דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך פרק
עשירי 'האשה רבה'
יבמות
דף פט
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(יבמות פח,ב)
צריכה גט מזה ומזה:
בשלמא מראשון תבעי גט, אלא משני אמאי? זנות בעלמא הוא?
אמר רב הונא: גזירה שמא יאמרו (כשרואין הראשון חי): גירש זה ונשא זה (סבורים ששני זה, כשנשאה - על ידי שגירשה ראשון נשאה, ואשת איש גמורה היא [לבעל השני], ואם מוציאה שלא בגט) [הדבר יראה
כאילו] ונמצאת
אשת איש יוצאה בלא גט.
אי הכי – סיפא, דקתני: 'אמרו לה "מת בעלך" ונתקדשה, ואחר כך
בא בעלה - מותרת לחזור לו' - התם נמי נימא 'גירש זה וקדש זה ונמצאת אשת איש
יוצאה שלא בגט'?
לעולם בעיא גט.
אי הכי, נמצא זה מחזיר גרושתו משנתארסה (כלומר: אתי
למימר דמותר להחזיר גרושתו משנתארסה, דסברי גירש זה וקידש זה, וחזר וגירש [השני] - וחזרה
לראשון)!?
כרבי יוסי בן כיפר, דאמר: מן הנשואין – אסורה, מן האירוסין מותרת. הא
מדקתני סיפא: 'אף על פי
(יבמות פט,א)
שנתן לה אחרון (שאירסה) גט - לא פסלה מן הכהונה' מכלל דלא בעיא גט (אפילו מדרבנן), דאי בעיא גט - אמאי לא פסלה מן
הכהונה (הא קיימא לן (לקמן צד,א) דאפילו ריח
הגט פוסל לכהונה)? אלא סיפא (לגבי קידושין, ודאי
כדקאמרת, דלא בעיא גט; ודקשיא לך 'שמא יאמרו גירש זה וקידש זה כו'- לא אתי למימר
הכי, אלא מדנפקא בלא גט) אמרי: קידושי טעות הוו (כגון "על מנת
שאני כהן" ונמצא ישראל)? - רישא נמי אמרי נישואי טעות הוו!?
קנסוה רבנן (ולא תלינן לקולא).
סיפא נמי ליקנסוה?
רישא דעבדא איסורא – קנסוה; סיפא דלא עבדא איסורא - לא קנסוה רבנן.
אין לה כתובה:
מאי טעמא?
תקינו לה רבנן כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה; הא - תהא קלה בעיניו
להוציאה.
אין לה פירות ולא מזונות ולא בלאות:
תנאי כתובה ככתובה דמי. (תנאי כתובה: 'מזונייכי
וכסותייכי'; ופירות שאכל נמי לא משלם אף על גב דאין לה כתובה, משום דרבנן קנסוה;
ומשום דאשכחן באלמנה דיש לה פירות שאכל - הוא דאיצטריך למימר הכא דאין לה).
נטלה מזה ומזה:
פשיטא!?
מהו דתימא 'כיון דתפשה לא מפקינן מינה' - קא משמע לן.
הולד ממזר:
[כאן מתחילה
הגמרא בדיון ארוך כהקדמה לשאלה בדף פט,ב: א"ל ואת לא תסברא? והתנן: הולד ממזר מזה ומזה' - ממשנתנו;
ויתכן שכל הלימוד הרשום כאן הינו בעצם לימוד לא של מסכת יבמות אלא של מסכת תרומות.]
תנן התם (תרומות פ"ב מ"ב): 'אין
תורמין מן הטמא על הטהור (משום הפסד כהן), ואם תרם בשוגג - תרומתו
תרומה (כדרבי אלעאי לקמן); במזיד - לא עשה ולא כלום.'; מאי 'לא עשה ולא כלום'?
אמר רב חסדא: לא עשה ולא כלום כל עיקר, דאפילו ההיא גריוא [כמות של סאה] (דתרומה) הדר לטיבליה.
רב נתן ברבי אושעיא אמר: לא עשה ולא כלום לתקן את השירים (את הטהור, שזה [התרומה
שהופרש] היה עושה אותו שירים), אבל תרומה הוי (וקדשה, ויחזור
ויתרום מן הטהור).
רב חסדא לא אמר כרב נתן ברבי אושעיא, דאי אמרת 'הוי תרומה' - זימנין דפשע
ולא (הדר) מפריש (מן הטהור; ולקמן פריך: כיון דמדאורייתא תרומה
היא, מדקתני 'בשוגג תרומתו תרומה' - היכי מפקעינן לה מקדושתה משום 'דלמא פשע')! מאי שנא מהא דתנן (תרומות פ"ג
מ"א): 'התורם קישות ונמצאת מרה (שוגג הוא: מדקתני
'נמצאת' - מכלל דמעיקרא לא הוה ידע), אבטיח ונמצאת סרוח – תרומה, ויחזור ויתרום'!?
שוגג אמזיד קרמית? שוגג לא עבד איסורא, מזיד קעבד איסורא[1]!?
ורמי שוגג אשוגג: הכא קתני: 'בשוגג - תרומתו תרומה'; התם קתני: 'תרומה
ויחזור ויתרום'!?
התם שוגג קרוב למזיד, דאיבעי ליה למיטעמיה.
ורמי מזיד אמזיד: הכא קתני 'במזיד לא עשה כלום', התם תנן (דמאי פ"ה
מ"י) 'התורם משאין נקוב על נקוב - תרומה ויחזור ויתרום'!?
בתרי מאני ציית (כלומר: התם, כיון
דמתרי מאני - כי אמרת ליה 'הדר תרום מאידך' - ציית לך, וליכא למגזר דלמא פשע); בחד מנא לא ציית (אבל מטמא על הטהור, דתרוייהו בחד מנא רבו [גדלו], בעציץ נקוב - כי אמרת ליה 'תן זו וחזור
והפרש אחרת' - אינו שומע לך, ונותן את הטמאה לכהן; ומוטב תחזור זו לטיבלה ויתן
טהורה לכהן).
ולרב נתן ברבי אושעיא דאמר 'לא עשה ולא כלום' - לתקן שירים, אבל תרומה הוי (והכהן מדליקה מיד) -
(יבמות פט,ב)
מאי שנא מהא דתנן (דמאי פ"ה
מ"י, בסיפא, בשנוי: כאן יותר מפורש): 'מן הנקוב על שאין נקוב - תרומתו תרומה, ולא
תֵאָכֵל (לכהן) עד שיוציא עליה (שיתן על סאה זו) תרומה ומעשר ממקום אחר (דמחזקינן ליה בטבל גמור [וכאן כמו כן לא היה ליתן לכהן שמא ישרוף טבל טמא
ואסור להדליקו, כדמוכח בפרק 'במה מדליקין' (שבת כו,א)])?!
שאני הכא (בטמא וטהור): דמדאורייתא תרומה מעלייתא היא (אבל מן הנקוב על שאין נקוב - הוה ליה מהחיוב על הפטור, וכיון דאפטור קא
מפריש - לא חייל עלה שם תרומה, הלכך טבל הוא, ואסור אף לכהן; ורבנן הוא דגזרי
למתבה לכהן, הואיל וקרא עליה שם תרומה; וישראל זה, שנתנה, צריך להפריש עלה תרומה
ומעשר, ואין צריך לחזור ולהפריש ממה שאין נקוב, דתרומה דיליה - מדרבנן היא, והא
אפריש עליה; ומן שאין נקוב על הנקוב - דאמרינן לעיל 'תרומה היא ומותר לכהן' - דהוה
ליה מן הפטור על החיוב; הלכך אף על גב דהא דאפריש עלה - לא מיפטר בהך תרומה, ולא
חייל עליה שם תרומה - אפילו הכי לא אמרינן 'לא תאכל כו', דהא לא איכפת לן אי אכל
לה כהן בטבל, דאין עליה דין טבל ותרומה כו'), כדרבי אלעאי, דאמר רבי אלעאי: מנין לתורם מן הרעה על היפה - שתרומתו
תרומה? דכתיב (במדבר יח,לב) ולא
תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו [ואת קדשי בני ישראל לא
תחללו ולא תמותו]; (הא אם לא
תרימו מן המובחר - תשאו חטא) ואם אין קדוש – 'נשיאות חטא' למה? מיכן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו
תרומה.
אמר ליה רבה לרב חסדא: לדידך, דאמרת
'לא עשה ולא כלום כל עיקר', דאפילו ההוא גריוא הדר לטיבליה - מאי טעמא? גזירה דלמא
פשע ולא מפריש? מי איכא מידי דמדאורייתא הוי תרומה ומשום 'דלמא פשע' אפקוה רבנן
לחולין? וכי בית דין מתנין לעקור דבר מן התורה?
אמר ליה: ואת לא תסברא? והתנן 'הולד ממזר מזה ומזה' - בשלמא משני
ממזר, אלא מראשון אמאי? אשתו היא, וישראל מעליא הוא - וקא שרינן ליה בממזרת!?
אמר ליה: הכי אמר שמואל: 'אסור בממזרת'.
וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: 'אסור בממזרת'.
ואמאי קרי ליה 'ממזר'?
לאוסרו בבת ישראל (וקנסא בעלמא הוא,
ולהחמיר ולעשות סייג לתורה, ואין זוֹ עקירה; אבל להקל על דברי תורה - עקירה היא).
שלח ליה רב חסדא לרבה ביד רב אחא בר רב הונא: ואין בית דין מתנין לעקור דבר
מן התורה? והתניא: 'מאימתי אדם יורש את אשתו קטנה (אם מתה, ולא
אמרינן שמא עתידה היתה למאן ואשתכח דלאו אשתו הואי; וביתומה עסקינן)? בית שמאי אומרים משתעמוד
בקומתה (כשתגיע לפרקה בשנים ובהבאת שער); ובית הלל אומרים: משתכנס
לחופה; רבי אליעזר אומר: משתבעל; ויורשה ומיטמא לה ואוכלת בגינו תרומה'!?
'בית שמאי אומרים משתעמוד בקומתה' - אף על גב דלא נכנסה לחופה (והא קיימא לן (לעיל כט,ב) אפילו בגדולה, אשתו
ארוסה - לא אונן ולא מיטמא לה, מתה אין יורשה)?
אימא 'משתעמוד בקומתה ותכנס לחופה', והכי קאמרו ליה בית שמאי לבית הלל:
דקאמריתו מ'שתכנס לחופה' - אי עמדה בקומתה מהניא לה חופה, ואי לא - לא מהניא לה
חופה.
'רבי אליעזר אומר: משתבעל'.
והאמר רבי אליעזר (בפרק 'בית שמאי' (לקמן קח,א)): אין מעשה קטנה כלום?
אימא 'משתגדיל ותבעל'.
קתני מיהת 'יורשה', והא הכא דמדאורייתא אבוה ירית לה (כלומר: קרובי
האב ירתי לה, דנישואי קטנה מדרבנן נינהו: משום שלא ינהגו בה מנהג הפקר, כדאמר
ב'חרש שנשא פקחת' (לקמן קיב,ב); אבל תורה לא זיכתה
לקדש את הבת לא לאמה ולא לאחיה) ומדרבנן ירית לה בעל!?
הפקר בית דין [היה] הפקר (וכל מידי דממונא לאו עקירה היא), דאמר רבי יצחק: 'מנין שהפקר בית
דין [היה]
הפקר? שנאמר (בספר עזרא): (עזרא י,ח) כל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת [בתנ"ך:כעצת] השרים והזקנים יחרם כל
רכושו והוא יבדל מקהל הגולה
רבי אלעזר אמר: מהכא: (יהושע יט,נא) אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי
האבות למטות בני ישראל [בגורל בשלה לפני ה' פתח אהל
מועד; ויכלו מחלק את הארץ] וכי מה
ענין ראשים אצל אבות ('וראשי האבות למטות' -
הוי ליה למכתב 'וראשי מטות בני ישראל')? - אלא לומר לך: מה אבות מנחילין בניהם כל מה שירצו - אף ראשים מנחילין את
העם כל מה שירצו.
'ומיטמא לה'? - והא הכא דמדאורייתא אביה מיטמא לה, ומדרבנן מיטמא לה
בעל?
משום דהויא לה מת מצוה.
ומי הוי מת מצוה? והתניא: 'אי זהו מת מצוה? כל שאין לו קוברין; קורא
ואחרים עונין אותו - אין זה מת מצוה'!?
הכא נמי כיון דלא ירתי לה – קריא ולא ענו לה.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם
קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers
of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2007 by Julius Hollander
Permission to
distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify
of use at the email address on www.geocities.com/yeshol