דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
סיום יבמות פרק שמיני - הערל
יבמות
דף פג
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(יבמות פב,ב)
אמר רב:
(יבמות פג,א)
ליתא למתניתין (דקתני לרבי יוסי:
אנדרוגינוס מאכיל את אשתו בתרומה) מקמי ברייתא (דקתני לרבי יוסי ספיקא
הוא), דתניא:
'רבי יוסי אומר: אנדרוגינוס בריה בפני עצמה הוא, ולא הכריעו בו חכמים אם זכר אם
נקבה'.
אדרבה ליתא לברייתא מקמי
מתניתין: מדשבקיה רבי יוסי ל(רבי שמעון)בר זוגיה (דאיירי בהדיה
במתניתין ואיירי בברייתא לחודיה) - שמע מינה הדר ביה (ולאו תנאי היא, דתימא
'סמי תנא דברייתא מקמי תנא דמתניתין', דאי תנאי היא - תרוייהו הוה תני להו נמי
בברייתא, ומפיך לדרבי שמעון כדאפכא לדרבי יוסי)!
ושמואל אמר ליתא לברייתא מקמי מתניתין.
אדרבה - ליתא למתניתין מקמי ברייתא, דהא שמעינן ליה לשמואל דחייש ליחידאה (דאמר שמואל בהחולץ (לעיל מא,א) הלכה כרבי
יהודה בשומרת יבם שקדש אחיו את אחותה; ומהכא אמרינן לה במסכת מגילה בפרק 'הקורא' (יח,ב))!?
הני מילי כי לא מתעקרא מתניתין, אבל כי מתעקרא מתניתין - לא חייש.
[## אולי
משום שאם רבי יהודה רשם אימרה זו במשנה – רבי יהודה נתן לה תוקף].
אמרי בי רב (היינו רב הונא, כדלקמן) משמיה דרב (ופליג אדאמרן
לעיל אליבא דרב 'ליתא למתניתין'): הלכה כרבי יוסי (דמתניתין) באנדרוגינוס ובהרכבה; ושמואל אמר:
בקושי ובקידוש. ('ובהרכבה' לקמן מפרש
לה; וכן 'קושי' ו'קידוש'; ובכולהו איירי רבי שמעון בהדיה, הלכך מסתברא דאדרבי יוסי
דבמתניתין קאי, דאיירי רבי שמעון בהדיה).
'אנדרוגינוס' - הא דאמרן;
'הרכבה' – דתנן [שביעית פ"ב
מ"ו]: 'אין נוטעין ואין מבריכין ואין
מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה, ואם נטע והבריך והרכיב – יעקור
(דקא קלטה בשביעית דאין הרכבה קולטת בפחות
משלשים יום);
רבי יהודה אומר: כל הרכבה שאינה קולטת בשלשה ימים שוב אינה קולטת; רבי יוסי ורבי
שמעון אומרים: שתי שבתות'; ואמר
רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לדברי האומר 'שלשים' צריך שלשים ושלשים (כדי שתקלוט שלשים לפני שביעית, דכל שלשים לפני שביעית - כשביעית דמו; דנפקא
לן מ'בחריש ובקציר תשבות' [שמות לד,כא] ב[פרק]'משקין בית השלחין' (מועד קטן ג,ב)); לדברי האומר 'שלשה' צריך שלשה ושלשים (לקליטה שתקלוט
קודם זמן האיסור); לדברי האומר 'שתי שבתות' צריך שתי שבתות ושלשים.
ושמואל אמר: 'בקושי וקידוש':
'קושי' – דתנן [נדה פ"ד מ"ה]: 'כמה יהא קישויה? (דקיימא לן (נדה דף לו,ב) בנדה דאורייתא: המקשה בתוך י"א שבין נדה לנדה
ורואה דם שלשה ימים רצופים מחמת צער וולדה - אינה באה לידי זיבה להיות צריכה ספירת
שבעה נקיים כיולדת בזוב, אלא ימי טומאת לידה כיולדת גרידתא, דתניא (שם; ספרא מצורע פרשת זבים פרשתא ה) 'כי יזוב זוב דמה [ויקרא טו,כה]: דמה מחמת
עצמה ולא מחמת ולד'; וכמה יהא קישויה דאמרינן מחמת ולד הוא)? רבי מאיר אומר: (אפילו) או ארבעים או חמשים יום (קודם לידה); רבי יהודה אומר: דייה חדשה (חדש תשיעי שהיא יולדת בו; ופעמים שאין יותר מיום או יומים, כגון שילדה בשני
בחדש - אין הולד מטהר אלא דמים שראתה מראש חודש ואילך, שאין באה על ידו לזיבה אם
לא ראתה שלשה ימים רצופים קודם ראש חודש; דקסבר רבי יהודה שיפורא גרים (שופר שבית
דין תוקעים לקידוש גורם הקשוי); ופעמים שהוא מטהר את כל החדש, כגון אם ילדה בסופו;
ואין הטהרה אלא מזיבה, אבל מנדה אינו מטהרה בימי נדה; ואם שפתה מן הצער סמוך ללידה
יום אחד - אף מזיבה לא טהרה, והרי היא יולדת בזוב, וצריכה שבעה נקיים, דאגלאי מלתא
דצער קמא לאו מחמת ולד הוה); רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: אין קישוי יותר משתי שבתות';
'קידוש' (לשון 'פן תקדש' (דברים כב,ט): אסר תבואת חברו וחייב לשלם) – דתנן [כלאים
פ"ז מ"ד]: 'המסכך גפנו על גבי
תבואתו של חברו, הרי זה קדש וחייב באחריותו - דברי רבי מאיר; רבי יוסי ורבי שמעון
אומרים:
(יבמות פג,ב)
אין אדם אוסר דבר שאינו שלו.'
איבעיא להו: באנדרוגינוס - מה לי אמר שמואל?
תא שמע, דאמר שמואל לרב ענן: ליתא לברייתא מקמי מתניתין.
'הרכבה' - מה לי אמר שמואל?
תא שמע, דאמר ליה שמואל לרב ענן: תני כמאן דאמר 'שלשה ושלשים'.
'קושי' - מה לי אמר רב?
תיקו.
'קידוש' - מה לי אמר רב?
אמר רב יוסף: תא שמע, דאמר רב הונא אמר רב: אין הלכה כרבי יוסי.
אמר ליה אביי: מאי חזית דסמכת אהא? סמוך אהא: דאמר רב אדא אמר רב: הלכה
כרבי יוסי.
'אמרי בי רב' (דאמור לעיל 'הלכה כרבי
יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה', דקמיבעיא לן אליבייהו 'קידוש מאי') – מנו? רב הונא (בפרק קמא דסנהדרין (יז,ב)), ורב הונא אמר 'אין הלכה' (אף על גב דמשנינן התם 'אמרי בי רב' = רב המנונא, היינו היכא דאמר רב הונא
דאמרי בי רב, דמוכחא מילתא דאאינש אחרינא קאמר; אבל היכא דאיתמר סתמא - ודאי הוי
רב הונא).
רבי יהודה אומר: טומטום [שנקרע ונמצא זכר - לא יחלוץ (אם יש אח אחר)
מפני שהוא כסריס]:
אמר רבי אמי: מאי עביד ליה רבי יהודה לטומטום דבירי (שהיה באותו
מקום), דאותבוה
אבי כורסיה ואיקרע ואוליד שבע בנין (אלמא לאו סריס הוא)?
ורבי יהודה אמר ליה: חזר על בניו מאין הם (אשתו זינתה).
תניא: 'רבי יוסי ברבי יהודה אומר: טומטום לא יחלוץ, שמא יקרע ונמצא סריס
חמה.'
אטו כל דמקרע - זכר הוי (דלא מספקא ליה לרבי
יוסי ברבי יהודה בנקבה, אלא לסריס הוא דחייש, ודינו כסריס: דלא חולץ ולא מייבם)?
הכי קאמר: שמא יקרע ונמצא נקבה; ואפילו נמצא זכר - שמא ימצא סריס חמה.
מאי בינייהו (מאי איכא בין רבי יוסי
ברבי יהודה לאבוה)?
אמר רבא: לפסול במקום אחין (אם יש אחין שלימים עמו
וחלץ לה טומטום: לרבי יהודה, דאמר שהוא כסריס, מחזיק ליה בסריס ודאי, ולא פסלהּ על
האחין, ומתייבמת! ולרבי יוסי – 'שמא' קתני: ספיקא הוא, ופסלה על האחין דלמא לאו
סריס הוה, וחליצה היא) ולחלוץ שלא במקום אחין איכא בינייהו (אם אין שם אח
אלא הוא: לרבי יהודה לא בעיא חליצה מיניה; לרבי יוסי ברבי יהודה בעיא חליצה מספק).
אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי אבא אחוה דרבי יהודה בר זבדי אמר רב יהודה
אמר רב: אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה משתי מקומות.
מיתיבי [תוספתא יבמות פ"י מ"ב [ליברמן]]: 'רבי אליעזר אמר: אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כבזכר; במה דברים
אמורים? בזכרות שלו, אבל בנקבות שלו – פטור.'
הוא [רב] דאמר כי האי תנא, דתניא: 'רבי סימאי אומר:
אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה משתי מקומות.'
מאי טעמא דרבי סימאי?
אמר רבא: בר המדורי אסברא לי: (ויקרא יח,כב) ואת זכר לא תשכב משכבי אשה [תועבה הוא] - אי זהו זכר שיש בו שני
משכבות? הוי אומר זה אנדרוגינוס (ועל שני משכבות הזהיר
הכתוב).
ורבנן?
אף על גב דאית ביה שני משכבות – 'את זכר' כתיב (והכי קאמר: את
זכרותו של מי שיש בו שני משכבות - לא תשכב).
(בשלמא לרבי
סימאי 'ואת זכר' - כל זכרים במשמע; 'משכבי' לרבות משכב שני של אנדרוגינוס; אלא) ורבנן (דמיבעי להו
'זכר' למעוטי נקבות דאנדרוגינוס) - זכר גרידא מנא להו?
מ'ואת אשה';
באשה שלא כדרכה מנא להו (בין למר בין למר:
דהויא ביאה לענין עונשין של עריות, הואיל ומפקי להאי 'משכבי' לאנדרוגינוס)?
מ'אשה' [על פי הב"ח].
אמר רב שזבי אמר רב חסדא: לא לַכֹּל אמר רבי אליעזר אנדרוגינוס זכר מעליא
הוא, שאם אתה אומר כן - במוקדשין יקדש (ליקרב)!
ומנלן דלא קדש?
דתנו רבנן (במלוקין דקדשים קמיירי): 'הנרבע ('הרובע' לא גרסינן: שאין לך עוף רובע אשה) והמוקצה (שהקצהו ויחדו לתקרובת
עבודת כוכבים)
והנעבד (שהשתחוה לו ועשאו עבודת כוכבים) והאתנן ומחיר וטומטום
ואנדרוגינוס מטמאין בגדים אבית הבליעה (כדין נבלת עוף טהור
[נבלת עוף טהור אין לה טומאה אלא בבית הבליעה, כדכתיב (ויקרא כב,ח) לא יאכל
לטמאה בה]; דכיון דאין ראויין להקרבה, כדתניא 'מן הבהמה' - להוציא
רובע ונרבע' כו' בתמורה בפרק בתרא (דף כח,א), ומליקתו
נבלה).
רבי אליעזר אומר: טומטום ואנדרוגינוס אין מטמאין בגדים אבית הבליעה, שהיה
רבי אליעזר אומר: כל מקום שנאמר 'זכר' ו'נקבה' (זכר ודאי נקבה
ודאית) אתה
מוציא טומטום ואנדרוגינוס מביניהם (אלמא לרבי אליעזר לא
קדשי); ועוף -
הואיל ולא נאמר בו 'זכר' ו'נקבה' - אי אתה מוציא טומטום ואנדרוגינוס מביניהם (כדדרשינן (נדה דף כח,ב)).
אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא: 'רבי אליעזר אומר:
(יבמות פד,א)
'הכלאים וטרפה ויוצא דופן טומטום ואנדרוגינוס (הכלאים פסול
להקרבה, דכתיב (ויקרא כב,כז) שור או כשב - פרט לכלאים
– כי יולד - פרט ליוצא דופן [ספרא אמור פרשתא ח
הלכה ג];) לא
קדושין ולא מקדשין' (והני חמשה יליף רבי אליעזר מקראי בתמורה בפרק 'יש בקרבנות' דלא חייל קדושה
עליהן; ואף על גב דשאר פסולי הקרבה, כגון רובע ונרבע מוקצה ונעבד ואתנן ומחיר -
חיילא עלייהו קדושת הגוף, וצריכין מום קבוע ליפדות עליו, ולאחר פדיון אסורין בגיזה
ועבודה - הני לא חיילי עלייהו אלא קדושת דמים, כדיקלא בעלמא, ונפדין בלא מום
ומותרין בגיזה ועבודה לאחר פדיונן); ואמר שמואל: לא קדושין בתמורה (לא מיבעיא תחלת הקדש
דלא קדשי, דאפילו בעל מום שקדם מומו להקדשו לא נחתא ליה קדושת הגוף, כדאמר בבכורות
בפרק שני (דף יד,א), אלא אפילו אם המיר קודש בהן - הני לא
מקדשי, דאילו בעל מום חיילא עליה קדושת הגוף ליאסר בגיזה ועבודה אף משיפדה, דכתיב (ויקרא כז,י) טוב ברע אם המר ימירנו, אפילו הכי - אהני לא
חיילא) ולא
מקדשין בעושה תמורה (ואין מקדש לעשות
תמורה: אם הם קדושים והמיר חולין בהם - אינן עושין תמורה; והתם מותבינן במסכת
תמורה: וכי מאחר שאין קדושין היאך מקדישין? אי אתה מוצא אלא במקדיש בהמה ואחר כך
נטרפה, במקדיש ולד ויצא דרך דופן, אבל כלאים וטומטום ואנדרוגינוס שנפסלו משעת
יצירתם, אי אתה מוצא שיקדיש אלא בולדות קדשים שהיתה אמן קדושה; ומה תקנתם? ירעו
ויסתאבו ויפדם ויאכלם והטרפה תקבר).
שמע מינה.
רבי אלעיזר אומר: חייבין עליו סקילה כזכר:
תניא: 'אמר רבי: כשהלכתי ללמוד תורה אצל רבי אלעזר בן שמוע, חברו עלי
תלמידיו כתרנגולים של בית בוקיא (בקיאים וחריפים ואין
מניחין תרנגול נכרי ביניהם) ולא הניחוני ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו: רבי אליעזר אומר: אנדרוגינוס
חייבין עליו סקילה כזכר.'
הדרן עלך הערל:
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת
פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם
קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers
of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2007 by Julius Hollander
Permission to
distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify
of use at the email address on www.geocities.com/yeshol