דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

 

המשך יבמות פרק שמיני - הערל

 

יבמות דף פב

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

 

(יבמות פא,ב)

מאי היא [מה המקור של המחלוקת בין 'כל שדרכו לימנות' לבין 'את שדרכו לימנות']?

דתנן (ערלה פ"ג מ"ו): 'מי שהיו לו חבילי תלתן (פניגר"י [חילבה] מין קטנית הוא, ולמתק הקדירה בא) של כלאי הכרם – ידלקו (כלאים בשריפה, דכתיב (דברים כב,ט) 'פן תוקדש' [ומדרש ההלכה דורש:] תוקד אש).

נתערבו באחרות [YH1] -

 

(יבמות פא,ב)

כולן ידלקו (דלא בטלי) - דברי רבי מאיר כדקתני טעמא [להלן במשנה]);

וחכמים אומרים: יעלו באחד ומאתים.

שהיה רבי מאיר אומר: כל שדרכו לימנות מקדש (את המתערב עמו, ואין בטל ברוב, שכלאי הכרם בדבר שאין במנין בטלין באחד ומאתים, כדאמר בפסחים (ב'לו עוברין'(דף מח,ב) 'מן...המאתים' [יחזקאל מה,טו] - ממותר שתי מאות שנשתיירו בבור; מיכן לערלה וכלאי הכרם שבטלים במאתים),

וחכמים אומרים: אינו מקדש (מאתים או שלש מאות, דלא בטל) אלא ששה דברים בלבד.

ר"ע אומר: שבעה! אלו הן: אגוזי פרך (מקום) ורמוני בדן, וחביות סתומות, וחלפי תרדין, וקולחי כרוב ודלעת יונית; ור"ע מוסיף אף ככרות של בעה"ב.

הראוין לערלה (כגון אגוזים ורימון וחביות) – ערלה (מקדשין ואוסרין את הכשרים משום ערלה);  (הראוין) לכלאי הכרם (כגון תרדין וכרוב ודלעת) - כלאי הכרם.

רבי יוחנן סבר: 'את שדרכו לימנות (שמיוחד במנין)' שנינו (דלא בטל הלכך חתיכות ועיגולים אע"ג שדרכן לימנות הואיל שדרכן נמי לימכר באומד בטלי), וריש לקיש סבר 'כל שדרכו לימנות (אפילו לפרקים)' שנינו (דלא בטיל; הלכך עיגול - אי ס"ד תרומה בזמן הזה דאורייתא - ללא היה בטיל[YH2] ).

 

מאי 'חתיכה'?

דתניא [תוספתא מסכת תרומות (ליברמן) פרק ח הלכה כא]: 'חתיכה של חטאת טמאה שנתערבה במאה חתיכות של חטאות טהורות, וכן פרוסה של לחם הפנים טמאה שנתערבה במאה פרוסות של לחם הפנים טהורות – תעלה;

רבי יהודה אומר: לא תעלה (דקסבר רבי יהודה: בכל דוכתא מין במינו לא בטיל);

אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות, וכן פרוסה של לחם הפנים טהורה שנתערבה במאה פרוסות של חולין טהורות - דברי הכל לא תעלה' (תנא קמא מודה, הואיל ואפשר למוכרן לכהן בהפסד מועט; וחתיכה ופרוסה - דרכן לימנות; משום הפסד מועט לא מבטלינן [מדרבנן] איסורא דאורייתא [אף על פי דמדאורייתא בטיל ברוב]. ואף על גב דעיגול בטל בחולין, ולא מזבנינן ליה לכהן - התם הוא, דעיגול גופיה תרומה דרבנן היא; ורישא תעלה, דאין להם תקנה אלא שריפה, ואיכא הפסד קדשים).צצצ

קתני מיהת רישא 'תעלה' (קשיא לריש לקיש, דאמר 'כל שדרכו לימנות' שנינו, דהא הכא דרכן לימנות, ובטיל)!?

אמר רבי חייא בריה דרב הונא: בנימוחה.

אי הכי - מאי טעמא דרבי יהודה?

 

(יבמות פב,א)

רבי יהודה לטעמיה (בפרק'כיסוי הדם' ובפרק'הקומץ'), דאמר 'מין במינו לא בטיל'[YH3] .

אבל לא נימוח – מאי? לא תעלה? אדתני 'אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות - לא תעלה' (דמשמע טעמא משום דהפסד מעט הוא) - ניפלוג וניתני בדידה: 'במה דברים אמורים - בשנימוחה, אבל לא נימוחה לא תעלה' (ואע"ג דליכא תקנתא לא בטלה)!?

טהורות בטהורות עדיף ליה (לאשמועינן: דאף על גב דשתיהן טהורות, ושייך בהו ביטולא טפי, דאשכחן במסכת תרומות (פ"ה מ"ג) דתרומה טהורה בחולין טהורין - הכל מודין שעולין, ובתרומה טמאה בטהורה חלוקים בית שמאי ובית הלל (שם מ"ד) ועוד דנימוחה - ואפילו הכי לא תעלה).

 

(בשלמא לרבי יוחנן דמוקי לה בשלימה, סיפא - כיון דהפסד מועט הוא - לא מבטלינן חתיכה שלימה, הואיל ודרכו לימנות, ואף על גב דלרבי יוחנן עיגול דתרומה בטל בחולין, דקא מהדר לריש לקיש 'והלא אני שונה כו' מכלל דמודה בעיגול דבטיל משום הפסד מועט, בחתיכה מודה דיהבינן כולהו לכהן: הואיל והיא גופה דאורייתא לא חיישינן להפסד מועט;)

(אלא) ולריש לקיש (דאמר מידי דאורייתא לא בטיל, והכא משום דנימוח לא חשיב תו איסור דילה, ובטלה[YH4] )

- מאי שנא רישא [בקדשים טמאים בין טהורים, שעולה] ומאי שנא סיפא [בקדשים בין חולין, שאינו עולה] (אמאי לא תעלה? הא ליתא לאיסורא בעיניה)?

אמר רבי שישא בריה דרב אידי: (לעולם בנימוחה) רישא בטומאת משקין דרבנן (כגון שנטמאה חתיכה על ידי משקין טמאין שנגעו בכלי, דמדאורייתא אין משקה מטמא כלי; ואף על גב דאיכא למיגזר משום טומאה דאורייתא - מודה ריש לקיש דבטיל, הואיל ואין דרכו לימנות), סיפא (קדשים לזר) דאורייתא (איסור דאורייתא הוא, ומידי דאורייתא - מין במינו להאי תנא סבירא ליה דלא בטיל אפילו שאין דרכו לימנות).

 

אבל טומאת שרץ מאי? לא תעלה? אדתני סיפא 'אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות לא תעלה' - ניפלוג וליתני בדידה (בטומאה וטהרה, כדנקט מילתיה ואתי: מאי שנא דשבקיה תנא למילתיה למנקט חולין וקדשים): במה דברים אמורים - בטומאת משקין, אבל בטומאת שרץ לא'!?

טהורה בטהורות עדיף ליה (וניחא ליה לתנא למיתני טהורות בטהורות, דשייך בהו ביטולא טפי, כדפרישית לעיל, ואפילו הכי אזלינן לחומרא הואיל ואיסור דאורייתא[YH5] ).

 

רבה אמר: רישא - איסור לאו (טומאת בשר קדשים לאוכלו בלאו: (ויקרא ז,יט) והבשר אשר יגע בכל טמא [לא יאכל; באש ישרף; והבשר - כל טהור יאכל בשר]), סיפא (קדשים בחולין) - איסור כרת (אתי לידי כרת, דאכיל להו בטומאת הגוף, וטומאת הגוף בכרת, דכתיב (ויקרא ז,כ) והנפש אשר תאכל בשר [מזבח השלמים אשר לה' וטמאתו עליו - ונכרתה הנפש ההוא מעמיה] - ולעולם בשנימוחה).

(לישנא אחרינא: לעולם בשלא נימוחה; ועיגול הינו טעמא דריש לקיש דבדאורייתא בטל: דכיון דתרומה לזר – במיתה [בידי שמים], ככרת דמיא)

והא רבה הוא דאמר (בפרק בתרא (קיט,א)) 'כל בדאורייתא (לא בטיל), לא שנא איסור לאו ולא שנא איסור כרת' (אם חשו רבנן לכרת חשו נמי ללאו ועבוד תקנתא)?!

קשיא[YH6] .

 

רב אשי אמר: סיפא (בנימוחה) משום דהוי ליה דבר שיש לו מתירין (דמותרין לכהן), וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל.

והא דרב אשי בדותא היא (דהא דקיימא לן (ביצה דף ג,ב) דבר שיש לו מתירין לא בטיל - כגון דמשתרייא למחר למאן דאסירא ליה השתא, כגון ביצה שנולדה ביום טוב): למאן? אי לכהן מישרא שרי (אפילו השתא), אי לישראל לעולם אסור! אלא הא דרב אשי בדותא היא.

 

וסבר רבי יוחנן תרומה בזמן הזה דאורייתא? והתניא: 'שתי קופות: אחת של חולין ואחת של תרומה, ולפניהם שתי סאין: אחת של חולין ואחת של תרומה, ונפלו אלו בתוך אלו - הרי אלו ([קופת] החולין) מותרים (לזר), שאני אומר "תרומה לתוך תרומה נפלה וחולין בתוך חולין נפלו"'; ואמר ריש לקיש: והוא שרבו חולין (שבקופת חולין) על התרומה (שבסאה תרומה; הלכך תלינן ב'שאני אומר חולין לתוך חולין נפלו'; דאי נמי הוי איפכא ונפלה סאה תרומה בקופת חולין - בטלה ברובא); ורבי יוחנן אמר: אף על פי שלא רבו חולין על התרומה (דסמכינן א'שאני אומר')! - בשלמא לריש לקיש, קסבר: בדרבנן נמי רבויא הוא דבעינן, אלא לרבי יוחנן קשיא (דמי תלינן לקולא באיסור דאורייתא)?

[לקושיא זו יענה רבי יוחנן:] הא [הברייתא] - מני? - רבנן היא,

 

(יבמות פב,ב)

ואנא דאמרי (דהא מתניתין) כרבי יוסי (- רבי יוסי קאמר לה: אנדרוגינוס כהן וכו', ולדידיה אמינא אף מאכילה בחזה ושוק, דהא תרומה נמי לרבי יוסי דאורייתא היא אף בזמן הזה), דתניא בסדר עולם [דברים ל,ה: והביאך ה' אלקיך אל הארץ] אשר ירשו אבותיך וירשתה [והיטבך והרבך מאבתיך]- ירושה ראשונה (בימי יהושע הויא ירושה) ושניה (וכן שניה דבימי עזרא: דכשגלו גלות ראשונה - בטלה קדושת הארץ) יש להן, ושלישית אין להן (כלומר: לא בעי למהדר ומירתא דירושה עומדת היא; ואשמעינן האי קרא דלא בטלה קדושת הארץ בגלות טיטוס); ואמר רבי יוחנן: מאן תנא סדר עולם - רבי יוסי.

צצצ

וסבר רבי יוחנן בדרבנן לא בעינן רבויא (קא סלקא דעתא האי דמותיב דטעמא דרבי יוחנן - לאו משום דסמיך א'שאני אומר', אלא משום דאי הוי נמי איפכא לא איכפת לן, דלא בעינן רבויא בדרבנן, אלא מכי איערב בטיל ליה)? והא (גבי שאר משקין ומי פירות ותמד שהחמיץ) תנן (במסכת מקואות פ"ז מ"ו): 'מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות: נתן סאה ונטל סאה - כשר' (ואשמועינן דאף על גב דחזר ונטל, ואיכא למימר הא חסר ליה מקוה, שהסאה הזאת אין משלימתו, שאין ראויה למקוה - אפילו הכי כשר; דמכי יהבו לגביה - בטל ליה, והוו להו ארבעים וחד - כולן ראוין וכי שקל חד סאה פשו ארבעים; אבל איפכא – לא! דכי נטל סאה ברישא חסר ליה וכי הדר מלייה הוה ליה מקוה חסר דמשקין הללו אין משלימין את המקוה); ואמר רבי יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: עד רובו.

מאי,לאו דנשתייר רובו (עד י"ט סאה יכול לעשות כן, אבל טפי לא, דבעינן דניהוי רובא מי גשמים; אלמא אף על גב דפסול שאיבה דרבנן, בעיא רובא בכשרות) [אם כן רואים שגם בדבר דרבנן מחייב רבי יוחנן רוב]?

לא; דלא נשקול רובו (אבל עד פלגא שפיר דמי [מחצה אינו פוסל; ולפי זה נראה שגם לעניננו 'אע"פ שלא רבו חולין על התרומה'] דסמכינן א'שאני אומר').

 

ואיבעית אימא: (לעולם בעינן רבויא בדרבנן) שאני הכא, דאיכא למימר 'שאני אומר' (והאי דקאמר 'אף על פי שלא רבו חולין' משום דתלינן א'שאני אומר חולין לתוך חולין נפלו', ואין כאן איסור; אבל הכא ליכא למימר 'שאני אומר' כהאי גוונא: דהא מיא מיד מבלבלי וליכא למימר חזר ונטלה).

 

תנן: 'אנדרוגינוס נושא' ([לשון]לכתחלה; אלמא זכר מעליא הוא, וקשיא לריש לקיש דאמר 'אין מאכיל בחזה ושוק').

תני 'אם נשא' ('אם נשא – נשוי'; דבעיא גיטא מיניה משום ספק זכר, ולעולם ספיקא הוא).

והא 'נושא' קתני!

וליטעמיך - מאי 'אבל לא נישא' (משמע דיעבד)? אלא מאי - נישא דיעבד? נושא נמי דיעבד [וכריש לקיש].

אמרי: לא, 'נושא' - לכתחלה משמע, אבל 'לא נישא' - דיעבד נמי לא (ומותביה לרבי יוחנן).

והא מדקתני סיפא 'רבי אלעזר אומר אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר' - מכלל דתנא קמא ספוקי מספקא ליה!

בין למר בין למר מפשט פשיטא ליה; איכא בינייהו סקילה משני מקומות (אפילו בנקבותו וטעמא מפרש לקמן מקרא בשמעתין), דמר סבר חייבין עליו סקילה משני מקומות ומר (ורבי אלעזר) סבר כזכר (במקום זכרות אין במקום נקבות לא).

 

אמר רב:

 

(יבמות פג,א)

ליתא למתניתין (דקתני לרבי יוסי: אנדרוגינוס מאכיל את אשתו בתרומה) מקמי ברייתא (דקתני לרבי יוסי ספיקא הוא), דתניא: 'רבי יוסי אומר: אנדרוגינוס בריה בפני עצמה הוא, ולא הכריעו בו חכמים אם זכר אם נקבה'.

אדרבה ליתא לברייתא מקמי מתניתין: מדשבקיה רבי יוסי ל(רבי שמעון)בר זוגיה (דאיירי בהדיה במתניתין ואיירי בברייתא לחודיה) - שמע מינה הדר ביה (ולאו תנאי היא, דתימא 'סמי תנא דברייתא מקמי תנא דמתניתין', דאי תנאי היא - תרוייהו הוה תני להו נמי בברייתא, ומפיך לדרבי שמעון כדאפכא לדרבי יוסי)!

 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol

 

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

 הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol