דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים -
אותיות 10 MIRIAM; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
גיטין
דף י
המשך גיטין פרק ראשון 'המביא גט'
מתוך
"גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(גיטין ט,ב)
והא מדקתני
סיפא 'רבי שמעון אומר: אף אלו (גיטי נשים) כשירין (בחותמין
עובדי כוכבים)', ואמר רבי זירא: ירד
רבי שמעון לשיטתו של רבי אלעזר, דאמר 'עדי מסירה כרתי' (ואכשר
להו בעדי מסירה וכשכתבו סופר ישראל)
- מכלל דתנא קמא סבר לא (לא כרתי עדי מסירה, אלא עדי חתימה, ופסולא דאורייתא
היא)!?
(גיטין י,א)
איכא בינייהו
שמות מובהקין (כלומר: תנא קמא בשיטתיה דרבי אלעזר קאי, ומדרבנן הוא
דפסליה, דילמא אתי למיסמך אחתומין ולמוסרו בפניהם; ואתא רבי שמעון למימר: אם שמות
מובהקים דעובדי כוכבים הן, שאין ישראל נקראין באותן שמות - לאו היינו 'מזוייף
מתוכו', דמודה רבי אלעזר דכולי עלמא ידעי דעובדי כוכבים הם, ולא אתי למיסמך עלייהו
בלא עדי מסירה).
והא חזרה (רצה
לחזור - בשניהם לרבי מאיר) - (פסולה) דאורייתא (הוא, דהא
כיון דבטיל משלח לשליחותיה דשליח - נמצא שאינו שלוחו, ואין כאן גירושין כלל,
והיינו דאורייתא: דרחמנא אמר 'ונתן בידה', וזה לא נתן: לא הוא ולא שלוחו) – וקתני?
(הכי גרסינן) אלא כי קתני - מילתא דליתא בקידושין, מילתא דאיתא בקידושין לא קתני. (כלומר:
כי פרכינן לעיל: האיכא 'מחובר' ו'לשמה' - לא תשני 'פסולא דאורייתא לא קתני' אלא
אימא 'מילתא דאיתא בקידושין לא קתני' כגון 'לשמה' ו'מחובר' - איתא נמי בשטרי
קידושין, כדכתיב (דברים כד,ב): 'ויצאה
מביתו והיתה לאיש אחר': איתקוש הווייה ליציאה, אבל "בפני נכתב" -
ליתיה בקידושין, דתקנתא דרבנן בעלמא היא בגיטין, דילמא אתי בעל מערער ופסיל ליה;
ועד כותי - נמי אינו כשר בקידושין, דהאי דאכשרו בגיטין - היינו טעמא, כדלקמן
(ע"ב): דעדי הגט אין חותמין זה בלא זה, מה שאין כן בשאר שטרות; וערכאות - נמי
ליתא בקידושין היכא דאיכא עדי מסירה ישראל, דבגט ושחרור הוא דגזרי, דילמא אתי
למיסמך עלייהו, ומצרכינן ליה גיטא אחרינא, אבל בקדושין - כיון דמדאורייתא מקודשת
משום עדי מסירה, אי אמרת 'אינה מקודשת' שרית אשת איש לעלמא!)
(ופרכינן:) והא חזרה גופה איתא בקידושין (שאם מסר שטר קידושין לשלוח, וורצה
לחזור – חוזר, דאין כאן 'זכות הוא לה', דאסר לה אכולי עלמא, ומשום האי שטרא אינו
מתחייב במזונותיה)!?
בשליחות בעל
כורחה, דבגירושין איתא, ובקידושין ליתא. (כלומר: דומיא דגיטין לא
משכחת לה בקידושין, דהא שליח זה משתלח אצלה לגרשה בעל כרחה; וכן לעבד, לשחררו על
כרחו; אבל בקידושין לא היה נעשה שליח אצלה על כרחה, הילכך הכי קתני: בזו שוו גיטי
נשים ושחרורי עבדים: ששליח זה היה נעשה שליח אצלן על כרחן, ואם רצה הבעל – חוזר,
מה שאין כן בקידושין, דאע"ג דחוזר - לא דומיא דהני הוא.)
משנה:
כל גט שיש עליו
עד כותי - פסול (דחשידי אעדות שקר), חוץ מגיטי נשים (כדמפרש בגמרא) ושחרורי עבדים.
מעשה שהביאו
לפני רבן גמליאל לכפר עותנאי גט אשה והיו עדיו עדי כותים - והכשיר.
גמרא:
מני מתניתין?
לא תנא קמא ולא רבי אלעזר ולא רבן שמעון בן גמליאל, דתניא: 'מצת כותי מותרת (בפסח,
לאכילה ולא חיישינן שמא החמיצה),
ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח (משום חובת לילה הראשון, שהוא חייב
לאכול מצה המשתמרת כדכתיב (שמות יב,יח) 'בערב
תאכלו מצות'; ואפילו ידעינן בה דלא החמיצה - לא נפיק בה אלא אם כן עבד
לה שימור לשם חובת מצה, דכתיב (שמות יב,יז) 'ושמרתם
את המצות'; וכותים בקיאין הן שצריכה להשתמר 'לשמה' ועושין לה שימור);
רבי אלעזר
אוסר (אף באכילה כל ימות הפסח), לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות (דחשדינן
להו שמא מחמצין);
רבי שמעון
בן גמליאל אומר: כל מצוה שהחזיקו בה כותים - הרבה מדקדקין בה יותר מישראל.' (וב'הכל שוחטין' מפרש דאתי רבי שמעון
לאוסופי אתנא קמא אף מצוה שהיא מדברי סופרים, ואינה כתובה בתורה - אם החזיקו בה
סמכינן עלייהו.)
מני? אי תנא
קמא - אפילו שאר שטרות נמי (דהא לא חשידי)!?
אי רבי אלעזר -
אפילו גט אשה נמי לא[1]!?
ואי רבן שמעון
בן גמליאל: אי דאחזוק (בהלכות גיטין ושטרות) - אפילו שאר שטרות נמי, אי דלא אחזוק - אפילו גט אשה נמי
לא!? וכי תימא רבן שמעון בן גמליאל היא, ודאחזוק בהא (בגיטין
ושחרורין) ולא אחזוק בהא (בשאר
שטרות) - אי הכי מאי איריא חד (דלא
אכשרינן בגיטין אלא חד כותי, כדקתני מתניתין: 'עד כותי', דחד כותי וחד ישראל - הוא
דמכשר אבל תרוייהו כותים לא)? אפילו
תרי נמי!? אלמה אמר רבי אלעזר: 'לא הכשירו בו (בגט אשה) אלא עד אחד כותי בלבד'?
לעולם רבי
אלעזר (דאמר חשידי), (וגיטין
מאי טעמא הוכשר עד כותי) וכגון
דחתים ישראל (עד השני) לבסוף (תחת כותי),
(גיטין י,ב)
דאי לאו דכותי
חבר הוה - לא (הוה האי ישראל) מחתים ליה (לכותי) מקמיה.
אי הכי - אפילו
שאר שטרות (כי חתם ישראל לבסוף) נמי (ניכשריה)?
אלא (על
כרחיך טעמא מאי לא הוי בשאר שטרות בחזקת חבר ע"י הקדמה זו?) אמרינן: '(האי
ישראל) רווחא שבק למאן דקשיש מיניה'
(שראו את העדות עם ישראל זה החתום - ישראלים זקנים ממנו,
והכותי; וכשחתם ישראל זה תחילה - היה סבור שיחתום בעל השטר עמו אחד מישראל הזקנים,
לפיכך חתם בתחתית השטר, והמלוה בא והחתים אחריו את הכותי למעלה הימנו).
הכא נמי (בגט
אשה נימא) 'רווחא שבק למאן דקשיש
מיניה'!?
אמר רב פפא:
זאת (מתניתין דמכשר בגט ופסיל בשאר שטרות) אומרת (אשמעינן) 'עדי הגט אין חותמין זה בלא זה' (דעדי הגט
אין חותמין אלא זה בפני זה; הילכך על כרחך ישראל זה ראה את הכותי חותם למעלה, והוא
חתם למטה, ואי לאו דחבר הוא - לא אחתמיה מקמיה; אבל עדי שאר שטרות - חותמין זה שלא
בפני זה, הילכך איכא למיחש: ישראל זה חתם ראשון בתחתית השטר ושבק רווחא למאן
דקשיש, ולא ידע שיחתמו את הכותי למעלה הימנו).
מאי טעמא (אמרו
רבנן שלא יחתמו זה שלא בפני זה)?
אמר רב אשי:
גזירה משום 'כולכם' (דתנן בפירקין דלקמן (פ"ו
מ"ז; דף סו,ב): 'אמר לעשרה... "כולכם כתבו גט לאשתי" -
אחד כותב וכולם חותמין' ואי לא הוו חתמי כולהו - הוי פסול, דבקפידא תליא, דלא
שוויה גיטא אלא בהכי; לפיכך תקנו: אפילו היכא דלא אמר 'כולכם' - שיהיו כל העדים
נקבצים בשעת החתימה).
גופא: אמר רבי
אלעזר: לא הכשירו בו אלא עד אחד כותי בלבד. מאי קא משמע לן? תנינא: 'כל גט שיש
עליו עד כותי פסול כו' (ועלה קאמר 'חוץ מגיטי נשים')!?
אי ממתניתין -
הוה אמינא אפילו תרי נמי (כשרין בגט), והאי דקתני חד - (לאשמועינן
חומרא דשאר שטרות:) משום דבשטרות
אפילו חד נמי לא [והיינו
סבורים שבגיטין גם בשני עדים כותים כשר] - קא משמע לן [רבי
אלעזר שבגיטין כשר רק אחד].
ותרי לא? והא
קתני 'מעשה והביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותנאי גט אשה והיו עדיו עדי כותים
והכשיר'?
אמר אביי: תני
'עדו'.
רבא אמר: לעולם
תרי (כותים הוו בההוא גיטא דרבן גמליאל), ורבן גמליאל מיפלג פליג, (ואי אמרת
'מעשה לסתור' -) וחסורי מיחסרא והכי
קתני: 'ורבן גמליאל מכשיר בשנים; ומעשה נמי שהביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותנאי גט
אשה והיו עדיו עדי כותים - והכשיר'.
משנה:
כל השטרות
העולים בערכאות של עובדי כוכבים (מקום בית וועד דיינים קבועין שלהן) - אף על פי שחותמיהם עובדי כוכבים – כשירים, חוץ
מגיטי נשים ושחרורי עבדים.
רבי שמעון
אומר: אף אלו כשירין; לא הוזכרו (בבית המדרש לפסול) אלא בזמן שנעשו בהדיוט (על ידי
עובדי כוכבים הדיוטות, שאינן דיינים ובגמרא מפרש לה).
גמרא:
קא פסיק ותני (כל
השטרות כשרין בחותמי עובדי כוכבים)!
לא שנא (שטרי) מכר, לא
שנא (שטרי) מתנה!?
בשלמא מכר (שטרי מכר דארעא: לאו בהאי שטרא מיקניא) - (אלא) מכי יהיב (האי גברא) זוזי (לישראל חבריה) קמייהו (דדיינין עובדי כוכבים) - הוא דקנה (לארעא,
דקרקע נקנה בכסף או בשטר), ושטרא
ראיה בעלמא הוא (שלא יאמר (לא) מכרתיה ולא קבלתי מעות ובהא
מילתא אינהו מהימני), דאי לא יהיב
זוזי קמייהו לא הוו מרעי נפשייהו וכתבין ליה שטרא (כיון
דדיינין קבועין נינהו), אלא מתנה (דעל
ידי השטר הוא קנה אותה: במסירת השטר) - במאי קא קני (היכי מקניא האי שטרא)? לאו בהאי שטרא, והאי שטרא חספא בעלמא הוא?
אמר שמואל:
דינא דמלכותא (של עובדי כוכבים) - דינא.
ואי בעית אימא
תני 'חוץ מכגיטי נשים' (כל שטרות שהן כגיטי
נשים: שעל ידי השטר הדבר נגמר, דהיינו נמי שטר מתנה.
והוא הדין נמי דמצי לשנויי בעדי מסירה ישראל, דאינהו
משוי ליה שטרא, אלא שינויא דחיקא הוא, דשנינן לעיל הכי, דהא פרכינן עלה 'מדקתני
סיפא רבי שמעון כו' ואיצטריכא ליה לשנויי 'שמות מובהקין איכא בינייהו' )
(אע"ג דאוקימנא לעיל בעדי מסירה – הני מילי לתנא קמא דברייתא, דנחית למנינא,
ופרכינן עלה 'והא איכא 'לשמה', ואיכא מחובר' - וליכא לתרוצי אלא בהכי; אבל תנא קמא
דמתניתין - דלא נחית למנינא, ותנא 'לשמה' - לא מוקמינן ליה כרבי אלעזר, דמדרבי
שמעון סבר לה כרבי אלעזר - תנא קמא לא סבירא ליה)).
רבי שמעון אומר
אף אלו כשירין [לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט]:
והא לאו בני
כריתות נינהו ('כריתה': הבדלה, לשון 'ספר
כריתות' (דברים כד,א): דכיון דלא שייכי בתורת
גטין וקדושין - אין נעשין עדים בדבר, דכתיב 'וכתב...
ונתן': מי שישנו בנתינה ישנו בכתיבה)?
אמר רבי זירא:
ירד רבי שמעון לשיטתו של רבי אלעזר, דאמר 'עדי מסירה כרתי' (עדי
מסירת הגט הוא דכרתי, כדאמר בפרק בתרא (פו,א): אף על
פי שאין עליו עדים, אלא שנתנו לה בפני עדים כו'; ורבי שמעון נמי בהכי מכשר שימסרנו
לה בפני עדים ישראל).
והאמר רבי אבא:
מודה רבי אלעזר במזויף מתוכו שפסול (דאף על גב דאמר רבי אלעזר 'גט
שאין עליו עדים כשר' דוקא אין עליו עדים, אבל יש בו עדים פסולין - פסול
מדרבנן, דילמא קאתי למימסריה באפייהו ומיסמך עלייהו)?
הכא במאי
עסקינן?
(גיטין יא,א)
בשמות מובהקין (דעובדי
כוכבים, דלא שכיחי ישראל דמסקי בהנהו שמהתן, דתו לא אתי למיסמך עלייהו, דמידע ידיע
דעובדי כוכבים הם).
היכי דמי שמות
מובהקין?
אמר רב פפא:
כגון 'הורמיז' ו'אבודינא' 'בר שיבתאי' ו'בר קידרי' ו'באטי' ו'נקים אונא'. (כולם
שמות דייני עובדי כוכבים הם.)
אבל שמות שאין
מובהקים, מאי? לא? אי הכי - אדתני סיפא 'לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט'
- לפלוג (בערכאות גופייהו) וליתני בדידה: 'במה דברים אמורים? - בשמות מובהקין, אבל שמות שאין מובהקין –
לא (נעשו כשארי שטרות של מכר שנעשו בהדיוטות בלא ערכאות, דהנהו
ודאי פסילי, דלא קפדי אאורועי נפשייהו, וחתמי שיקרא; ועל כרחיך האי 'נעשו בהדיוט'
- אשאר שטרות קאמר, העומדים לראיה, דהתם איככא לפלוגי בין הדיוט לערכאות; דאילו בגט
אשה - לענין כריתות - הדיוט וערכאות שוין, והכי קאמר: לא הוזכרו גיטי אשה ליפסל
אלא בשמות שאין מובהקין, דנעשו כשאר שטרות הנעשים בהדיוט)?
הכי נמי קאמר:
במה דברים אמורים? בשמות מובהקין, אבל בשמות שאין מובהקין - נעשה כמי שנעשו בהדיוט
ופסולין;
ואיבעית אימא:
סיפא - אתאן לגיטי ממון (ורבנן קאמרי ליה, וארישא קאי: 'כל השטרות של ממון
העולין בערכאות של עובדי כוכבים – כשירין, כגון שטרי מכר, וכדפרישית טעמא לעיל:
דזוזי קנו ליה, ושטרא לסהדותא בעלמא; ואי לא דיהיב זוזי קמייהו - לא הוו מרעי
נפשייהו למיכתב שטרא; ולא הוזכרו ליפסל אלא בזמן שנעשו בהדיוט, דלא קפדי אאורועי
נפשייהו) והכי קאמר: 'לא הוזכרו' (דקתני
-) גיטי ממון דפסולים - אלא בזמן
שנעשו בהדיוט.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות בדיקת
הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is © 2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27
Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com