דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

 

המשך פרק ששי 'הבא על יבמתו'

 

יבמות דף סא

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

 

(יבמות ס,ב)

תניא: 'וכן היה רבי שמעון בן יוחאי אומר:

 

(יבמות סא,א)

קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באהל (את המאהיל עליהם), שנאמר (יחזקאל לד,לא) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם [אני אלקיכם - נאם ד' ה'] - אתם קרויין אדם (וגבי טומאת אהל כתיב אדם כי ימות באהל (במדבר יט,יד)), ואין העובדי כוכבים קרויין אדם.

מיתיבי: (במדין כתיב:) (במדבר לא,מ) ונפש אדם ששה עשר אלף [ומכסם לה' שנים ושלשים נפש]?

(ומשני: הא דקרי להו אדם -) משום בהמה (משום דבעי למכתב בהמה גבייהו, כדכתיב 'וחמורים ובקר'; וגבי בהמה מיקרו 'אדם', אבל אדם סתמא לא מיקרו).

[יונה ד,יא: ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה] אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבוא אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה (אנשי נינוה עובדי כוכבים היו)?

- משום בהמה [ובהמה רבה].

[במדבר לא,יט: ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים] כל הורג נפש וכל נוגע בחלל תתחטאו [ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם] (במדין כתיב; ומדבעו טומאת שבעה - אלמא מיטמו) [והרי באנשי מדין מדובר]?

דלמא איקטיל חד מישראל.

ורבנן?

[במדבר לא,מט: ויאמרו אל משה: עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו, ו]לא נפקד ממנו איש.

ורבי שמעון בן יוחי?

'לא נפקד ממנו איש' – לעבירה.

רבינא אמר: נהי דמעטינהו קרא מאטמויי באהל, דכתיב [במדבר יט,יד: זאת התורה] אדם כי ימות באהל [כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים] - ממגע ומשא מי מעטינהו קרא (וגבי מגע אשכחן נוגע בעצם או בחלל דלא כתיב 'אדם', הלכך אף על גב דלא מיקרו אדם - מטמו במגע ובמשא)?!

 

 

משנה:

אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול – יכנוס; ומעשה ביהושע בן גמלא שקדש את מרתא בת ביתוס ומנהו המלך להיות כהן גדול - וכנסה.

שומרת יבם שנפלה לפני כהן הדיוט ונתמנה להיות כהן גדול, אף על פי שעשה בה מאמר הרי זה לא יכנוס.

 

גמרא:

תנו רבנן: [ספרא אמור פרשתא ב פרק ב משנה ו]: 'מנין שאם אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול שיכנוס?

תלמוד לומר [ויקרא כא,יד: אלמנה וגרושה וחללה זנה, את אלה לא יקח, כי אם בתולה מעמיו] יקח אשה (האי 'אשה' לא איצטריך אלא לדרשא).'

אי הכי, שומרת יבם נמי?

'אשה' - ולא יבמה.

 

מעשה ביהושע וכו':

'מנהו' - אִין (כלומר: המלך מינהו, אבל אחיו הכהנים וסנהדרין לא מנוהו), 'נתמנה' לא ('נתמנה' לא קתני דהוי משמע דראוי היה לכך)!

 

אמר רב יוסף: קטיר קחזינא הכא (קשר של רשעים אני רואה כאן: שלא היה ראוי לכך אלא שנתן ממון ומינוהו), דאמר רב אסי: תרקבא דדינרי עיילה ליה מרתא בת ביתוס לינאי מלכא עד דמוקי ליה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי.

 

 

משנה:

כהן גדול שמת אחיו - חולץ (כהן גדול) ולא מייבם (דאלמנה היא, ואסורה לו).

 

גמרא:

קא פסיק ותני - לא שנא מן האירוסין ולא שנא מן הנשואין?!

בשלמא מן הנשואין: עשה ולא תעשה הוא ('אלמנה לא יקח' 'בתולה יקח' (ויקרא כא,יד) ולא בעולה), ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה; אלא מן האירוסין, יבא עשה וידחה את לא תעשה?

גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה [כי למרות שנעשית אשתו של הכהן הגדול כאשר יבם אותה, 'אלמנה' היא נשארת].

 

 

משנה:

כהן הדיוט לא ישא אילונית אלא אם כן יש לו [אשה] ובנים (משום דמצוּוה על פריה ורביה; והוא הדין לישראל; ובגמרא מפרש אמאי נקט 'כהן').

רבי יהודה אומר: אף על פי שיש לו אשה ובנים - לא ישא אילונית, שהיא 'זונה' האמורה בתורה (ובגמרא מפרש לה);

וחכמים אומרים: אין 'זונה' אלא גיורת ומשוחררת (דביאת עכו"ם ועבד פסלה), ושנבעלה בעילת זנות (כגון ישראלית הנבעלת לפסול לה).

 

גמרא:

אמר ליה ריש גלותא לרב הונא: מאי טעמא? משום פריה ורביה? אפריה ורביה כהנים הוא דמפקדי, וישראל לא מפקדי?

אמר ליה: משום דקא בעי למיתני סיפא: 'רבי יהודה אומר: אף על פי שיש לו אשה

 

(יבמות סא,ב)

ויש לו בנים - לא ישא אילונית, שהיא זונה האמורה בתורה' - דאזונה כהנים הוא דמפקדי וישראל לא מפקדי - משום הכי קתני 'כהן'.

 

אמר רב הונא: מאי טעמא דרבי יהודה? - דכתיב (הושע ד,י) אכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרוצו [כי את ה' עזבו לשמר] - כל ביאה שאין בה פירצה אינה אלא בעילת זנות. [יפרוצו – רש"י במקום: לא יגדלו בבנים.]

 

תניא: 'רבי אליעזר אומר: כהן לא ישא את הקטנה.'

אמר ליה רב חסדא לרבה: פוק עיין בה (אמאי לא ישא את הקטנה), דלאורתא בעי לה רב הונא מינך.

נפק, עיין בה: רבי אליעזר סבר לה כרבי מאיר וסבר לה כרבי יהודה: סבר לה כרבי מאיר דחייש למיעוטא (כדתניא לקמן: 'קטן [לא ייבם] - שמא ימָצֵא כו' הכי נמי חייש רבי אליעזר דשמא תִמָּצא קטנה זו אילונית), וסבר לה כרבי יהודה, דאמר: אילונית - זונה הויא.

וכרבי מאיר מי סבר לה? והתניא:

'קטן וקטנה (או קטן או קטנה) לא חולצין ולא מיבמין - דברי רבי מאיר. אמרו לו לרבי מאיר: יפה אמרת שאין חולצין: 'איש' כתיב בפרשה (בפרשת חליצה (דברים כה,ז): 'ואם לא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו [ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה: מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל! לא אבה יבמי') ומקשינן אשה לאיש; אלא מאי טעמא אין מיבמין? אמא להם: קטן - שמא ימצא סריס, קטנה - שמא תמצא אילונית, ונמצאו פוגעין בערוה (כיון דלאו בני הקמת שם נינהו - פגע באשת אח שלא במקום מצוה, דרחמנא פטריה: דכתיב אשר תלד (דברים כה,ו) פרט לאילונית); ותניא: 'קטנה מתייבמת ואינה חולצת (דאינה נפטרת לשוק בחליצתה: דאין מעשה קטנה כלום! אבל מתייבמת ותגדל אצלו, ותתקיים מצות יבום) - דברי רבי אליעזר.'!? [רבי מאיר אומר שאין מייבמין קטנה ורבי אליעזר אומר שמייבמין, ואינו חושש למיעוטא של קטנות.]

וכרבי יהודה מי סבר לה? והתניא:

'זונה - זונה כשמה (לשון טועה: שטועה מתחת בעלה לאחרים) דברי רבי אליעזר (דלרבי אליעזר אין זונה אלא אשת איש);

רבי עקיבא אומר: 'זונה' - זו מופקרת (ואפילו פנויה, מאחר שהפקירה עצמה לכל - קרויה 'זונה', אבל משום בעילה אחת לא הויא זונה הפנויה);

רבי מתיא בן חרש אומר: אפילו הלך בעלה (לבית דין הגדול והוליכהּ) להשקותה (מי המרים: שקינא לה ונסתרה, ואסורה לו עד שתשתה) ובא עליה בדרך - עשאה זונה (הואיל ונבעלה לפסול לה; ואם מת אסורה לכהן);

רבי יהודה אומר: 'זונה' - זו אילונית; וחכמים אומרים: אין זונה אלא גיורת (דנבעלה בנכריותה לעובדי כוכבים) ומשוחררת (וכן משוחררת; דעובד כוכבים ועבד - הואיל ולאו בני קדושין נינהו - פסלי) ושנבעלה בעילת זנות (לפסול לה, כגון אחד מכל העריות, וכגון בת ישראל לנתין וממזר);

רבי אלעזר אומר: פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה.' [אם כן רבי אליעזר  שאומר 'זונה כשמה' חולק על רבי יהודה שאומר שאיילונית היא זונה!]

אלא אמר רב אדא בר אהבה: הכא בכהן גדול עסקינן [שלא ישא את הקטנה]: לאימת קני לה? - לכי גדלה (דקידושי קטנה לאו כלום הן) - בעולה היא (והויא ליה כאנוסת עצמו ומפותת עצמו)!?

אמר רבא: מכלי לב (כמו 'מבלי לב' [כלומר: אין דברי רב אדא בר אהבה מסתברים]): אי דקדשה אבוה - מההיא שעתא הוא דקני לה (האב זכאי לקדש בתו קטנה [בפרק קמא דקידושין דף ג,ב] את בתי נתתי לאיש הזה [דברים כב,טז])! ואי דקדשה נפשה - הא רבי אליעזר היא, ולא רבנן?! (בתמיה: דקתני לעיל 'רבי אליעזר אומר כהן לא ישא את הקטנה', ומשמע דפליגי רבנן עליה; וכהאי גוונא מי פליגי רבנן!?)

אלא אמר רבא: לעולם בכהן הדיוט, וחיישינן שמא תתפתה עליו (ותזנה עליו, לפי שאין בה דעת כלום).

אי הכי, ישראל נמי?

פתויי קטנה - אונס הוא, ואונס בישראל מישרא שרי.

רב פפא אמר: בכהן גדול; והאי תנא הוא (דאסר קטנה מגזירת הכתוב), דתניא [דומה אך לא זהה לספרי במדבר פיסקא קנג משנה ו]:

[ויקרא כא,יד: אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם] בתולה [מעמיו יקח אשה] - יכול קטנה?

תלמוד לומר: 'אשה'.

אי 'אשה' - יכול בוגרת?

תלמוד לומר: בתולה.

הא כיצד?

יצתה מכלל קטנות ולכלל בגרות לא באתה.'

רב נחמן בר יצחק אמר: האי תנא הוא, דתניא: 'בתולה - אין בתולה אלא נערה, וכן הוא אומר (בראשית כד,טז) והנערה טובת מראה מאד בתולה [ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל].

 

'רבי אלעזר אומר: פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות - עשאה זונה.'

[## ולא סובר רבי אלעזר 'אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות']

אמר רב עמרם: אין הלכה כרבי אלעזר.

 

 

משנה:    

לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים.

בית שמאי אומרים: שני זכרים;

ובית הלל אומרים: זכר ונקבה, שנאמר (בראשית ה,ב) זכר ונקבה בראם [ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם].

 

גמרא:

הא יש לו בנים - מפריה ורביה בטיל, מאשה לא בטיל (מדקתני 'לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים' ולא קתני 'לא יבטל אדם מאשה אלא אם כן יש לו בנים' - שמע מינה: הא יש לו בנים - מאשה לא בטיל: דצריך לישא אשה, אבל אין צריך לחזר אחר ראויה לבנים).

מסייעא ליה לרב נחמן אמר שמואל, דאמר: אף על פי שיש לו לאדם כמה בנים - אסור לעמוד בלא אשה, שנאמר [בראשית ב,יח: ויאמר ה' אלקים:] לא טוב היות האדם לבדו [אעשה לו עזר כנגדו].

ואיכא דאמרי: הא יש לו בנים - בטיל מפריה ורביה ובטיל נמי מאשה.

נימא תיהוי תיובתא דרב נחמן אמר שמואל?

לא! אין לו בנים - נושא אשה בת בנים; יש לו בנים - נושא אשה דלאו בת בנים; נפקא מינה למכור ספר תורה בשביל בנים (כדי לישא בת בנים; ואם יש לו בנים - לא ימכור, אלא ישא עקרה או זקנה).

 

בית שמאי אומרים: שני זכרים (אבל לא זכר ונקבה): 

מאי טעמייהו דבית שמאי?

ילפינן ממשה, דכתיב: (דברי הימים א כג,טו) בני משה גרשום ואליעזר (שכיון שהיו לו שני בנים - פירש מן האשה); ובית הלל ילפינן מברייתו של עולם (אדם וחוה).

ובית שמאי לילפי מברייתו של עולם?

אין דנין אפשר

 

(יבמות סב,א)

משאי אפשר (דאי לא איבראי חוה - לא הוה נקבה אחריתי, אבל הכא, מי שיש לו שני זכרים - נקבות הרבה בעולם).

 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol

 

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

 הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol