דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות
העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
גיטין
דף ג
המשך גיטין פרק ראשון 'המביא
גט'
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(גיטין ב,ב)
ולרבה, דאמר
'לפי שאין בקיאין לשמה' - ליבעי תרי, מידי דהוה אכל עדיות שבתורה (קושיא
הוא)?
(ומשני:) עד אחד נאמן באיסורין (שהרי האמינה תורה כל אחד ואחד
מישראל על הפרשת תרומה, ועל השחיטה, ועל ניקור הגיד והחלב).
אימור דאמרינן
'עד אחד נאמן באיסורין' - כגון חתיכה ספק של חלב ספק של שומן, דלא איתחזק איסורא (דחלב
בהך חתיכה איסורא גופא), אבל הכא,
דאיתחזק (בהך איתתא)
איסורא דאשת איש (ומטבל ושחיטה לא גמרינן לה, כדאמרינן ביבמות (פח,א):
דהתם בידו לתקנן, לפיכך נאמן להעיד עליהן) - הוי דבר שבערוה, ואין דבר שבערוה (ראוי להתירו) פחות משנים (דיליף 'דבר'
'דבר' מממון: כתיב הכא 'כי
מצא בה ערות דבר' (דברים כד,א) וכתיב
התם 'על פי שנים עדים יקום דבר' (דברים
יט,טו); במסכת סוטה (דף ג,ב))?
רוב (ישראל) בקיאין הן (ואין לחושדן); ואפילו לרבי מאיר, דחייש למיעוטא (גבי
קטן וקטנה: אין חולצין ולא מייבמין קטן, שמא ימצא סריס, קטנה - שמא תמצא איילונית
כו' - במסכת יבמות (קיט,א)) - סתם ספרי דדייני (סופרי
הדיינים שרגילין לכתוב כל שטרי גיטין) מיגמר גמירי (דגט אשה בעי לשמה), ורבנן הוא דאצרוך (למיחש
למלתא, משום דאיכא דאשכח כתוב ועומד, כגון שנכתב לשם אחד מבני עירו ששמו כשמו ושמה
כשמה, ונמלך מלגרש); והכא
(גיטין ג,א)
משום עיגונא (להימניה
לשליח) - אקילו בה רבנן.
האי - קולא הוא
(בתמיה)? חומרא
הוא: דאי מצרכת ליה תרי (למימר 'לשמה') - לא אתי בעל מערער ופסיל ליה, חד - (השתא) אתי בעל ומערער (ואוקי חד
לבהדי חד) ופסיל ליה!?
כיון דאמר מר (לקמן
(דף ה,ב)): 'בפני כמה נותנו (שליח זה) לה (לאשתו, ואומר בפניהם 'בפני נכתב')? רבי יוחנן ורבי חנינא: חד אמר: בפני שנים וחד
אמר בפני שלשה' - מעיקרא מידק דייק (השליח, כשמקבלו מיד הבעל, ויודע
בו שברצון מגרשה), ולא אתי לאורועי
נפשיה (ולא יבא ויערער עוד; ואי נמי עורר - אינו נאמן, דודאי דק
במילתא שפיר).
ולרבא, דאמר
'לפי שאין עדים מצויין לקיימו' - ליבעי תרי, מידי דהוה אקיום שטרות דעלמא?
עד אחד נאמן
באיסורין.
אימר דאמרינן 'עד
אחד נאמן באיסורין' - כגון חתיכה ספק של חלב ספק של שומן דלא איתחזק איסורא, אבל
הכא איתחזק איסורא דאשת איש - הוי דבר שבערוה, ואין דבר שבערוה פחות משנים?
בדין הוא
דבקיום שטרות נמי לא ליבעי, כדרשי לקיש, דאמר ריש לקיש: 'עדים החתומים על השטר
נעשו כמי שנחקרה עדותן בבית דין (דלא חציף איניש לזיופי)', ורבנן הוא דאצרוך, והכא משום עיגונא אקילו בה
רבנן.
האי - קולא
הוא? חומרא הוא: דאי מצרכת ליה תרי - לא אתי בעל מערער ופסיל ליה, חד - אתי בעל
ומערער ופסיל ליה!?
כיון דאמר מר
'בפני כמה נותנו לה? רבי יוחנן ורבי חנינא: חד אמר 'בפני שנים' וחד אמר 'בפני
שלשה' - מעיקרא מידק דייק ולא אתי לאורועי נפשיה.
ורבא - מאי
טעמא לא אמר כרבה?
אמר לך: מי
קתני "בפני נכתב לשמה, בפני נחתם לשמה"?
ורבה - בדין
הוא דליתני הכי, אלא דאי מפשת ליה דיבורא - אתי למגזייה (דלא יאמר
כולהו, ואמרינן לקמן (גיטין ה,ב) 'כל המשנה ממטבע שטבעו
חכמים בגיטין - הולד ממזר').
השתא נמי אתי
למגזייה?
חדא מתלת (תיבות,
כגון 'בפני נכתב לשמה') גאיז (דזימנין
דלא אמר אלא 'בפני נכתב'), חדא
מתרתי (כגון 'בפני נכתב') לא גאיז (וממילא שיילינן ליה אי נכתב לשמה, ואמר 'אין'; אי נמי
סתמא (לשמה) קא מסהיד; ומיהו 'בפני נכתב ובפני נחתם' – אצרכוה, דכתיבה וחתימה
בעינן לשמה, וכיון דכל חדא מילתא באפי נפשה היא - לא גייז).
ורבה – מאי
טעמא לא אמר כרבא?
אמר לך: אם כן (דטעמא
משום קיום הוא) - ניתני "בפני
נחתם" ותו לא! "בפני נכתב" למה לי? שמע מינה בעינן 'לשמה'.
ורבא?
בדין הוא
דליתני הכי (דלא בעי למימר נכתב), אלא (משום הכי אצרכוה:) דאם כן אתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד (דמוכחא
מילתא דלקיומי אתי, ומאן דחזי – סבר: כל שטרות נמי - בחד מיקיימי: אי אתי חד סהדא
ואמר 'מכיר אני כתב ידי העדים').
ורבה?
מי דמי? 1) התם (גבי קיום שטרות) - ידעינן (יודעים
אנו שזה כתב העדים הוא דקאמרי); הכא
– "בפני" (קאמר, ולא קא מוכחא מילתא); 2) התם - אשה לא מהימנא, הכא - אשה מהימנא (אם
הביאה גט לחבירתה, ואמרה בפני נכתב ובפני נחתם – מהימנא, כדתנן בפ"ב (מ"ז;
לקמן כג,ב) 'אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעליהן כו'); 3) התם - בעל דבר (אותו שמוציא השטר והשטר
שלו) לא מהימן, הכא בעל דבר מהימן (האשה
עצמה מביאה את גיטה ממדינת הים בתורת שליחות, כגון דאמר לה בעלה "אל תתגרשי
בו אלא בבית דין", ובלבד שתהא צריכה לומר "בפני נכתב ובפני נחתם"
וכו' [בפרק ב (שם)])!
ורבא אמר לך:
אטו הכא - כי אמרי 'ידעינן (יודע אני)' - מי לא מהימני (הואיל ולדידיה, טעמא משום
קיומא הוא - אי אמר "יודע אני בחתימת ידי העדים" - מי לא מהימן? דמה לי
'בפני' מה לי 'יודע אני')? וכיון
דכי אמרי 'ידעינן' מהימני (וכיון דהכי הוא - אי לאו דמצרכינן
נמי אכתיבה- דתיהוי היכר בין גיטין לשטרות) - אתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא (לקיימינהו) בעד אחד.
ולרבה - דאמר
'לפי שאין בקיאין לשמה - מאן האי תנא (דמתניתין) דבעי כתיבה לשמה ובעי
(גיטין ג,ב)
חתימה לשמה?:
1. אי רבי מאיר (דאמר עיקר השטר זו היא
חתימתו) - חתימה (לשמה) בעי, כתיבה לא בעי (דכי כתיב
'וכתב לה' - אחתימה כתיב), (כדקתני
לקמן) דתנן (פ"ב
מ"ד; דף כא,ב): 'אין כותבין
(לכתחילה)
במחובר לקרקע (שמא יחתום במחובר ומפסיל, כדפרישית, והכי מפרש בפרק ב
(כא,ב)); כתבו על המחובר לקרקע, תלשו, חתמו ונתנו לה - כשר (כתב
גט על המחובר – כשר, ואף על גב דכתיב 'וכתב... ונתן'
- מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה, יצא זזה שהוא מחוסר כתיבה, קציצה, ונתינה -
אפילו הכי: כיון דחתמו בתלוש - מכשר ליה רבי מאיר; אלמא 'וכתב'
דקרא - אחתימה הוא)'!
2. אי רבי אלעזר (דאמר מדאורייתא גט שאין
עדיו חתומין עליו כשר, אלמא 'וכתב' - כתיבה
היא דמשמע) - כתיבה בעי (לשמהּ), חתימה לא בעי! וכי תימא: 'לעולם רבי אלעזר היא,
וכי לא בעי רבי אלעזר חתימה לשמה – מדאורייתא, מדרבנן בעי - והא שלשה גיטין פסולין
(דקא חשיב בפרק בתרא (פו,א) וחד
מינייהו 'אין עליו עדים') דרבנן (כלומר:
פסולייהו אפילו לתנא קמא לא הוי אלא מדרבנן, מדקתני 'אם ניסת הולד כשר'), ולא בעי רבי אלעזר חתימה לשמה (ופליג
עלה רבי אלעזר, דאפילו לכתחילה תנשא, אלמא פסולא דרבנן נמי לית ליה), דתנן [גיטין פ"ט מ"ד]: 'שלשה גיטין פסולין (לכתחילה), ואם ניסת - הולד כשר: כתב בכתב ידו (ידי
הבעל) ואין עליו עדים; יש עליו
עדים ואין בו זמן (באי זה זמן נכתב); יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד (וכתב
ידי סופר) - הרי אלו שלשה גיטין
פסולין, ואם ניסת הולד כשר (אלמא תנא קמא גופיה לא פסיל
אלא מדרבנן; ומדפליג רבי אלעזר עליה [בסיפא,
להלן] שמע מינה: אפילו לכתחילה מכשיר); רבי אלעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים, אלא
שנתנו לה בפני עדים – כשר, וגובה (כתובתה בגט זה) מנכסים משועבדים (דתנן
בכתובות (פ"ט מ"ט; פט,א): 'הוציאה
גט ואין עמו כתובה - גובה כתובתה'; לישנא אחרינא 'גובה מנכסים משועבדים':
אם שטר מלוה הוא - גובה מנכסים משועבדים; שטר חוב נמי קרי 'גט', כדאמר בעלמא (בבא
קמא צה,א) 'וגט חוב שאין בו אחריות'), שאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם' (שמא ימותו עדים, ושוב אין לו עדות
- לפיכך נהגו לחתום, דאם ימותו - תראה חתיימתם לעדים אחרים ויכירוהו)!
ואלא רבי מאיר
היא, וכי לא בעי רבי מאיר כתיבה לשמה - מדאורייתא, מדרבנן בעי.
והא אמר רב
נחמן: אומר היה רבי מאיר: 'אפילו מצאו באשפה
(גיטין ד,א)
וחתמו ונתנו
לה – כשר'? וכי תימא 'אנן
מדאורייתא קא מתנינן לה (להא דרב נחמן)' - אי הכי 'אומר היה רבי מאיר דבר תורה' מיבעי ליה (מיבעי
ליה למימר, דהוה ליה לרב נחמן, דאמורא הוא, לפרושא למילתא דלא תיפוק חורבא מיניה,
ולמיתני הכי: אומר היה רבי מאיר: דבר תורה - אפילו מצאו באשפה וכו')!
אלא לעולם רבי
אלעזר היא, וכי לא בעי רבי אלעזר חתימה - היכא דליכא עדים כלל (כלומר:
כי לא חתימי סהדי עליה כלל - שפיר טפי מהשתא דחתימי עליה ושלא לשמה, דהוה ליה
מזוייף מתוכו); היכא דאיכא עדים -
בעי, דאמר רבי אבא: 'מודה רבי אלעזר במזוייף מתוכו (שחתם
עליו קרוב או פסול או שלא לשמה) -
שהוא פסול'.
רב אשי אמר: הא
מני? - רבי יהודה היא, דתנן [גיטין פ"ב מ"ד]: 'רבי יהודה פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו
בתלוש'.
ומעיקרא מאי
טעמא לא מוקמינן לה כרבי יהודה (דטרחינן ומהדרינן 'וכי תימא' כמה
לישני, לאוקמיה כרבי מאיר או כרבי אלעזר)?
מהדרינן ארבי
מאיר, דסתם מתניתין רבי מאיר; מהדרינן ארבי אלעזר, דקיימא לן הילכתא כוותיה בגיטין
(בהא מילתא דבלא עדים חתומים כשר, והכי מוקמינן בפרק בתרא (לקמן
פו,ב)).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
מקרא:
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD; פירוש רש"י – מקובל שבמסכת נזיר הפירוש הוא מאת
הריב"ן - רבי יהודה בר נתן, שהמשיך את פירוש רשי"י במסכת בא בתרא ובמסכת
מכות - בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM ; מראי מקומות גם 10 MIRIAM
הערות: בסוגריים [] באותיות 10 CourierNew; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונות
בדיקת הלומד.
תחילת עמוד - בתחילת שורה, אפילו באמצע משפט - כך: (נזיר ב,ב)
מקרא - באותיות נרקיסים
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף, בתצוגת דף אינטרנט אפשר להניח עליהם
את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות את ההערות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
Footnotes become visible
when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©
2000, 2006, 2007, 2008 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel
49351
Permission to distribute this material without remuneration, with this notice, is granted - with request to notify of use at yeshol@gmail.com