יבמות דף נא

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י - באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

המשך יבמות פרק חמישי 'רבן גמליאל'

יבמות דף נא

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

(יבמות נ,ב)

אמר רבא:

(יבמות נא,א)

מאי טעמא דרבן גמליאל (דאמר 'אין גט אחר גט' בשתי יבמות או בשני יבמין, דלא מיתסר בתרא בקרובותיה)?

דמספקא ליה גט אי דחי אי לא דחי, מאמר אי קני אי לא קני:

גט אי דחי אי לא דחי: אי קמא דחי - בתרא מאי קעביד? אי קמא לא דחי - בתרא נמי לא דחי!?

מאמר אי קני אי לא קני: אי קמא קני - בתרא מאי קעביד? ואי קמא לא קני - בתרא נמי לא קני!

איתיביה אביי: 'ומודה רבן גמליאל שיש גט אחר מאמר (מאמר לזו וגט לזו - פסל את הראשונה, ואסור בקרובות שתיהן), ומאמר אחר הגט (גט לזו ומאמר לזו - בעלת מאמר צריכה גט), וגט אחר ביאה ומאמר (אחר ביאה שאֲחַר מאמר, כגון מאמר לזו ובעל לזו וגט לשלישית - מהני גט ואסור בקרובותיה (ברש"י יש שמוחקים את המילים: דביאה פסולה היא בשניה, דמאחר שעשה מאמר בראשונה - פסולות בשניה)), ומאמר אחר ביאה וגט (גט לזו ובעל לזו, ומאמר לשלישית - קונה מאמר וצריכה גט, ואסור בקרובותיה); ואי מספקא ליה לרבן גמליאל (בדחיית הגט וקניית מאמר) - תהוי (הך ביאה אמצעית) כביאה דלכתחלה (כַבּיאה בַתּחִלה) ותקני (ולא תהני מעשה שלישית, בין בגט אחר ביאה ומאמר, בין במאמר אחר ביאה וגט - ממה נפשך: גט אחר ביאה ומאמר לא ליהני: דאי מאמר קמא קני לגמרי - תו לא מהני ביאה וגט אבתריה, ואי מאמר לא קני מידי - נמצאת ביאה של אחריו ביאה בתחלה, וכשרה, ותו לא מהני גט בשלישית), דהא תנן: 'הבעילה - בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום' (וכן במאמר אחר ביאה וגט, דאי גט קמא דחי - תו לא מהני ביאה ומאמר אבתריה, ואי גט לא דחי מידי - נמצא ביאה שלאחריהן בתחלה, וכשרה היא, וקונה, ומאמר דבתריה לאו כלום היא)!

אלא אמר אביי: לעולם פשיטא ליה לרבן גמליאל בגט דדחי (קצת), ומאמר דקני (קצת; הלכך ביאה של אחריהן אינה תחלה); מיהו (מאי טעמא יש מאמר אחר גט וגט אחר מאמר, ואין מאמר אחר מאמר ולא גט אחר גט?) אמור רבנן: הא יבמה - בחד צד מהני בה גט (לדחות חציה) ובחד צד מהני בה מאמר (לקנות חציה); גט אחר גט לא דחי - דהא דחה ליה קמא (כל כח גט; הלכך לאו כלום הוא, ומותר בקרובותיה), ומאמר אחר מאמר לא קני דהא קני ליה קמא (וכן מאמר אחר מאמר: דהא קנה קמא כל כח מאמר); גט אחר מאמר ומאמר אחר הגט: האי מילתא קא דחי (גט אחר מאמר מאי דשייר מאמר מן קמייתא - דחי גט בבתרייתא; וכן בשני יבמין: מאי דשייר מאמר דקמא - דחי גט דבתרא), והאי מילתא (מאמר אחר הגט) קא קני (מאי דשייר גט דקמא מן הזיקה דלא דחייה קני מאמר דבתרא).

ורבנן (דפליגי עליה דרבן גמליאל, דאמרי יש גט אחר גט - אמרי לך) כל חד וחד (מן היבמין) תקינו ליה רבנן גט ומאמר ביבמה (בכל היבמות; הלכך ליכא למימר 'קמא דחה כל כח הגט', דקמא כל כח הגט דידיה, דאית ליה בהך יבמה - הוא דדחה, אבל כח גט דאחוה בהך יבמה וכח גיטא דידיה בצרתה - לא דחה; וכן לענין מאמר). והאי ביאה פסולה (כלומר: להכי אמר רבן גמליאל 'יש גט אחר ביאה שאחר מאמר, ויש מאמר אחר ביאה וגט': דהא ביאה אמצעית, שהיא פסולה) עדיפא ממאמר וגריעא ממאמר: עדיפא ממאמר: דאילו מאמר אחר מאמר לא מהני, ואילו ביאה אחר מאמר מהני (כדקתני 'גט אחר ביאה ומאמר', אלמא יש ביאה אחר מאמר), וגריעא ממאמר דאילו מאמר אחר הגט קני לכוליה שיורא דגט (כל מה ששייר גט למאמר ואין מאמר אחר מועיל כלום אחריו אם חזר ועשה מאמר בשלישית, כדקאמר רבן גמליאל 'אין מאמר אחר מאמר', ולא שנא אי הוה מאמר ראשון אחר גט אי לא - אין מאמר אחריו, ולא פלוג בין שהיה מאמר ראשון בתחלה בין שהיה אחר הגט, מדלא קתני 'מודה רבן גמליאל שיש מאמר אחר מאמר וגט') ואילו ביאה אחר הגט לא קניא ליה לכוליה שיורא דגט (כל מה ששייר גט לביאה, דיש מאמר אחר ביאה וגט כדתנן: 'הבעילה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום', אבל באמצע יש אחריה כלום, וכדאמר טעמא לעיל: 'מאי טעמא אמור רבנן ביאה פסולה יש אחריה כלום כו').

תנו רבנן: 'כיצד אמר רבן גמליאל 'אין גט אחר גט'?

שתי יבמות שנפלו לפני יבם אחד ונתן גט לזו וגט לזו: רבן גמליאל אומר: חולץ לראשונה ואסור בקרובותיה, ומותר בקרובות שניה' (וכל שכן דאי חלץ לשניה הוי חליצה מעלייתא לאיפטורי קמייתא: דכיון דגט דשניה אין גט - חליצה דידה מעלייתא היא; אלא עצה טובה אשמועינן שלא יאסור עצמו בקרובות שניה, שאם יחלוץ לה - נמצא זו גרושתו וזו חלוצתו, ואסור בקרובות שתיהן).

וחכמים אומרים: נתן גט לזו וגט לזו - אסור בקרובות שתיהן, וחליצה לאחת מהן, וכן אתה אומר בשני יבמים ויבמה אחת (נתן זה גט וזה גט ר"ג אומר חולץ לה הראשון והשני מותר בקרובותיה ולדברי חכמים שניהם אסורין בקרובות).

כיצד אמר רבן גמליאל 'אין מאמר אחר מאמר'?

שתי יבמות שנפלו לפני יבם אחד ועשה מאמר בזו ומאמר בזו: רבן גמליאל אומר: נותן גט לראשונה וחולץ לה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שניה (לקמן פריך: כיון דאין מאמר אחר מאמר - ייבומי נמי תתייבם קמייתא, דהא לא איפסלה עליה);

וחכמים אומרים נותן גט לשתיהן ואסור בקרובות שתיהן וחליצה לאחת מהן, וכן אתה אומר בשני יבמים ויבמה אחת'[YH1] .

אמר מר: 'נותן גט לזו וגט לזו: רבן גמליאל אומר: חולץ לראשונה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שניה' - לימא תיהוי תיובתא דשמואל, דאמר שמואל: (נפלו לפניו שתי יבמות ונתן גט לאחת מהן, ואחר כך) 'חלץ לבעלת הגט - לא נפטרה צרה' (משום דקלישא זיקתה ולא אלימא חליצה לאפקועי זיקה אלימתא דצרתה; והא הכא: כיון דאמר ר"ג 'אין גט אחר גט' - נמצאת זיקה שניה שלימה, וקתני 'חולץ לראשונה', וקשה לשמואל)?! (ומדרבנן ליכא לאותובי לשמואל: אע"ג דאמרי רבנן 'וחליצה לאחת מהן' - אלמא חליצת בעלת גט פוטרת צרתה - לא קשה לשמואל, דהכא היינו טעמא דתרוייהו זיקתא קלישא דהא אמרי רבנן 'יש גט אחר גט'.)

אמר לך שמואל: כי אמרי אנא - אליבא דמאן דאמר יש זיקה (אלימא זיקתה, ולא פקעה זיקה שלימה אלא בחליצה מעלייתא), ורבן גמליאל סבר אין זיקה (כדאמר בפרק 'בית שמאי' (לקמן קט,א): אם מיאנה מיאנה כו'; הלכך כיון דלאו אלימא זיקה - פקעה בחליצה כל דהו).

ומדרבן גמליאל סבר אין זיקה -

(יבמות נא,ב)

רבנן סברי יש זיקה (לאקשויי אתי, כלומר: קא סלקא דעתא דכי היכי דפליגי רבנן ארבן גמליאל בגט אחר גט - הכי פליגי בזיקה, ואף על גב דממילתייהו לא שמעינן ליה), וקתני סיפא 'וכן אתה אומר בשני יבמין ויבמה אחת' (דאם נתנו שניהם גט - חולץ לה אחד מהם, ואפילו לרבנן דאמרי יש זיקה סגי לה בהך חליצה רעועה דחד מינייהו) - לימא תיהוי תיובתא דרבה בר רב הונא אמר רב, דאמר רבה בר רב הונא אמר רב: 'חליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחין' (דהא [המקרה לעיל:דאם נתנו שניהם גט - חולץ לה אחד מהם'] נמי חליצה פסולה היא, שאחר הגט באה)?

אמר לך רבה בר רב הונא: בין לרבן גמליאל בין לרבנן סברי אין זיקה, והכא - בגט אחר גט ומאמר אחר מאמר קמיפלגי (ואנא דאמרי אליבא דמאן דאמר יש זיקה).

אמר מר: 'עשה מאמר בזו ומאמר בזו - רבן גמליאל אומר: 'נותן גט לראשונה וחולץ לה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שניה' - מכדי קסבר רבן גמליאל 'אין מאמר אחר מאמר' - ראשונה נמי תתייבם, גזירה דלמא אתי לייבומי לשניה!

אמר רבי יוחנן: רבן גמליאל, ובית שמאי, ורבי שמעון, ובן עזאי, ורבי נחמיה - כולהו סבירא להו מאמר קונה קנין גמור (לא גמור ממש, אלא קנין חשוב).

רבן גמליאל - הא דאמרן (אין מאמר אחר מאמר אלמא חשיב קמא למיקני כל כח מאמר);

בית שמאי - דתנן [יבמות פ"ג מ"ה]: 'שלשה אחין, שנים מהם נשואין לשתי אחיות ואחד מופנה: מת אחד מבעלי אחיות ועשה בה מופנה מאמר, ואחר כך מת אחיו השני: בית שמאי אומרים: 'אשתו עמו (דקניה במאמר וכי נפלה אחותה לא רמיא קמיה) והלזו (כמו 'הארץ הלזו הנשמה (יחזקאל לו,לה)) תצא (אף מן החליצה) משום אחות אשה (דאחות אשה היא, ולא מיתסרא קמייתא עליה משום אחות זקוקה)';

רבי שמעון - דתניא (לקמן בפרק 'האשה רבה': בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו, וחזר ובא אחיו בן תשע שנים ויום אחד עליה - פסולה על ידו, דביאת בן תשע שנים כמאמר שויוה רבנן, והוה ליה מאמר אחר מאמר ומקודשת אף לשני ופסלה אף על ראשון, כרבנן, דאמרי 'יש מאמר אחר מאמר'; ר"ש אומר: לא פסלה): אמר להו רבי שמעון לחכמים: אם ביאת ראשון ביאה (קניה לגמרי) - ביאת שני אינה ביאה (דהביאה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום, ואינה מקודשת לשני ולא פסלה על הראשון; ואי משום דזינתה, דקי"ל ביאתו ביאה דתנן (נדה מה,א) בא על אחת מכל העריות שבתורה מתות על ידו - אפילו הכי לא מיתסרא על בעלה, דקיימא לן (כתובות דף ט,א.) אין האשה נאסרת על בעלה אלא על עיסקי קינוי וסתירה); אם ביאת ראשון אינה ביאה - ביאת שני נמי אינה ביאה!

- והא ביאת בן תשע דכמאמר שויוה רבנן (דהכי תניא בפרק 'האשה' [להלן צו,א]: 'עשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול'), וקאמר רבי שמעון (ביאת שני) אינה ביאה (אלמא מאמר ראשון חשוב לקנות כל כח מאמר)!

בן עזאי - דתניא: 'בן עזאי אומר: יש מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת (דכל חד וחד תקינו ליה רבנן מאמר בה) ואין מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחד (דכל כח שתקנו חכמים במאמר קנה במאמר ראשון; לשון מורי.

לשון אחר הכי גרסינן: 'אין מאמר אחר מאמר בשני יבמין ויבמה אחת' - דדומיא דקידושין בעלמא תקינו רבנן למאמר, ואין קידושין אחר קידושין באשה אחת; 'ויש מאמר אחר מאמר בשתי יבמות ויבם אחד' - דהא תרוייהו קמיה רמיין, וכל חדא אית לה כח יבמין, דלא כח ביאה יהבי רבנן למאמר למיקני לגמרי, ולא פקע זיקה דחברתה, דביאה הוא דפטרה.

ולשון ראשון עיקר, דלקמן מוכחא מילתא בפירקין).

רבי נחמיה - דתנן: 'רבי נחמיה אומר: אחת בעילה ואחת חליצה בין בתחלה בין באמצע בין בסוף - אין אחריה כלום'; והא ביאה פסולה, דכמאמר שויוה רבנן (דלא נפקא מיניה בגט: דקא בעיא נמי חליצה לזיקתו), וקתני 'אין אחריה כלום'!?

כיצד? - עשה מאמר [ונתן לה גט - צריכה הימנו חליצה]:

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol

[YH1]"GET ACHAR GET": CHALITZAH WITH THE FIRST YEVAMAH
QUESTION: The Beraisa discusses the case of "Get Achar Get" when there is one
Yavam with two Yevamos. The Yavam first gives a Get to the first Yevamah and
then gives a Get to the second Yevamah. Raban Gamliel says that only the
first Get is effective, because he holds that there is only one opportunity
to give a Get among all of the Yevamim and Yevamos. He rules that the Yavam
must do Chalitzah with the first Yevamah (to whom he gave a Get). The Yavam
then remains prohibited to the relatives of the first Yevamah, but he is
permitted to the relatives of the second Yevamah.

RASHI (DH Choletz l'Rishonah) is bothered by the wording of the Gemara. Why
does it say that the Yavam should do Chalitzah with the *first* Yevamah?
Chalitzah with the second Yevamah will also work!

Rashi answers that the Beraisa is just giving good advice. Since the Yavam is
already prohibited to the relatives of the first Yevamah because of the Get
that he gave her, he might as well do Chalitzah with her and not with the
second Yevamah, since he is *not* prohibited to her relatives. If he does
Chalitzah with the second Yevamah, he will become prohibited to her relatives
as well (because of the Isur of "the relatives of one's Chalutzah"). That is
why the Beraisa suggests that the Yavam do Chalitzah with the first Yevamah
(to whom he gave an effective Get).

The MAHARSHA asks that there is a more basic reason for doing Chalitzah with
the first Yevamah. The Gemara earlier (44a) says that if one has an option to
do Chalitzah with one of two Yevamos -- one of which is already Pesulah to
marry a Kohen, and the other is Muteres to marry a Kohen -- one should do
Chalitzah with the one who is already Pesulah l'Kehunah, for "one should not
spill out his washwater when someone else needs it." Here, too, the reason
why the Yavam should do Chalitzah with the first Yevamah is because she is
already Pesulah l'Kehunah, since she received a valid Get, and he should not
do Chalitzah with the second Yevamah who is not yet Pesulah l'Kehunah! Why
does Rashi not give this reason?

ANSWERS:
(a) The MAHARSHA answers that Rashi holds that even according to Raban
Gamliel, the Get that was given to the second Yevamah also invalidates her
from marrying a Kohen. Even though it does not prohibit the Yavam from
marrying her relatives, it does prohibit her from marrying a Kohen.
Therefore, both Yevamos are Pesulos l'Kehunah, and that is why Rashi gives a
different reason why the Yavam should do Chalitzah with the first Yevamah in
particular.

(b) The RASHASH rejects the Maharsha's answer based on the Gemara later (52a)
which says that a Get which is effective enough to make a woman Pesulah
l'Kehunah is also able to prohibit a Yevamah to the Yavam. If the Maharsha is
correct that the second Get is able to invalidate the woman l'Kehunah, then
it should also take effect to prohibit the Yevamah to the Yavam, and thereby
make the Yavam prohibited to her relatives.

The Rashash suggests instead that the reason Rashi does not give the reason
that Chalitzah will make the Yevamah Pesulah l'Kehunah is because the Beraisa
continues and says that the "same Halachah" applies to two Yevamim with one
Yevamah. This implies that if two Yevamim each gave a Get to the Yevamah,
only the first Get is effective (according to Raban Gamliel), and the *first*
Yavam should do Chalitzah with the Yevamah. In that case, though, there is
only one Yevamah, and she is going to become Pesulah l'Kehunah regardless of
which Yavam does Chalitzah with her! The reasoning that one should not waste
washwater does not explain why the first Yavam does Chalitzah in this case,
and that is why Rashi says that it is advisable for the first Yavam to do
Chalitzah in order that the second one not become Asur to the Yevamah's
relatives unnecessarily.

This answer is not entirely satisfactory, though. Who is the Beraisa
advising, in the case of two Yevamim? It cannot be advising the second Yavam
to have the first one perform Chalitzah, since that is not up to him; perhaps
he will refuse. It certainly is not advising the first Yavam to do the
Chalitzah, since he is not the one who stands to gain from it. If anything,
the Beraisa might mean not to offer "good advice," but to declare that it is
a *Mitzvah* for the first Yavam to do Chalitzah, to spare his brother from
becoming prohibited to the relatives of the Yevamah.

(The Rashash's question on the Maharsha can be resolved by pointing out that
the Gemara on 52a is saying that what works as a "Rei'ach ha'Get" for a
divorce for *marriage* is also Posel l'Kehunah. But a second Get given after
a first Get is only Posel l'Kehunah as a Get *Yevamim*, which is different
from a Get that serves to break a bond of marriage, and thus it is certainly
possible that such a Get will *not* be able to prohibit the Yavam to her
relatives, even though it is able to make the Yevamah Pesulah l'Kehunah.)

(c) It is possible that Rashi infers his reason from the words of the
Beraisa. The Beraisa makes no mention of any condition that the women were
able to marry Kohanim before each Get was given. This implies that the ruling
of the Beraisa applies even if both women were already Pesulos l'Kehunah --
we still say that the Yavam should do Chalitzah with the first Yevamah. In
such a case, the reasoning of "do not waste washwater" clearly does not
apply. That is why Rashi had to say that the Beraisa is giving good advice to
the Yavam that he do Chalitzah with the first Yevamah so that he not become
prohibited to the relatives of the second Yevamah.