דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

 

המשך יבמות פרק רביעי 'החולץ'

 

יבמות דף מו

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

 

(יבמות מה,ב)

מתיב רב חסדא: מעשה בבלוריא הגיורת שקדמו עבדיה וטבלו לפניה ובא מעשה לפני חכמים ואמרו 'קנו עצמן בני חורין'; לפניה - אִין (לפי שהן גרים והיא עובדת כוכבים, והעובד כוכבים [את] ישראל - לא קני לגופיה), לאחריה לא (אלמא גבי ישראל לא אמרינן 'קנה עבד עצמו בן חורין')!

אמר רבא: לפניה - בין בסתם (שלא פירש "הרי אנו טובלין לשם בני חורין") בין במפורש (כדרב חמא בר גוריא, דקתני 'וקדם וטבל לשם בן חורין'); לאחריה - במפורש אִין, בסתם לא.

אמר רב אויא: לא שנו אלא בלוקח מן העובד כוכבים, אבל עובד כוכבים (שמכר עצמו לישראל) גופיה קני (קנהו ישראל לגופיה ואם קדם וטבל לשם בן חורין לא קנה עצמו בן חורין), דכתיב (ויקרא כה,מה): וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו [וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה] - אתם קונים מהם ולא הם קונים מכם, ולא הם קונים זה מזה ולא הם קונים מכם; למאי? אילימא למעשה ידיו - אטו עובד כוכבי לא קני ליה לישראל למעשה ידיו, והכתיב [ויקרא כה,מז: וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך] או לעקר משפחת גר, ואמר מר: משפחת גר - זה העובד כוכבים? אלא לאו – לגופיה, וקאמר רחמנא: 'אתם קונין מהם' - אפילו גופיה!

פריך רב אחא: אימא בכספא ובטבילה (לשום עבדות - הוא דקאמר רחמנא ליקני, אבל אם קדם וטבל ללשם  בן חורין -  הכי נמי דבן חורין הוא)?

קשיא.

אמר שמואל: וצריך לתקפו במים (כשמטבילו לשם יהדות לעבדות - צריך שיתקפנו לתת עליו עול מלאכה במים כדי שתהא נראית כטבילת עבדות, שאפילו יאמר הוא "לשם בן חורין" - לא קנה עצמו בן חורין, ולא יהא ממשות בדבריו).

 כי האי דמנימין עבדיה דרב אשי בעא לאטבולי (לשם יהדות לעבד). מסריה ניהלייהו לרבינא ולרב אחא בריה דרבא, אמר להו: חזו דמינייכו קבעית ליה (אם יקדים ויאמר "לשם בן חורין"). רמו ליה ארויסא (קביסטרי) בצואריה, ארפו ליה וצמצמו ליה (דחקוהו לקשור בצוארו משום לתוקפו במים: שהיה לו עניבה, וכשרוצים - מושכין ראש החבל והוא דוחק מאליו, וכשאין מושכין רפוי, והמים נכנסים על בשרו): ארפו ליה כי היכי דלא להוי חציצה, צמצמו ליה כי היכי דלא לקדים.

ולימא להו "לשם בן חורין אני טובל"?

בהדי דדלי רישיה ממיא - אנחו ליה זולטא דטינא (כלי מלא טיט) ארישיה, ואמרו ליה "זיל אמטי לבי מרך".

אמר ליה רב פפא לרבא: חזי מר הני דבי פפא בר אבא דיהבי זוזי לאינשי לכרגייהו ומשעבדי בהו (כשאין נותנין כסף גולגולת למלך - תופסים אותם גבאי המלך; והני דבי פפא עשירים היו, ופורעים המס לגבאי המלך, וקונין אותם לעבדים מהם, ועובדי כוכבים היו אותן הנקנין, וקא מיבעיא ליה אי הוי קנין); כי נפקי, צריכי גיטא דחירותא או לא?

אמר ליה: איכו שכיבי - לא אמרי לכו הא מילתא? הכי אמר רב ששת: מוהרקייהו דהני (חותמן של אלו) - בטפסא (ארגז; אשקרי"ן בלע"ז) דמלכא מנח (שהן לו לעבדים) [כלומר: החופש של האנשים הללו תלוי במלך], ומלכא אמר: מאן דלא יהיב כרגא משתעבד למאן דיהיב כרגא' [ודינא דמלכותא דינא] (הילכך - מכר הוא, ובעו גיטא דחירותא אי בעו לאיגיורי ולאשתרויי בבת ישראל[YH1] ).

רבי חייא בר אבא איקלע לגבלא; חזא בנות ישראל דמעברן מגרים שמלו ולא טבלו, וחזא חמרא דישראל דמזגי עובדי כוכבים ושתו ישראל, וחזא תורמוסין דשלקי עובדי כוכבים ואכלי ישראל - ולא אמר להו ולא מידי. אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: צא והכרז על בניהם שהם ממזרים, ועל יינם משום יין נסך, ועל תורמוסן משום בישולי עובדי כוכבים לפי שאינן בני תורה (אתורמוסין קאי, דאין בו משום בישולי עובדי כוכבים, כדמפרש לקמן; אלא לפי שאינן בני תורה צא ואסור עליהן שלא יזלזלו בבשולי עובדי כוכבים).

'על בניהן שהם ממזרים' - רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: 'לעולם אין גר עד שימול ויטבול', וכיון דלא טביל - עובד כוכבים הוא; ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר;

'ועל יינם משום יין נסך' (דאף על גב דלא נגעי אלא כחו בעלמא - הוא אסור) - משום '"לך לך" אמרין נזירא "סחור סחור, לכרמא לא תקרב"';

'ועל תורמוסן משום בשולי עובדי כוכבים לפי שאינן בני תורה' - הא בני תורה שרי! והאמר רב שמואל בר רב יצחק משמיה דרב: כל הנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בשולי עובדי כוכבים, והא תורמוס אינו נאכל כמות שהוא חי ויש בו משום בשולי עובדי כוכבים?

רבי יוחנן כאידך לישנא סבירא ליה, דאמר רב שמואל בר רב יצחק משמיה דרב: כל שאין עולה על שולחן מלכים (תורמוס אינו עולה על שלחן מלכים) לאכול בו את הפת אין בו משום בשולי עובדי כוכבים; וטעמא דאינן בני תורה, הא בני תורה שרי!

 

תנו רבנן: 'גר שמל ולא טבל: רבי אליעזר אומר: הרי זה גר, שכן מצינו באבותינו שמלו ולא טבלו (בימי משה כשיצאו ממצרים ויצאו מכלל בני נח לקבל התורה ולקבל פני השכינה).

טבל ולא מל - רבי יהושע אומר: הרי זה גר, שכן מצינו באמהות שטבלו ולא מלו (נשותיהם שטבלו כדמפרש לקמן: דאם לא טבלו - במה נכנסו תחת כנפי שכינה?);

וחכמים אומרים: טבל ולא מל מל ולא טבל - אין גר עד שימול ויטבול.'

ורבי יהושע נמי נילף מאבות? ורבי אליעזר נמי נילף מאמהות?

- וכי תימא אין דנין אפשר משאי אפשר (אמהות אי אפשר למול), והתניא: 'רבי אליעזר אומר: מנין לפסח דורות שאין בא אלא מן החולין (ולא מדמי מעשר שני דאכתי מעשר שני לא הוה)? נאמר פסח במצרים ונאמר פסח בדורות: מה פסח האמור במצרים אין בא אלא מן החולין אף פסח האמור לדורות אין בא אלא מן החולין (למעוטי מדמי מעשר שני [במנחות ב'התודה' דף פב,א]).

אמר לו רבי עקיבא: וכי דנין אפשר משאי אפשר (מפסח מצרים: דהאי דלא בא מן המעשר - דאי אפשר הוא, דאכתי מעשר לא הוה)?

ה"ג: א"ל רבי עקיבא וכי דנין אפשר כו'. ומאן דגריס 'רבי יהושע' – קשיא: האמר רבי יהושע דנין מאמהות!

אמר לו [רבי אליעזר]: אף על פי שאי אפשר - ראיה גדולה היא ונלמד הימנה.'

אלא:

 

(יבמות מו,ב)

בטבל ולא מל - כולי עלמא לא פליגי דמהני; כי פליגי במל ולא טבל: רבי אליעזר יליף מאבות.

ורבי יהושע?

באבות נמי טבילה הוה.

מנא ליה?: אילימא מדכתיב [שמות יט,י: ויאמר ה' אל משה:] לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם - ומה במקום שאין טעון כבוס (כגון בעל קרי בעלמא דכתיב ורחץ במים וטמא עד הערב (ויקרא טו) ולא כתיב יכבס בגדיו) - טעון טבילה, מקום שטעון כבוס (כגון בקבול תורה, דכתיב וכבסו שמלותם [שמות יט,י]) - אינו דין שטעון טבילה?

ודלמא נקיות בעלמא (ההוא כיבוס - לאו משום טומאה הוה, דלטעון טבילה מקל וחוומר, אלא שיהיו בגדיהם לבנים והגונים לקבל פני שכינה)?

אלא מהכא: (שמות כד,ח) ויקח משה את הדם ויזרוק (הזאה הוא) על העם [ויאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים האלה], וגמירי דאין הזאה בלא טבילה.

ורבי יהושע - טבילה באמהות מנלן?

סברא הוא: דאם כן - במה נכנסו תחת כנפי השכינה?  [YH2] 

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לעולם אינו גר עד שימול ויטבול.

פשיטא? יחיד ורבים הלכה כרבים!

מאן 'חכמים' - רבי יוסי, דתניא: 'הרי שבא ואמר "מלתי ולא טבלתי" - מטבילין אותו (והוי כישראל מעליא, ואין צריך לבדוק בעדים אם מילתו לשם מצות מילה), ומה בכך (אם אין מילתו לשם מילה הואיל וטבל בטבילה סגי) - דברי רבי יהודה; רבי יוסי אומר: אין מטבילין (שמא ערבי מהול וגבעוני מהול הוא, וצריך להטיף ממנו דם ברית;, דרבי יוסי תרתי בעי); לפיכך (הואיל ולרבי יהודה בחדא סגיא) 'מטבילין גר בשבת (מטבילין בשבת גר שמל אתמול לפנינו: דבמילה סגי ליה, וכי מטבלי ליה בשבתא - לא מתקני גברא) - דברי רבי יהודה; ורבי יוסי אומר: אין מטבילין.'

 

אמר מר: 'לפיכך מטבילין גר בשבת (דברי רבי יהודה)' – פשיטא: כיון דאמר רבי יהודה בחדא סגיא, היכא דמל לפנינו - מטבילין!

מאי 'לפיכך'?

מהו דתימא לרבי יהודה טבילה עיקר (דהא אמילה שמעינן ליה דקאמר 'ומה בכך'), וטבילה בשבת לא, דקא מתקן גברא - קא משמע לן דרבי יהודה - או הא או הא בעי.

'רבי יוסי אומר: אין מטבילין' (תרתי בעי, ואף על גב דמל בפנינו - טבילתו תקנתו) פשיטא: דכיון דאמר רבי יוסי תרתי בעינן תקוני גברא בשבת לא מתקנינן!?

מהו דתימא לרבי יוסי מילה עיקר, והתם הוא דלא הואי מילה בפנינו, אבל היכא דהויא מילה בפנינו אימא ליטבל זה בשבתא - קא משמע לן דרבי יוסי תרתי בעי.

אמר רבה: עובדא הוה בי רבי חייא בר רבי - ורב יוסף מתני 'רבי אושעיא בר רבי' (כלומר: רבי אושעיא נמי הוה בהדי רבי חייא), ורב ספרא מתני 'רבי אושעיא ברבי חייא' (דאף רבי אושעיא ברבי חייא הוה בהדייהו) - דאתא לקמיה גר שמל ולא טבל;

אמרו ליה: שהי כאן (לילה היה) עד למחר ונטבלינך.

שמע מינה תלת: שמע מינה (מדרב ספרא, דאמר תלתא הוו) גר צריך שלשה, ושמע מינה אינו גר עד שימול ויטבול, ושמע מינה אין מטבילין גר בלילה.

ונימא 'שמע מינה נמי בעינן מומחין' (כי הנך תלתא גברי - רבנן רברבי)?

דלמא דאיקלעו (הכי הוה מעשה דאיתרמו רבנן כי הני, אבל שלשה ודאי שמעינן, מדקפליג רב ספרא ומוסיף עד דהוו תלתא).

 

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: גר צריך שלשה: 'משפט' כתיב ביה (משפט אחד יהיה לכם ולגר (במדבר טו,טז) ואין משפט פחות משלשה).

 

תנו רבנן: 'מי שבא ואמר "גר אני" - יכול נקבלנו (לא נצריכנו הטפת דם ברית וטבילה)? תלמוד לומר: [ויקרא יט,לג: וכי יגור] אתך [גר בארצכם לא תונו אתו] - במוחזק לך;

בא ועדיו עמו מנין (שנאמן)?

תלמוד לומר: וכי יגור אתך גר בארצכם (מכל מקום; ולקמן פריך: כיון דעדיו עמו פשיטא, ומי בעי קרא).

 

(יבמות מז,א)

אין לי אלא בארץ, בחוץ לארץ מנין?

תלמוד לומר: 'אתך' - בכל מקום שאתך. (ולקמן פריך 'הא אפיקתיה'!?)

אם כן מה תלמוד לומר: 'בארצכם'? 

בארץ צריך להביא ראיה (שבבית דין נתגייר, שמא גבעוני מהול הוא, ומשום שבחא דארץ ישראל הוא דקאמר הכי, ומשקר), בחוצה לארץ אין צריך להביא ראיה - דברי רבי יהודה; וחכמים אומרים: בין בארץ בין בחוצה לארץ צריך להביא ראיה.'

בא הוא ועדיו עמו - קרא למה לי?

אמר רב ששת: דאמרי "שמענו שנתגייר בבית דין של פלוני": סלקא דעתא אמינא (מהו דתימא) לא ליהמנייהו - קא משמע לן.

'בארצכם' - אין לי אלא בארץ, בחוץ לארץ מנין?

תלמוד לומר: 'אתך' - בכל מקום שאתך.

והא אפיקתיה [למעלה: - בכל מקום שאתך]?

חדא מ'אתך' וחדא מ'עמך' ([ויקרא כה,לה: וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך - והחזקת בו] גר ותושב וחי עמך);

וחכמים אומרים: בין בארץ בין בחוץ לארץ צריך להביא ראיה.

ואלא הא כתיב 'בארצכם'?

ההוא מיבעי ליה דאפילו בארץ מקבלים גרים, דסלקא דעתא אמינא משום טיבותא דארץ ישראל קמגיירי, והשתא נמי, דליכא טיבותא (דפסק חלב ודבש), איכא לקט שכחה ופאה ומעשר עני - קא משמע לן [שמקבלים].

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הלכה בין בארץ בין בחוץ לארץ צריך להביא ראיה.

פשיטא! יחיד ורבים הלכה כרבים!?

מהו דתימא מסתבר טעמא דרבי יהודה, דקמסייעי ליה קראי (דהא 'עמך' - כל מקום שאתך משמע, ואפילו בארץ; ו'בארצכם'  למה לי? אלא לאו - אראיה קאי: דבארץ צריך להביא ראיה, ולא בחוצה לארץ) - קא משמע לן.

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol

 

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

 הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol