דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

 

המשך פרק ששי 'הבא על יבמתו'

 

יבמות דף נח

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

 

(יבמות נז,ב)

אמר רמי בר חמא: יש חופה לפסולות - באנו למחלוקת רבי מאיר ורבי אלעזר ורבי שמעון:

 

(יבמות נח,א)

לרבי מאיר דאמר קדושין פסלי - חופה (בלא קידושין) נמי פסלה; לרבי אלעזר ורבי שמעון דאמרי קדושין לא פסלי - חופה נמי לא פסלה.

וממאי?: דלמא עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם אלא בקדושין, דקני לה [ולכן יש לקדושין כח לפסול גם כן], אבל חופה, דלא קנה לה (חופה אינה קונה בלא כסף או שטר או קידושי ביאה, כדאיתא בפרק קמא דקדושין (דף ה,ב)) [כלומר: לחופה אין כח לעשות פנויה לאשת איש] - לא? אי נמי: עד כאן לא קאמרי רבי אלעזר ורבי שמעון התם אלא בקדושין, דלא קריבי לביאה, אבל חופה דקריבא לביאה הכי נמי דפסלה?

אלא: אי איכא למימר בפלוגתא דהני תנאי, דתניא:

'נישאו זו וזו (לכהן; ומאי זו וזו): כשרות ופסולות, או שנכנסו לחופה ולא נבעלו - אוכלות משלו ואוכלות בתרומה';

'נכנסו' - מכלל ד'נישאו' - נישאו ממש (בבעילה, בתמיה: וכי ביאה בפסולה - מי איכא למאן דאמר דלא פסלה מתרומה דבי נשא)?!

אלא לאו (פירושי קא מפרש: 'נישאו' – כיצד?) - כגון שנכנסו לחופה ולא נבעלו, וקתני 'אוכלות משלו ואוכלות בתרומה (דחופה לא פסלה)'!

'רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: כל שביאתה מאכילתה - חופתה מאכילתה, וכל שאין ביאתה מאכילתה - אין חופתה מאכילתה' (אם בת ישראל היא, ואליבא דמשנה אחרונה, דתנן (כתובות פירוש הקונטרס מ"ג; דף נז,א): 'בית דין של אחריהם אמרו: אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה'; ואמר רבי ישמעאל: חופה פסולה אינה מאכלת; והוא הדין ביאה: מדמקיש חופה לביאה - משמע דאם בת כהן היא חופה פוסלתה כביאתה)!

ממאי? דלמא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה - כרבי מאיר סבירא ליה, דאמר 'קדושין לא אכלה'?

האי – 'כל שאין ביאתהּ מאכילתה - אין חופתהּ מאכילתה'? 'כל שאין ביאתהּ מאכילתה - אין כספהּ מאכילתה' מיבעי ליה!?

דלמא איידי דאמר תנא קמא  'חופה' אמר איהו נמי 'חופה'.

 

אמר רב עמרם: הא מילתא אמר לן רב ששת ואנהרינהו לעיינין ממתניתין (דמסכת סוטה): יש חופה לפסולות; ותנא תונא [סוטה פ"ב מ"ה]:

'"אמן (אמן אמן תרי זימני: [במדבר ה,כב: ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך, ואמרה האשה "אמן אמן"] לרבות כל הני) - שלא שטיתי ארוסה, ונשואה, שומרת יבם, וכנוסה' (כלומר: ואם היתה יבמתו וכנסה היבם - משקה אותה ומשביעה אף על סתירה שנסתרה בעודה שומרת יבם, ומים בודקין אותה על שתיהן, דהא אי זנאי בעודה שומרת יבם - אסורה עליו, וכרבי עקיבא מוקמינן לה במסכת סוטה (דף יח,ב) דאמר 'אין קידושין תופסין בחייבי לאוין' דמשוי לה יבמה לשוק כאשת איש, וכי היכי דאשת איש מיתסרא אגברא בזנות - שומרת יבם נמי מיתסרא איבמה, וכיון דמיתסרא עליה - בת קינוי היא[YH1] );

[ודן רב ששת:] האי 'ארוסה' - היכי דמי?:

אילימא דקני לה (קינא לה והתרה בה "אל תסתרי עם איש פלוני") כשהיא ארוסה, וקא משקה לה כשהיא ארוסה - ארוסה בת משתיא היא? והא תנן [סוטה פ"ד מ"א] 'ארוסה ושומרת יבם לא שותות (דבעינן 'תחת אישך' [במדבר ה, פסוקיםיט,כ]) ולא נוטלות כתובה' (אם קינא לה ונסתרה, שהיא גרמה לאסור את עצמה עליו)!?

אלא דקני לה כשהיא ארוסה, ואיסתתרה (באירוסיה, ונשאה) וקמשקה לה כשהיא נשואה? מי בדקי לה מיא? והתניא: '(במדבר ה,לא) ונקה האיש מעון [והאשה ההוא תשא את עונה] - בזמן שהאיש מנוקה מעון (שלא בא עליה לאחר שנסתרה: שהתורה אסָרָהּ עליו, דכתיב (במדבר ה,יג) והיא נטמאה') [אז] המים בודקין את אשתו; אין האיש מנוקה מעון - אין המים בודקין את אשתו'!

אלא דקני לה כשהיא ארוסה ואיסתתרה ונכנסה לחופה ולא נבעלה, ושמע מינה (מדמשקה לה) יש חופה לפסולות (וקרינן ביה 'תחת אישך' [במדבר ה, פסוקים יט,כ], דקני לה חופה, ואף על גב דלא חזיא לביאה, דהא אסורה לו משנסתרה)!

אמר רבא: ותסברא דהא (מתניתא) מתרצתא היא? והא כי אתא רבי אחא בר חנינא מדרומא אתא ואייתי מתניתא בידיה: '[במדבר ה,כ: ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו] מבלעדי אישך - מי שקדמה שכיבת בעל לבועל, ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל!'

אמר רמי בר חמא: משכחת לה [לברייתא שצטט רב ששת] כגון שבא עליה ארוסה בבית אביה (קודם סתירה [וקודם קנוי] ולעולם מתרצתא היא) [ולמרות שבעל אותה בבית אביה – אין זה נישואין, שהרי לא הכניסה לביתו; ואחרי שבעל אותה היא נסתרה, ואחר כך נכנסה לחופה, ולא בעל אותה אחר שנכנסה לחופה, אלא קינא לה ונסתרה[YH2] ].

(ופרכינן:) דכוותה גבי שומרת יבם, שבא עליה יבם (לשם זנות) בבית חמיה (באלמנותה, והדר קינא לה ואיסתתרה, והכניסה לחופה ולא נבעלה, ומשקה לה ומשביעה ש'לא שטית' בסתירה הראשונה) [כלומר: היבם מקנא לה על סתירה שנסתרה אחרי שבעל אותה]? -

 

(יבמות נח,ב)

'שומרת יבם' קרית לה? אשתו מעליא היא! דהא אמר רב: קנה לכל (בביאת שוגג ומזיד)!

כשמואל, דאמר: לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה.

מידי הוא טעמא אלא לרב (הא דמייתינן 'יש חופה לפסולות' - לסיועה לרב מייתינן לה, דאמר לעיל [ראש דף נז,ב] יש חופה לפסולות)! הא אמר רב קנה לכל (ולדידיה לא מיתרצתא היא)!?

הכא במאי עסקינן? - כגון דעבד בה מאמר (ואחר כך בא עליה בזנות בבית חמיה), ובית שמאי היא, דאמרי (בפרק 'ארבעה אחין' (לעיל כט,ב)) 'מאמר קונה קנין גמור' (ליעשות ארוסה גמורה והפריח את זיקת היבום, ותו לא מקניא ליה בביאת מזיד אלא במסירת חופה כאשה בעלמא, כדאמרינן ב'ארבעה אחין' (שם); ומשום הכי קרי לה 'שומרת יבם' אפילו לאחר ביאה; דאי לבית הלל, לא אלים מאמר להפריח זיקת יבמין וליחול זיקת אירוסין ונישואין, והוי קני לה בביאת זנות לגמרי).

אי הכי - היינו ארוסה (גמורה, וארוסה - הא תנא לה)?!

ולטעמיך 'נשואה' ו'כנוסה' - לאו חדא מילתא היא? אלא נשואה דידיה (אשתו שלא היתה יבמתו), וכנוסה דחבריה (אחיו; דביבמתו שייך לשון 'כניסה'); הכא נמי ארוסה דידיה ושומרת יבם דחבריה.

(לישנא אחרינא, ועיקר:

דכוותה גבי שומרת יבם (בסוף עמוד א לעיל) דקשיא לך נמי בה: הא לאו בת אשקויי היא - מוקמת לה נמי כגון שבא עליה, דהא כשנכנסה לחופה ליכא לאוקומה, דהא חופה ביבמה לא שייכא.

שומרת יבם קרית כו'. אלא לא תוקמה לשומרת יבם כשבא עליה, אלא כגון דעבד בה מאמר, ולשקדמה שכיבת בעל לא קפדינן דהא קדמה שכיבת בעל הראשון שהיא באה מכחו ומאמר קונה קנין גמור, וקרינן בה 'תחת אישך'!)

רב פפא אמר: (לעולם לא תדוק מינה דיש חופה, והכא - כגון דקינא לה כשהיא ארוסה ונשאה, ובא עליה והדר איסתתרה, ומשקה לה על ידי אותו קינוי) האי תנא הוא, דתניא: 'אין מקנין לה לארוסה להשקותה כשהיא ארוסה, אבל מקנין אותה להשקותה כשהיא נשואה'.

(לישנא אחרינא: אמר רב פפא: לעולם דקינא לה כשהיא ארוסה, ואיסתתרה ומשקה לה כשהיא נשואה [הג"ה עד שלא נבעלה; ודקשיא לך משקדמה שכיבת בעל לבועל האי תנא וכו'. עד כאן ההגהה] ודקשיא לך אין מנוקה מעון - האי תנא הוא דלית ליה הך דרשא, וזה הוא לשון מורי, והוא נראה עיקר, דללישנא קמא איכא למיפרך: אם כן מאי "לא שטיתי ארוסה" – ואדרבה, הא לא כשהיא ארוסה איסתתרה.)

רב נחמן בר יצחק אמר: (מתניתין - בדלא קינא ולא איסתתרה כשהיא ארוסה, אלא קינא לה משנשאה ואיסתתרה ומשקה לה על ידי קינוי של עכשיו) על ידי גלגול (ומגלגל עליה שבועה כל ימים שהיתה תחתיו משנתארסה ונבדקה; ומכאן לגלגול שבועה מן התורה.)

 

שלח רב חנינא משמיה דרבי יוחנן: 'העושה מאמר ביבמתו [ויש לו אח], אפילו הוא כהן והיא כהנת - פסלה מן התרומה (עד שיכנוס)' – למאן?

אילימא לרבי מאיר - אימר דאמר רבי מאיר 'משתמרת לביאה פסולה (שיש ביד אחיו לבא עליה, וביאתו ביאה, וכי היכי דהיא משתמרת לביאתו - כך היא משתמרת לביאת אחיו, שהיא פסולה מדרבנן, דיש ביאה אחר מאמר, כדתנן (לעיל דף נ,ב): 'מאמר לזו ובעל לזו כו' וכן בשני יבמין ויבמה אחת') - לא אכלה' - מדאורייתא (ביאה שהיא פסולה דאורייתא, כגון אלמנה לכהן גדול); דרבנן מי אמר?

ואלא לרבי אלעזר ורבי שמעון?: השתא משתמרת לביאה פסולה דאורייתא – אכלה, דרבנן מיבעיא?

אלא כי אתא רבין אמר: עשה בה מאמר ביבמתו - דברי הכל (בין לרבי יוחנן בין לריש לקיש) אכלה (בתרומה דבי נשא: דהא אפילו לרבי מאיר לא פסיל אלא במשתמרת לביאה פסולה דאורייתא); יש לו (לזה היבם) אח חלל - דברי הכל אינה אוכלת (אפילו היא בת כהן, ואף על גב דעבד בה מאמר כהן כשר אכתי 'משתמרת לביאה פסולה' היא - לביאת החלל, דהויא פסולה דאורייתא - ולא אכלה; ואפילו לרבי אלעזר ורבי שמעון: כי מכשרי - באלמנה לכהן גדול קמכשרי, שיש לו להאכיל במקום אחר, אבל משתמרת ליבם חלל, דאין לו להאכיל, דהא כהן חלל זר הוא - פסל לה, ולא אכלה); לא נחלקו אלא שנתן לה (כהן ליבמתו כהנת) גט (ואכתי לביאתו היא משתמרת, וביאתה פסולה מדרבנן היא, דגט מהני בה מדרבנן): רבי יוחנן אמר 'אוכלת' ריש לקיש אמר 'אינה אוכלת': רבי יוחנן אמר 'אוכלת' - אפילו לרבי מאיר, דאמר 'אינה אוכלת': הני מילי משתמרת לביאה פסולה דאורייתא, אבל דרבנן – אכלה; וריש לקיש אמר: אינה אוכלת אפילו לרבי אלעזר ורבי שמעון, דאמרי 'אוכלת' - הני מילי (על ידי קידושין) דיש לו להאכיל (כי האי גוונא) במקום אחר, אבל הכא (על ידי גירושין), כיון דאין לו להאכיל (על ידי גירושין) במקום אחר – לא;     וכי תימא 'הכא נמי יש לו להאכילה (על ידי גירושין גמורים): בחוזרת (דאם היה מגרשה לגמרי היתה חוזרת לבית אביה ואוכלת בתרומה)' - חוזרת פסקה מיניה וקרובה לבי נשא, אבל הא - אגידא ביה.

 

נתארמלו או נתגרשו [(מן הכהנים הללו): מן הנשואין - פסולות (דשוייה חללה בביאתו); מן האירוסין – כשרות (דאפילו רבי מאיר לא פסיל מן האירוסין אלא בחייהן, דמשתמרת לביאה פסולה, אבל מתו לא)):

בעא מיניה רבי חייא בר יוסף משמואל: כהן גדול שקדש את הקטנה ובגרה תחתיו (בימי אירוסין, וכהן גדול אסור בבוגרת כדאמרינן במתניתין, ומצותו בקטנה או בנערה) -

 

(יבמות נט,א)

מהו (לכונסה משבגרה או לא)? בתר נישואין אזלינן (וכיון דבגרה אסירא ליה), או בתר אירוסין אזלינן (ושריא ליה)?

אמר ליה: תניתוה [יבמות פ"ו מ"ג]: 'נתארמלו או נתגרשו - מן הנשואין פסולות, מן האירוסין כשרות' (אלמא בפסול כהונה - בתר נישואין אזלינן, מדלא פסיל אלמנה שנתארסה לכהן גדול ומת)!

אמר ליה: לשוויה חללה לא קמיבעיא לי, דביאה היא דמשוויה חללה; כי קמיבעיא לי (ויקרא כא,יג) והוא אשה בבתוליה יקח – מאי? קיחה דקדושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן?

אמר ליה: הא נמי תניתוה [יבמות פ"ו מ"ד]: 'אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול - יכנוס' (אלמא בתר אירוסין אזלינן)!

שאני התם דכתיב [ויקרא כא,יד: אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח, כי אם בתולה מעמיו] יקח אשה.

הכא נמי [ויקרא כא,יג: והוא - אשה בבתוליה יקח] כתיב 'אשה' (והאי 'אשה' קרא יתירא הוא, ומיניה מרבינן לקמן בפירקין (סא,א) דאם אירס אלמנה ונתמנה להיות כהן גדול - יכנוס)?

אחת (תירוצא הוא: אחת יש לך לרבות) ולא שתים.

ומה ראית [להעדיף ללמוד להתיר אלמנה ארוסה לכהן לאחר שנתמנה להיות כהן גדול, ולא להתיר קטנה שנתבגרה]?

הא (בוגרת) אישתני גופה (נשתנה גופה מן אירוסין לנישואין) והא (אלמנה) לא אישתני גופה.

 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol

 

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

 הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol