דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

סיום פרק ששי 'הבא על יבמתו'

יבמות דף סה

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(יבמות סד,ב)

אמר ליה רב יוסף בריה דרבא לרבא: בעי מיניה מרב יוסף: 'הלכה כרבי'? ואמר לי: אִין!; (ופעם אחרת שאלתיו) 'הלכה כרבן שמעון בן גמליאל'? ואמר לי: אִין! אחוכי אחיך בי (וכמדומה אני ששחק בי)!?

אמר ליה: לא (לא שיחק בך), סתמי היא (סתומות של משנה הן: יש שסתמה כרבן שמעון בן גמליאל ויש שסתמה כרבי, דאיכא מילתא דמחזקינן לה בתרי זימני ואיכא מילתא דבעינן תלתא זימני, ומשום הכי פשט לך כמר וכמר - כסתומים), ופשיט לך: נישואין ומלקיות – כרבי; וסתות ושור המועד - כרבן שמעון בן גמליאל.

נישואין - הא דאמרן (דסתם לן תנא דידן כרבי דקתני 'רשאי השני' - שני אין, שלישי לא);

מלקיות – דתנן [סנהדרין פ"ט מ"ה]: 'מי שלקה ושנה - בית דין כונסין אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורים עד שתהא כריסו נבקעת (אם חזר וחטא בשלישית דמחזקינן ליה ברשיעא מתרי זימני שלקה)'.

וסתות – דתנן [נבה פ"ט מ"י]: 'אין האשה

(יבמות סה,א)

קובעת לה וסת עד שתקבענה שלש פעמים (לסמוך עליה להיות דייה שעתה, דתנן (נדה דף פ"א מ"א, דף ב,א) 'כל אשה שיש לה וסת דייה שעתה' ולא מטמאינן לה למפרע מעת לעת; ועוד: דאם קובעת לה וסת והגיע זמן וסתה ולא בדקה טמאה, דאורח בזמנו בא) ואין מטהרת מן הוסת עד שתעקר ממנה שלש פעמים (אפילו נעקרה פעמים: שבדקה בשני וסתות ולא ראתה ושינתה ראייתה ליום אחר שתי פעמים - אפילו הכי מחזקינן וסתה לכשיגיע, ואם לא בדקה טמאה: דאורח בזמנו בא).

ושור המועד – דתנן [ב"ק פ"ב מ"ד]: 'אין השור נעשה מועד עד שיעידו בו שלשה פעמים'. [הציטוט אינו מלה במלה.]

תנו רבנן: 'ניסת לראשון ולא היו לה בנים; לשני ולא היו לה בנים - לשלישי לא תנשא אלא למי שיש לו בנים; נישאת למי שאין לו בנים - תצא בלא כתובה.'

איבעיא להו: נישאת לשלישי ולא היו לה בנים - מהו דליתבעוה הנך קמאי? מי מצו אמרי לה "איגלאי מילתא דאת הוא דגרמת"? או דלמא מצית אמרה להו: "השתא הוא דכחשי"?

מסתברא מצית אמרה להו "השתא הוא דכחשי".

איבעיא להו: נישאת לרביעי והיו לה בנים, מהו דתיתבעיה לשלישי?

אמרינן לה: 'שתיקותיך יפה מדיבוריך', דמצי אמר לה 'אנא אדעתא דהכי לא גרשתיך (אילו הייתי יודע שאת בת בנים לא גרשתיך)' (ונמצא גט בטל למפרע).

מתקיף לה רב פפא: אי איהי 'שתקא' (ואי מצי בעלה לבטולי גט בהכי כי שתק מאי הוי), אנן מי שתקינן (הא ודאי אדעתא דהכי לא גירשה)? נמצא גט בטל ובניה ממזרין (אלא מדשתקינן - ודאי לא מצי לבטולי, דאמרינן ליה: מספיקא קא מגרשת לה, ולא איכפת לך בה, וגמרת בדעתיך לגרושין)! אלא (אי איכא למפטריה - הכי פטרינן ליה) אמרינן (ליה): השתא הוא דברייתא (שחזרה להיות בריאה מחולייה).

הוא אמר מינה ("יודע אני שמחמתה הוא שאין לי בנים, ולא אתן כתובה") והיא אמרה מיניה - אמר רבי אמי: 'דברים שבינו לבינה נאמנת.

וטעמא מאי?

היא - קיימא לה ביורה כחץ, הוא לא קים ליה ביורה כחץ. (כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ אינה מזרעת.)

אמר איהו 'איזיל אינסיב איתתא ואיבדוק נפשאי' [מהו הדין]?

אמר רבי אמי: אף בזו יוציא ויתן כתובה, שאני אומר: כל הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה.

רבא אמר: נושא אדם כמה נשים על אשתו, והוא דאית ליה למיזיינינהי.

(יבמות סה,ב)

הוא אמר (כשאנו באין לכופו להוציא): "אפלת בגו עשר" (הפילה בתוך עשר, ועדיין אין זמן להוציא, דתנן [פ"ו מ"ו; לעיל סד,א] 'מונה משעה שהפילה') והיא אמרה "לא אפלית (אלא עקרה אני)" [מה הדין]?

אמר רבי אמי: אף בזו היא נאמנת, דאם איתא דהפילה - נפשה בעקרתה לא מחזקה.

הפילה וחזרה והפילה וחזרה והפילה - הוחזקה לנפלים (ויוציא ויתן כתובה, שמא לא זכה ליבנות ממנה).

הוא אמר "אפילה תרי (ולא אוציא)" והיא אמרה "תלת"?

אמר רבי יצחק בן אלעזר: עובדא הוה בי מדרשא ואמרו: היא מהימנא (וכופין אותו; ולא שהיא תובעת גירושין אלא שעלינו לכופו לקיים פריה ורביה), דאם איתא דלא אפלה - נפשה בניפלי לא מחזקה.

משנה:

האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה (וטעמא מפרש בגמרא).

רבי יוחנן בן ברוקה אומר: [על שניהם הוא אומר (בראשית א,כח) ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו [ומלאו את הארץ וכבשה; ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ].

גמרא:

מנא הני מילי?

אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון: אמר קרא: (שם) ומלאו את הארץ וכבשוה: איש דרכו לכבש, ואין אשה דרכה לכבש.

אדרבה: 'וכבשוּהָ' תרתי משמע!?

אמר רב נחמן בר יצחק 'וכבשה' כתיב.

רב יוסף אמר מהכא [בראשית לה,יא: ויאמר לו אלהים:] אני אל שדי פרה ורבה [גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו] ולא קאמר 'פרו ורבו'.

ואמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון: כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע (דכתיב (ויקרא יט,יז) הוכח תוכיח: להוכיח מי שמקבל הימנו) - כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע.

רבי אבא אומר: חובה, שנאמר (משלי ט,ח) אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך.

ואמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון: מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום, שנאמר [בראשית נ,טז: ויצוו אל יוסף לאמר:] אביך צוה (יעקב לא צוה אלא הם שינו מפני דרכי שלום) [לפני מותו לאמר] (שם פסוק יז) כה תאמרו ליוסף אנא שא נא [פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלקי אביך; ויבך יוסף בדברם אליו];

רבי נתן אומר: מצוה, שנאמר (שמואל א טז,ב) ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני [ויאמר ה' (לשנות): עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח לה' באתי].

דבי רבי ישמעאל תנא: 'גדול השלום, שאף הקדוש ברוך הוא שינה בו: דמעיקרא כתיב [בראשית יח,יב: ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה] ואדוני זקן' (שרה אמרה לשון בזוי), ולבסוף (וכשגלה הקב"ה הדבר לאברהם) כתיב [בראשית יח,יב: ויאמר ה' אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר: האף אמנם אלד] ואני זקנתי (ושינה הדבר מפני השלום).

רבי יוחנן בן ברוקה אומר: [על שניהם הוא אומר (בראשית א,כח) ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו [ומלאו את הארץ וכבשה; ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ]]

אתמר: רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי: חד אמר הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה, וחד אמר אין הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה.

תסתיים דרבי יוחנן הוא דאמר 'אין הלכה', דיתיב רבי אבהו וקאמר משמיה דרבי יוחנן: "הלכה (כרבי יוחנן בן ברוקה)", ואהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו (דלא אמרה רבי יוחנן מעולם, וחלקו לו כבוד ולא רצו להכחישו; רבי אבהו קרוב למלכות הוה, כדאמר בסנהדרין (דף יד,א) ובכתובות (דף יז,א) דמשרן אמהתא דבי קיסר רבא דעמיה מדברנא דאומתיה);

ואיכא דאמרי: רבי חייא בר אבא אמר, ואהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו.

אמר רב פפא: בשלמא למאן דאמר רבי אבהו אמרה - משום כבוד בי קיסר לא אמרו ליה ולא מידי, אלא למאן דאמר רבי חייא בר אבא אמרה - לימרו ליה 'לא אמר רבי יוחנן הכי'?

מאי הוה עלה?

תא שמע, דאמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אבהו אמר רבי אסי: עובדא הוה קמיה דרבי יוחנן בכנישתא דקיסרי (והיא תובעתו לגרשה לפי שלא היו לה בנים), ואמר: 'יוציא ויתן כתובה'; ואי סלקא דעתא לא מפקדה - כתובה מאי עבידתה?

דלמא בבאה מחמת טענה, כי ההיא דאתאי לקמיה דרבי אמי (ותובעתו לגרשה); אמרה ליה: הב לי כתובה!

אמר לה: זיל, לא מיפקדת (ואם רוצה את לצאת - אין לך כתובה)!

אמרה ליה: מסיבו דילה, מאי תיהוי עלה דהך אתתא (בזקנתה מה תהא עליה)?

אמר: כי הא - ודאי כפינן.

ההיא דאתאי לקמיה דרב נחמן. אמר לה "לא מיפקדת"!

אמרה ליה: לא בעיא הך אתתא חוטרא לידה (עץ שתשען עליו לעת זקנתה) ומרה [מעדר] לקבורה (ואם תמות יקברנה)?

אמר: כי הא - ודאי כפינן.

יהודה וחזקיה [בני רבי חייא] תאומים היו: אחד נגמרה צורתו לסוף תשעה, ואחד נגמרה צורתו לתחלת שבעה; יהודית, דביתהו דרבי חייא [היה לה רחם כפול], הוה לה צער לידה; שנאי מנא [החליפה בגדים, התחפשה] ואתיא לקמיה דרבי חייא, אמרה: אתתא מפקדא אפריה ורביה? אמר לה: לא! אזלא אשתיא סמא דעקרתא [סמים מעקרים]; לסוף איגלאי מילתא. אמר לה: איכו ילדת לי חדא כרסא אחריתא (ומי יתן שלא שתית ותלדי לי עוד כרס אחד שני בנים), דאמר מר: יהודה וחזקיה אחי (תאומים) פזי וטוי

(יבמות סו,א)

אחוותא (תאומות ובנותיו היו [פזי וטוי]).

ולא מיפקדי [נשים על פריה ורביה]? והאמר רב אחא בר רב קטינא אמר רבי יצחק: מעשה באשה אחת שחציה שפחה וחציה בת חורין, וכפו את רבה ועשאה בת חורין (כדי שתהא מותרת לינשא; ומדכפינן לרבה אלמא מפקדא)?

אמר רב נחמן בר יצחק: מנהג הפקר נהגו בה (לפי שלא היתה יכולה לינשא היתה מפקרת עצמה וחוטאים בה לפיכך כפו את רבה לשחררה).

הדרן עלך הבא על יבמתו

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol