דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך יבמות
פרק רביעי 'החולץ'
יבמות
דף מד
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(יבמות מג,ב)
משנה:
ארבעה אחין נשואין ארבע נשים ומתו: אם
רצה הגדול שבהם לייבם את כולן - הרשות בידו.
מי שהיה נשוי לשתי נשים ומת - ביאתה או
חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה.
(יבמות מד,א)
המשך המשנה
היתה אחת כשרה (לכהונה) ואחת פסולה (כגון
שנתגרשה מאיש אחר): אם היה חולץ (אם בא יבם לחלוץ) - חולץ לפסולה (ולא יפסול
את הכשרה לכהונה דלא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם אף על גב דהוא אין צריך
להם [ביבמות יא,ב – יב,א]), ואם היה מייבם - מייבם לכשרה.
גמרא:
'ארבעה אחין'? סלקא דעתא (כיון דלא
הוו אלא ארבעה וכולן מתו כדקתני מתו מאן מייבם)?
אלא אימא 'ארבעה מאחין'.
הרשות בידו:
ושבקי ליה (בתמיה: ובמה יפרנס כולן)? והתניא
[ספרי דברים פיסקא רצ פסוק ח]: '(דברים כה,ח) וקראו לו זקני עירו [ודברו אליו, ועמד ואמר: לא חפצתי לקחתה] - הן ולא שלוחן, 'ודברו אליו' - מלמד שמשיאין לו עצה הוגנת
לו: שאם היה הוא ילד והיא זקנה, הוא זקן והיא ילדה אומרין לו "מה לך אצל ילדה", "מה לך אצל
זקנה", "כלך אצל שכמותך ואל תשים קטטה בביתך"'!
לא, צריכא דאפשר ליה (שעשיר הוא
ויכול לזונן).
אי הכי - אפילו טובא נמי!
עצה טובה קא משמע לן: ארבע - אִין, טפי
- לא, כי היכי דנמטייה עונה בחדש
מי שהיה נשוי [לשתי נשים ומת - ביאתה
או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה]:
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אמר
קרא: [דברים כה,ט: ונגשה יבמתו אליו לעיני
הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה: ככה יעשה לאיש]
אשר לא יבנה את בית אחיו - בית אחד הוא בונה, ואין בונה שני בתים.
ונחלוץ לתרוייהו?
אמר מר זוטרא בר טוביה: אמר קרא: [דברים
כה,י:
ונקרא שמו בישראל] בית חלוץ הנעל - בית אחד הוא חולץ ואין חולץ
שני בתים.
ונייבם לחדא (ברישא והדר) ונחלוץ לחדא?
אמר קרא [דברים כה,ז: ו]אם
לא יחפוץ [האיש לקחת את יבמתו, ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים
ואמרה: מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל, לא אבה יבמי] - הא חפץ – ייבם: כל העולה ליבום עולה לחליצה, כל
שאין עולה (לבית דין) לייבום (שאינה זקוקה להתייבם, דרחמנא פטרה, דכתיב
'את בית אחיו' - בית אחד הוא בונה ולא שני בתים) אין
עולה לחליצה; ועוד: שלא יאמרו: "בית מקצתו בנוי ומקצתו חלוץ".
ויאמרו?
אי דמייבם והדר חליץ, הכי נמי; אלא
[דלמא] חליץ והדר מייבם, וקם ליה ב'לא יבנה'.
ואימא כי איכא חדא תתקיים מצות יבום, כי
איכא תרתי לא תתקיים מצות יבום?
אם כן, צרת ערוה דאסר רחמנא למה לי?
השתא: שתים בעלמא אמרת לאו בני חליצה ויבום נינהו - צרת ערוה מיבעיא [אם כאשר שתיהן מותרות אין מקימים מצות יבום – היתכן
שיקיימו כאשר אחת אסורה]? [וכמובן
הגמרא דוחה מחשבה זו:]
אלמה לא (בתמיה, כלומר: ואי שתי בתים בעלמא פטורה,
מי לא איצטריך למיסר צרת ערוה)?
אצטריך: סלקא דעתא אמינא 'ערוה - אבראי
קיימא (ולא רמיא קמיה והויא לה צרת בית אחד), ותתייבם צרתה' - קא משמע לן
דאסירא!?
אלא 'יבמתו' 'יבמתו' [דברים כה,ז: ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו,
ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה: מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה
יבמי] – ריבה.
היתה אחת כשרה:
אמר רב יוסף: כאן (במשנה זו) שנה רבי (למדנו רבי): לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים
צריכים להם.
משנה:
המחזיר גרושתו (משנישאת), והנושא חלוצתו (דקיימא עליו
בלאו דשוב 'לא יבנה'), והנושא קרובת חלוצתו - יוציא והולד
ממזר (לקמן בעי לן בגמרא: הא קרובת חלוצתו לאו דאורייתא היא!) - דברי
רבי עקיבא (דסבר רבי עקיבא יש ממזר מחייבי לאוין);
וחכמים אומרים: אין הולד ממזר.
ומודים בנושא קרובת גרושתו שהולד ממזר (דגרושתו
כאשתו, ואחותה או אמה חייבי כריתות נינהו לגביה).
גמרא:
וסבר רבי עקיבא הנושא קרובת חלוצתו הולד
ממזר? והאמר ריש לקיש: כאן שנה רבי אחות גרושה מדברי תורה אחות חלוצה מדברי
סופרים!
תני 'קרובת גרושתו' (ורבנן -
אמחזיר גרושתו ונושא חלוצתו פליגי); הכי נמי מסתברא, דקתני סיפא: 'ומודים
בנושא קרובת גרושתו שהולד ממזר': אי אמרת בשלמא איירי בה - היינו דקתני 'ומודים',
אלא אי אמרת לא איירי בה - מאי 'ומודים'?
ודלמא - הא קא משמע לן: דיש ממזר מחייבי
כריתות (והכי קאמר: אף על גב דפליגי רבנן בחייבי לאוין - מודים הם בחייבי כריתות
שהולד ממזר)?
הא - קתני לה לקמן [יבמות
פ"ד מ"יג; דף מט,א]: 'איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא - דברי רבי עקיבא; רבי
שמעון התימני אומר: כל שחייבין עליו כרת בידי שמים; והלכה כדבריו'!
ודלמא קסתים לן תנא כרבי שמעון התימני?
אם כן, ליתני שאר חייבי כריתות, קרובת
גרושתו למה לי? אלא שמע מינה איירי בה.
[ודלמא] לעולם לא איירי בה (ודקאמרת:
לאשמועינן שאר חייבי כריתות), ואיידי דתנא (רישא) 'מחזיר גרושתו ונושא חלוצתו
וקרובת חלוצתו' (ופליגי רבנן עליה) תני נמי 'קרובת גרושתו'
(ומודים
בקרובת גרושתו)? אלא (אבל) קרובת חלוצתו לרבי עקיבא הוי ממזר.
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן:
היינו טעמא דרבי עקיבא: דאמר קרא 'בית חלוץ הנעל': הכתוב קראו 'ביתו' (ולית ליה סתמא דמתניתין בריש פרקין (מא,א) דקתני 'החולץ ליבמתו ונשא אחיו את
אחותה ומת - חולצת', דלרבי עקיבא פטורה לגמרי).
אמר רב יוסף אמר רבי שמעון בר רבי: הכל
מודים במחזיר גרושתו
(יבמות מד,ב)
שהולד פגום (ואם ילדה בת פסולה לכהונה כחללה) לכהונה.
מאן 'הכל מודים'? - שמעון
התימני: דאף על גב דאמר שמעון התימני 'אין ממזר מחייבי לאוין' - נהי דממזר
לא הוי, פגום מיהא הוי, מקל וחומר מאלמנה: ומה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה
בכל - בנה פגום, זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שבנה פגום!
איכא למיפרך: מה לאלמנה שכן היא עצמה
מתחללת (שאם מת כהן גדול - אסורה אפילו לכהן הדיוט: שפסלה זה בביאתו ועשאה חללה,
דכתיב לא יחלל זרעו (ויקרא כא,טו), ולא כתיב 'ולא יחל', ומשמע שני חילולים:
אחד לה ואחד לזרעו, והכי מפרש בקדושין (עז,א); או אם בת כהן היא - פסלה מן התרומה, כדאמר במכילתין לקמן (סח,א) - תאמר במחזיר גרושתו שאין היא עצמה
מתחללת? דאי למפסלה לכהן - לא מפסלה בהאי חזרה, דהא פסולה וקיימא משעת גירושין!
ואי לתרומה - לא מתסרא בהכי, כדאמר בפרק 'אלמנה לכהן גדול' (לקמן סט,ב)); ועוד: 'היא תועבה' כתיב [דברים כד,ד: לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו
לאשה אחרי אשר הֻטמאה כי תועבה
הִוא לפני ה' ולא תחטיא את הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך נחלה], ואין
בניה תועבין; ועוד תניא: 'המחזיר גרושתו (משנשאת), והנושא חלוצתו, והנושא קרובת
חלוצתו: רבי עקיבא אומר: אין לו בה קדושין (דקסבר רבי עקיבא: אין קדושין תופסין בחייבי
לאוין), ואינה צריכה הימנו גט והיא פסולה (לכהן, דזונה היא), וולדה פסול (ממזר הוא), וכופין
אותו להוציא; וחכמים אומרים: יש לו בה קדושין, וצריכה הימנו גט, והיא כשרה וולדה
כשר. למאן (קתני 'ולדה
כשר')? לאו לכהונה?
לא, לקהל!
אי הכי היא 'כשרה' – למאן?
אילימא לקהל – פשיטא! משום דזניא אפסלה לקהל? אלא - לאו לכהונה? ומדהיא לכהונה -
ולדה נמי לכהונה!
מידי איריא? הא כדאיתא והא כדאיתא (היא כשרה
לכהונה, ולדה כשר לבא בקהל, אבל לכהונה פגום)!
הכי נמי מסתברא (דהא כדאיתא והא כדאיתא), דקתני
רישא 'היא פסולה וולדה פסול': 'היא פסולה' למאן? אילימא לקהל - משום
דזניא אפסלה ליה לקהל? אלא לאו - לכהונה; 'וולדה פסול' – למאן? אילימא
לכהונה - הא לקהל כשר? האמר רבי עקיבא 'הולד ממזר'! אלא פשיטא - לקהל; ומדרישא הא
כדאיתא והא כדאיתא - סיפא נמי הא כדאיתא והא כדאיתא.
(דקא פרכת:) 'והיא תועבה' (היא תועבה
ואין בניה תועבין - לא תידוק הכי, אלא): נמי 'היא תועבה ואין צרתה
תועבה (ליאסר לייבום, אלא מתייבמת)', אבל בניה תועבין.
אלא אלמנה קשיא: מה לאלמנה, שכן היא
עצמה מתחללת.
אלא אי אתמר הכי אתמר: אמר רב יוסף אמר
רבי שמעון ברבי: הכל מודים בבא על חייבי כריתות שהולד פגום. מאן 'הכל מודים'? רבי
יהושע (דאמר במתניתין (מט,א):
אין ממזר אלא מחייבי מיתות); דאף על גב דאמר רבי יהושע 'אין ממזר
מחייבי כריתות' - נהי דממזר לא הוי, פגום מיהא הוי, מקל וחומר מאלמנה: ומה אלמנה
לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל, בנה פגום - זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שבנה
פגום! וכי תימא: מה לאלמנה שכן היא עצמה מתחללת - הכא נמי כיון שבעלהּ - עשאה זונה
(ופסלה
לכהונה, אבל לעיל, גבי מחזיר גרושתו - ליכא לשנויי הכי, דאמר בפרק 'אלמנה לכהן
גדול' לקמן (סט,א) 'ואימא נבעלה לפסול לה' - מחזיר גרושתו?
ומשני: זר אצלה מעיקרא בעינן).
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: 'הכל
מודים בעבד ועובד כוכבים הבא על בת ישראל שהולד ממזר';
מאן 'הכל מודים'?
שמעון התימני, דאף על גב דאמר שמעון
התימני אין ממזר מחייבי לאוין – הני מילי
(יבמות מה,א)
מחייבי לאוין דתפסי בהו קדושין (דנפקא לן
בפרק 'כיצד' (לעיל כג,א)
מכי תהיין לאיש שתי
נשים וגו'), אבל
הכא - עובד כוכבים ועבד, כיון דלא תפסי בהו קדושין (ועבד ועובד
כוכבים לאו בני קדושין נינהו, דכתיב (בראשית כב,ה) שבו לכם פה עם החמור - עם הדומה לחמור; ועובד כוכבים נמי
ליתיה בכלל קדושין, דכתיב בשבע
אומות לא תתחתן בם (דברים ז,ג) - לא יהא לך בהן חיתון; ובשאר אומות כתיב
ואחר כן תבא (דברים כא,יג) - מכלל דמעיקרא לית בה הויה; ומהני קראי נפקא לן
בקדושין (סח,ב) דלא תפסי קדושין בעובדת כוכבים, ועובד
כוכבים נמי מצי למילף מינייהו; הלכך אין ביאתו ביאה לשם קדושין) כחייבי
כריתות דמי (ודמיא לחייבי כריתות; ובשאלתות דרב אחאי מפיק מהא והיא בעולת בעל (בראשית כ,ג) ודרשינן בסנהדרין (נז,ב) 'בעולת בעל'
יש להם; 'נכנסה לחופה ולא נבעלה' - אין להם; וכל שכן דארוסה לית להו; וביאה לשם
קדושין נמי לית להו, דאיתקוש הויות להדדי).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM;
מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when
the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an
Edit option to edit the page with your word processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius
Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material,
with this notice, is granted - with request to notify of use at the email
address on www.geocities.com/yeshol