דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

 

המשך פרק ששי 'הבא על יבמתו'

 

יבמות דף ס

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

 

(יבמות נט,ב)

תנו רבנן: 'אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא ישא (כהן גדול, דכתיב: בתולה [מעמיו] יקח [אשה] (ויקרא כא,יד): בשעת ליקוחין תהיה בתולה), ואם נשא - נשוי; אנוסת חבירו ומפותת חבירו לא ישא, ואם נשא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: הולד חלל; וחכמים אומרים: הולד כשר.'

[הגמרא דנה בברייתא זו:]

'אם נשא – נשוי':

אמר רב הונא אמר רב: ומוציא בגט.

ואלא הא דקתני: 'אם נשא - נשוי'?

אמר רב אחא בר יעקב: לומר

 

(יבמות ס,א)

שאין משלם קנס במפותה (שאם מפותה היא - אהנו ליה נשואין למפטריה מקנסא, שהמפתה אין משלם קנס אלא כשאין כונסה, דכתיב: אם מאן ימאן (שמות כב,טז), אבל 'אם מהור ימהרנה לו לאשה' (שמות כב,טו) - לא יתן כלום; אבל אונס נותן מיד, אפילו הוא כונסה, דכתיב (דברים כב,כט) ונתן האיש השוכב עמה... ולו תהיה לאשה).

 

אזל רב גביהה מבי כתיל, אמרה לשמעתא (להא דרב הונא דאמר 'ומוציאה בגט') קמיה דרב אשי; אמר ליה: והא רב ורבי יוחנן דאמרי תרוייהו 'בוגרת ומוכת עץ לא ישא, ואם נשא - נשוי' – אלמא סופה להיות בוגרת תחתיו - סופה להיות מוכת עץ תחתיו (כלומר סופה ליבעל לו ולאבד בתוליה)! הכא נמי: סופה להיות בעולה תחתיו ('ואם נשא - נשוי' דקתני - לגמרי קאמר, דמותר לקיימה הואיל ולעצמו נבעלה וסופה להיות בעולה לו)!?

קשיא.

 

'אנוסת חבירו ומפותת חבירו לא ישא, ואם נשא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: הולד חלל, וחכמים אומרים: הולד כשר.'

אמר רב הונא אמר רב: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב; וכן אמר רב גידל אמר רב: הלכה כרבי אליעזר בן יעקב.

איכא דאמרי אמר רב הונא אמר רב: מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב? סבר לה כרבי אלעזר (דאמר (לקמן סא,ב): פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה, וקיימה עליה בלאו; ומחייבי לאוין דכהונה הוי הולד חלל).

ומי סבר לה כותיה? והא קיימא לן 'משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי'!? ואילו בהא אמר רב עמרם אמר רב (לקמן בפירקין (שם)): אין הלכה כרבי אלעזר?!

קשיא.

Yevamos 60

1) PERMITTING A KOHEN GADOL TO REMAIN MARRIED TO A "BE'ULAS ATZMO"
QUESTION: Rav and Rebbi Yochanan rule that a Kohen Gadol may not marry a "Bogeres" or a "Mukas Etz," but if he does marry her, then, b'Di'eved, he does not have to divorce her. The reason is because even if he would have married her before she became a Bogeres or a Mukas Etz, the physical change in her would have happened in any case after he married her ("Sofah Liheyos Bogeres Tachtav..."). Therefore, when he married her after the physical change took place, b'Di'eved he may remain married to her.

The logic seems to be that the Torah would not prohibit him from living with a woman who is a Bogeres or Mukas Etz, whether she became such before the Kohen married her or after he married her, because, otherwise, he would never be able to remain married (since every woman becomes a Bogeres and Mukas Etz after marriage). It must be that the Torah only prohibits the act of *marrying her* in the first place. But once he is already married to her, it is not prohibited to *remain married*. Even if the marriage was done b'Isur, he is no longer doing any Isur by staying married.

The Gemara suggests that the same Halachah should apply to a woman who is a "Be'ulas Atzmo," someone whom the Kohen himself did Bi'ah with before marriage. He is not permitted to marry her, but if he did, then b'Di'eved he should be permitted to stay married to her, the same way he is permitted to stay married to a Bogeres or a Mukas Etz. Therefore, the Gemara questions Rav Huna's ruling in the name of Rav (end of 59b) that the Kohen Gadol may *not* remain married to a woman who is a "Be'ulas Atzmo."

RASHI (DH Sofah Lihiyos) explains that the logic of "Sofah Liheyos..." applies to a woman with whom *the Kohen Gadol himself* did Bi'ah, because he will eventually do Bi'ah with her anyway. That is, the Gemara is only applying this logic to a woman with whom *he* did Bi'ah, but not to a woman with whom another man did Bi'ah. This is in fact implicit from the wording of the Beraisa (59b), because the Beraisa says that only a woman who is an "Anusas *Atzmo*" may remain married to the Kohen Gadol, implying that if she did Bi'ah with any other person, then she may not remain married to him.

If the logic of "Sofah Liheyos" applies to a woman with whom the Kohen Gadol himself did Bi'ah before marriage, permitting him to remain married to her, then what difference does it make if it was that Kohen Gadol himself who did Bi'ah with her, or any other man? In either case, she is eventually going to become a "Be'ulah" after marriage, and thus the logic of "Sofah Liheyos" should permit them to stay married!

Furthermore, the Poskim (RIF, RAMBAM, RASHBA) say that the Halachah follows Rav Huna's ruling in the name of Rav, that a Kohen must divorce a woman who was a "Be'ulas Atzmo," even though they also rule that a Kohen *may* remain married to a Bogeres and Mukas Etz! The reason for this, as the Rashba points out, is that the Gemara does not conclude with a "Teyuvta" on Rav's ruling, but only with a "Kashya." This implies that there is indeed a way to answer the Gemara's question, even though the Gemara itself leaves it unanswered. How can we answer why it is permitted for a Kohen Gadol to
remain married to a Bogeres or Mukas Etz, but not to a "Be'ulas Atzmo?"

ANSWERS:
(a) A woman who loses her Besulim by becoming a Bogeres before marriage is losing it in the exact same way that she would lose it if she became a Bogeres after marriage. The Torah, therefore, cannot prohibit a Bogeres who loses her Besulim before marriage any more than if she loses it after marriage; if the Kohen is allowed to stay married to her when she becomes a Bogeres after marriage, then the Torah cannot prohibit her to him if she became a Bogeres before marriage. The same applies to a Mukas Etz. If she loses her Besulim because she was Mukas Etz before marriage, it is not possible for her to be more prohibited to the Kohen than a woman who loses her Besulim after marriage -- there is nothing different or unique aabout becoming a Mukas Etz before marriage that should not apply after marriage (when the husband removes the Besulim through Bi'ah)!

However, when it comes to the Isur of marrying a Be'ulah, it is not the actual removal of the Besulim that makes her Asur as a Be'ulah, but rather it is the fact that she becomes a *Be'ulah* -- that there was an act of Bi'ah performed by somebody with her. The Gemara here is proposing that there is a difference when she is a Be'ulah because her husband himself did Bi'ah with her prior to marrying her ("Be'ulas Atzmo") and when she is a Be'ulah from another man. The Torah prohibits a Kohen Gadol from marrying a Be'ulah who did Bi'ah with another man, because the logic of "Sofah Lehiyos
Be'ulah Tachtav" cannot apply -- the Bi'ah that she will do with her husband will be less disgraceful, since it will be his and not another man's. What happens after she marries is not identical to what happened before she married, and therefore the Bi'ah she did with another man before marriage will render her invalid from remaining married to a Kohen Gadol.

This also explains the view of Rav Huna in the name of Rav (with whom the Poskim concur) that a Kohen must divorce a "Be'ulas Atzmo" and may not remain married to her, and the logic of "Sofah Liheyos" does not apply to her. Rav holds that the Bi'ah that will occur after marriage will be a Bi'ah of Ishus, of marriage, and that is not loathsome as a Bi'ah without Ishus, even if it is done by the same man who eventually marries her. Therefore, the case of a "Be'ulas Atzmo" cannot be compared to the cases of Bogeres and Mukas Etz.

 

2) A KOHEN GADOL WHO MARRIES A WOMAN WHOM HE WAS "MEFATEH"
OPINIONS: The Gemara says that according to Rav Huna, a Kohen Gadol who marries an "Anusas Atzmo," a woman whom he himself raped, may not remain married to her. However, his marriage to her is considered valid, even though he has to end it, with regard to exempting him from paying a Kenas (penalty) to a woman whom he was Mefateh. The Torah gives the option of
marrying a Mefutah or paying a Kenas (Shemos 22:16). By marrying the woman he was Mefateh -- even though the Kohen Gadol is not permitted to do so and must divorce her -- he becomes exempt from the Kenas.

The wording of the Beraisa implies that this Halachah applies only to the Isur of a Kohen Gadol marrying a Be'ulah. If she was Asur to the Kohen Gadol because of a different Isur as well -- for example, if he was Mefateh an Almanah who was widowed during Erusin (and thus she was not a Be'ulah) and then he married her, he would have to divorce her *and* pay the Kenas, even though he married her.

What is unique about the Isur of Be'ulah that, by transgressing the Isur and marrying a Be'ulah whom he was Mefateh, the Kohen Gadol is exempt from paying the Kenas?

(a) RABEINU TAM (cited by the TOSFOS YESHANIM on 55b; see also the note of REBBI SHLOMO EIGER in Chidushei Rebbi Akiva Eiger, Kesuvos 30a) says that a woman who is "Be'ulas Atzmo" is not prohibited to a Kohen Gadol mid'Oraisa, but only mid'Rabanan.

According to Rabeinu Tam, it is clear why the Chachamim were lenient in a case where the Kohen Gadol married a Mefutah who is "Be'ulas Atzmo" and exempted him from the Kenas -- because she is only prohibited to him mid'Rabanan. (Even though he is not exempt from the Kenas when he marries women prohibited through other Isurei d'Rabanan, such as Sheniyos, the Isur
of marrying a "Be'ulas Atzmo" is weaker -- because the Isur d'Oraisa itself of marrying a Be'ulah is only an Isur Aseh -- and the Chachamim were more lenient.)

(b) TOSFOS (59a, DH Ileima) argues and says that the Isur of marrying a "Be'ulas Atzmo" is mid'Oraisa. Nevertheless, TOSFOS (60a, DH sh'Eino Meshalem), suggests that the Isur of *remaining* married to the "Be'ulas Atzmo" might be only mid'Rabanan, even according to Rav Huna in the name of Rav, who says that the Kohen must divorce her.

According to this understanding, we can also understand why the Chachamim were more lenient in the case of a Kohen Gadol marrying a "Be'ulas Atzmo." Since the Isur to remain married to Be'ulas Atzmo is only mid'Rabanan, the Rabanan exempted him from the Kenas, as opposed to a Kohen Gadol who marries a woman prohibited to him through other Isurim (such as an Almanah), where she is prohibited to remain married to him mid'Oraisa.

(c) However, TOSFOS (60a) is uncertain about this ruling that the Isur to *remain* married is only mid'Rabanan. He says that it is possible that both the Isur to marry her and to remain married to her are both Isurei d'Oraisa.
If so, why should the Kohen be exempt from a Kenas when he marries a "Be'ulas Atzmo" whom he was Mefateh, any more than with other Isurei Kehunah?

It must be that Mid'Oraisa, he is really exempt from the Kenas if he marries *any* woman who is prohibited to him -- even though he has to divorce her. In the case of Be'ulas Atzmo, the Chachamim were lenient and did not penalize him to pay the Kenas since the Isur of marrying such a woman is only an Isur Aseh which is "Eino Shaveh ba'Kol" (it applies only to a Kohen Gadol). Even though mid'Oraisa he is also exempt from the Kenas when he marries an Almanah, the Chachamim nevertheless required him to pay a Kenas. Moreover, it could be that the Chachamim were lenient with Be'ulas Atzmo
because people are not aware of the Isur to marry a "Be'ulas Atzmo." Since the Kohen Gadol probably did not know that he was prohibited from marrying her, the Chachamim did not levy the Kenas upon him.

 

רב אשי אמר: ביש חלל מחייבי עשה קמיפלגי (רבי אליעזר בן יעקב לא כרבי אלעזר סבירא ליה, ולאו זונה היא, ולא קיימא עליה בלאו אלא בעשה, דכתיב 'בתולה... יקח' - ולא בעולה, ולאו הבא מכלל עשה - עשה [ואף על פי כן לרבי אליעזר בן יעקב הולד חלל]): רבי אליעזר בן יעקב סבר יש חלל מחייבי עשה ורבנן סברי אין חלל מחייבי עשה.

מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב?

דכתיב (ויקרא כא,יד) אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח כי אם בתולה [מעמיו יקח אשה], וכתיב [שם פסוק טו] ולא יחלל זרעו בעמיו [כי אני ה' מקדשו] - אכולהו (ואפילו אבתולה... יקח ולא בעולה, דעשה הוא).

ורבנן?

'אלה' (את אלה לא יקח) הפסיק הענין (דכתיב 'אלה' בתר חייבי לאוין [אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה] לאשמועינן: אלה שהן חייבי לאוין חלוקין מדין חייבי עשה).

ורבי אליעזר בן יעקב אמר: 'אלה' - למעוטי נדה (שאם בא כהן על אשתו נדה - אין הולד חלל).

 

כמאן אזלא הא דתניא 'מ-אלה אתה עושה חלל ואי אתה עושה חלל מנדה'?

כמאן? כרבי אליעזר בן יעקב!

ורבי אליעזר בן יעקב - נכתביה ל'אלה' לבסוף (הואיל ולאו לפלוגינהו אתי)?

קשיא (לרב אשי, דמוקי פלוגתייהו בטעמא דהני קראי).

 

תנו רבנן [מסכת שמחות פ"ד מ"ה, עם שנויים]: 'אחותו ארוסה (של כהן הדיוט, אבל נשואה פשיטא לן דאין מטמא, דכתיב ולאחותו הבתולה [אשר לא היתה לאיש לה יטמא] [ויקרא כא,ג]): רבי מאיר ורבי יהודה אומרים: מטמא לה; רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: אין מטמא לה. אנוסה ומפותה (אחותו שנאנסה או שנתפתתה) – דברי הכל אין מטמא לה (וטעמא דכולהו מפרש לקמן); ומוכת עץ אין מטמא לה - דברי רבי שמעון (רבי שמעון לטעמיה, דאמר במתניתין: 'מוכת עץ אסורה לכהן גדול', אלמא לאו בכלל 'בתולה' היא), שהיה רבי שמעון אומר: ראויה לכהן גדול - מטמא לה, שאין ראויה לכהן גדול - אין מטמא לה (דהכא והכא 'בתולה' כתיב); ובוגרת מטמא לה - דברי כל אדם (ואפילו לרבי מאיר דפסיל בוגרת לכהן גדול, הכא - לענין טומאה - איתרבי, כדלקמן).

מאי טעמא דרבי מאיר ורבי יהודה?

דדרשי הכי: (ויקרא כא,ג) ולאחותו הבתולה [הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש - לה יטמא] - פרט לאנוסה ומפותה (שאינה בתולה).

יכול שאני מוציא אף מוכת עץ (שאינה בתולה)?

תלמוד לומר: 'אשר לא היתה לאיש' - מי שהוייתה על ידי איש, יצאה זו שאין הוייתה על ידי איש.

'הקרובה' - לרבות הארוסה (ואיצטריך לרבויא: דלא תימא 'אשר לא היתה' - פרט לארוסה שהיתה לאיש, (ד'הויה' - לשון קידושין היא));

'אליו' - לרבות הבוגרת.

הא - למה לי קרא? והאמר רבי מאיר: 'בתולה' - אפילו מקצת בתולה משמע (לעיל אמר הכי, מדאיצטריך למכתב 'בבתוליה' לגבי כהן גדול - להוציא את הבוגרת לרבי מאיר, מכלל ד'בתולה' - בוגרת נמי משמע)!?

איצטריך: סלקא דעתך אמינא 'נילף 'בתולה' 'בתולה' מהתם ([מאנוסה:] כי ימצא איש נערה בתולה (דברים כב,כח)): מה להלן נערה - אף כאן נמי נערה' - קא משמע לן.

ורבי יוסי ורבי שמעון - מאי טעמייהו?

דרשי הכי: '[דומה לספרא אמור פרשתא א הלכה יא-יב, פרט לענין מוכת עץ:]'ולאחותו הבתולה' - פרט לאנוסה ומפותה ומוכת עץ;

'אשר לא היתה' - פרט לארוסה;

'הקרובה' - לרבות ארוסה שנתגרשה;

'אליו' - לרבות את הבוגרת.'

 

'הקרובה' - לרבות ארוסה שנתגרשה?

 

(יבמות ס,ב)

והא אמר רבי שמעון [באותה ברייתא ממסכת שמחות]: 'ראויה לכהן גדול - מטמא לה, שאין ראויה לכהן גדול - אין מטמא לה'?

שאני התם, דרבי רחמנא '[ה]קרובה'.

אי הכי, מוכת עץ נמי רבי?

קרובה אחת ולא שתים.

ומה ראית?

הא אתעביד בה מעשה, הא לא אתעביד בה מעשה.

 

ורבי יוסי, מדשבקיה לבר זוגיה (דגבי מוכת עץ לא פליג אלא רבי שמעון לחודיה, ושבקיה רבי יוסי דהוה בר זוגיה בארוסה) - מכלל דבמוכת עץ כרבי מאיר סבירא ליה (לרבי יוסי דמטמא לה); מנא ליה?

מ'לא היתה לאיש' (דדריש ליה לרבי מאיר: מי שהוייתה על ידי איש).

והא אפיקתיה (רבי יוסי להוציא את הארוסה)?

חד - מ'לא היתה' ([אשר לא היתה הוא מיעוט של לה יטמא] להוציא את הארוסה) וחד מ'לאיש' ([לאיש הוא מיעוט של המיעוט]למישרי מוכת עץ, שאין מקולקלת על ידי איש).

 

'אליו' - לרבות הבוגרת? והא אמר רבי שמעון (לעיל): 'בתולה' - בתולה שלימה משמע (מדאיצטריך 'בתוליה' למישרי בוגרת לכהן גדול)?

טעמא דידיה נמי התם מהכא, דדריש הכי: מד'אליו' - לרבות הבוגרת, מכלל ד'בתולה' - בתולה שלימה משמע.

 

תניא: 'רבי שמעון בן יוחי אומר: גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשירה לכהונה (לא מחזקינן לה כזונה), שנאמר (במדבר לא,יח) וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם - והרי פנחס עמהם!'

ורבנן?

לעבדים ולשפחות.

אי הכי - בת שלש שנים ויום אחד נמי (ליתכשר לרבי שמעון, ובלבד שלא תהא נבעלת, דהא קרא - אנבעלה הוא דקא קפיד ליה, וקאמר 'כל שאין נבעלת החיו לכם')?

כדרב הונא (לא מצית אמרת דבת שלש שנים לימא קרא 'החיו'), דרב הונא רמי: כתיב [במדבר לא,יז: ועתה הרגו כל זכר בטף ו]כל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו; הא אינה יודעת – קיימו ('אשה' משמע גדולה, וקאמר קרא 'יודעת.. הרוגו', ושאינה יודעת – החיו)! מכלל דהטף - בין ידעו בין לא ידעו – קיימו (לא שנא הכי ולא שנא הכי, החיו)! וכתיב (במדבר לא,יח) וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם הא ידעי – הרוגו!

(מדקשו קראי אהדדי, על כרחך 'יודעת' דקרא 'ואשר לא ידעו' - לאו ידיעה ממש קאמר, דאם כן לא מיתרצא דוקיא דקרא, אלא) הוי אומר: בראויה ליבעל הכתוב מדבר (דכל אשה הראויה לידע – הרוגו; והשתא משמע 'אשה' - אפילו טף בת שלש, דראויה לידע, ולא תידוק 'הא טף בין ידעי בין לא ידעי החיו, דהא בראויה קא מישתעי קרא'; אלא 'החיו לכם' דקאמר רחמנא - בפחותה מבת שלש קאמר).

תניא נמי הכי: 'וכל אשה יודעת איש - בראויה ליבעל הכתוב מדבר (אף על פי שלא נבעלה).

אתה אומר 'בראויה ליבעל'? או אינו אלא נבעלה ממש?

כשהוא אומר: וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר [החיו] (הא אשה - אף על פי שלא ידעה – הרוגו) - הוי אומר בראויה ליבעל הכתוב מדבר.'

מנא ידעי?

אמר רב הונא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא: העבירום לפני הציץ: כל שפניה מוריקות (נס היה) בידוע שהיא ראויה ליבעל; כל שאין פניה מוריקות בידוע שאינה ראויה ליבעל.

אמר רב נחמן: סימן לעבירה - הדרוקן (פניהן של עוברי עבירה מוריקין).

כיוצא בדבר אתה אומר (שופטים כא,יב) וימצאו מיושבי יבש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעו איש למשכב זכר [ויבאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען] (בימי פלגש בגבעה שנהרגו כל אנשי יבש גלעד לפי שלא באו להלחם בשבט בנימין כשאר אחים, והחיו כל שלא נבעלה ונתנום לנותרים משבט בנימין לנשים).'

מנא ידעי?

אמר רב כהנא: הושיבום על פי חבית של יין: בעולה ריחה נודף, בתולה אין ריחה נודף.

ונעברינהו לפני ציץ?

אמר רב כהנא בריה דרב נתן: [שמות כח,לח: והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם; והיה על מצחו תמיד] לרצון להם [לפני ה'] כתיב - לרצון ולא לפורענות.

אי הכי במדין נמי?

אמר רב אשי: 'להם' כתיב; להם לרצון ולא לפורענות, ולעובדי כוכבים אפילו לפורענות.

 

אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן יוחאי.

אמר ליה רבי זירא לרבי יעקב בר אידי: בפירוש שמיע לך (מיניה דרבי יהושע בן לוי) או מכללא שמיע לך (דשמעת מיניה מילתא דדייקת מיניה דסבירא ליה כרבי שמעון)?

מאי כללא (מאיזה כלל היה לו לומר)?

דאמר רבי יהושע בן לוי: עיר אחת היתה בארץ ישראל שקרא עליה ערער (לפסול משפחת העיר), ושגר רבי את רבי רומנוס [נראה שהיה משרת נאמן אבל – לפחות בתחילה - לא היה יהודי[1]] ובדקה ומצא בה בת גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, והכשירה רבי לכהונה (הניחה תחת בעלה כהן).

אמר ליה: בפירוש שמיע לי;

ואי מכללא (ואי מהאי כללא שמיע ליה לרבי יעקב) מאי (אית ליה לרבי זירא לאותביה דקא בעי מיניה בפירוש שמיע לך או מכללא)?

דלמא שאני התם, הואיל ואנסיב אנסיב, דהא רב ורבי יוחנן דאמרי תרוייהו: בוגרת ומוכת עץ לא ישא, ואם נשא – נשוי.

הכי? השתא: בשלמא התם - סופה להיות בוגרת תחתיו סופה להיות בעולה תחתיו; הכא סופה להיות זונה תחתיו? (בתמיה: אי סבירא ליה דפסול משום זנות סבירא ליה, ואם כן לא שנא לכתחלה ולא שנא דיעבד אסירא?)

רב ספרא מתני לה מכללא, וקשיא ליה (כדאקשי: דלמא התם הואיל ואינסיב אינסיב); ומשני ליה הכי (כדשנינן: בשלמא התם סופה להיות בעולה תחתיו כו').

 

ההוא כהנא דאנסיב גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד.

אמר ליה רב נחמן בר יצחק: מאי האי?

אמר ליה: דאמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי: הלכה כרבי שמעון בן יוחאי!

אמר ליה: זיל אפיק, ואי לא - מפיקנא לך רבי יעקב בר אידי מאונך (כלומר: משמתינן לך ותפיק על כרחך).

 

תניא: 'וכן היה רבי שמעון בן יוחאי אומר:

 

(יבמות סא,א)

קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באהל (את המאהיל עליהם), שנאמר (יחזקאל לד,לא) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם [אני אלקיכם - נאם ד' ה'] - אתם קרויין אדם (וגבי טומאת אהל כתיב אדם כי ימות באהל (במדבר יט,יד)), ואין העובדי כוכבים קרויין אדם.

מיתיבי: (במדין כתיב:) (במדבר לא,מ) ונפש אדם ששה עשר אלף [ומכסם לה' שנים ושלשים נפש]?

(ומשני: הא דקרי להו אדם -) משום בהמה (משום דבעי למכתב בהמה גבייהו, כדכתיב 'וחמורים ובקר'; וגבי בהמה מיקרו 'אדם', אבל אדם סתמא לא מיקרו).

[יונה ד,יא: ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה] אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבוא אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה (אנשי נינוה עובדי כוכבים היו)?

- משום בהמה [ובהמה רבה].

[במדבר לא,יט: ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים] כל הורג נפש וכל נוגע בחלל תתחטאו [ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם] (במדין כתיב; ומדבעו טומאת שבעה - אלמא מיטמו) [והרי באנשי מדין מדובר]?

דלמא איקטיל חד מישראל.

ורבנן?

[במדבר לא,מט: ויאמרו אל משה: עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו, ו]לא נפקד ממנו איש.

ורבי שמעון בן יוחי?

'לא נפקד ממנו איש' – לעבירה.

רבינא אמר: נהי דמעטינהו קרא מאטמויי באהל, דכתיב [במדבר יט,יד: זאת התורה] אדם כי ימות באהל [כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים] - ממגע ומשא מי מעטינהו קרא (וגבי מגע אשכחן נוגע בעצם או בחלל דלא כתיב 'אדם', הלכך אף על גב דלא מיקרו אדם - מטמו במגע ובמשא)?!

 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol

 

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

 הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol