דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
סיום יבמות
פרק רביעי 'החולץ'
וראשית פרק
חמישי 'רבן גמליאל'
יבמות
דף נ
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(יבמות מט,ב)
ואראה את ה' – כדתניא: 'כל הנביאים נסתכלו
באספקלריא שאינה מאירה (וכסבורים לראות ולא ראו) משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה (וידע שלא ראהו בפניו).'
דרשו ה' בהמצאו - הא ביחיד, הא [בכל קוראינו אליו] – בצבור;
ויחיד, אימת [המצאו]?
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אלו עשרה
ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים.
את מספר ימיך אמלא - תנאי היא, דתניא: 'את מספר ימיך אמלא -
(יבמות נ,א)
אלו שני דורות (שנים
שפוסקין לאדם בשעת לידתו): זכה משלימין לו, לא זכה פוחתין לו -
דברי רבי עקיבא, וחכמים אומרים: זכה - מוסיפים לו (והאי 'אמלא' - לשון תוספת הוא), לא זכה - פוחתין לו.
אמרו לו לרבי עקיבא: הרי הוא אומר 'והוספתי על ימיך חמש עשרה
שנה'! אמר
להם: משלו [של חזקיהו עצמו] הוסיפו לו (אלא שמתחלה היו רוצים לפחות משניו); תדע
(שמתחלה כשנולד נפסקו לו כל אותו תוספת): שהרי נביא עומד ומתנבא (בימי ירבעם,
שנים הרבה קודם): [מלכים א יג,ב: ויקרא על המזבח בדבר ה'
ויאמר: מזבח מזבח, כה אמר ה':] הנה בן נולד לבית דוד
יאשיהו שמו [וזבח עליך את כהני הבמות
המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך] (ובשעת חליו של חזקיה) - ועדיין לא נולד מנשה (שממנו יצא
יאשיהו; הוי אומר בשעת חליו גזרו לפחות מִשָּׁנָיו, וכשזכה השלימו לו)!
ורבנן?
מי כתיב 'מחזקיה'? 'לבית דוד' כתיב! אי מחזקיה נולד' אי
מאינש אחרינא.
אשתו שמתה [מותר
באחותה; גרשה ומתה - מותר באחותה; נשאת לאחר ומתה - מותר באחותה]
יבמתו שמתה [מותר
באחותה; חלץ לה ומתה - מותר באחותה; נשאת לאחר ומתה - מותר באחותה]:
אמר רב יוסף: כאן שנה רבי משנה שאינה
צריכה (דזיל קרי בי רב הוא: 'עליה בחייה' - שלא נאסרה אחותה אלא בחייה).
הדרן עלך 'החולץ'
[הקדמת רש"י:] סדר משנה זו
שלא תטעה לשבש הגירסא שבספרים: סדר יבם אחד ויבמה אחת: תחלה מפרש דין גט וחליצה
וביאה שאחר מאמר, ואחר כך מפרש דין מאמר וביאה וחליצה שאחר הגט, ואחר
כך דין מאמר וגט וביאה שאחר החליצה, ואחר כך דין מאמר וגט וחליצה שאחר הביאה;
וכן סדר יבם אחד ושתי יבמות.
רבן גמליאל אומר: אין גט אחר גט (שתי יבמות לאדם אחד
מאח אחד, ונתן גט לזו וגט לזו - אינו אסור בקרובות שניה, דאי קמא אהני - הא פקעה
זיקה דתרוייהו, והוי כמגרש נכרית; ואי קמא לא אהני למידחי - בתרא נמי לא אהני,
והלכך לאו גרושתו היא; וכן שני יבמין ליבמה אחת, ונתן זה גט וזה גט - האחרון אינו
כלום ומותר בקרובותיה, וטעמא כדפרישית), ולא מאמר אחר מאמר (בין ביבם אחד לשתי
יבמות, בין שני יבמים ליבמה אחת: האחרון אין כלום לפסול את הראשונה עליו, ואינה
צריכה הימנו גט, ולא ליאסר בקרובות השניה), ולא בעילה אחר בעילה (בא על זו וחזר ובא הוא
או אחיו על צרתה - ביאת זנות בעלמא הוא, ואין אסור בקרובותיה), ולא חליצה אחר חליצה;
וחכמים אומרים: יש גט אחר גט (דקמא לא דחה לגמרי,
הלכך אכתי איכא פלגא זיקה, דהא בעיא חליצה! הלכך אהני בתרא, והויא גרושתו,
ואסור בקרובותיה), ויש מאמר אחר מאמר, אבל לא אחר בעילה ולא אחר חליצה כלום.
כיצד? (לאו אפלוגתא קאי, אלא מלתא באנפי נפשה היא,
ואיבם אחד ואיבמה אחת קאי, והכי קאמר: כיצד דין יבם ויבמה; והכי מפרש בגמרא.)
עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט - צריכה הימנו חליצה (ואם רצה לכנוס
- לא יכנוס, דכיון דהתחיל בגירושין - קיימאא עליה ב'לא יבנה' [דברים כה,ט]);
עשה מאמר וחליצה - צריכה הימנו גט (דחליצה אפקעתה לזיקתה,
ובעי גט לאפקועי קדושין דיליה, דחליצה לא מפקעת קידושין);
עשה מאמר ובעל - הרי זו כמצותה (מפרש בגמרא: אף זו
כמצותה);
נתן גט ועשה מאמר (באותה יבמה עצמה -
אפילו רבן גמליאל מודה דיש מאמר אחר הגט, דמספקא ליה אי גט דחי אי לא, ודלמא גט לא
דחי, ואהני מאמר יבמין בה; וכ"ש לרבנן דאמרי גט דוחה קצת ומשייר קצת אהני
מאמר למיקני שיורא דגט) - צריכה גט (למאמרו) וחליצה (לזיקתו,
ויבומי לא - דמגט קמא קיימא עליה ב'לא יבנה' [דברים כה,ט]);
נתן גט (אסור לקיימה דקמה עליה ב'לא יבנה' [דברים כה,ט]) ובעל - צריכה גט (לביאתו) וחליצה (לזיקתו: גט לביאתו - ואפילו לרבי עקיבא, דאמר אין קידושין תופסין בחייבי
לאוין - דהא הך מתניתין כולה רבי
עקיבא היא, כדמפרש בגמרא - הכא מודי דתפסי קידושי ביאה, דגט לאו כחליצה דמי
לאפקועי כולה זיקה; הלכך לא עמדה עליו בלאו גמור; ובגט לחודיה לא מפטרא [כמו] שאחר
כונס את יבמתו שיכול לפוטרה בגט, משום דהוי ביאה פסולה משום גט קמא ולא קניא לגמרי);
נתן גט וחלץ - אין אחר חליצה כלום (ואף על גב דחליצה
פסולה היא, דאי הוה בעי לייבומי לא מצי, ואפילו הכי דחיא לגמרי ואין אחריה כלום,
דאי הדר ומקדש לה במאמר או בביאה - לא בעינן גט, וכדרבי עקיבא דאמר אין קידושין
תופסין בחייבי לאוין; והכי מפרש בגמרא, דמתניתין - רבי עקיבא היא);
חלץ ועשה (בה) מאמר, (או) נתן גט (אחר חליצה), ובעל (או בעל אחר
חליצה - אינו כלום, כדתני בסיפא 'אין אחר חליצה כלום': שאין מאמר וביאה
תופסין בה אחר חליצה, כרבי עקיבא [## דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין]; וגט דאחר
חליצה לא הוה צריך למיתני לאשמועינן דאין כלום, דלמאי ליהני? ליתסורי בקרובותיה?
הא מיתסר וקאי מחמת חליצה! אלא איידי דבעי למיתני גט דאחר בעילה, כדקתני 'או
בעל ועשה מאמר ונתן גט' - לאשמועינן דאין לאחר ביאה כלום זיקת יבומים, ובהאי
גט סגי ליה בלא חליצה - תנא נמי גט דאחר חליצה; והכי מפרש בגמרא), או בעל ועשה מאמר, (או) נתן גט (אחר ביאה) וחלץ (או חלץ אחר ביאה - אין לאחר ביאה כלום זיקת
יבמים, דגט שנתן אחר ביאה מגרש לה כאשתו גמורה, ולא בעיא חליצה; ואם רצה להחזיר –
מחזירה, וחליצה שעשה אחר ביאה אינה מועלת כלום, דאין עליה זיקת יבמין; ומאמר דאחר
ביאה לא הוה צריך למיתני, דפשיטא לן דלא מהני: דלמאי ליהני? הא אפילו מאמר אחר
מאמר ביבם אחד ויבמה אחת - בתרא כמאן דליתיה דמי, דמאי קעביד? הא מיתסר וקאי
בקרובותיה! אלא: איידי דתנא רישא 'חלץ ועשה מאמר' דאיצטריך לאשמועינן כרבי
עקיבא דאין קידושין תופסין בחלוצתו - תנא נמי 'בעל ועשה מאמר' והכי מפרש
בגמרא) - אין
אחר חליצה כלום (ארישא קאי, וכדפרישית
לעיל, ואלישנא דסיפא, דקתני 'או בעל ועשה מאמר או נתן גט וחלץ' הוה שייך
למיתני 'אין אחר ביאה כלום'! ובגמרא קא בעי ליה);
(יבמות נ,ב)
המשך המשנה:
אחת יבמה אחת ליבם אחד ואחת שתי יבמות ליבם אחד (שוין, כמו
שאמרנו: שיש אחר גט ראשון או אחר מאמר ראשון כלום, ואין אחר ביאה שבתחלה או אחר
חליצה כלום)
כיצד (בשתי יבמות ליבם אחד)?
עשה מאמר בזו ומאמר בזו - צריכות שני גיטין (כרבנן, דיש
מאמר אחר מאמר, וייבומי – לא: דהיכי ליעביד?: אי לייבומי לתרוייהו - הוו להו שני
בתים! ואי לחדא, הואיל וחברתה ביה אגידא הוה ליה בונה שני בתים!) וחליצה (לאחת מהן,
ופוטרת צרתה);
מאמר בזו וגט לזו - צריכה גט וחליצה (פסל גט של
אחרונה את הראשונה, דקם ליה ב'לא יבנה', וצריכה גט למאמרו
וחליצה לזיקתו: דחליצה לא מפקעא קידושין, וגט לא מפקע זיקה);
מאמר בזו ובעל את זו (אסור לקיימה, דהואיל
וקמייתא אגידא ביה - הוו להו שני בתים) - צריכות שני גיטין (זו גט למאמרו, וזו גט
לביאתו) וחליצה (לאחת מהן, ופוטרת צרתה; אבל בגט לחודיה לא נפקא בעלת ביאה, הואיל דביאה
פסולה היא);
מאמר בזו וחלץ לזו - הראשונה צריכה גט (בעלת מאמר
הראשונה צריכה גט למאמר, דחליצה דאידך לא מפקעה למאמרו);
גט לזו וגט לזו - צריכות הימנו חליצה (אחת, ואִסוּר
בקרובות שניה - דרבנן הוא, דאמרי יש גט אחר גט);
גט לזו ובעל את זו - צריכה גט וחליצה (ואסור לקיימה,
דקמה עליה ב'לא יבנה' משום גט דראשונה; ובגט לחודיה לא נפקא משום
דביאה פסולה היא);
גט לזו ומאמר בזו - צריכה גט וחליצה;
גט לזו וחלץ לזו - אין אחר חליצה כלום (דאי הדר מקדש
לה לצרתה - לא תפסי בה קידושין כרבי עקיבא);
חלץ וחלץ (וקתני סיפא 'אין
לאחר חליצה כלום' - שום זיקת יבמין; וחליצה בתרייתא לאו כלום היא), או חלץ ועשה מאמר (ו)נתן גט (וכן חלץ לזו ומאמר לזו, וכן נתן גט לזו אחר חליצת זו) ובעל (וכן בעל לזו אחר חליצה
של זו - אין מעשה האחרון כלום), או בעל (תחלה וחזר) ובעל (לשניה), או בעל ועשה מאמר (בשניה), (או) נתן גט (לשניה או) [ו]חלץ (לשניה) (- אין אחר
ביאה ראשונה כלום, ומעשה אחרון לא חשיב, ומותר בקרובות שניה) - אין אחר חליצה כלום (ארישא קאי
ואסיפא שייך למימר 'אין אחר ביאה כלום', ובגמרא קמיבעיא לה);
בין יבם אחד לשתי יבמות, בין שני יבמין ליבמה אחת (בכל הדין
האמור למעלה ביבם אחד ובשתי יבמות) - חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל, או בעל ועשה מאמר ונתן גט וחלץ - אין אחר
חליצה כלום (איבם אחד ואיבמה אחת קמהדר, ואף על גב דתניא
לעיל - הדר תניא הכא, משום סיפא: דבעי לפלוגי בין ביאה לחליצה, כדקתני: חליצה -
בין בתחלה בין באמצע בין בסוף אין אחריה כלום, והבעילה - בזמן שהיא בתחלה כו';
ולאשמועינן פלוגתא דרבי נחמיה ורבנן) - בין בתחלה, בין באמצע (בין מאמר לגט, כגון גט
לזו וחלץ לזו, וחזר ועשה בה מאמר או בבעלת הגט - לא מהני מאמר ולא בעיא גט למאמרו) בין בסוף (אחר מאמר וגט
חלץ - אין אחריה כלום, וחליצה גמורה היא, ואי הדר עביד מאמר - לא בעיא גט, דחליצה
גירושין גמורים היא וקמה בלאו גמור עליה, ואף על גב דחליצה פסולה הואי); והבעילה בזמן שהיא בתחלה - אין
אחריה כלום; באמצע ובסוף יש אחריה כלום.
רבי נחמיה אומר: אחת בעילה
ואחת חליצה בין בתחלה בין באמצע (כגון: גט לזו ובעל
לזו, וחזר ועשה מאמר בשלישית - אסור בקרובותיה) בין בסוף (גט לזו ומאמר לזו וחזר
ובא על האחת - יש אחר ביאה זו זיקת יבמין, וכי מפיק לה - בעיא חליצה, ולא סגי לה
בגט) אין
אחריה כלום (ונפקא בגט ובלא חליצה ואי הדר קדיש לאידך אחר
ביאה - לא מהני[YH1]).
גמרא:
עד כאן לא פליגי אלא בגט אחר גט ומאמר אחר מאמר, אבל גט אחד ביבמה (או) [ו]מאמר
אחד ביבמה מהני (מהני גט ביבמה למיקם
עליה ב'לא יבנה', ושוב לא ייבם, ומאמר ביבמה מהני לה להצריכה גט למאמרו אי בעי לאפוקה).
מאי טעמא אמור רבנן גט ביבמה מהני (הא מדאורייתא חליצה
הוא דמהני בה, ומשום גט לא קרינא בה ש'לא בנה')?
משום דמהני בעלמא (בכל הנשים להתגרש); דאי אמרת (הכא) לא מהני (ואם רצה
לכונסה אחר הגט - יכנוס) - אמרי (אינשי:) גט להוציאה וחליצה להוציאה, ומדגט
לא מהני - חליצה נמי לא מהני, ואתי למיבעל אחר חליצה!
ומאי טעמא אמור רבנן מאמר ביבמה מהני (לאסור חברתה
עליו? הא מן התורה קנין לא הוי ביבמה אלא בביאה)?
משום דמהני בעלמא (קידושי אשה קונים
אותה); דאי אמרת 'לא מהני' - אמרי 'מאמר
לקנות וביאה לקנות, ומדמאמר לא מהני - ביאה נמי לא מהניא ואתי למיבעל אחר ביאה (והוה ליה
בונה שתי בתים, דאיסורא דאורייתא)!
ומאי טעמא אמור רבנן ביאה פסולה יש אחריה כלום (ביאה פסולה יש
אחריה זיקת יבמין כדתנן לעיל: מאמר בזו ובעל לזו - צריכות שני גיטין וחליצה, ולא
אמרינן תיסגי לבעלת ביאה בגט בלא חליצה ותיפטר אף חברתה בביאתה מן החליצה)?
אמרי: אי ביאה אחר הגט היא (כגון גט לזו ובעל לזו
דאמרינן צריכה גט וחליצה ולא סגי בגט לחודיה כשאר יבמה שכונסה) - גזירה ביאה אחר הגט משום ביאה אחר
חליצה (דאי אמרת תיסגי לה בגט - אתי למימר: מדקניא
ביאה אחר הגט בביאה גרידתא - אלמא מעליותא היא, ואתי למיבעל לכתחלה אחר חליצה); ואי ביאה אחר מאמר היא (כגון מאמר לזו ובעל לזו) גזירה ביאה אחר מאמר משום ביאה אחר ביאה (להכי תנן
'צריכות שנים - גט וחליצה': דאי אמרת בגט סגי לה - אמרי ביאה של זו אחר קנין של זו
מעליותא היא, ואתי למעבד ביאה אחר ביאה, וקא פגע באיסור אשת אח).
ומאי טעמא אמור רבנן האי חליצה פסולה (שאחר גט או
אחר מאמר) אין
אחריה כלום (דאי הדר עבד מאמר או גט לשלישית - לא מהני)?
אמרי: מאי לגזור? נגזור חליצה אחר הגט משום חליצה אחר חליצה (דלא ליתי למיחלץ לשתי יבמות זו אחר זו, או שני יבמין ליבמה אחת זה אחר זה) - כל כי הני תחלוץ ותיזיל (כלומר: מאי איכפת לן כל ימיה תחלוץ)? ליגזור חליצה אחר מאמר משום חליצה אחר ביאה (דלא ליתי
למימר 'יבמה כנוסה יוצאת בחליצה בלא גט' - לא אתו למימר הכי) - אטו חליצה אחר מאמר מי לא בעיא גט למאמרו (והא דאמרינן 'אין אחריה כלום' - בדבר העשוי אחריה קאמר, דאי הדר עביד גט או
מאמר או חליצה בחברתה - לא מיתסר בקרובותיה)? חליצה אחר ביאה נמי בעיא גט לביאתו.
אמר רבא:
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM;
מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when
the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an
Edit option to edit the page with your word processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius
Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material,
with this notice, is granted - with request to notify of use at the email
address on www.geocities.com/yeshol
[YH1]Yeavamos
Chart #15
Daf 50a-50b
_________________________________________
|
|
WHAT IS REQUIRED WHEN MULTIPLE
PROCEDURES
|
ARE DONE WITH A
YEVAMAH
|
_________________________________________
|
|
|
FIRST, THE THEN,
THE WHAT MUST STILL BE DONE, IN THE CASES OF: |
YAVAM DID YAVAM
DID 1 Yavam
& 1 Yavam & 2
Yevamos |
THIS...
THIS... 1
Yevamah 2 Yevamim & 1
Yevamah |
____________ ____________
______________ _____________________ |
|
1) MA'AMAR
Ma'amar
- &nbssp; 2 Gitin
& Chalitzah(1) |
Get
Chalitzah Get &
Chalitzah |
Chalitzah
Get
Get
|
Bi'ah
NOTHING 2
Gitin & Chalitzah |
|
2) GET
Ma'amar Get &
Chalitzah Get &
Chalitzah |
Get
- &nbssp; Chalitzah
|
Chalitzah
NOTHING
NOTHING
|
Bi'ah Get &
Chalitzah Get &
Chalitzah |
|
3) CHALITZAH
Ma'amar NOTHING
(2) NOTHING
(2) |
Get
NOTHING
NOTHING
|
Chalitzah
- &nbssp;
NOTHING
|
Bi'ah NOTHING (2)
NOTHING (2) |
|
4) BI'AH
Ma'amar
- &nbssp; NOTHING
(3) |
Get
NOTHING
NOTHING
|
Chalitzah
NOTHING
NOTHING
|
Bi'ah
- &nbssp; NOTHING
(3) |
==========
FOOTNOTES:
==========
(1) This ruling follows the opinion of the Chachamim, at the start of the
Mishnah, who rule "Yesh Ma'amar Achar Ma'amar." According to Raban
Gamliel,
only one Get is necessary. (RASHI 50b DH Tzerichos)
(2) This is the Halachah as recorded in the Mishnah. However, the Gemara
(52b, cited by Rashi here) makes it clear that this is not agreed upon by
all. This follows the opinion of Rebbi Akiva, who asserts that Kidushin
cannot be effected with Chayavei Lav, and therefore they cannot be effected
with a Chalutzah. According to the Chachamim, Ma'amar or Bi'ah that follows a
Chalitzah is considered to be a new act of Kidushin, and the Yavam must give
her a Get in order to release her (since she is prohibited to him).
(3) This is the Halachah as recorded in the Mishnah. However, from the Gemara
(53a) it is clear that this ruling (in the case of two Yevamos and a single
Yavam) also follows the opinion of Rebbi Akiva. Even though the second
Yevamah ("Tzaras Yevimto") is Asur to the Yavam only with an Isur
Aseh (Daf
11a), Rebbi Akiva holds that Kidushin cannot be effected between them (see
Insights to 53a). (In the case of one Yevamah and two Yavams, the second
Yavam obviously cannot effect Kidushin because of the Isurim of Eshes Ish and
Eshes Ach -- see Insights to 50b.)
50b
"EIN ACHAREHA KLUM" AND THE PROCEDURES DONE WITH A YEVAMAH
QUESTION: The Mishnah details the different combinations of procedures that
one could do with his Yevamah. The Mishnah says that the Halachos are the
same for one Yavam with two Yevamos, and for two Yevamim with one Yevamah.
In the end of the Mishnah, the Mishnah re-lists the combinations of
procedures with Chalitzah that it listed in the beginning of the Mishnah,
"Chalatz -- v'Asah Ma'amar, Nasan Get, u'Ba'al," and says, "Ein
Achar
Chalitzah Klum..." -- "Nothing takes effect after Chalitzah was done,
whether it was done at the beginning, in the middle, or at the end."
RASHI (DH Chalatz v'Asah) says that the Mishnah here is repeating the
Halachah of one Yavam with one Yevamah, and it is not a continuation of the
Halachos of one Yavam with two Yevamos that the Mishnah was discussing until
now.
However, in his very next comment (DH Bein b'Techilah Bein b'Emtza),
referring to the statement of the Mishnah that nothing takes effect when it
follows Chalitzah no matter when the Chalitzah was done, Rashi explains that
the case of "b'Emtza" (when Chalitzah was done in the middle) is
referring
to a case of one Yavam with *two* Yevamos, where the Yavam gave a Get to the
first Yevamah and did Chalitzah with the second Yevamah, and then he did
Ma'amar to one of them (in which case the Ma'amar is not effective and no
Get is necessary, since Chalitzah was already done).
Then (DH ha'Bi'ah b'Emtza) Rashi explains that the case of Bi'ah b'Emtza is
where there are *three* Yevamos!
Why does Rashi explain the cases as referring to multiple Yevamos, when just
before he explained that the Mishnah is referring to a case of one Yavam
with one Yevamah? (MAHARSHA)
ANSWER: The MAHARSHA answers that Rashi does not mean that the Mishnah now
is addressing specifically a case of one Yavam with one Yevamah. He means
that the Mishnah is not continuing the previous discussion, and is referring
back to what was written at the beginning of the Mishnah. The Mishnah
already mentioned that this Halachah applies also to two Yevamos, and that
is why, when describing the cases of Chalitzah and Bi'ah b'Emtza, Rashi sets
up the case as referring to multiple Yevamos.
Why, though, did Rashi mention at all that the Mishnah is referring back to
"one Yavam and one Yevamah?" He should just have said that the
Mishnah is
referring to all of the cases mentioned earlier in the Mishnah!
The TOSFOS YOM TOV (who also answers like the Maharasha) explains that Rashi
understood that this part of the Mishnah is referring to a case of one Yavam
with one Yevamah, because the Mishnah uses the same wording that it used
earlier when referring to a case of one Yavam with one Yevamah. If the
Mishnah here was referring to cases of more than one Yavam or one Yevamah,
it would have added an additional possible case, not just "Chalatz v'Asah
Ma'amar..." but rather "Chalatz *v'Chalatz*, v'Asah Ma'amar...."
Since the
Mishnah does not give the possibility of doing two Chalitzos or two Yibums,
it must be referring only to a case of one Yavam with one Yevamah.
Why did Rashi explain the case of Chalitzah b'Emtza as referring to a case
of two Yevamos? The answer is that the case of Chalitzah b'Emtza is possible
only with two Yevamos, because in order to have the Chalitzah in the middle,
the Yavam must have given a Get to one Yevamah, and then did Chalitzah, and
then did Ma'amar. If the case is referring to only one Yevamah, the
Chalitzah is not "b'Emtza" but is a proper Chalitzah, because it is
supposed
to follow a Get with the same woman! In such a case the Chalitzah is not a
Chalitzah Pesulah and it is certainly valid (and the Mishnah here is
discussing the difference between a Chalitzah Pesulah and a Bi'ah Pesulah).
Why, though, did Rashi not explain the case as referring to one Yevamah, and
that the Yavam did *Ma'amar* first and then Chalitzah and then gave her a
Get, in which case the Chalitzah is indeed a Chalitzah Pesulah? Rashi could
not have explained like that, because in such a case there is no Chidush
that "Ein Achar Chalitzah Klum," because nothing else is needed -- a
Get was
given for the Ma'amar, and the woman was permitted to remarry by the
Chalitzah. It must be that there was a Ma'amar given after the Chalitzah,
and the Mishnah's Chidush is that one does not have to give a Get for that
Ma'amar.
Why, though, did Rashi not explain the case as referring to one Yevamah, and
there was Ma'amar both before and after the Chalitzah, and the Mishnah is
teaching that the Ma'amar after the Chalitzah does not require a Get? The
answer is that the Mishnah lists only cases in which each procedure is used
only once. Therefore, the only case in which the Mishnah would be telling us
a Chidush of "Ein Achar Chalitzah Klum" while using only one of each
possible procedure is a case of two Yevamos, where the Yavam gave a Get to
one, Chalitzah to the other, and then Ma'amar to one of them.
The same question, though, applies for the case of Bi'ah b'Emtza, which
Rashi says is referring to three Yevamos. There, the Yavam gave a Get to the
first Yevamah, then did Bi'ah with the second, and then did Ma'amar with the
third, in which case he needs to give a Get for the Ma'amar and he must do
Chalitzah with one of them to release them (since the Bi'ah was a Bi'ah
Pesulah, due to the Get that he gave to the first Yevamah). Why, though,
does Rashi not explain the case to be referring to *two* Yevamos, where the
Yavam gave a Get to the first Yevamah, and then did Bi'ah with the same one,
and then did Ma'amar with the second Yevamah? Alternatively, the case could
be where the Yavam gave a Get to the first Yevamah, did Bi'ah with the
second, and then did Ma'amar with the first one. Why does Rashi have to
explain the case as referring to *three* Yevamos?
The TOSFOS YOM TOV (see also ARUCH LA'NER) says that indeed Rashi could have
explained that two of the procedures were done with one Yevamah, but Rashi
wanted to give an example of a case where there would be a consequence with
regard to the Isur to marry the Yevamah's relatives, and in the case of two
Yevamos, their relatives are already Asur to the Yavam (either because of
the Get that he gave to one, or because of the Bi'ah he did with the other).
This answer, however, needs further elucidation. First of all, it does not
explain why Rashi did not suggest scenario where the Yavam gave a Get and
then Bi'ah to the same Yevamah. Second, we can identify three practical
ramifications for the Halachah of "Yesh Achareha Klum:" 1. the Bi'ah
itself
does not consummate a full Yibum, but rather it requires Chalitzah to break
the Zikah entirely; 2. if the Yavam does Ma'amar after doing Bi'ah with a
Yevamah, that Ma'amar takes effect and he will need to give that Yevamah a
Get; 3. if he does Ma'amar after the Bi'ah and then divorces her with a Get,
he becomes Asur to her relatives, since the Ma'amar and Get took effect.
Here, in the case of Bi'ah b'Emtza, Rashi explains that the practical
ramification of "Yesh Achareha Klum" is that the Yavam is Asur to her
relatives (the third consequence). However, when explaining the consequences
of Chalitzah b'Emtza, Rashi writes that the *Ma'amar* does not take effect
after the Chalitzah (the second consequence)! When he discusses Bi'ah b'Sof,
he says that the practical consequence is that the Yavam must do *Chalitzah*
after the Bi'ah since the Bi'ah did not break the Zikah entirely (the first
consequence)! Why does Rashi mention these different consequences in each
case? This question requires further elucidation.
THE ISUR OF "ESHES ACH" WHEN LIVING WITH A SECOND YEVAMAH
QUESTION: The Gemara explains that the Chachamim required Chalitzah when
Bi'as Yibum follows Ma'amar as a Gezeirah, lest people think that Bi'ah
after *Bi'ah* is valid. RASHI (DH v'Iy Bi'ah Achar Ma'amar) explains that if
only a Get was required (for the Ma'amar done before the Bi'ah), people
might think that since the Bi'ah was an effective Yibum even though it
followed Ma'amar, then it is also acceptable to do Bi'ah after doing
*Bi'ah*. They will mistakenly assume that if one did Bi'ah with one Yevamah,
that it is proper to do Bi'ah with the second Yevamah as well, and they will
then transgress the Isur of "Eshes Ach" by doing Bi'ah with the
second
Yevamah.
Why does Rashi say that the problem is that one might transgress the Isur of
"Eshes Ach?" What Isur "Eshes Ach" is there in this case?
The Gemara earlier
(10b) says that according to Rebbi Yochanan, once one brother does Yibum
with one Yevamah, all of the other brothers and Tzaros also lose the Isur
"Eshes Ach." Hence there should be no Isur "Eshes Ach" in
this case!
Moreover, in the case that Rashi is discussing, which is when there is one
Yavam doing Bi'ah with two Yevamos one after the other, then even Reish
Lakish (10b) agrees that the Yavam is Asur to the second Yevamah only with
an Isur Aseh, but not with a Lo Ta'aseh or with an Isur Kares! (YASHRESH
YAKOV)
ANSWERS:
(a) The ARUCH LA'NER explains that Rashi does not mean the Isur of "Eshes
Ach," but rather he means an Isur that *stems from* the Isur of
"Eshes Ach."
In this case, it is the Isur Aseh of living with a Yevamah with whom one's
brother already did Yibum ("Keivan sh'Banah Shuv Lo Yivneh"). He
finds proof
for this interpretation in the words of Rashi, who writes that the brother
will be "*Paga* (touch) b'Isur Eshes Ach," and not simply
"Chayav (or Avar)
b'Isur Eshes Ach."
The HAGAHOS ON THE ME'IRI (Daf 11a #12) adds that this shows that Rashi held
like those Rishonim who write that the Isur of "Lo Yivneh" is not a
new Isur
Lav, but it is the Torah revealing to us that the Isur of "Eshes Ach"
in
this situation is only Asur with a Lav and not with Kares.
However, it is not clear why Rashi should decide to express the Isur Aseh in
such terms here. He could have simply written that there is an Isur
d'Oraisa, like he wrote earlier (DH Mishum d'Mehani).
(b) The RASHASH suggests that Rashi at this point is not referring to a case
of one Yavam with two Yevamos, but rather to a case of two Yavams with one
Yevamah. In that case, according to Reish Lakish, the second Yavam to live
with the Yevamah has an Isur of "Eshes Ach." (That is indeed the way
the
NIMUKEI YOSEF records the case here; with either two Yevamos and one Yavam
or with two Yavam's and one Yevamah.)
Why, though, should Rashi mention specifically the Isur of "Eshes
Ach,"
which applies only according to Reish Lakish? The Gemara, which is
explaining the Mishnah, must work out according to both Reish Lakish and
Rebbi Yochanan; why would Rashi explain it specifically according to the
view of Reish Lakish? Moreover, if two Yavams live with one Yevamah one
after the other, there will not merely be an Isur of Eshes Ach, but an Isur
of Eshes Ish!
Perhaps the Rashash means that the Gezeirah is that one Yavam will take the
other Yavam's wife *after he divorces her* (or after he dies and leaves
behind children), and then there will be an Isur Kares of "Eshes Ach"
(because of the *second* brother) according to everyone.