דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים –
בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה
מלאה בסוף הדף.
המשך פרק ששי 'הבא על יבמתו'
יבמות דף סג
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(יבמות סב,ב)
תנו רבנן: 'האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו (דזילותא דאיתתא קשה מדגברא) והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה והמשיאן סמוך לפירקן - עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך; האוהב את שכיניו והמקרב את קרוביו והנושא את בת אחותו (גיעגועי אדם רבין על אחותו יותר מן אחיו ומתוך כך נמצא מחבב את אשתו)
(יבמות סג,א)
והמלוה סלע לעני בשעת דחקו - עליו הכתוב אומר: (ישעיהו נח,ט) אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני [אם תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר און] (לעיל מיניה כתיב 'כי תראה ערום
וכסיתו' - היינו דוחק העני, 'ומבשרך לא תתעלם' [ישעיהו נח,ז] - היינו אוהב את שכניו שהן כקרוביו, ומקרב את
קרוביו, ונושא בת אחותו).
סימנים: אשה וקרקע עזר זאת שתי הברכות תגרי פחתי:
אמר רבי אלעזר: כל אדם שאין לו אשה - אינו אדם, שנאמר (בראשית ה,ב) זכר
ונקבה בראם [ויברך אתם] ויקרא את שמם אדם [ביום הבראם].
ואמר רבי אלעזר: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם שנא' (תהלים קטז,טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם.
ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב [בראשית ב,יח: ויאמר ה' אלקים: לא טוב היות האדם לבדו] אעשה לו עזר כנגדו - זכה עוזרתו לא זכה כנגדו (חלוקה עליו וסותרת
דבריו).
ואיכא דאמרי: רבי אלעזר רמי: כתיב 'כנגדו', וקרינן 'כניגדו': זכה כנגדו, לא
זכה מנגדתו (מדלא כתיב יו"ד - לשון נגדא, דמלקות).
אשכחיה רבי יוסי לאליהו. אמר ליה: כתיב: 'אעשה לו עזר'
- במה אשה עוזרתו לאדם?
אמר ליה: אדם מביא חיטין - חיטין כוסס (בתמיה)? פשתן - פשתן לובש? לא נמצאת מאירה
עיניו ומעמידתו על רגליו?
ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב [בראשית ב,כג: ויאמר האדם:] זאת הפעם עצם
מעצמי ובשר מבשרי [לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה
זאת]? ('זאת הפעם') מלמד (מכלל דפעמים
אחרים שמש ולא עלו בדעתו) שבא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה.
ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב [בראשית יב,ג: ואברכה מברכיך ומקללך אאר]
ונברכו בך כל משפחות האדמה? - אמר
ליה הקב"ה לאברהם: שתי ברכות טובות (כמו 'מבריך
את הגפן' (כלאים פ"ז מ"א)) יש לי להבריך בך: רות המואביה ונעמה
העמונית (יצאו מהם מלכים ונביאים: נעמה אמו של רחבעם,
ויצא ממנה חזקיה ואסא ויהושפע דהוו צדיקים גמורים, וישעיהו הנביא, דאמר מר: אמוץ
ואמציה אחים הוו (מגילה דף י,ב)).
'כל משפחות האדמה' - אפילו משפחות הדרות באדמה אין מתברכות אלא בשביל
ישראל;
[בראשית יח,יח: ואברהם - היו יהיה לגוי גדול ועצום; ונברכו בו] כל גויי הארץ -
אפילו ספינות הבאות מגליא [צרפת] לאספמיא [ספרד, שאינן באות לארץ ישראל] - אינן מתברכות אלא בשביל ישראל.
ואמר רבי אלעזר: עתידים כל בעלי אומניות שיעמדו על הקרקע (יניחו אומנותם לעסוק בחריש ובקציר), שנאמר (יחזקאל כז,כט)
וירדו מאניותיהם (לשון ירידת
עניות) כל תופשי משוט מלחים כל חובלי הים על הארץ יעמדו.
ואמר רבי אלעזר: אין לך אומנות פחותה מן הקרקע, שנאמר 'וירדו'.
רבי אלעזר חזיא לההיא ארעא דשדי ביה כרבא (זרע כרוב;
לישנא אחרינא 'כרבא' = 'חרישה', כמו 'כרוב ותני' (ב"ב דף
יב,א) 'כמה דמסיק תעלא מבי כרבא' (נדה סה,ב)) לפותיא (לרוחב הערוגה); אמר ליה: אי תשדייה לאורכיך (כלומר: אפילו תחזור ותחרשנה - לא יועיל כלום לפי [בהשוואה עם] עסקא) הפוכי בעיסקא טב מינך (להרויח יותר).
רב על לביני שיבלי, חזנהו דקא נייפן (הרוח מנשבת זו
בזו; 'תניפנו' לשון 'הניפי לי במניפה' (בבא מציעא פו,א)); אמר להו: אי נייפת איתנופי (כמה שתרצו תנופפו) - (אין תועלת בהן) הפוכי בעיסקא טב מינך (לפי [בהשוואה עם] פרקמטיא).
אמר רבא: מאה זוזי בעיסקא - כל יומא בשרא וחמרא; מאה זוזי בארעא - מילחא
וחפורה (שחת ששכרה מועט ואוכל עשבים וחזיז במלח; [לשון אחר] חפורה - ירק מן
התבואה עד שלא הביאה שליש), ולא עוד אלא מגניא ליה אארעא (משכבת אותו על הארץ
לשמור כל הלילה) ומרמיא
ליה תיגרי (בשבילה מתקוטט עם בני אדם).
אמר רב פפא: זְרַע (תבואה לאכילת ביתך) ולא תזבין (לא תקנה תבואה
מן השוק); אף על
גב דכי הדדי נינהו (אפילו חיטין בזול
וקרקעך אינו חשוב ואין לך שכר לפי השעה) - (אפילו הכי) הני מברכן (מתברכין: ברכה מצויה
בדבר שאין לוקח בדמים ואין כלה מהר) (ברכה: פלישו"ן בלע"ז); זבין (מכור כלי
תשמישך והשתמש בדמים בפרקמטיא) ולא תיזול (קודם שתבא לידי עניות); הני מילי ביסתרקי (כלי הבית: טאפי"ט בלע"ז), אבל גלימא (שהיא להתכבד בלבישתה
לא ימכור) - (דלמא כי הדר בעי לה) לא מיתרמיא ליה (הגונה כמותה); טום (תרגום של
'סתום', כמו סתמום פלשתים (בראשית כו,טו) 'טומינון
פלשתאי') ולא
תשפיץ (אם יש לך חור קטן בכותל רעוע - סתום אותו
מיד, ולא תרחיב בנקב לשפץ בו טיט ולבנים הרבה ליפותו), שפוץ (שפוץ: פלשטי"ר
בלע"ז; ואם בעל נפש אתה להנאות בנייניך - הרחב הנקב ושפציהו להיות יפה) ולא תיבני (לא תפיל את כל
הכותל ותבנהו): שכל
העוסק בבנין מתמסכן; קפוץ זבין ארעא, מתון נסיב איתתא (המתן עד
שתבדוק מעשיה שלא תהא רעה וקנטרנית); נחית דרגא נסיב איתתא (לא תקח אשה חשובה ממך
שמא לא תתקבל עליה), סק דרגא בחר שושבינא (אוהב טוב: בחר לך אדם
חשוב [פטרון] להדבק אחריו).
אמר רבי אלעזר בר אבינא: אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל (ליראם כדי שיחזרו בתשובה), שנאמר (צפניה ג,ו)
הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם [מבלי עובר; נצדו עריהם
מבלי איש מאין יושב]; וכתיב (צפניה ג,ז)
אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר [ולא יכרת מעונה כל אשר
פקדתי עליה; אכן השכימו השחיתו כל עלילותם].
רב הוה מיפטר מרבי חייא; אמר ליה: רחמנא ליצלך ממידי דקשה ממותא.
ומי איכא מידי דקשה ממותא?
נפק דק ואשכח: (קהלת ז,כו)
ומוצא אני מר ממות את האשה [אשר היא מצודים וחרמים לבה
אסורים ידיה; טוב לפני האלקים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה].
רב, הוה קא מצערא ליה דביתהו: כי אמר לה "עבידי לי טלופחי" עבדא
ליה חימצי (מין קטנית); "חימצי" - עבדא ליה טלופחי.
כי גדל חייא בריה אפיך לה (היה אומר האב לבנו
"אמור לאמך לעשות עדשים" והוא אומר לה "עשי חימצי" והיא עושה
עדשים).
אמר ליה [רב לחייא בנו]: איעליא [עלתה, השתפרה] לך אמך!
אמר ליה [חייא לאביו]: אנא הוא דקא אפיכנא לה.
אמר ליה [רב לחייא בנו]: היינו דקא אמרי אינשי: דנפיק מינך - טעמא מלפך (פעמים שהבן מחכים את אביו! אני היה לי לעשות כן); (אבל) את לא
תעביד הכי (דבר שקר הוא), שנאמר [ירמיהו ט,ד: ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו] למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו.
רבי חייא הוה קא מצערא ליה דביתהו; כי הוה משכח מידי (דבר הראוי לה) - צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה.
אמר ליה רב: והא קא מצערא ליה למר?
אמר ליה: דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו
(יבמות סג,ב)
מן החטא (הרהור עבירה).
מקרי ליה רב יהודה לרב יצחק בריה: (קהלת ז,כו) ומוצא אני מר ממות את האשה [אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה; טוב לפני האלקים ימלט ממנה וחוטא
ילכד בה].
אמר ליה: כגון מאן?
כגון אמך.
והא מתני ליה רב יהודה לרב יצחק בריה: אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו
ראשונה, שנאמר (משלי ה,יח) יהי
מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך; ואמר
ליה: כגון מאן? [וענה לו אביו:] כגון אמך: מתקיף תקיפא ועבורי מיעברא במלה (נוחה לרצות ומעברת על מדותיה).
היכי דמי אשה רעה?
אמר אביי: מקשטא ליה תכא ומקשטא ליה פומא (לקלל ולגדף עד
זמן סעודה כדי לצערו).
רבא אמר: מקשטא ליה תכא ומהדרא ליה גבא (שלא לאכול עמו
ומצערתו).
אמר רבי חמא בר חנינא: כיון שנשא אדם אשה - עונותיו מתפקקין (נסתמין; לשון 'ויפק' כמו 'פוקקין הנקבים' (שבת קכה,ב)) שנאמר (משלי יח,כב) מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה.
במערבא כי נסיב אינש איתתא אמרי ליה הכי: 'מצא' או 'מוצא'?
'מצא' – דכתיב [משלי יח,כב] מצא
אשה מצא טוב [ויפק רצון מה']'; 'מוצא' – דכתיב [קהלת
ז,כו] ומוצא אני מר ממות את האשה [אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא
ילכד בה].
אמר רבא: אשה רעה - מצוה לגרשה, דכתיב (משלי כב,י) גרש לץ ויצא מדון וישבות דין וקלון;
ואמר רבא: אשה רעה וכתובתה מרובה - צרתה בצדה (ישא אחרת אצלה), דאמרי אינשי: בחברתה (מקבלת תוכחה יותר) ולא בסילתא (קוץ).
ואמר רבא: קשה אשה רעה כיום סגריר (יום ברד ורוח) שנאמר (משלי כז,טו) דלף טורד ביום סגריר ואשת מדינים נשתוה (דלף טורד וגו' ואשת מדינים נשתוה - שוין הן).
ואמר רבא: בא וראה כמה טובה אשה טובה וכמה רעה אשה רעה: כמה טובה אשה טובה,
דכתיב: מצא אשה מצא טוב: אי בגוה משתעי קרא - כמה טובה אשה טובה שהכתוב
משבחה; אי בתורה משתעי קרא - כמה טובה אשה טובה שהתורה נמשלה בה! כמה רעה אשה רעה
- דכתיב ומוצא אני מר ממות את האשה: אי בגוה משתעי קרא - כמה רעה אשה רעה שהכתוב מגנה;
אי בגיהנם משתעי קרא - כמה רעה אשה רעה שגיהנם נמשלה בה.
[ירמיהו יא,יא: לכן כה אמר ה':] הנני מביא רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה [וזעקו אלי ולא אשמע אליהם]:
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: זו אשה רעה וכתובתה מרובה.
[איכה א,יד: נשקד על פשעי בידו
ישתרגו עלו על צוארי, הכשיל כחי;]
נתנני ה' בידי לא אוכל קום; אמר רב
חסדא אמר מר עוקבא בר חייא: זו אשה רעה וכתובתה מרובה.
במערבא אמרו: זה שמזונותיו תלוין בכספו (שאין לו זריעה
בקרקע: דכל שעה מיצר ודואג שמא תייקר התבואה או ינעלו שערי שבר).
(דברים כח,לב) בניך ובנותיך נתונים לעם אחר [ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך]: אמר רב חנן בר רבא אמר רב: זו אשת האב.
[דברים לב,כא: הם קנאוני בלא אל כעסוני
בהבליהם ואני אקניאם בלא עם]
בגוי נבל אכעיסם: אמר רב חנן בר רבא אמר רב:
זו אשה רעה וכתובתה מרובה.
רבי אליעזר אומר: אלו הצדוּקים, וכן הוא אומר [תהלים יד,א: למנצח לדוד] אמר נבל בלבו אין אלהים [השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב] (מי שאמר אין אלהים קרי נבל).
במתניתא תנא: אלו אנשי ברבריא ואנשי מרטנאי שמהלכין ערומים בשוק; שאין לך
משוקץ ומתועב לפני המקום יותר ממי שמהלך בשוק ערום.
רבי יוחנן אמר: אלו חברים (פרסיים רשעים ומבזין,
ואינם מכירים כבודם של ישראל).
אמרו ליה לרבי יוחנן: אתו חברי לבבל שגא (כפף) נפל (מרוב צער שהיו
בני הישיבה מסורים בידם). אמרו ליה: מקבלי שוחדא (לבטל גזירתא)! תריץ יתיב (ושמח).
גזרו על שלש מפני שלש (אמר להם מפני שלשה
עבירות שהיו ביד בני בבל): גזרו על הבשר (שלא יאכלו בשר שחוטה) מפני המתנות (אמר להם מפני
עבירה שבידם: שהיו גוזלים מתנות כהונה: זרוע ולחיים וקיבה); גזרו על המרחצאות מפני הטבילה (שלא היו זהירין בה); קא מחטטי שכבי (מוציאים הנקברים
מקבריהם) מפני
ששמחים ביום אידם (באה עליהם זו הגזרה
להתאבל בה), שנאמר [שמואל א יב,טו: ואם לא תשמעו בקול ה' ומריתם את פי ה'] והיתה יד ה' בכם ובאבותיכם (ואבותם כבר
מתו).
אמר רבה בר שמואל (ומה מכה יש בהן, אלא): זו חטוטי שכבי, דאמר מר: בעון חיים
- מתים מתחטטין.
אמר ליה רבא לרבה בר מארי: כתיב [ירמיהו ח,ב: ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים, אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם,
ואשר דרשום, ואשר השתחוו להם] לא
יאספו ולא יקברו לדומן על פני האדמה יהיו;
וכתיב (ירמיהו ח,ג)
ונבחר מות מחיים [לכל השארית הנשארים מן המשפחה
הרעה הזאת בכל המקמות הנשארים אשר הדחתים שם נאם יקוק צבאות] (בתריה דההוא קרא, דהואיל
ואין ניתנים לקבורה - היאך יבחרו החיים למות).
אמר ליה: (האי) נבחר מות לרשעים
שלא יחיו בעולם הזה, ויחטאו ויפלו בגיהנם (לא קאמר שיהו הן
בוחרין מות מחיים, אלא נביא הוא דקאמר להו: מוטב להן לרשעים שימותו ממה שיחטאו
ויחיו).
כתוב בספר בן סירא:
אשה טובה - מתנה טובה לבעלה; וכתיב: טובה בחיק ירא אלהים; תנתן אשה רעה
צרעת לבעלה.
מאי תקנתיה? - יגרשנה ויתרפא מצרעתו;
אשה יפה - אשרי בעלה, מספר ימיו כפלים (כלומר: שמח
בחלקו, ודומה לו כאילו ימיו כפלים).
העלם עיניך מאשת חן (של אחרים) פן תלכד במצודתה; אל תט אצל בעלה למסוך
עמו יין ושכר כי בתואר אשה יפה רבים הושחתו ועצומים כל הרוגיה. רבים היו פצעי רוכל
המרגילים לדבר ערוה (המוכר בשמים לנשים
להתקשט בהן, ומצוי בו ניאוף, ובא בעלה ופצעו).
כניצוץ מבעיר גחלת (כן יצרו מבעירו) ככלוב (קן עופות) מלא עוף - כן בתיהם מלאים מרמה.
אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום: שמא מחר בא (מחר מת ואיננו
בעולם ולא יראה אותה דאגה שהוא מיצר וירא ודואג עליה) ואיננו נמצא מצטער (אתמול) על העולם שאין שלו.
מנע רבים מתוך ביתך ולא הכל תביא ביתך.
רבים יהיו דורשי שלומך - גלה סוד לאחד מאלף.
אמר רבי אסי: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף (פרגוד שחוצץ בין שכינה למלאכים, ושם רוחות ונשמות נתונות שנבראו מששת ימי
בראשית העתידות להנתן בגופים העתידים להבראות) שנאמר: [ישעיהו נז,טז:
כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף] כי רוח מלפני יעטוף (הגאולה) ונשמות אני עשיתי. (יעטוף - לשון עכבה,
כדכתיב (בראשית ל,מב) והיה העטופים ללבן ורישיה משתעי בגאולה:
כי לא לעולם אריב וגו')
תניא: רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים,
שנאמר (בראשית ט,ו)
שופך דם האדם באדם דמו ישפך [כי בצלם אלקים עשה את
האדם], וכתיב בתריה (פסוק ז)
ואתם פרו ורבו [שרצו בארץ ורבו בה].
רבי יעקב אומר: כאילו ממעט הדמות,
שנאמר [בראשית ט,ו: שפך דם האדם באדם דמו ישפך] כי בצלם אלהים עשה את האדם וכתיב
בתריה [פסוק ז:] ואתם פרו [ורבו שרצו בארץ ורבו בה] (בתריה דתרוייהו כתיב,
הלכך כמו שעשה שתיהן הוא).
בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וממעט
הדמות שנאמר ואתם פרו ורבו.
אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה
מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש - ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים?!
אמר להן בן עזאי: ומה אעשה שנפשי
חשקה בתורה? אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים!
תניא אידך: רבי אליעזר אומר: כל מי
שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים שנאמר שופך דם האדם וסמיך ליה 'ואתם פרו' וגו'
רבי אלעזר בן עזריה אומר: כאילו ממעט הדמות.
בן עזאי אומר וכו' אמרו לו לבן עזאי יש נאה דורש וכו'
תנו רבנן: (במדבר י,לו)
ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל
(יבמות סד,א)
מלמד שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל: הרי שהיו
ישראל שני אלפים ושני רבבות חסר אחד וזה לא עסק בפריה ורביה - לא נמצא זה גורם
לשכינה שתסתלק מישראל?
אבא חנן אמר משום רבי אליעזר: חייב מיתה, שנאמר [במדבר ג,ד: וימת נדב ואביהוא לפני
ה' בהקרבם אש זרהלפני ה' במדבר סיני] ובנים לא היו להם [ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם]; הא היו להם בנים - לא מתו.
אחרים אומרים: גורם לשכינה שתסתלק
מישראל שנאמר [בראשית יז,ז: והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם]
להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך; בזמן שזרעך אחריך - שכינה שורה; אין זרעך אחריך -
על מי שורה? על העצים ועל האבנים!
[## רמז לעבודה זרה?]
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י
בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת
דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר
גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when the
cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an Edit
option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי
קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva,
Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted -
with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol