דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

 

המשך יבמות פרק שמיני - הערל

 

יבמות דף עג

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

 

(יבמות עב,ב)

 ואזדו לטעמייהו (רבי יהודה ורבנן דאיפליגו לעיל באנדרוגינוס), דתניא: 'הכל (כל הטהורים) כשרים לקדש (לקדש מי חטאת, אפילו אשה; אבל ערל וטמא לא רבי), חוץ מחרש שוטה וקטן. רבי יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה ובאנדרוגינוס'.

מאי טעמא דרבנן?

דכתיב (במדבר יט,יז) ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת [ונתן עליו מים חיים אל כלי] (בתר אסיפת אֶפְרָהּ כתיב הך עבודה דקידוש, ואין עבודה מפסקת בינתים) - הנך דפסלי באסיפה פסולין בקידוש (והתם (יומא מג,א) דרשינן 'ואסף איש' - ולא קטן; 'טהור' - להכשיר את האשה, וליכא למדרש איפכא: 'איש' - ולא אשה, 'טהור' - ואפילו קטן, דאמר בפרק 'טרף בקלפי' (יומא מב,ב): כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע, וע"כ סוגיא דשמעתתא הכי איתא התם), הנך דכשרין באסיפה - כשרים בקידוש;

ורבי יהודה אמר לך: אם כן (דההוא אסיפה נקט לגבי מקדש) - נימא קרא 'ולקח' (לכתוב 'ולקח לטמא', כי היכי דכתב באסיפה 'ואסף' - לשון יחיד), מאי 'ולקחו'? דאפילו הנך דפסולין התם (כגון קטן) - כשרים הכא.

אי הכי - אשה נמי?

'ונתן' ולא 'ונתנה'.

ורבנן?

אי כתיב 'ולקח' 'ונתן' - הוה אמינא שקיל חד (אֶפְרָהּ) ויהיב חד (מים), כתב רחמנא 'ולקחו'; ואי כתב רחמנא 'ולקחו' 'ונתנו' - הוה אמינא דשקלי תרי ויהבי תרי; כתב רחמנא 'ולקחו' 'ונתן' - דאפילו שקלי תרי ויהיב חד.

 

(יבמות עג,א)

(במדבר יט,יט) והזה הטהור על הטמא [ביום השלישי וביום השביעי; וחטאו ביום השביעי, וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב]; 'טהור' (שטהרתי לך כאן), מכלל שהוא טמא! (לדבר אחר- כגון טבול יום שטמא לתרומה; דאי סלקא דעתא טהור ממש - לישתוק קרא מיניה, ואנא ידענא דטמא אסור בפרה, דהא 'חטאת' קרייה רחמנא! אלא מאי 'טהור'? - טהור כל דהו, ואשכחן טבול יום דמיקרי טהור, דכתיב (ויקרא יד, פסוקים ח,ט; טו,יג; במדבר יט,יט) ורחץ במים וטהר) - לימד על טבול יום שכשר בפרה.

 

בעו מיניה מרב ששת: ערל מהו במעשר? כי היכי דיליף פסח ממעשר לענין אנינות (גבי מעשר כתיב, ולא בפסח, ומיניה ילפינן) יליף נמי מעשר מפסח לענין ערלות? או דלמא חמור מקל יליף, קל מחמור לא יליף?

 

אמר להו: תניתוה [בכורים פ"ב מ"א]: 'התרומה והבכורים חייבים עליהן מיתה (טמא האוכלהּ [את התרומה], כדכתיב (ויקרא כב,ט) ומתו בו כי יחללוהו; ובכורים כתרומה, דאמר מר (מכות יז,א) 'ותרומת ידך' [דברים יב,יז] - אלו הבכורים) וחומש (זר האוכלן בשוגג; אבל במעשר שני – לא, דהא זרים אכלי ליה, ואין חומש אלא בפודה את מעשרו), ואסורין לזרים, והן נכסי כהן (לקדש בהן את האשה, וליקח בהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה; אבל מעשר - לא ניתן אלא לאכילה ושתיה וסיכה, ואין אשה מתקדשת בו; וסתם משנה – רבי מאיר דאמר (ב"ק סט,ב) מעשר - ממון גבוה הוא; ואף על גב דקולא הוא לגבי תרומה ובכורים, אפילו הכי חשיב ליה; והכי נמי אמרינן בבבא מציעא  פרק 'הזהב' (נג,א) דקולא הוא), ועולין באחד ומאה (אבל מעשר בטל ברוב, ולא בעי אחד ומאה), וטעונין רחיצת ידים (אפילו הן פירות, דסתם ידים שניות הן מדרבנן, ופוסלות את התרומה, אבל מעשר וחולין קיימא לן (חולין קו,א): 'הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח') והערב שמש (כדילפינן בהאי פירקא (לקמן עד,ב): טבול יום מותר במעשר ואסור בתרומה); הרי אלו בתרומה ובבכורים, מה שאין כן במעשר' - ואם איתא (דקל מחמור לא יליף, ומותר ערל במעשר) - ניתני 'ערל אסור בהן מה שאין כן במעשר'!?

תנא ושייר.

ומאי שייר דהאי שייר?

שִייר, דקא תני סיפא: 'יש במעשר ובבכורים מה שאין כן בתרומה: שהמעשר והבכורים טעונין הבאת מקום (אבל תרומה נאכלת בגבולין) וטעונין וידוי ((דברים כו,יג) בערתי הקדש מן הבית, (דברים כו,י) הנה הבאתי את ראשית בבכורים ) ואסור (בכורים) לאונן; ורבי שמעון מתיר (בכורים לאונן, ולקמן מפרש טעמייהו); וחייבין (בכורים ומעשר שני) בביעור (בשנה השלישית שאם שהה מעשרותיו שנה ראשונה ושניה - מוליכן בשלישית לירושלים, ומתודה: בערתי הקדש מן הבית וכו', ואם לא הוליכן - מתבערין בכל מקום שהן); ורבי שמעון פוטר (בבכורים)' - ואילו (לתנא קמא, דמקיש בכורים למעשר לכל מילי – הוה ליה למיתני 'ואסור להדליק מהן אם נטמאו' דאין טומאתן מתירתן להבערה, ולא אמרינן אף על גב דלא ניתן מעשר אלא לאכילה ושתיה וסיכה, כדכתיב (שם יד) 'ואכלת' - הני מילי טהור אבל היכא דנטמא, דלא חזי לאכילה, ידליק בו, אלא) 'אסור לבער מהן בטומאה ( כדכתיב (שם כו,יד) ולא בערתי ממנו בטמא),

 

(יבמות עג,ב)

ואוכלן בטומאת עצמן (שהגוף טהור והם טמאים) לוקה (כדיליף לקמן), מה שאין כן בתרומה' – לא קתני! אלמא תני ושייר (ומדלא קתני ליה - שמע מינה תנא ושייר[YH1] )!

 

'ואסורין לאונן, ורבי שמעון מתיר':

מנא להו?

דכתיב (דברים יב,יז) 'לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך [ובכרת בקרך וצאנך; וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך] ותרומת ידך', ואמר מר (במסכת מכות (דף יז,א) [ספרי דברים פיסקא עב ד"ה מעשר]): 'תרומת ידך' - אלו בכורים (דבעי הבאת מקום כדכתיב (דברים כו,ב) ושמת בטנא והלכת; והתם אשמעינן [שיש מצות] עשה, והכא אשמעינן אזהרת לאו לאוכלן בגבולין, דאילו תרומה ממש - קדשי הגבול היא, ולא בעיא חומה); ואיתקש בכורים למעשר: מה מעשר אסור לאונן - אף בכורים אסור לאונן;

ורבי שמעון?

'תרומה' קרינהו רחמנא: מה תרומה מותרת לאונן (כדאמר בריש פירקין (דף ע,א) 'זרות אמרתי לך ולא אנינות') - אף בכורים מותר לאונן.

 

'וחייבין בביעור, ורבי שמעון פוטר':

מר (תנא קמא) מקיש (למעשר, דכתיב ביה (דברים כו,יג) בערתי הקדש) ומר [רבי שמעון] לא מקיש.

 

'ואסור לבער מהן בטומאה ואוכלן בטומאת עצמן לוקה' - מנלן?

דתניא [ספרי דברים פיסקא שג]: 'רבי שמעון אומר: [דברים כו,יד: לא אכלתי באני ממנו, ו]לא בערתי ממנו בטמא [ולא נתתי ממנו למת; שמעתי בקול ה' אלקי, עשיתי ככל אשר צויתני] - בין שאני טמא והוא טהור בין שאני טהור והוא טמא; והיכא מוזהר על אכילתו - איני יודע'.

(והיכן מוזהר על אכילה איני יודע ת"ל לא תוכל כו' - והכי גרסינן ללישנא דברייתא בספרי גבי האי קרא ד'לא תוכל': מכלל שנאמר לא בערתי ממנו בטמא - בין שאני טמא והוא טהור, בין שאני טהור והוא טמא; והיכן מוזהר על אכילה? איני יודע! ת"ל לא תוכל כו'.

והכי פירושו: מכלל שנאמר בוידוי מעשר 'לא בערתי ממנו בטמא', דמשמע: בין שאני טמא כו' - הוא מתודה שלא בערו באש ולא הדליק בו את הנר, וכל שכן בטהור, דלא ניתן אלא לאכילה ושתיה וסיכה - וממילא שמעינן - מדלא הוצרך להתודות על הטהור - שמע מינה הכי קאמר: אפילו בשעת הטומאה, שלא יכולתי לאוכלו - לא נתתיו להדלקה! אלמא אינו נאכל בטומאה; והיכן מוזהר על כך? איני יודע לאו מפורש, לכך נאמר 'לא תוכל' והשתא פריך הש"ס, מקמי דליסליק למילתיה:)

טומאת הגוף בהדיא כתיב ביה: (ויקרא כב,ו) נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים (ומוקמינן האי קרא במעשר לקמן בפירקין (דף עד,ב) כדכתיב: כי אם רחץ בשרו במים - ולא בעי הערב שמש!) (ואמאי קתני 'איני יודע')?

(ומשנינן:) הכי קמיבעיא ליה: טומאת עצמו מנין?

תלמוד לומר: לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך [ותירושך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך], ולהלן הוא אומר (בפסולי המוקדשין קאי לאחר פדיונן שאוכלן זר) (דברים טו,כב) בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל, ותנא דבי רבי ישמעאל: 'אפילו טמא וטהור אוכלין על שולחן אחד בקערה אחת ואינן חוששין', וקאמר רחמנא: ההוא דאמרי לך התם 'בשעריך תאכלנו' (דקשרי ליה לטהור לאוכלו אחר שנגע טמא בקערה ונטמאה) - (קאמינא לך) הכא (במעשר שני) לא תיכול.

 

'מה שאין כן בתרומה' - מנא לן?

אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: דאמר קרא: [דברים כו,יד: לא אכלתי באני ממנו ו]לא בערתי ממנו בטמא [ולא נתתי ממנו למת; שמעתי בקול ה' אלקי, עשיתי ככל אשר צויתני]- ממנו אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר שמן של תרומה שנטמא.

ואימא 'ממנו אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר שמן של קדש (כגון שהוקדש למנחות ונטמא) שנטמא'?

לאו קל וחומר הוא?: ומה מעשר הקל, אמרה תורה 'לא בערתי ממנו בטמא', קדש, חמור לא כל שכן?!

אי הכי תרומה נמי קל וחומר הוא?

הא - כתיב 'ממנו' [ולא מתרומה].

ומה ראית?

מסתברא: קדש לא ממעיטנא, שכן (מצינו חומרות בקודש ואין נוהגות בתרומה) פנקעכ"ס: פגול נותר קרבן (וקרוי קרבן להביאו לפנים) מעילה (ויש בו מעילה לנהנה ממנו בשוגג) כרת (לאוכלו בטומאת הגוף) ואסור לאונן!

אדרבה: תרומה לא ממעיטנא, שכן מחפ"ז: מיתה (מיתה לאוכלו בטומאת הגוף, דכתיב (ויקרא כב,ט) ומתו בו כי יחללוהו) וחומש (לזר האוכלה בשוגג לעולם, ואף על פי שמותרת לכהנים; אבל קדש - משעה שיש לו שעת היתר לכהנים אין בו מעילה ולא חומש) ואין לה פדיון (לתרומה; אבל מצינו פדיון לקדש עד שלא קידש בכלי) ואסורה לזרים (ותרומה אסורה לזרים אבל קדשים קלים מותרים לזרים)!

הנך נפישן.

ואיבעית אימא: כרת עדיפא.

 

'ואוכלן בטומאת עצמן לוקה מה שאין כן בתרומה' - מילקא הוא דלא לקי, הא איסורא איכא (לאכול תרומה טמאה); מנלן?

אמר קרא: (דברים טו,כב) בשעריך תאכלנו [הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל]- לזה ולא לאחר, ולאו הבא מכלל עשה – עשה.

 

אמר רב אשי: מרישא נמי שמעת מינה דתנא ושייר: מדלא קתני

 

(יבמות עד,א)

'ונוהגין (תרומה ובכורים) בשאר שני שבוע (בכל שנות השמיטה, אבל מעשר שני אין נוהג בשלישית ובששית) ואין להם פדיון, מה שאין כן במעשר - שמע מינה.

 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol

 

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

 הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol