דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך יבמות
פרק חמישי 'רבן גמליאל'
יבמות
דף נב
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ
(יבמות נא,ב)
כיצד? - עשה מאמר [ונתן לה גט - צריכה הימנו חליצה]:
(יבמות נב,א)
האי - גט אחר גט הוא (בתמיה - וכי זהו גט
אחר גט דקתני רישא וחכמים אומרים 'יש גט אחר כו' ומפרש 'כיצד עשה מאמר כו'
דהיינו גט אחר מאמר)?
אמר רב יהודה: הכי קאמר: גט אחר הגט ומאמר אחר מאמר – כדאמרן (בברייתא דלעיל 'כיצד אמר רבן גמליאל כו' ובמתניתין לא פירש): יבם אחד ויבמה אחת - כיצד התרתן?
עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט - צריכה הימנו חליצה.
עשה מאמר ובעל - הרי זו כמצותה:
לימא מסייע ליה לרב הונא, דאמר רב הונא: מצות יבמה: מקדש ואחר כך בועל.
אימא - אף זה כמצותה.
פשיטא?
סלקא דעתא אמינא: כיון דאמר מר (בפרק 'ארבעה אחין' (לעיל כט,ב)) 'העושה מאמר ביבמתו פרחה הימנו זיקת יבמין וחלה עליו זיקת ארוסין
ונשואין' - אימא לאו מצוה קעביד? - קא משמע לן.
גופא אמר רב הונא: מצות יבמין: מקדש ואחר כך בועל, ואם בעל ועשה מאמר -
קנה.
'אם בעל ועשה מאמר'? פשיטא: דהא קניה בביאה!
אלא אימא 'אם בעל בלא מאמר – קנה'.
והתניא '[אם בעל בלא מאמר] לוֹקֶה' (ואין מלקות
ארבעים אלא על דברי תורה, אלמא דאורייתא היא והיכי אמרת 'קנה')?
מכת מרדות מדרבנן (וקמשני: האי 'לוקה'
- לאו מלקות ארבעים הוא, אלא מכת מרדות: מכת רידוי מדרבנן, שנהג קלות ראש בעצמו;
ולעולם קנה), דרב
מנגיד (מכת מרדות) מאן דמקדש בביאה (משום פריצותא), ומאן דמקדש בשוקא (אפילו בכספא, דמנהג זילות ופריצות היא) ומאן דמקדש בלא שדוכי, ומאן דמבטל גיטא, ומאן דמסר
מודעא אגיטא, ומאן דפקיר שליחא דרבנן (לשון חוצפא: שמעיז
פניו להתריס עם שליח בית דין), ומאן דשהי שמתא דרבנן עליה תלתין יומין ולא אתי לבי דינא ותבע לשמתיה,
ועל חתנא דדאיר בבי חמוהי.
דדאיר אין, דחליף לא? והא ההוא דחליף אבבא דבי חמוהי ונגדיה רב ששת!?
ההוא מידם הוה דיים מחמתיה (חשודה היתה חמותו ממנו).
נהרדעי אמרי: בכולהו לא מנגיד רב אלא למקדש בביאה ובלא שדוכי;
ואיכא דאמרי אפילו בשדוכי נמי, משום פריצותא.
תנו רבנן: 'כיצד 'מאמר'? נתן לה כסף או שוה כסף (ואמר לה "התקדשי לי במאמר יבמין"; ואף על גב דיהב לה מידי - לאו
קידושין גמורים הן כקידושי תורה, שהרי אין קידושין תופסין באשת אח, והתורה לא
התירתה לו ליעשות כאשה נכרית, אלא כסדר המצוה: וביאה - הוא דכתבה בה רחמנא).
ובשטר כיצד (ואם קידש בשטר - כיצד
כתב בו)?
(והוינן) 'כיצד'? (בתמיה; והא - כיון דקידושי כסף אמרת 'נתן לה כסף' כשאר נשים - ממילא שמעינן) בשטר (שטר נמי כשאר
כל שטר אירוסין בעלמא) כדאמרן (בקידושין): 'כתב לה על הנייר או על החרס אף
על פי שאין בו שוה פרוטה "הרי את מקודשת לי"'!
אמר אביי: הכי קאמר: (האי תנא - לאו אשטר
מאמר קאי, אלא אשטר כתובה קאי) שטר כתובת יבמין כיצד? כתב לה "אנא פלוני בר פלוני קבילית ית פלונית
יבמתי עלי לזון ולפרנסה כראוי" - ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון (ולא על של יבם; מאי טעמא? - כדאמר ב'החולץ' (לעיל דף
לט,א) 'אשה הקנו לו מן השמים'); ואי לית לה מראשון - תקינו לה רבנן מִשֵּנִי, כדי שלא תהא קלה בעיניו
להוציאה.
בעא מיניה אביי מרבה: נתן לה (יבם ליבמתו) גט ואמר "הרי את מגורשת הימני
ואי את מותרת לכל אדם" – מהו (לפוסלה על אחיו ועליו
בהאי גיטא, דתיקום עליה ב'לא יבנה')?: גט יבמה דרבנן הוא, גט דמהני באשת איש מהני ביבמה, (האי) גט דלא
מהני באשת איש (להתירה לינשא) לא מהני ביבמה (והכא נמי לאו
גירושין למיקם ב'לא יבנה')? או דלמא אתי לאחלופי בגיטא (ולכנוס יבמה אחר הגט)?
אמר ליה: חיישינן דלמא אתי לאחלופי בגיטא.
מתקיף לה רבה בר חנן: אלא מעתה, יהיב לה ניירא בעלמא - הכי נמי דפסלה!?
אמר ליה: התם לא פסיל בכהונה, הכא קפסיל בכהונה (כהן שנתן גט
כזה לאשתו - אסרה עליו והלכך תיבעי לן אי מהני מדרבנן), דתניא: '[ויקרא כא,ז: אשה זנה וחללה לא יקחו] ואשה גרושה מאישה לא יקחו [כי קדש הוא לאלהיו] - אפילו
לא נתגרשה אלא מאישהּ (ולא התירה לכל אדם) - לא יקחו, והיינו ריח הגט
שפוסל בכהונה.'
אמר רמי בר חמא: הרי אמרו: אמר אחד ללבלר "כתוב גט לארוסתי, לכשאכנסנה
אגרשנה" - הרי זה גט (ואם נתנו משכנסה - הרי
זו מגורשת) מפני
שבידו לגרשה (הואיל ובידו לגרשה משנכתב; ואי משום גט ישן -
דקיימא לן (גיטין עט,ב) בית הלל פוסלין, ותנן [עדויות
פ"ד מ"ז; גיטין פ"ח מ "ד]: 'איזהו גט ישן? -
כל שנתייחד עמה אחר כתיבה'? - הא איתמר בפרק 'הזורק' (גיטין עט,ב) 'אם
נתגרשה - תנשא לכתחלה');
(יבמות נב,ב)
ולאשה בעלמא (וכנסה וגירשה בו) אין גט מפני שאין בידו לגרשה (הואיל כשנכתב לא היה ראוי לגירושין).
בעי רמי בר חמא: ליבמתו מהו (כתבו קודם שכנסה
וכשכנסה נתנו לה - מהו שתתגרש בו)?: כיון דאגידא ביה - כארוסתו דמיא? או דלמא כיון דלא עבד בה מאמר - לא?
תיקו.
בעי רב חנניה: כתב גט לזיקתו ולא למאמרו, למאמרו ולא לזיקתו (והוא עשה בה מאמר תחלה) – מהו (מהו שתיפסל עליו בכך)? מאמר עילוי זיקה קא רמי (כשעשה מאמר -
נדבק עם הזיקה וניתוסף עליה, ואין גט מועיל לזה בלא זה; וכיון שנכתב בתוך הגט שלא
עשאו אלא לאחד מהן) והוה ליה כמגרש חצי אשה, והמגרש חצי אשה לא עשה ולא כלום (ומותרת לו)? או דלמא: האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי (ומהני; והיכא
דכתב לזיקתו ולא למאמרו - אסורה עליו ועל אחָיו, דפקע זיקה, וקמה ב'לא יבנה'; ואי כתב
למאמרו ולא לזיקתו - אסורה לו ומותרת לאחיו, דמאמר דעבד - שקליה ופשה ליה זיקה
כמעיקרא)?
ותפשוט ליה מדרבא, דאמר רבא (ב'ארבעה אחין' (לעיל לב,א) גבי זיקת [שני] יבמין: שלשה אחין נשואין שלש נכריות,
ומת אחד מהן [ונשארו שני אחים ליבם] ועשה בה השני מאמר ומת - הרי אלו חולצות
כו', וקאמר רבא עלה): נתן גט למאמרו (ולא לזיקתו, ואחר כך
מת) - הותרה
צרתה (אשתו הראשונה)' (שריא צרתה
לאחיו השני, דאי לאו גט - הוה אסורה עליו משום זיקת שני יבמין, אלמא האי לחודיה
קאי, מדאהני גט לאישתרויי צרתה לאחיו השני)?!
(והוא הדין דהיא גופה נמי שריא לאחיו, אלא דמחלפא בבעלת גט גמור לזיקה
דמקמי מאמר או לזיקה ומאמר. והכי אמרינן בארבעה אחין)
לרבא פשיטא ליה, לרב חנניה מיבעיא ליה.
מאי?
תיקו.
'חלץ ועשה מאמר [[או] נתן
גט [אחרי החליצה]
ובעל [או בעל אחרי החליצה]
או בעל ועשה מאמר ונתן גט וחלץ - אין אחר חליצה כלום]:
אמר רב יהודה אמר רב: זו (א'חלץ ועשה בה מאמר'
קאי, דקתני לא תפיס מאמר) דברי רבי עקיבא, דאמר: אין קדושין תופסין בחייבי לאוין, אבל חכמים אומרים:
יש אחר חליצה כלום.
ומי מצית מוקמת לה כרבי עקיבא? והא קתני רישא 'נתן גט ועשה מאמר צריכה
גט וחליצה', ואי רבי עקיבא - כיון דיהב לה גט, מי מהני בה מאמר? והתניא [ספרי דברים פיסקא רע הלכה ד]: 'רבי עקיבא אומר: מנין לנותן גט ליבמתו שנאסרה עליו עולמית? - שנאמר (דברים כד,ד) לא
יוכל בעלה הראשון אשר שִּׁלְחָהּ [לשוב לקחתה להיות לו
לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני ה'; ולא תחטיא את הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך
נחלה] - אחר שילוח (כלומר: מדכתיב 'אשר שלחה' - קרא יתירא דלא צריך - הכי קאמר: יש לך
משלח שאסור להחזיר אחר שילוח אפילו לא נישאת, ואיזו זו? - יבמה! וכיון דבלאו קאי
- היכי מהני בה תו מאמר?)'.
אמר רב אשי: גט יבמין מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא.
תניא נמי הכי: 'אמר רבי: אין הדברים הללו אמורים אלא לדברי רבי עקיבא,
שהיה עושה חלוצה כערוה, אבל חכמים אומרים 'יש אחר חליצה כלום'; ואני אומר: אימתי (יש אחר חליצה תפיסת קידושין)? - בזמן שקדשה לשום אישות (בקידושין גמורים ולא
במאמר יבמין, דודאי קידושין תופסין בחייבי לאוין), אבל קדשה לשום יבמות (אינן קידושין,
שהרי אין כאן צד ייבום, והוו להו קידושי טעות) - אין אחר חליצה כלום.'
תניא אידך: 'החולץ ליבמתו וחזר וקדשה, רבי אומר: אם קדשה לשום אישות -
צריכה הימנו גט; לשום יבמות - אין צריכה הימנו גט; וחכמים אומרים: בין שקדשה לשום
אישות בין שקדשה לשום יבמות - צריכה הימנו גט.'
אמר רב יוסף: מאי טעמא דרבי? - עשאוה כעודר (חופר) בנכסי הגר וכסבור שלו הן (שהיה קרקע הגר סמוך לקרקעו, ומת הגר ואין לו יורשין, והמחזיק בנכסיו קנה,
וְזה חופר בקרקע הגר וכסבור שזה קרקע שלו ולא נתכוון להחזיק) דלא קני (והאי נמי: סבור
שקידושי יבמה תופסין בה ולא נתכוון לקנות אלא מכח ייבומי אחיו והא פקעו להו).
אמר ליה אביי: מי דמי? התם לא קא מכוין למיקני (דהא סבור שלו
הן), הכא קא
מכוין למיקני (מכל מקום)! הא (אביי הוא דאקשי ואזיל) לא דמיא אלא לעודר בנכסי גר זה
וכסבור של גר אחר הוא (ומתכוון לקנות מכל
מקום), דקני! (והאי נמי
קסבר לקנות מכח אחיו ואינו קונה אלא מכחו ומ"מ קנין הוא).
אלא אמר אביי: הכא במאי עסקינן? כגון דאמר לה "התקדשי לי במאמר
יבמין": רבי סבר מאמר עילוי זיקה קא רמי (מאמר דתקינו
רבנן לכל היבמין - לא תקון אלא היכא דקיימא זיקה, ואתא מאמר ואיתוסף עלה) ואתאי חליצה אפקעתה לזיקה (והכא ליכא למימר הכי); ורבנן סברי: האי לחודיה קאי והאי
לחודיה קאי (ולא מהני זיקה למאמר [כלומר: אין קשר בין זיקה למאמר,
שהרי מאמר הוא קידושין] הילכך השתא כמעיקרא): מעיקרא [לפני
החליצה] אילו אמר לה "התקדשי לי במאמר
יבמין" - מי לא מהני (ואף על גב דלא מהניא
ליה זיקה, דהאי לחודה קיימא)? השתא [לאחר החליצה] נמי מהני!
רבא אמר: אי דאמר לה במאמר יבמין - כולי עלמא לא פליגי דמהניא, והכא במאי
עסקינן? - כגון דאמר לה "התקדשי לי בזיקת יבמין": רבי סבר
(יבמות נג,א)
יש זיקה (האי דתפיס מאמר בעלמא
בכי האי לישנא - משום דיש זיקה, והשתא), ואתאי חליצה אפקעתיה לזיקה (וליכא למימר הכי), ורבנן סברי: אין זיקה (אין כח לזיקה): (ואפילו הכי) מעיקרא אילו אמר לה "התקדשי לי
בזיקת יבמין" - מי לא מהני (הוי מאמר)? השתא נמי מהני!
רב שרביא אמר: בחליצה כשירה, אי דאמר לה (בזיקת יבמין) ,התקדשי לי בזיקת יבמין" -
כולי עלמא לא פליגי דלא מהני (דיש זיקה ואתיא חליצה
ואפקעתה), והכא
בחליצה פסולה (כגון שחלץ אחר הגט) קמיפלגי: מר סבר חליצה פסולה פוטרת, ומר סבר חליצה
פסולה אינה פוטרת (רבנן סברי לא אפקעתה
שפיר ויש אחריה כלום הלכך קני מאמר).
רב אשי אמר: דכולי עלמא חליצה פסולה אינה פוטרת, והכא ביש תנאי בחליצה (שחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז) קמיפלגי: מר סבר יש תנאי בחליצה (ולרבנן יש תנאי וכל
כמה דלא קיימא לא פקע זיקה וכי אמר לה התקדשי לי ע"י כסף זה בזיקת יבמין קני) ומר סבר אין תנאי בחליצה (רבי סבר אין תנאי מועיל בחליצה ואפילו לא נתנה לו אין תנאי מועיל והוי
חליצה הלכך לא תפיס מאמר שעשה בלשון זיקת יבמין אבתרה דהא אפקעתה לזיקתו).
רבינא אמר: דכולי עלמא יש תנאי בחליצה (אף על גב דקיימא
לן (לקמן קו,א) חליצה מוטעת כשירה - הני תנאי לא סבירא להו), והכא - בתנאי כפול קמיפלגי (וכגון דלא כפליה לתנאי): מר סבר בעינן תנאי כפול (לרבי בעינן תנאי כפול
כתנאי בני גד ובני ראובן, והאי דלא כפליה "אם תתני תהא חליצה, ואם לא תתני לא
תהא חליצה" - לא הוי תנאי לבטולי לחליצה) ומר סבר לא בעינן תנאי כפול.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM;
מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when
the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an
Edit option to edit the page with your word processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius
Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material,
with this notice, is granted - with request to notify of use at the email
address on www.geocities.com/yeshol