דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
המשך יבמות
פרק רביעי 'החולץ'
יבמות
דף לו
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(יבמות לה,ב)
מיתיבי [תוספתא
יבמות פ"ו מ"ג [ליברמן]]: 'הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת - הרי זו לא תנשא צרתה שמא
יהא ולד בן קיימא' – אדרבה: כי הוי הולד בן קיימא מיפטרה צרתה! אלא אימא 'שמא
לא יהא הולד בן קיימא' (ונמצאת זקוקה ליבם, וביאת מעוברת לא שמה ביאה); ואי
סלקא דעתא 'ביאת מעוברת שמה ביאה' - אמאי לא תנשא צרתה? תיפטר בביאה של חבירתה!
אמר אביי: בביאה - כולי עלמא לא פליגי
דלא פטרה, כי פליגי בחליצה: רבי יוחנן סבר 'חליצת מעוברת שמה חליצה, ביאת מעוברת
לא שמה ביאה'; ריש לקיש סבר 'ביאת מעוברת לא שמה ביאה, וחליצת מעוברת לא שמה
חליצה'.
אמר ליה רבא: מה נפשך: אי 'ביאת מעוברת
שמה ביאה' - חליצת מעוברת שמה חליצה, ואי 'ביאת מעוברת לא שמה ביאה' - חליצת
מעוברת נמי לא שמה חליצה, דהא קיימא לן
(יבמות לו,א)
דכל העולה ליבום (דביאתה
פוטרתה) עולה לחליצה (דכתיב (דברים כה,ז) אם לא יחפוץ האיש לקחת יבמתו וחלצה וכו') וכל שאין עולה ליבום אינו עולה לחליצה!
אלא אמר רבא: הכי קאמר: הכונס יבמתו
ונמצאת מעוברת - הרי זו לא תנשא צרתה שמא יהא ולד בן קיימא (בולד של קיימא לדברי הכל לא שמה
ביאה, דטעמא דרבי יוחנן משום 'שמא
יבא אליהו ויאמר נפל הואי' והכא ליכא למימר הכי), וביאת מעוברת לא שמה ביאה
וחליצת מעוברת לא שמה חליצה והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם.
תניא כוותיה דרבא: 'הכונס יבמתו
ונמצאת מעוברת - הרי זו לא תנשא צרתה שמא יהא ולד בן קיימא' ואין ביאה וחליצה
פוטרת, אלא ולד פוטר, והולד אין פוטרה עד שיצא לאויר העולם; - טעמא ד'שמא יהא ולד
בן קיימא' הוא, הא לא הוי ולד בן קיימא (דלמפרע בת יבום היא) - מיפטר צרתה (ואין צריך
לחזור ולבעול לאחר שהפילה)! לימא תיהוי תיובתא דריש לקיש?
אמר לך ריש לקיש: הכי קתני: 'הכונס
יבמתו ונמצאת מעוברת - הרי זו לא תנשא צרתה שמא לא יהא הולד בן קיימא' (כלומר לא
קתני 'שמא יהא' אלא 'שמא לא יהא'), וחליצת מעוברת לא שמה חליצה וביאת
מעוברת לא שמה ביאה; (והאי דקתני סיפא 'ולד אינו פוטר כו' - דמשמע דבשל
קיימא מיירי - הכי קאמר:) ואי תימא הלך אחר רוב נשים, ורוב נשים
ולד מעליא ילדן (ונהי דביאתה לא פטרה מיהו פטורה משום הולד) - ולד
אין פוטר עד שיצא לאויר העולם.
אמר רבי אלעזר: אפשר איתא להא דריש לקיש
ולא תנן לה במתניתין? נפק דק ואשכח, דתנן [יבמות פ"טז מ"א]: 'האשה שהלך בעלה (ואין לו
בנים) וצרתה למדינת הים ובאו ואמרו לה "מת בעלך" - הרי זו
לא תנשא ולא תתייבם (קא סלקא דעתא אפילו ע"י חליצה קאמר:
דלא תנשא לשוק לעולם) עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה (אותה צרתה
שהלכה עמו; אבל אי שמעה עליה שאינה מעוברת – תתייבם, ולא חיישינן שמא נשא בעלה
אחרת במדינת הים; ולהכי תנן 'היא צרתה', והכי מפרש בפרק 'האשה')'. בשלמא
יבומי לא - שמא יהא ולד בן קיימא ויפגע באיסור אשת אח דאורייתא, אלא לא תחלוץ (ותנשא לשוק) אמאי (אי חליצת
מעוברת שמה חליצה - תחלוץ ממה נפשך: דבין צרתה מעוברת ובין אינה מעוברת - הרי
חליצה פוטרתה)? בשלמא תחלוץ בתוך ט' ותנשא בתוך ט' (שמת) לא (אפשר) - היינו ספק (דהיינו ספק
דבן ט' לראשון או בן ז' לאחרון: דאפילו נשאת ב' ימים בתוך ג' חדשים וילדה בסוף ט'
לבעל הראשון - אכתי איכא למימר שמא בן ז' לאחרון הוא, ואף על פי שאין אלא ו' חדשים
וב' ימים, דקיימא לן (ראש השנה יא,א)
יולדת לז' יולדת למקוטעין, ואף על גב דהיא לאו ודאי מעוברת דהא מדקתני 'שמא
מעוברת צרתה' מכלל דאחר זמן מרובה שהלך בעלה למדינת הים קמיירי - לא פלוג רבנן
בנשים, אלא כולן צריכות להמתין), אלא תחלוץ בתוך תשעה ותנשא לאחר
תשעה?!
(רש"י ד"ה אלא תחלוץ בתוך ג' ותנשא לאחר כו'. וקשה לי היכי מצי
לאותובי הכי? נהי נמי דחליצת מעוברת שמה חליצה - הני מילי בנפל, אבל הכא - הא איכא למיחש שמא צרתה מעוברת בולד
בן קיימא, ואין ביאה וחליצה פוטרת בה לדברי הכל, אלא ולד, והולד אין פוטר עד שיצא
לאויר העולם! ונראה בעיני דהכי גרסינן:
'בשלמא תחלוץ בתוך ט' ותנשא בתוך ט' –
לא, דהיינו ספק' - שמא יהא ולד צרתה בן קיימא ואין ביאה וחליצה פוטרת, אלא
ולד, והולד אין פוטר עד שיצא לאויר העולם; ולא גרסינן 'אי בן ט' לראשון', ופירושו
היה בספרים משובשים, אלא תחלוץ בתוך ט' ותנשא לאחר ט' ממה נפשך: אי מיעברא
צרתה והפילה, או לאו מעוברת הואי - הרי חלצה זו; ואי ולד של קיימא הוה - הרי יצא
לאויר העולם; אלא לאו משום שמא מעוברת צרתה היתה בשעת חליצה ואין הולד של קיימא,
וההיא חליצה לא פטרה, כריש לקיש, הואיל ואחת מהן מעוברת לא שייכא חליצה ההיא שעתא,
דאמרינן 'עיין עליו'.)
ולטעמיך (אי טעמא דלא תחלוץ משום ספק מעוברת צרתה
בשעת חליצה) - תחלוץ ותנשא לאחר תשעה (דהשתא ודאי לאו מעוברת היא, ותנשא, ומאי
טעמא קתני עד שתדע ואפילו לסוף כמה שנים)!?
אלא בר מינה דההיא (כלומר:
מההיא לא תידוק סייעתא לריש לקיש, דהא דקתני 'לא תחלוץ בתוך ט' ותנשא לאחר ט''
- התם טעמא לאו משום ספק יבמה לשוק הוא, אלאא כדאביי בר אבין), דאביי בר אבא ורב חיננא בר
אביי דאמרי תרוייהו: שמא יהא ולד (צרתה) בן קיימא (ונמצא חליצתה שלא לצורך, וכשרה לכהונה,
ומי שראה בחליצה מחזיקה כפסולה לכהונה) ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה (ואתה צריך
להכריז: "דעו שזו לא פסלתה חליצתה").
ולצרכה!
דלמא איכא איניש דהוי בחליצה ולא הוי
בהכרזה, ואתי למימר 'קשרי חלוצה לכהן'.
אמר ליה אביי: מידי 'לא תחלוץ
ולא תתייבם' קתני (דתידוק מינה סייעתא לריש לקיש)? 'לא תנשא
ולא תתייבם' קתני, בלא חליצה (דלא תנשא לשוק בלא חליצה לסמוך ולומר 'צרתי ילדה
לבעלי' - אף על פי שרוב נשים יולדות), אבל אי חליץ לה (אפילו בתוך ט') - הכי נמי דשריא (לאחר ט',
דביאת מעוברת וחליצתה שמה ביאה וחליצה).
תניא כוותיה דריש לקיש: 'החולץ
למעוברת והפילה - צריכה חליצה מן האחין'.
אמר רבא: הלכתא כוותיה דריש לקיש בהני
תלת: חדא - הא דאמרן;
אידך – דתנן [בבאב בתרא
פ"ח מ"ה]: 'המחלק נכסיו על פיו (אחרי דברי פיו, ולא בסתם ירושה בשתיקה):
ריבה לאחד ומיעט לאחד והשוה להם את הבכור - דבריו קיימין (דלכולן נתן
בחייו, ואין כאן ירושה ליטול בכורה ולא הפשוטים ליטול בשוה, אלא מה שריבה ריבה ומה
שמיעט מיעט); ואם אמר משום ירושה ("פלוני יירש שדה פלונית, ופלוני שדה
פלונית") לא אמר כלום (שהתנה על מה שכתוב בתורה ותנאו בטל, הואיל ולא
חילק לפשוטים בשוה ולבכור פי שנים); כתב, בין בתחלה (תנתן שדה
פלונית לפלוני וירשנה) בין בסוף (ירשה ותנתן לו) בין באמצע (ירשה ותנתן
לו וירשה) משום מתנה - דבריו קיימין',
(יבמות לו,ב)
ואמר ריש לקיש: לעולם לא קנה עד שיאמר
"פלוני ופלוני ירשו שדה פלונית ופלונית, שנתתים להם במתנה וירשום" (לא אמתניתין
פליג, אלא התם ב'יש נוחלין' פליגי אמוראי בדיוקא דמתניתין: דכי אתא רבין אמר:
"יִרש פלוני שדה פלוני ותנתן שדה פלוני לפלוני" - רבי יוחנן אמר: קנה
אפילו האי דירושה, דמדאדכר לשון מתנה בהאי שטר צואה לחד מינייהו - כולהו נמי מתנה
נינהו; וריש לקיש אמר: לעולם לא קנה ההוא דירושה, דאמרינן להאי הוה מתנה ולהאי
ירושה - עד שיאמר כו': דתיקו לשון מתנה אתרוייהו);
ואידך - דתנן [ פ"
מ"]: 'הכותב
כל נכסיו לבנו לאחר מותו (שכתב 'מהיום ולאחר מיתה' ואין לאב בהן אלא אכילת
פירות בחייו) - האב אינו יכול למכור מפני שנתנן לבן, והבן אינו יכול למכור
מפני שהן ברשות האב; מכר האב - מכורין (לאכול הלוקח פירות כל ימי חיי האב שזכה בזכות שהיה
לו לזה בהן) עד שימות הוא; מכר הבן - אין ללוקח כלום עד שימות האב', ואיתמר: מכר הבן בחיי האב
ומת הבן בחיי האב - רבי יוחנן אמר: לא קנה לוקח (אפילו לכשימות האב); וריש לקיש אמר: קנה לוקח:
רבי יוחנן אמר לא קנה לוקח - קנין פירות
(שהיה לו לאב
בנכסים הללו)
כקנין הגוף דמי (ואין
מכירת הבן מכירה; ומתניתין דקתני 'אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב' - הא
כשימות האב יש לו - התם דמית האב בחיי הבן, ונתקיימה המתנה, ומה מכר ראשון לשני? -
כל זכות שתבא לידו; אבל מת הבן - לא בא זכות לידו), וריש לקיש אמר: קנה לוקח -
קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי.
אין הולד של קיימא כו' [הכונס
את יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה: בזמן שהולד של קיימא - יוציא וחייבין בקרבן (שבעל אשת אח שלא
במקום מצוה), ואם אין ולד של קיימא – [יקיים.]
תנא: 'משום רבי אליעזר אמרו (רבי אליעזר
פליג אסיפא דמתניתין, וקאי א'אין הולד של קיימא יקיים' וקאמר איהו) - (אף על פי שאין הולד של קיימא)
יוציא בגט (קנסינן ליה דיוציא בגט, משום דנכנס לספק איסור אשת אח; ואע"ג דהשתא
איגלאי מילתא דייבום מעליא הואי; ומיהו בגט בלא חליצה סגי).
אמר רבא: רבי מאיר ורבי אליעזר אמרו דבר
אחד: רבי אליעזר - הא דאמרן; רבי מאיר – דתניא: 'לא ישא אדם מעוברת חבירו
ומינקת חבירו ואם נשא – יוציא, ולא יחזיר עולמית - דברי רבי מאיר (דרבי מאיר
נמי קניס את הנושא מעוברת חברו ומינקת חברו לגרשה; אשה שמת בעלה והיא מעוברת או
מניקה - אסורה להנשא עד עשרים וארבעה חדש, שכן תינוק יונק), וחכמים אומרים יוציא,
ולכשיגיע זמנו לכנוס (לסוף עשרים וארבעה חדש) – יכנוס.
אמר ליה אביי: ממאי? דלמא לא היא: עד כאן
לא קאמר רבי אליעזר הכא אלא משום דקפגע באיסור אשת אח דאורייתא (כלומר:
שהיקל להכנס לספק אשת אח שיש לו בנים דדלמא הוי ולד של קיימא הלכך קנסינן ליה), אבל
התם דרבנן - כרבנן סבירא ליה! אי נמי: עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם אלא משום
דרבנן, וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה (דמעוברת חברו - מדרבנן היא, וקא מזלזלי
בה, ומשום הכי קנסוהו: דלא ליתי אחרינא למיעבד הכי), אבל הכא (יבמה מעוברת)
מדאורייתא - מפרש פרשי מינה (ובדילי מינה ולא בעי למיקנסיה להאי אטו אחריני)!?
אמר רבא: ולדברי חכמים (דאמרי:
לכשיגיע זמנו לכנוס - יכנוס, מיהו עד שיגיע הזמן) יוציאה בגט (ולא סגי ליה
בהפרשה בעלמא)[כרבי אליעזר]!
אמר מר זוטרא: דיקא נמי דקתני '(וחכמים
אומרים) יוציא' ולא קתני 'יפריש' - שמע מינה.
אמר ליה רב אשי לרב הושעיא בריה דרב
אידי: התם (תוספתא שבת טז,ד בשם רבי שמעון; ברייתא בשבת קלה,ב; יבמות פ,ב; נדה מד,ב) (משום דקבעי למבעי 'הכא מאי') תניא: 'רבן
שמעון בן גמליאל אומר: כל ששהא באדם (להכי נקט 'באדם' דתני סיפא 'ובבהמה
שמונה ימים') שלשים יום (משנולד חי שלשים יום) - אינו נפל (ופוטר את
אמו מן החליצה)'; הא לא שהא - ספיקא הוי (וחולצת ולא
מתייבמת; ודוקא אי מספקא לן אי כלו לו חדשיו אי לא, אבל אי קים לן דכלו לו חדשיו -
תנן במסכת נדה (פ"ה מ"ג; דף מג,ב) 'תינוק בן יומו... פוטר מן הייבום'), ואיתמר: מת (בן היבמה) בתוך
שלשים יום ועמדה ונתקדשה (בחזקת שפטורה משום בנה) - רבינא משמיה דרבא אמר: אם
אשת ישראל היא (אם זה שקדשה ישראל הוא, שאם תחלוץ מן היבם לאחר קדושין לא תיאסר על בעלה) –
חולצת, ואם אשת כהן היא (ואם זה שקדשה כהן הוא, שאם תחלוץ תיאסר עליו) אינה
חולצת (וסמכינן אולד);
רב משרשיא משמיה דרבא אמר: אחת זו ואחת
זו חולצת.
אמר ליה רבינא לרב משרשיא:
(יבמות לז,א)
באורתא אמר רבא הכי (כדקאמרת [שחולצת]); ובצפרא הדר ביה (ושמעתי מפיו שאינה חולצת).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM;
מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when
the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an
Edit option to edit the page with your word processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius
Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material,
with this notice, is granted - with request to notify of use at the email
address on www.geocities.com/yeshol