דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

 

המשך יבמות פרק רביעי 'החולץ'

 

יבמות דף מה

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

 

(יבמות מד,ב)

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: 'הכל מודים בעבד ועובד כוכבים הבא על בת ישראל שהולד ממזר';

מאן 'הכל מודים'?

שמעון התימני, דאף על גב דאמר שמעון התימני אין ממזר מחייבי לאוין – הני מילי

 

(יבמות מה,א)

מחייבי לאוין דתפסי בהו קדושין (דנפקא לן בפרק 'כיצד' (לעיל כג,א) מכי תהיין לאיש שתי נשים וגו'), אבל הכא - עובד כוכבים ועבד, כיון דלא תפסי בהו קדושין (ועבד ועובד כוכבים לאו בני קדושין נינהו, דכתיב (בראשית כב,ה) שבו לכם פה עם החמור - עם הדומה לחמור; ועובד כוכבים נמי ליתיה בכלל קדושין, דכתיב  בשבע אומות לא תתחתן בם (דברים ז,ג) - לא יהא לך בהן חיתון; ובשאר אומות כתיב ואחר כן תבא (דברים כא,יג) - מכלל דמעיקרא לית בה הויה; ומהני קראי נפקא לן בקדושין (סח,ב) דלא תפסי קדושין בעובדת כוכבים, ועובד כוכבים נמי מצי למילף מינייהו; הלכך אין ביאתו ביאה לשם קדושין) כחייבי כריתות דמי (ודמיא לחייבי כריתות; ובשאלתות דרב אחאי מפיק מהא והיא בעולת בעל (בראשית כ,ג) ודרשינן בסנהדרין (נז,ב) 'בעולת בעל' יש להם; 'נכנסה לחופה ולא נבעלה' - אין להם; וכל שכן דארוסה לית להו; וביאה לשם קדושין נמי לית להו, דאיתקוש הויות להדדי).

מיתיבי: 'עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר. רבי שמעון בן יהודה אומר: אין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש כרת' (והא האי תנא - כשמעון התימני סבירא ליה, וקתני בעובד כוכבים ועבד דאין ממזר).

אלא אמר רב יוסף: מאן 'הכל מודים' – רבי: אף על גב דרבי אומר (בפרק 'רבן גמליאל' 'אין ביאה אחר חליצה': דאם חלץ לזו ובעל את זו - אינה צריכה הימנו גט, וקאמר) 'אין הדברים הללו (דביאה אחר חליצה לא תפסה) אמורים אלא לדברי רבי עקיבא, שהיה עושה חלוצה כערוה' - וליה לא סבירא ליה, (אפילו הכי) בעובד כוכבים ועבד – מודה; דכי אתא רב דימי אמר רב יצחק בר אבודימי משום רבינו (רבי): עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד ממזר.

רבי אחא שר הבירה ורבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו פרוק הנהו שבוייתא דאתו מארמון (לאנטוכי) לטבריא. הוה חדא דאעברא מעובד כוכבים, ואתו לקמיה דרבי אמי. אמר להו: רבי יוחנן ורבי אלעזר ורבי חנינא דאמרי עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר.

אמר רב יוסף: רבותא למחשב גברי! הא רב ושמואל בבבל, ורבי יהושע בן לוי ובר קפרא בארץ ישראל - ואמרי לה חלופי בר קפרא ועיילי זקני דרום – דאמרי: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר!!

 

אלא אמר רב יוסף: רבי היא (לא תחשוב גברי דהאי משום רבותא דרבים לא תפסיל ליה, דהא נמי רבים אכשרי, אלא משום ההיא דרבי איכא למיפסליה, דהלכה כמותו), דכי אתא רב דימי אמר רבי יצחק בר אבודימי משום רבינו אמרו: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. רבי יהושע בן לוי אומר: הולד מקולקל. למאן? אילימא לקהל - הא אמר רבי יהושע (בן לוי לעיל) 'הולד כשר'? אלא לכהונה, דכולהו אמוראי דמכשרי - מודו שהולד פגום לכהונה, מקל וחומר מאלמנה: מה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל - בנה פגום, זו שאיסורה שוה בכל (עובד כוכבים אסור בין בכהנת בין בלויה בין בישראלית) - אינו דין שבנה פגום ('בנה פגום' - לאו דוקא, דהא פשיטא בן העובדת כוכבים לאוו כהן הוא! ואי משום דלא ישא כהנת - כיון דמותר בישראלית מותר נמי בכהנת, שאין קדושה בנשים, דאפילו כשרות מותרות לפסולים, דקיימא לן (קדושין עג,א) 'לא הוזהרו כשרות מלינשא לפסולים'; אלא משום בתה נקט: דאם תלד בת - פסולה לכהונה)!

מה לאלמנה לכהן גדול שכן היא עצמה מתחללת!?

הכא נמי כיון שנבעלה – פסלה (אפילו מתרומה דבי נשא, וכל שכן מלהנשא לכהן), דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון: מנין לעובד כוכבים ועבד הבא על הכהנת ועל הלויה ועל הישראלית שפסלוּהָ (כהנת מתרומת אביה, ולויה וישראלית כגון שנישאו לכהן וילדו לו בנים וכשמתו בעליהן היו אוכלות בתרומה בשביל בניהם ואם בא עליה עובד כוכבים ועבד - פסלה מתרומה, וכל שכן מכהונה)? - שנאמר (ויקרא כב,יג) וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה [וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ] - מי שיש לו אלמנות וגירושין בה (כגון ישראלית - הוא דכי מת וְזֶרַע אין לה ושבה אל בית אביה וגו' (שם)), יצאו עובד כוכבים ועבד שאין להם אלמנות וגירושין בה (שאין קדושין תופסין).

 

אמר ליה אביי (לרב יוסף): מאי חזית דסמכת אדרב דימי (דאמר משמיה דרבי 'הולד ממזר')? סמוך אדרבין (דמכשרי ליה משמיה דרבי), דכי אתא רבין אמר: רבי נתן ורבי יהודה הנשיא מורים בה להיתירא, ומאן 'רבי יהודה הנשיא'? – רבי! ואף רב מורה בה היתירא, דההוא (בן עובד כוכבים מישראלית) דאתא לקמיה דרב, אמר ליה: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל מהו? אמר לו: הולד כשר.

אמר ליה: הב לי ברתך!

לא יהיבנא לך.

 

אמר שימי בר חייא לרב: אמרי אינשי: גמלא במדי אקבא רקדא (גמל גדול מרקד בתוך קב קטן בארבע רגליו במלכות מדי - וגוּזמא) - הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא (יבא וירקד לפנינו! כלומר: אתה שהתרת דבר חידוש - הֲאַמֵּת דבריך ותן לו בתך)?!

אמר ליה: אי ניהוי כיהושע בן נון - לא יהיבנא ליה ברתי!

אמר ליה: אי הוה כיהושע בן נון - אי מר לא יהיב ליה, אחריני יהבי ליה; האי - אי מר לא יהיב ליה, אחריני לא יהבי ליה!

לא הוה קאזיל מקמיה (אותו בן העובד כוכבים דקא אמר ליה "הב לי ברתך"). יהיב ביה עיניה ושכיב.

ואף רב מתנה מורה בה להיתירא, ואף רב יהודה מורה בה להיתירא: דכי אתא לקמיה דרב יהודה, אמר ליה: זיל איטמר (לך במקום שלא יכירוך, ושא בת ישראל; שאילו יכירוך - לא יתנוה לך! אלמא לא ממזר הוא מדאכשר ליה בת ישראל, שהרי ממזר מוּזְהר על הכשרה) או נסיב בת מינך (בת ישראל מן העובד כוכבים הכשרה כמותך; אבל ממזרת ושפחה לא תשא, אלמא כשר הוא). וכי אתא לקמיה דרבא אמר ליה: או גלי (צא לגלות במקום שלא יכירוך ויתנו לך בת ישראל כשרה) או נסיב בת מינך.

 

שלחו ליה בני בי מיכסי (מקום) לרבה: מי שחציו עבד וחציו בן חורין הבא על בת ישראל מהו?

אמר להו: השתא עבד כולו אמרינן כשר - חציו מיבעיא?

אמר רב יוסף: מרא דשמעתא (דאמר 'עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל בנו - כשר')

 

(יבמות מה,ב)

מנו? רב יהודה (כדאמר 'ואף רב יהודה מורה בה להיתירא')? והא אמר רב יהודה (גבי חציו עבד הבא על בת ישראל): 'מי שחציו עבד וחציו בן חורין הבא על בת ישראל אותו ולד אין לו תקנה (בבת ישראל, כלומר ממזר הוא)'?

[עונה רבה:] כי איתמר (ההיא דאין לו תקנה) דרב יהודה - כגון דקדיש (מי שחציו עבד וחציו בן חורין) בת ישראל (ואחר כך בא עליה: דכיון דקדשה - הויא מקודשת לצד חירות אבל לא לצד עבדות) דנמצא צד עבדות שבו משתמש באשת איש (ולפיכך הולד ממזר: דכל הני דמכשרי - בפנויה מכשרי, אבל באשת איש אפילו בישראל הולד ממזר, וכל שכן עובד כוכבים ועבד! אבל היכא דבא עליה בלא קדושין - כשר).

[מקשה רב יוסף:]- והאמרי נהרדעי משמיה דרבי יעקב: לדברי הפוסל - פוסל אפילו בפנויה; לדברי המכשיר (בעבד הבא על בת ישראל) מכשיר אפילו באשת איש! (וטעמא מפרש ואזיל:) ושניהם לא למדוה אלא מאשת אב (דממזרות לגבה כתיב, דכתיב 'לא יקח איש את אשת אביו' (דברים כג,א) וסמיך ליה 'לא יבא ממזר' (דברים כג,ג)): מאן דפסיל סבר: מה אשת אב, דלא תפסי בה קדושין הולד ממזר - אף כל דלא תפסי בה קדושין הולד ממזר; ומאן דמכשר סבר: מה אשת אב, דלדידיה לא תפסי בה קדושין, לאחריני תפסי בה קדושין - לאפוקי עובד כוכבים ועבד, דלא תפסי בהו קדושין כלל.

[מסיימת הגמרא אליבא דרבה] אלא כי איתמר דרב יהודה - כגון שבא על אשת איש (ומשום הכי הולד אין לו תקנה בבת ישראל) ונמצא צד חירות שבו (של עבד, כשבא עליה) משתמש באשת איש (ואף על גב דאי כולו עבד הולד כשר, כדאמרן: לדברי המכשיר מכשיר אפילו באשת איש - הכא ממזר משום צד חירות דהוי כשאר ישראל הבא על אשת איש דהולד ממזר).

 

אמר רבינא: אמר לי רב גזא: איקלע רבי יוסי בר אבין לאתרין והוה עובדא (בעבד גמור) בפנויה - ואכשר; באשת איש - ופסיל.

אמר רב ששת: לדידי אמר לי רב גזא: לא רבי יוסי בר אבין הוה, אלא רבי יוסי ברבי זבידא הוה, ואכשר בין בפנויה בין באשת איש (כדאמרן: שאין עושה ממזר אלא מי שיש לו קדושין על אחרים).

אמר ליה רב אחא בריה דרבה לרבינא: איקלע אמימר לאתרין, ואכשר בין בפנויה בין באשת איש.

והלכתא: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל - הולד כשר, בין בפנויה בין באשת איש.

 

רבא אכשריה לרב מרי בר רחל (מעובד כוכבים הבא על ישראלית הוה) ומנייה בפורסי דבבל (גבאים ממונים על ישראל) ואף על גב (דגר בעלמא אסור למנותו פרנס על ישראל) דאמר מר '(דברים יז,טו) שום תשים עליך מלך [אשר יבחר ה' אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא] - כל משימות שאתה משים אל יהו אלא מקרב אחיך' - האי כיון דאמו מישראל 'מקרב אחיך' קרינן ביה.

 

עבדיה דרבי חייא בר אמי אטבלה לההיא עובדת כוכבים לשם אִנְתְתָא (לשם טבילת נדה ולא לשם טבילת גירות). אמר רב יוסף: יכילנא לאכשורי בה (להיות גיורת גמורה, ואף על פי שלא טבלה לשם גירות; ואמר לקמן (מו,ב): 'לעולם אינו גר עד שימול ויטבול' - דטבילת נדה סלקא לה לשם גירות;[1] דעובדת כוכבים לא טבלה לנדותה) ובברתה (ואף על גב דבת עבד הבא על בת ישראל היא, דהא נתגיירה זו, וכבת ישראל היא - אפילו הכי כשרה בתה):

בה - כדרב אסי, דאמר רב אסי (בשמעתין: ההוא דהוו קרו ליה 'בר ארמייתא' שלא טבלה אמו לשם גירות, ואמר): מי לא טבלה לנדותה? (אלמא טבילת נדה סלקא לה לשם גירות!

לשנא אחרינא: 'לשם אנתתא' - לשם אישות, וטבילת גירות הוה, אלא שאינה טבילה, דאמר ב'כיצד' (לעיל כד,ב): אחד איש שנתגייר לשום אשה, ואחד אשה שנתגיירה לשום איש - אינן גרים; 'יכילנא לאכשורי בה' על ידי טבילות אחרות שטבלה אחר כך לנדותה; כך שמעתי; וקשיא לי: חדא: דקבעינן הלכתא התם הלכה כולן גרים ואפילו למשנה ראשונה נמי: אי קמייתא לא סלקא לה - בתרא נמי לא סלקא לה, דלאו לשם שמים נתגיירה! ולשון ראשון עיקר, ונראה בעיני;)

בברתה - עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר.

 

ההוא דהוו קרו ליה 'בר ארמייתא' (שלא טבלה אמו כשנתגיירה).

אמר רב אסי: מי לא טבלה לנדותה (ואותה טבילה עולה לה לטבילת גירות, דדת יהודית היא)?

ההוא דהוו קרו ליה 'בר ארמאה'; אמר רבי יהושע בן לוי: מי לא טבל לקריו?

אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: הלוקח עבד מן העובד כוכבים, וקדם וטבל לשם בן חורין - קנה עצמו בן חורין.

מאי טעמא?

 

(יבמות מו,א)

עובד כוכבים גופא לא קני ליה (עובד כוכבים לא קנאו לגופו של זה מתחלה, כדאמר לקמן 'ולא הם קונים זה את זה'): מאי דקני ליה הוא דמקני ליה לישראל, וכיון דקדם וטבל לשם בן חורין - אפקעיה לשעבודיה,

כדרבא, דאמר רבא: הקדש, חמץ, ושחרור - מפקיעין מידי שעבוד (עשה שורו אפותיקי והקדישו למזבח דהויא קדושת הגוף - פקע שיעבודא דקמא, אבל קדושת בדק הבית לא מפקעא, כדתנן בערכין (פ"ו מ"ב; דף כג,ב): 'מוסיף עוד דינר ופודה הנכסים כולן; או אם עשה חמצו אפותיקי לעובד כוכבים והרי הוא מונח בידו של ישראל ובאו שש שעות של ערב הפסח - פקע שיעבוד העובד כוכבים, הואיל ולא הוי ממש דידיה, וחייב זה לבערו; עשה עבדו אפותיקי לחבירו ושחררו – משוחרר, ופקע ממונו של מלוה).

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol

 

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

 הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol