דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
גיטין
דף ט
המשך גיטין פרק ראשון 'המביא
גט'
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(גיטין ח,ב)
איבעיא להו: 'כל
נכסיי קנויין לך' מהו (מי אמרינן 'עצמך' ו'נכסיי' [כדלעיל] - תרי
דבורי נינהו, אבל 'כל נכסיי' - כיון דבחד דיבורא אתו ליה שחרור עצמו ומתנת נכסים,
כדקיימא לן לקמן: 'הכותב כל נכסיו לעבדו - יצא בן חורין, שהוא בכלל נכסים' - הילכך
אי מהימן אהאי מהימן אהאי, דלא פלגינן דיבורא? או דלמא פלגינן)?
אמר אביי: מתוך
שקנה עצמו - קנה נכסים.
אמר ליה רבא:
בשלמא עצמו – ליקני, מידי דהוה אגט אשה (שנאמנת להביא את גיטה
ולומר "בפני נכתב"), אלא
נכסים לא ליקני, מידי דהוה אקיום שטרות דעלמא!?
הדר אמר אביי: מתוך שלא קנה נכסים - לא קנה עצמו.
אמר ליה רבא:
בשלמא נכסים לא ליקני - מידי דהוה אקיום שטרות דעלמא, אלא עצמו ליקני, מידי דהוה
אגט אשה!?
אלא אמר רבא:
אחד זה ואחד זה (בין 'עצמך ונכסי' בין 'כל נכסיי') - עצמו קנה, נכסים לא קנה.
אמר ליה רב אדא
בר מתנה לרבא: כמאן? כרבי שמעון, דאמר: פלגינן דיבורא, דתנן [פאה
פ"ג מ"ח]: 'הכותב כל
נכסיו לעבדו (כגון 'כל נכסיי נתונין לך') - יצא בן חורין (שאף הוא
בכלל נכסים; וכל שאר נכסים נמי קנה); שייר קרקע כל שהוא (קרקע לאו דוקא, כדאמר בבבא בתרא
בפרק 'מי שמת' (קנ,א)) לא יצא בן חורין (דבשלמא
רישא, דלא גלי דעתיה דנחית לשיורא - לא אמרינן דשייר, אבל הכא דנחית לשיורא –
אמרינן: לדידיה נמי שייר, וכי אמר 'כל נכסיי לך' - אשאר נכסים קאמר, ולחנופי ליה
קאתי, ולא שחרריה, כיון דלא אמר ליה 'עצמך ונכסיי'); רבי שמעון אומר:
(גיטין ט,א)
לעולם הוא
בן חורין (דמאי דגלי גלי ומאי דלא גלי לא גלי), עד שיאמר "כל נכסיי נתונין לפלוני עבדי
חוץ מאחד מריבוא שבהן' (עד
שיאמר סתם: חוץ מדבר מועט, ולא יפרש מה הוא משייר; דהתם אמרינן: ד'אחד מריבוא'
דקאמר - היינו עבד, ואיהו לא חשיב ליה אלא כאחד מריבוא בנכסים, אע"ג דשוי
טפי. ומדקאמר רבי שמעון: 'לעולם הוא בן חורין' - אשמעינן לא שנא היכא דקנה שאר
נכסים עמו, כגון שפירש השיור ששייר 'חוץ מקרקע פלוני', דהשתא קנה עצמו ושאר נכסים
חוץ מן השיור - ולא שנא היכא דלא קנה שאר נכסים, כגון שלא הזכיר שם הקרקע ששייר,
דכתב ליה 'חוץ מבית כור קרקע' - דהשתא לא קנה שום קרקע, דבכל חד וחד איכא למימר
'היינו ההוא דשייר' – אפילו הכי הוא בן חורין, דהוא - לאו קרקע הוא, ולא שייריה;
אלמא פלגינן דיבורא, דהא 'כל נכסי' קאמר ליה, ולא קנה אלא את עצמו! ואת נמי -
דקאמרת 'עצמו קנה, נכסים לא קנה - כרבי שמעון סבירא לך).
והאמר רב יוסף
בר מניומי אמר רב נחמן: אף על פי שקילס רבי יוסי את רבי שמעון (כדמפרש
ואזיל) - הלכה כרבי מאיר (דלא
יצא לחירות), דתניא: 'כשנאמרו
דברים לפני רבי יוסי - קרא עליו המקרא הזה: (משלי
כד,כו) שפתים ישק משיב
דברים נכוחים (ראוי הוא לנשק).
ומי אמר רב
נחמן הכי (דלא פלגינן דיבורא)? והאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: 'שכיב מרע (חוזר בכל
מתנותיו [בבבא בתרא (קמו,ב)]) שכתב כל נכסיו לעבדו, ועמד - חוזר בנכסים ואינו חוזר
בעבד: 'חוזר בנכסים' - מתנת שכיב מרע הוא; 'ואינו חוזר בעבד' - שהרי יצא עליו שם
בן חורין (ואסור להשתעבד בו)' (אלמא פלגינן דיבורא)!?
אלא אמר רב
אשי: התם (דאמר רב נחמן הלכה כרבי מאיר) - (טעמא לאו משום דלא פלגינן דיבורא הוא
דהא כי נמי הזכיר שם שיור קרקע פלוני, דליכא פלוגתא דדיבורא - קאמר ר"מ דלא
יצא לחירות, אלא) היינו טעמא: משום
דלאו כרות גיטא הוא (דגבי אשה כתיב 'ספר
כריתות', (דברים כד,א) ושחרורי עבדים גמרי לה לה
מאשה, דכתיב 'חופשה לא נתן לה' (ויקרא
יט,כ) וכתיב 'וכתב לה', ובעינן
בהו כריתות; וכיון דאיכא למימר דשייריה, דהא נחת לשיורא, והוא לא הוזכר בתוך
המתנה, דלא כתב ליה 'עצמך ונכסי קנויין לך' - לאו כריתות גמור הוא; אבל היכא דלא
שייר, כי הכא, הוי כריתות לצאת, ונשתחרר שעה אחת כל זמן שלא חזר, ושוב אינו יכול
לחזור, שקדשו השם [שהוא
בן חורין]; וגבי מילתיה דרבא - בעבד שהביא גיטו - כרות גיטא הוא, ונהי
דנכסים לא קנה, דבעינן קיום; אבל עצמו קנה, דפלגינן דיבורא).
אם יש עליו
עוררין (לפוסלו) -
יתקיים בחותמיו (או העדים עצמן יעידו שחתמוהו או עדים אחרים יכירוהו
ושוב אין בו פסול דבני ארץ ישראל ודאי בקיאין 'לשמה'):
'ערער' – כמה?:
אילימא ערער חד - והאמר רבי יוחנן (לא איתפרש היכא): 'דברי הכל אין ערער פחות משנים'! ואלא ערער תרי
- תרי ותרי נינהו, מאי חזית דסמכת אהני סמוךך אהני?
אלא ערער דבעל (הבעל
ערער עליו לפוסלו).
משנה:
המביא גט
ממדינת הים ואינו יכול (מפרש בגמרא) לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" - אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו.
אחד גיטי נשים ואחד שחרורי עבדים שוו למוליך ולמביא; וזו (לומר "בפני נכתב") אחת מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים.
גמרא:
מאי 'אינו יכול
לומר'? אילימא חרש - חרש בר אתויי גיטא הוא? והתנן [גיטין
פ"ב מ"ה, דף כב,ב]: 'הכל
כשרין להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן (שאין בהם
דעת, ואין שליחותן שליחות לגרש)'!?
אמר רב יוסף:
הכא במאי עסקינן? - כגון שנתנו לה כשהוא פיקח, ולא הספיק לומר "בפני נכתב
ובפני נחתם" עד שנתחרש:
אחד גיטי נשים ואחד
שיחרורי עבדים:
תנו רבנן: 'בשלשה
דרכים שוו גיטי נשים לשיחרורי עבדים: שוו למוליך ולמביא, וכל גט (כלומר
כל שטר) שיש עליו עד כותי –
פסול, חוץ מגיטי נשים (לקמן בפירקין מפרש טעמא) ושחרורי עבדים, וכל השטרות
(גיטין ט,ב)
העולים
בערכאות של עובדי כוכבים (שנעשו השטרות על ידי בית דין של
עובדי כוכבים) - אף על פי
שחותמיהן (חותמין שבתוכו) עובדי כוכבים – כשירין (דדינא
דמלכותא דינא, ואף על פי שהנותן והמקבל ישראלים הם), חוץ מגיטי נשים (דלאו בני
כריתות נינהו, הואיל ולא שייכי בתורת גיטין וקידושין; אבל על הדינין נצטוו בני נח) ושחרורי עבדים (וכן
שיחרורי עבדים: דבכל פסולא דאורייתא שוה שחרור לגט אשה דגמרינן לה לה); וכדברי רבי מאיר בארבעה: האומר "תן גט זה
לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי" - רצה (הבעל) לחזור (קודם
שנתנו השליח) - בשניהם יחזור,
דברי רבי מאיר (דקסבר רבי מאיר: הפסד וחוב הן לאותן שנשלחו להן, ואין
חבין לאדם אלא בפניו; כלומר: אין אדם נעשה שליח לאדם להיות נפסד על ידו, אלא אם כן
עשאו הוא שליח, דהיינו כבפניו; ורבנן פליגי עליה דרבי מאיר במתניתין,
ואמרי: דבשחרור - אינו יכול לחזור משנמסר ליד זה, ואף על פל שלא עשאו העבד שליח,
משום דקסברי 'זכות הוא לעבד שיוצא מתחת רבו לחירות', וזכין לו לאדם שלא בפניו,
דאנן סהדי דניחא ליה דניהוי האי שלוחו להכי).
בשלמא לרבנן -
מנינא (דקתני בשלשה) למעוטי
הא דרבי מאיר, אלא לרבי מאיר - מנינא למעוטי מאי?
למעוטי הא:
דתניא: 'עדים שאין יודעים לחתום - מקרעין להם נייר חלק (מסרטין
ורושמין בסכין על הנייר את שמות העדים), (ובאין העדים) וממלאים את הקרעים דיו;
אמר רבי
שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים - בגיטי נשים (משום
תקנת עגונות: שמא ירצה זה המגרש לפרש בים, או מסוכן שרוצה שלא תזקק ליבם), אבל שחרורי עבדים ושאר כל השטרות - אם יודעין
לקרות ולחתום – חותמין, ואם לאו - אין חותמין.'
'קרייה' - מאן
דכר שמיה?
חסורי מחסרא
והכי קתני: 'עדים שאין יודעין לקרות - קורין לפניהם, וחותמין, ושאין יודעין לחתום
- מקרעין להם'.>
ותו ליכא?
והאיכא [גיטין פ"א מ"ו]: 'האומר "תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה
לעבדי", ומת - לא יתנו לאחר מיתה (ואפילו רבנן, דאמרי
'שיחרורי עבדים זכות הוא, וזכין לאדם שלא בפניו' - נהי דלהכי זכה ביה, דלא מצי
למיהדר, מיהו מודו רבנן דכל כמה דלא מטא גיטא לידיה - לא הוי משוחרר, וכיון דמית
קדים - תו לא הוי שיחרוריה שחרור, דנפקא ליה רשותיה מיניה וחייל עליה רשות יורשין); "תנו מנה לפלוני", ומת - יתנו לאחר
מיתה' (דברי
שכיב מרע - ככתובין וכמסורין דמו, דתקון רבנן שמא תטרף דעתו עליו בחליו אם לא היה
מובטח שיקיימו דבריו)!?
כי קתני (בהנך
ארבעה דברים) - מילתא דליתיה בשטרות
(בשאר שטרות, והא מילתא איתא בשאר שטרות: שאם מסר שטר מתנה
לשלוחו ליתנו לאחר (מיתה), ומת - לא יתן לאחר מיתה, דהא לא אקני ליה ארעא עד
דלימטיא שטרא לידיה, וההיא שעתא פקע ליה רשותיה), מילתא דאיתיה בשטרות לא קתני,
דשלח רבין
משמיה דרבי אבהו: הוו יודעין ששלח רבי אלעזר לגולה משום רבינו: 'שכיב מרע שאמר
"כתבו ותנו מנה לפלוני", ומת - אין כותבין ונותנין, שמא לא גמר להקנותו (על
פי צוואתו בתקנה דתקון רבנן לשכיב מרע) אלא בשטר (לכי מטא שטרא לידיה ליקנינהו בשטרא), ואין שטר (מקנה) לאחר מיתה (דהא פקעה
ליה רשותיה דנותן).
והאיכא 'לשמה' (דשוו
גיטי נשים ושחרורי עבדים)?
בשלמא לרבה (דאמר
תקנתא דמוליך ומביא לפי שאין בקיאין 'לשמה' היא) - היינו 'מוליך ומביא', אלא לרבא – קשיא?
ותו: בין לרבה
בין לרבא - האיכא 'מחובר' (דפסול בתרוייהו, דכתיב (דברים
כד,א) 'וכתב... ונתן' - מי שאינו מחוסר אלא
כתיבה ונתינה, יצא זה שמחוסר קציצה; ושחרור - גמר 'לה'
'לה')?
כי קתני -
פסולא דרבנן, דאורייתא לא קתני! ('מוליך ומביא' - רבנן הוא
דאצרכוהו למימר "בפני נכתב"; עד כותי פסול מדרבנן בשאר שטרות,
דאחזקינהו סתמייהו לפסולא; 'ערכאות' - לקמיה פריך 'והא ערכאות פסולא דאורייתא' -
שאין עדותן כשר, לפי שאינן בתורת גיטין וקידושין, ורחמנא אמר 'וכתב...
ונתן' - מי שישנו בכלל נתינה ישנו בכלל כתיבה, והכי מפרש בפרק שני
(לקמן כג,ב).)
והא ערכאות של
עובדי כוכבים, דפסולא דאורייתא הוא, וקתני 'בעדי מסירה' (מתניתין,
דמכשיר בשאר שטרות, ופסל בהני - כגון דאיכא עדי מסירה), וכרבי אלעזר, דאמר: עדי מסירה כרתי (ואין
צריך לחתום בגט, וכי כתב קרא 'וכתב' -
אכתיבת הגט כתיב, ולא אחתימת ידי עדים; ומתניתין - בשכתבו סופר ישראל; ואשמעינן
מתניתין דמודה רבי אלזר במזוייף מתוכו בחתימת עדים פסולין - שהוא פסול, ואף על גב
דאיכא הכשר עדי מסירה; והאי - פסולא מדרבנן: גזירה דילמא אתי למיסמך עלייהו בלא
עדי מסירה; וכי אכשר רבי אלעזר - היכא דלא חתימו עליה סהדי כלל).
והא מדקתני סיפא 'רבי שמעון אומר: אף אלו (גיטי נשים) כשירין (בחותמין עובדי כוכבים)', ואמר רבי זירא: ירד רבי שמעון לשיטתו של רבי אלעזר, דאמר 'עדי מסירה כרתי' (ואכשר להו בעדי מסירה וכשכתבו סופר ישראל) - מכלל דתנא קמא סבר לא (לא כרתי עדי מסירה, אלא עדי חתימה, ופסולא דאורייתא היא)!?
(גיטין י,א)
איכא בינייהו
שמות מובהקין (כלומר: תנא קמא בשיטתיה דרבי אלעזר קאי, ומדרבנן הוא
דפסליה, דילמא אתי למיסמך אחתומין ולמוסרו בפניהם; ואתא רבי שמעון למימר: אם שמות
מובהקים דעובדי כוכבים הן, שאין ישראל נקראין באותן שמות - לאו היינו 'מזוייף
מתוכו', דמודה רבי אלעזר דכולי עלמא ידעי דעובדי כוכבים הם, ולא אתי למיסמך עלייהו
בלא עדי מסירה).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com