לשבוע דקמיה ולשבוע דבתריה.

אמר ליה רבינא לרבא: כתביה

(גיטין יח,א)

ואותביה בכיסתיה (ימים רבים) דאי מפייסה (בהדיה בקטטות שביניהם) תיפייס (ולא יגרשנה), (ולא איפייסה וגרשה, ומכי מטא גיטה לידה הוא דאגרשה) - מאי?

אמר ליה: לא מקדים אינש פורענותא לנפשיה (לא רגילי למיעבד הכי: לאנוחי בכיסתיה; דכיון דלא ניחא ליה בגירושין - פורענות הוא לגביה, ולא מקדים ליה).

אמר ליה רבינא לרב אשי: גיטין הבאים ממדינת הים דמיכתבי בניסן ולא מטו עד תשרי - מה הועילו חכמים בתקנתם (בין לענין פירות בין לענין זנות דטרפה לקוחות מיום הכתיבה)?

אמר ליה: הנהו - קלא אית להו (ובין לענין זנות ובין לענין פירות בעיא לאתויי ראיה אימת מטא גיטה לידה).

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

מקרא:

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM

הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת הלומד.

תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)

מקרא - באותיות נרקיסים

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com