דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -  באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.

 

המשך יבמות פרק רביעי 'החולץ'

 

יבמות דף מב

מתוך "גמרא נוֹחָה"

על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר הכ"מ

 

(יבמות מא,ב)

תנו רבנן: 'יבמה שחלצו לה אחים בתוך שלשה - צריכה להמתין (עד שיהיו לה) שלשה חדשים (מיום מיתה);

 

(יבמות מב,א)

לאחר שלשה - אין צריכה להמתין שלשה חדשים.'

הוי (כלומר: הוי לומד מכאן:') השלשה חדשים שאמרו - משעת מיתת הבעל, ולא משעת חליצת היבם.

מאי שנא מגט, דרב אמר 'משעת נתינה' ושמואל אמר 'משעת כתיבה' (ואף על גב דמשעת כתיבה לא נתייחד עמה, דאם כן הוה ליה 'גט ישן' ואפילו הכי משעת נתינה מנינן, הכא נמי נמני משעת חליצה)!?

אמר רבא: קל וחומר: איסור כרת (ליבם) התַּרתָּ (לאחר שלשה חדשים מיד) - איסור לאו (לשוק) לא כל שכן (דמותרת לאחר חליצה מיד, הואיל ועברו שלשה חדשים מיום מיתה)!

 

וכן שאר כל הנשים [לא יתארסו ולא ינשאו עד שיהו להן שלשה חדשים]:

בשלמא יבמה [שברישא של המשנה שצריכה שלשה חדשי הבחנה] כדאמרן, אלא שאר כל הנשים אמאי?

אמר רב נחמן אמר שמואל: משום דאמר קרא [בראשית יז,ז: והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם] להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך  - להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני (שאין השכינה שורה אלא על הוודאים, שזרעו מיוחס אחריו, והכי נמי קיימא לן בנדרים (כ,ב) 'וברותי מכם המורדים והפושעים בי [יחזקאל כ,לח]' - אלו בני ערבוביא).

מתיב רבא [אולי מברייתא שאינה בידינו, שמפרשת את משנתנו]: 'לפיכך גר וגיורת צריכין להמתין שלשה חדשים' (גר שנתגייר ואשתו עמו צריכים להמתין שלשה חדשים לפרוש זה מזה ) - הכא מאי להבחין איכא (הרי אין כאן ראשון ושני)?

הכא נמי איכא להבחין: בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה.

רבא אמר: [המתמת שלשת החדשים הם] גזירה שמא ישא את אחותו מאביו (אם נשאת תוך שלשה וילדה והוא בן תשעה לראשון ונולד בביתו של שני וסבור שהוא בנו וישא את בת בעלה הראשון שיש לו מאשה אחרת והיא אחותו מן האב), וייבם אשת אחיו מאמו (שאם תלד לאחרון בן אחר, וישא אשה, וימות בלא בנים וייבמנה זה - כסבור שהוא אחיו מאביו ונמצא מייבם אשת אחיו מאמו שלא מאביו וחייב כרת), ויוציא את אמו לשוק (אם לא תלד אמו לשני וימות וכסבורים שזה בנו ותנשא אמו לשוק בלא חליצה) ויפטור את יבמתו לשוק (אם יש לו אח מאביו הראשון, ולא היו לו בנים, ומת, ואין שם אח אלא הוא, והוא סבור שהוא בן האחרון, ונמצאת אשת בנו של ראשון הזקוקה לו נשאת לשוק בלא חליצה!

וגבי גר וגיורת לחדא מהני הוא דאיכא למיחש: כגון לשמא ייבם אשת אחיו מאמו; שמא מעוברת היתה, וכשתלד סבורה היא שבן שבעה הוא, ובקדושה נזרע, ותחזור ותלד בן אחריו וישא אשה וימות בלא בנים וייבם זה את אשתו, דסבור שגם הוא נזרע בקדושה; וכיון שזה נזרע שלא בקדושה וסתם עובדת כוכבים זונה היא איכא למימר שמא אינו בנו של זה ונמצא נושא אשת אחיו מאמו).

מתיב רב חנניה: 'בכולן (כל נשים שאסרו חכמים להנשא או להתייבם) אני קורא בהן משום תקנת ערוה (כדי שלא יבאו לידי ערוה) וכאן (בהמתנה של שלשה חדשים שאסרו חכמים לשאר נשים - אין כאן תקנת ערוה אלא) משום תקנת ולד (להבחין בן מי הוא)'; ואם איתא (דחשו חכמים לשמא ישא אחותו מן אביו) כולהו משום תקנת ערוה (הא נמי תקנת ערוה היא)!

האי - משום תקנת ולד, דלא לפגע בהו ערוה (דלא לפגע ולד בערוה, אבל כל שאר הנאסרות איכא תקנת היא ובעל עצמו: דלא לפגעו בערוה).

בשלמא תמתין שני חדשים ותנשא - לא, דהיינו ספיקא אי בר תשעה לקמא אי בר שבעה לבתרא; אלא תמתין חדש אחד ותנשא, ואי לשבעה [מהנישואין] ילדה - האי בר שבעה לבתרא הוא (דאי מקמא איעברא כשמת אישתכח דבר תמניא הוא ובר תמניא לא חיי), ואי לתמניא [מהנישואין] ילדה - האי בר תשעה לקמא הוא!

אי נמי לתמניא ילדה (תירוצא הוא) - איכא למימר דבתרא הוא דלמא אישתהויי אישתהא חדש אחד (לאחר שנשאה) ואיעבר (והוא הדין נמי דמצי לתרוצי 'אי נמי לשבעה ילדה - איכא למימר בר תשעה לקמא הוא: מעיקרא חדש אחד איעברא קודם מיתתו'! אלא הואיל ותירץ למילתיה בחדא ואוקי דאכתי איכא ספק - סגי ליה בהכי).

ותמתין שני חדשים ומחצה ותנשא?: דאי לשבעה ילדה - האי בר שבעה לבתרא הוא, ואי לשיתא ופלגא ילדה - האי בר תשעה לקמא הוא: דאי בר בתרא הוא בר שיתא ופלגא לא חיי!

אי נמי לשיתא ופלגא ילדה - איכא למימר דבתרא הוא, דאמר מר זוטרא: אפילו למאן דאמר יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין (במסכת נדה בפרק 'בנות כותים') - ילדה לשבעה - יולדת למקוטעין, שנאמר (שמואל א א,כ) ויהי לתקופות הימים [ותהר חנה ותלד בן ותקרא את שמו שמואל כי מה' שאלתיו] - מיעוט תקופות שתים מיעוט ימים שנים (הרי ששה חדשים ושני ימים)?

ותמתין משהו (שבוע או שבועים) ותנשא - וכי מלו שלשה חדשים (ליום מיתת בעלה שדרך עובר להיות ניכר) לבדקה (בדדיה, כדרך נשים, ואי מיעברא - ודאי בר קמא הוא: דאי בר בתרא הוא אכתי לא הוה מינכר דלא מלו שלשה חדשים לנישואיה דחסר ליה ההוא משהו שהמתינה, ואי לא מינכר ולבתר הכי מינכר - ודאי בר בתרא הוא)?

 

Re: Yevamos 42a: Six month pregnancy

The Kollel wrote:
The Gemara in Sotah 12a holds that Moshe was born after a full, nine
month pregnancy. The reason the Egyptians didn't bother his mother the first
three months was because they thought she became pregnant when her husband
remarried her, while she was actually pregnant for three months prior to
that.

Dear Rabbi Kornfeld
Bimchilas k'vodo Ishtamitseh Rashi Shemos 2:3.
----------------
The Kollel replies:

I am aware that Rashi on the Torah learns that Moshe was born after only six
months. However, the Gemara in Sotah does not explain like Rashi. The question had
been why the Gemara did not prove a six month term from Moshe; the answer is that
the Gemara itself did not hold that Moshe was born after six months of pregnancy.

(Even if Rashi had a different Girsa in the Gemara, the Gemara certainly
cannot *prove* from Moshe that a baby can be born after six months, since there
clearly is another way to learn that verse, as our Girsa in SOtah suggests)

Thanks! Mordecai

 

אמר רב ספרא: אין בודקין את הנשואות שלא יתגנו על בעליהן.

ונבדקה בהלוכה (מוליכין אותה בעפר תיחוח: אי מעוברת היא פסיעותיה ניכרות ומעמיקות יותר  משאר נשים שהולד מכבידה; כך מצאתי בתשובת הגאונים)?

אמר רמי בר חמא: אשה מחפה עצמה (שלא תראה מעוברת כדי שלא יבינו שבן הראשון הוא) כדי שיירש בנה בנכסי בעלה (שני).

 

היכא דקים לן דמעוברת היא תנשא (הואיל וטעם המתנה משום ולד הוא: שלא יהא ספק, כשאנו יודעים ודאי שהיא מעוברת מראשון - תנשא!)? אלמה תניא 'לא ישא אדם מעוברת חברו ומינקת חברו ואם נשא יוציא ולא יחזיר עולמית'?

(ומשני:) גזרה שמא תעשה עוברה סנדל.

אי הכי - דידיה נמי (לא ישמש עם אשתו מעוברת שמא תחזור ותתעבר וידחוק אחיו וימעך צורת פניו כסנדל הזה שאין לו צורה)!?

אי למאן דאמר במוך – במוך, ואי למאן דאמר 'מן השמים ירחמו' - 'מן השמים ירחמו' (פלוגתא היא בפרק קמא (יב,ב)), הכא נמי: אי למאן דאמר במוך - במוך, אי למאן דאמר 'מן השמים ירחמו' - 'מן השמים ירחמו'!?

אלא משום דחסה (שממעכו בשעת תשמיש; 'דחסה' = לשון לחץ: שלוחצו, כדאמר לקמן (קג,א) גבי חליצה: 'צריך למידחסיה לכרעיה').

אי הכי דידיה נמי?

דידיה חייס עילויה.

הכא נמי חייס עילויה (שאין אדם מתכוין להרוג הנפש)! אלא סתם מעוברת למניקה קיימא (כשתלד מניקתו) -

 

(יבמות מב,ב)

(ואי מינסבא) דלמא איעברה (לאחר לידתה) ומעכר חלבה וקטלה ליה (לברה ברעב[YH1] ).

אי הכי דידיה נמי?

דידיה ממסמסא ליה (מאכילתו [את התינוק]) בביצים וחלב.

דידה נמי ממסמסא ליה בבצים וחלב?!

לא יהב לה בעל (משום דלאו בריה הוא).

וליתבעיניה ליורשים (של בעל ראשון)?

אמר אביי: אשה בושה לבא לבית דין (ולתבוע יורשים בשביל בנה) והורגת את בנה (על כרחה מת בנה ברעב).

 

אחת בתולות ואחת בעולות:

הי ניהו 'בתולות' והי ניהו 'ארוסות' (הא חדא היא דהיכי משכחת לה בתולה יבמה אם לא ארוסה)? הי ניהו 'בעולות' והי ניהו 'נשואות'?

אמר רב יהודה: הכי קאמר (כלומר: לא תתני אחת ואחת, דמשמע תרי מילי, אלא כולה חדא קתני, ופרושי קמפרש): אחת בתולות ואחת בעולות (וכגון) שנתארמלו או שנתגרשו בין מן האירוסין (דהיינו בתולות) בין מן הנשואין (דהיינו בעולות).

 

רבי אלעזר לא על לבי מדרשא. אשכחיה לרבי אסי, אמר ליה: מאי אמור רבנן בבי מדרשא?

אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יוסי (דשרי ארוסות לינשא הואיל וליכא למיחש לזרע ראשון; ונשואה – ליארס; והאי דנקט 'רבי יוסי' ולא 'רבי יהודה' - דהא רבי יהודה נמי שרי ארוסה לינשא בהדיא - אלא משום דרבי יוסי נימוקו עמו).[1]

צצצ

מכלל דיחידאה פליג עליה (תנא קמא, דאמר 'לא ינשאו ולא יתארסו אחת ארוסות ואחת בתולות', דאסר אפילו ארוסות ליארס - כל שכן לינשא - יחידאה היא, ולאו סתמא דרבים היא)?

אִין, והתניא (בניחותא) [תוספתא יבמות (ליברמן) פרק ו הלכה ו]: 'הרי שהיתה רדופה (רגילה; וגם סמוך למיתתו עמדה בבית אביה זמן מרובה דליכא למימר מעוברת היא) לילך לבית אביה, או שהיה לה כעס בבית בעלה (ולא שימשה) או שהיה בעלה חבוש בבית האסורין, או שהיה בעלה זקן או חולה, או שהיתה היא חולה או שהפילה אחר מיתת בעלה, או שהיתה עקרה (שנעקר רחמה ונטלה האם שלה) או זקנה או קטנה או אילונית, (ממעי אמה לקויה היא, ואין לה סימני שער ודדים), או שאינה ראויה לילד (לאיתויי [מחמת] סמא או חולי) - צריכה להמתין שלשה חדשים (דגזרו שאינה ראויה אטו ראויה) - דברי רבי מאיר. רבי יהודה מתיר ליארס ולינשא מיד.'

אמר רבי חייא בר אבא: חזר בו רבי יוחנן.

אמר רב יוסף: אי הדר ביה - ממתניתא דכרמא (שנשנית בכרם ביבנה) הדר ביה (מחמת אותה משנה חזר בו), דתניא [בסיפא של הברייתא בתוספתא]: 'אמר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה: שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה (שהיו יושבים שורות שורות כעין הכרם): כולן צריכות להמתין שלשה חדשים (דגזרו שאינה ראויה אטו ראויה[YH2] ).

אמר ליה רבי ירמיה לרבי זריקא: כי עיילת לקמיה דרבי אבהו - רמי ליה: מי אמר רבי יוחנן 'הלכה כרבי יוסי'? והאמר רבי יוחנן 'הלכה כסתם משנה', ותנן [במשנתנו]: 'כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להם שלשה חדשים אחת בתולות ואחת בעולות'?

אמר ליה: דרמא לך הא - לא חש לקמחיה [YH3] (למה שהוא טוחן ומוציא מפיו, כלומר לדיבורו):

סתם ואחר כך מחלוקת היא (דהא איפלגו עלה רבי יוסי ורבי יהודה), ואין הלכה כסתם, דאמר רב פפא ואיתימא רבי יוחנן: מחלוקת ואחר כך סתם (בין שסתם אחריה מיד באחד מהם, בין שסתם אחריה במסכת אחרת באותו הסדר, כגון 'נתן צמר לצבע', דמחלוקת בבבא קמא (פ"ט מ"ד, דף ק,ב) ב'הגוזל', וסתם בבא מציעא (פ"ו מ"ב; דף עו,א): 'כל המשנה ידו על התחתונה', וסתם לן כרבי יהודה, דאמר "אם השבח יתר על היציאה כו'" [ב"מ פ"ט מ"ד]) - הלכה כסתם; סתם ואחר כך מחלוקת (כי מתניתין)[2] אין הלכה כסתם.

מסתמיך ואזיל רבי אבהו אכתפיה דרבי נחום שמעיה, מנקיט ואזיל הלכתא מיניה (מלקט ממנו הלכות פסוקות הלכה כפלוני ופלוני). בעא מיניה: מחלוקת ואחר כך סתם מאי?

אמר ליה: הלכה כסתם;

סתם ואחר כך מחלוקת מאי?

אמר ליה: אין הלכה כסתם.

סתמא דמתניתין ומחלוקת בברייתא מאי?

אמר ליה: הלכה כסתם.

מחלוקת במתניתין וסתמא בברייתא מאי?

אמר ליה:

 

(יבמות מג,א)

וכי רבי (שסידר את המשנה) לא שנאה (שתהא משנה, שלא רצה לסותמה) - רבי חייא (תלמידו) מנין לו (כמותה שסתמה בברייתא) [ואין כלל שהלכה כסתם ברייתא]!?

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol

 

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

 הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2007 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.geocities.com/yeshol