דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
סיום יבמות
פרק שלישי 'ארבעה אחין'
ותחילת פרק
רביעי 'החולץ'
יבמות
דף לה
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(יבמות לד,ב)
אמר שמואל: וכולן (הנשים שנבעלו) צריכות להמתין (מלהנשא) שלשה
חדשים (אחר ביאתן) חוץ מגיורת ומשוחררת קטנה (ואף על גב
דסתם עובדת כוכבים ושפחה זונות הן, לא גזרו רבנן בקטנה להמתין אחר טבילת גיורת
ומשוחררת כלום).
אבל קטנה בת ישראל צריכה להמתין שלשה
חדשים (ומדקאמר שמואל 'חוץ מגיורת קטנה' מכלל ד'כולן' דקאמר - אקטנות נמי קאי:
דקטנה בת ישראל צריכה להמתין, ואף על גב דלאו בת בנים היא, ואין כאן הבחנה בין
זרעו של ראשון לזרעו של שני - גזור בה רבנן משום גדולה).
ובמאי (נפקא מבעלה קמא)? אי במיאון - והאמר שמואל דלא
בעיא (אמתוני, דליכא למיגזר משום גדולה, דאין גדולה יוצאת במיאון)! ואי
בגט - האמרה שמואל חדא זימנא, דאמר שמואל: מיאנה בו - אינה צריכה להמתין שלשה
חדשים; נתן לה גט - צריכה להמתין שלשה חדשים! אלא בזנות,
(יבמות לה,א)
וגזרו רבנן קטנה משום גדולה (וגבי גיורת קטנה לא גזור משום דלא שכיחא).
ומי גזרינן קטנה משום גדולה? והתנן: 'אם
היו קטנות שאינן ראויות לילד - מחזירין אותן מיד'?
אמר רב גידל אמר רב: הוראת שעה היתה.
מכלל דהואי (בתמיה - וכי מעשה כזה אירע בימי חכמים,
והא 'שנים שקידשו' קתני ולא תני 'מעשה')!
אלא 'כהוראת שעה היתה' (ולא היתה,
דלא גזרינן בה [בקטנה באופן כללי, אך כאן גזרו]; מאי טעמא [שלא
גוזרים קטנה אטו גדולה]? -) וחילוף
לא שכיח.
לישנא אחרינא אמרי לה:
אמר שמואל: כולן צריכות להמתין שלשה
חדשים חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה; - (מדקתני בהאי 'חוץ' – '[ממשוחררת] גדולה', מכלל ד'צריכות להמתין' דקאמר -
בגדולות קמיירי),
[אבל] קטנה בת ישראל אינה צריכה להמתין
שלשה חדשים.
['כולן' -שיצאו] במאי? אי במיאון - האמרה
שמואל חדא זימנא; אי בגט - הא קאמר שמואל דבעיא, דאמר שמואל: מיאנה בו - אינה צריכה
להמתין שלשה חדשים; נתן לה גט - צריכה להמתין שלשה חדשים; אלא בזנות, וזנות בקטנה
לא שכיח.
גיורת ומשוחררת, דשכיח בהו זנות –
ליגזור (שימתינו כדי להבחין בין זרע שנזרע שלא בקדושה לזרע שנזרע בקדושה)?
הוא דאמר כרבי יוסי (דלא גזר), דתניא:
'הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו צריכות להמתין שלשה חדשים -
דברי רבי יהודה; רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד (דמפרש טעמא דאשה מזנה מתהפכת כדי שלא
תתעבר; ומיהו בישראלית גזר שמואל זנות אטו נשואין שמתעברת, ולא סבר כרבי יוסי דלא
גזר בהו, כדאמר לקמן באנוסה ומפותה, אבל בגיורת לא גזור זנות שבנכרית משום נשואין
דבנכרית, דאפילו גיורת נשואה - כיון דדעתה לאיגיורי מתהפכת נמי כדי להבחין בין זרע
קדושה לזרע שלא בקדושה, כדלקמן).
אמר רבה: מאי טעמא דרבי יוסי? – קסבר:
אשה מזנה משמשת במוך כדי שלא תתעבר.
אמר ליה אביי: בשלמא 'גיורת', כיון דדעתה
לאיגיורי מנטרה נפשה (וממטיא מוך בהדה ומזומן לה) כדי להבחין בין זרע שנזרע
בקדושה ובין זרע שנזרע שלא בקדושה; 'שבויה' ו'שפחה' נמי, דשמעי ממרייהו ומנטרי
נפשייהו; אלא 'יוצאת בשן ועין' (דלא הות ידעת מעיקרא דעתידה להשתחרר - לא מיטרחא
ומזדהרא לאתויי מוך בהדה) היכי משכחת לה [כיצד יש
להבין מדוע אין רבי יוסי מחייב מתנה]? וכי תימא 'כל דממילא מודה רבי
יוסי' – והתניא [תוספתא יבמות פ"ו מ"ו [ליברמן]]: 'אנוסה ומפותה (ישראלית
והרי אונס ממילא הוא ואין לה מוך) צריכה להמתין שלשה חדשים - דברי רבי יהודה;
רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד'!?
אלא אמר אביי [טעמא דרבי
יוסי]: אשה מזנה מתהפכת שלא תתעבר (ואף 'יוצאה
בשן ועין' נמי ליכא השתא למפרך, דכיון דהיפוך קל הוא לה ואין בו טורח - מתהפכת
היא: דכל אשה מזנה אינה רוצה להתעבר).
ואידך [רבי יהודה –
## וכן רבה שהסביר את רבי יוסי לפי שמשמשת במוך –
מדוע לא אמרו כאביי]?
חיישינן שמא לא נתהפכה יפה יפה.
ואם היו כהנות [נפסלו מן התרומה]:
כהנות (בנות כהנים) אִין, ישראלית לא (בתמיה:
הואיל ואשת כהן היא, אפילו בת ישראל נמי אסורה לבעלה כהן)?
אימא 'אם היו נשי כהנים' (אם בעליהן
כהנים - נפסלו להן, דאשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה).
נשי כהנים אִין, נשי ישראלים לא? (בתמיה: וכי
אם בעליהם של אלו ישראלים, מי לא מיפסלו נמי לכהונה: שאם ימותו - אלו לא ינשאו
לכהנים)? והאמר רב עמרם הא מילתא: אמר לן רב ששת ואנהרינהו לעיינין
ממתניתין (כלומר: הביא לנו ראיה ממשנתנו; ואותה משנה לקמן ב'הבא על יבמתו' (דף נו,ב)): 'אשת
ישראל שנאנסה - אף על פי שמותרת לבעלה (מ'והיא לא נתפשה'
(במדבר
ה,יג) - הא נתפשה מותרת,
אפילו הכי) פסולה לכהונה (אם ימות בעלה).
אמר רבא: הכי קאמר: אם היו כהנות (בנות כהנים,
ואפילו) נשואות לישראל (דלא מהני האי זנות לאסרן לבעליהן) - נפסלו
מן התרומה דבי נשייהו (שאם ימות בעלה, וזֶרע אין לה - אינה שבה אל בית
אביה כנעוריה, דפסיל לה האי זנות, כדתניא לקמן ב'אלמנה לכהן גדול' (סח,א) 'כהנת לויה וישראלית שבא עליה גר
עמוני כו' ויליף טעמא מ'ובת
כהן כי תהיה לאיש זר'
[ויקרא
כב,יב] - כיון שנבעלה
לפסול לה – פסלה; ואף על גב
דמותבינן 'ואימא נבעלה לפסול חייבי כריתות?' ומשנינן: 'כי תהיה' כתיב: הנך דאית בהו הוייה', אלמא זנות דחייבי
כריתות לא פסיל מאכילת תרומה - הא הדר מייתינא התם קרא אחרינא 'כי תהיה אלמנה וגרושה' [הפסוק הבא: ויקרא כב,יב] - למעוטי כותי ועבד שאין לו אלמנות וגירושין בה;
ומההוא קרא נמי נפקא לן חייבי כריתות, דהא אין לו אלמנות וגירושין בה; ומעיקרא
פרכינן הכי: 'ואימא חייבי כריתות ולא חייבי לאוין').
הדרן עלך ארבעה
אחין
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
משנה:
החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת וילדה: בזמן
שהולד של קיימא (דלאו חליצה היא, דהא לא בעיא) - הוא מותר בקרובותיה והיא
מותרת בקרוביו (מפרש לקמן במתניתין: הנך דנאסרות על האיש מחמת אשתו, וקרוביו שנאסרים על האשה
מחמת בעלה), ולא פסלה מן הכהונה; אין הולד של קיימא (שהיה נפל) - הוא אסור בקרובותיה והיא
אסורה בקרוביו, ופסלה מן הכהונה.
הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה:
בזמן שהולד של קיימא - יוציא וחייבין בקרבן (שבעל אשת אח שלא במקום מצוה), ואם
אין ולד של קיימא – יקיים.
ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון
– יוציא, והולד כשר (ממה נפשך), וחייבין באשם תלוי. [רבה אומר בכריתות יז,ב שזו משנת רבי אליעזר.]
גמרא:
איתמר: החולץ למעוברת והפילה: רבי יוחנן
אמר: אינה צריכה חליצה מן האחין (דהך חליצה מעלייתא היא); ריש לקיש אמר: צריכה חליצה מן
האחין:
רבי יוחנן אמר אינה צריכה חליצה מן
האחין: חליצת מעוברת שמה חליצה (היכא דהפילה, דאיגלאי מילתא דבת חליצה הואי) וביאת
מעוברת שמה ביאה,
וריש לקיש אמר: צריכה חליצה מן האחין:
חליצת מעוברת לא שמה חליצה, וביאת מעוברת לא שמה ביאה.
במאי קמפלגי?
איבעית אימא קרא ואיבעית אימא סברא:
איבעית אימא סברא: רבי יוחנן סבר: אם
יבא אליהו ויאמר דהא דאיעברא מפולי מפלה - מי לאו בת חליצה ויבום היא? השתא נמי תגלי מילתא למפרע.
וריש לקיש אמר: תגלי מילתא למפרע לא
אמרינן.
ואיבעית אימא קרא: רבי יוחנן סבר [דברים כה,ה: כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו
וּמֵת אַחַד מֵהֶם]
וּבֵן אֵין לוֹ [לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה
לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ] אמר
רחמנא, והא לית ליה! וריש לקיש סבר: 'ובן אין לו' - עיין עליו.
איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש: 'אין
הולד של קיימא - הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה';
בשלמא לדידי, דאמינא 'חליצת מעוברת שמה חליצה' - משום הכי פסלה; אלא לדידך דאמרת
'חליצת מעוברת לא שמה חליצה' אמאי פסלה מן הכהונה?
אמר ליה: מדרבנן, ולחומרא בעלמא (דלמא אתי
למישרי חלוצה לכהונה דלא ידעי דהואי מעוברת).
איכא דאמרי: איתיביה ריש לקיש לרבי
יוחנן: 'אין הולד של קיימא - הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן
הכהונה'; בשלמא לדידי, דאמינא 'חליצת מעוברת לא שמה חליצה' - היינו דקתני 'פסלה
מן הכהונה', לחומרא, ולא קתני (בהדיא) 'אינה צריכה חליצה מן האחין'; אלא
לדידך (דאמרת 'חליצה מעלייתא היא') 'אינה צריכה חליצה מן האחין' מיבעי ליה
(-
לישמעינן הא דאינה צריכה חליצה, ואנא ידענא דאסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה)?!
אמר ליה: אין הכי נמי, ואיידי דתנא רישא
'לא פסלה' (ולא תנא חליצה, דהתם לא מצי למימר 'וצריכה חליצה') - תנא
סיפא 'פסלה' (ולא איירי בחליצה).
איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש: '(הכונס יבמתו
ונמצאת מעוברת-) אין הולד של קיימא – יקיים'; בשלמא לדידי, דאמינא 'חליצת
מעוברת שמה חליצה וביאת מעוברת שמה ביאה' - משום הכי קתני 'יקיים' (דלא מצריך
ביאה לאחר שהפילה, ואם בא לגרשה - בגט מגרשה, דאיפטרה לה בביאה קמייתא, וביאת
מעוברת שמה ביאה; דקא סלקא דעתא 'יקיים' דקתני מתניתין - לאו חובה היא אלא
התירא, משום דתנא רישא 'אם הולד של קיימא – יוציא'), אלא לדידך דאמרת 'חליצת
מעוברת לא שמה חליצה וביאת מעוברת לא שמה ביאה' – 'יחזור ויבעול ויקיים' מיבעי
ליה!?
מאי 'יקיים' – 'יחזור ויבעול
ויקיים', דלא סגי (דלא מיפטרה בלא ביאה לאחר שהפילה, דאם לא יחזור
ויבעול - לא מצי למפטרה בגט, דאין אדם יכול להוציא את יבמתו בגט אלא אם כן כנסה
תחלה; וביאת מעוברת לאו שמה ביאה, ובחליצה נמי לא אפשר למפטרה הואיל ומכל מקום בא
עליה).
איכא דאמרי איתיביה ריש לקיש לרבי
יוחנן: 'אין הולד של קיימא – יקיים'; בשלמא לדידי, דאמינא 'חליצת מעוברת לא
שמה חליצה וביאת מעוברת לא שמה ביאה' - היינו דקתני 'יקיים': יחזור ויבעול
ויקיים, דלא סגי בלאו הכי, אלא לדידך – 'רצה יוציא' (בגט)? 'רצה יקיים' מיבעי ליה!?
אין הכי נמי! איידי דתנא רישא 'יוציא'
תנא נמי סיפא 'יקיים'.
מיתיבי [תוספתא
יבמות פ"ו מ"ג [ליברמן]]: 'הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת - הרי זו לא תנשא צרתה שמא
יהא ולד בן קיימא' – אדרבה: כי הוי הולד בן קיימא מיפטרה צרתה! אלא אימא 'שמא
לא יהא הולד בן קיימא' (ונמצאת זקוקה ליבם, וביאת מעוברת לא שמה ביאה); ואי
סלקא דעתא 'ביאת מעוברת שמה ביאה' - אמאי לא תנשא צרתה? תיפטר בביאה של חבירתה!
אמר אביי: בביאה - כולי עלמא לא פליגי
דלא פטרה, כי פליגי בחליצה: רבי יוחנן סבר 'חליצת מעוברת שמה חליצה, ביאת מעוברת
לא שמה ביאה'; ריש לקיש סבר 'ביאת מעוברת לא שמה ביאה, וחליצת מעוברת לא שמה
חליצה'.
אמר ליה רבא: מה נפשך: אי 'ביאת מעוברת
שמה ביאה' - חליצת מעוברת שמה חליצה, ואי 'ביאת מעוברת לא שמה ביאה' - חליצת מעוברת
נמי לא שמה חליצה, דהא קיימא לן
(יבמות לו,א)
דכל העולה ליבום (דביאתה
פוטרתה) עולה לחליצה (דכתיב (דברים כה,ז) אם לא יחפוץ האיש לקחת יבמתו וחלצה וכו') וכל שאין עולה ליבום אינו עולה לחליצה!
אלא אמר רבא: הכי קאמר: הכונס יבמתו
ונמצאת מעוברת - הרי זו לא תנשא צרתה שמא יהא ולד בן קיימא (בולד של קיימא לדברי הכל לא שמה
ביאה, דטעמא דרבי יוחנן משום 'שמא
יבא אליהו ויאמר נפל הואי' והכא ליכא למימר הכי), וביאת מעוברת לא שמה ביאה
וחליצת מעוברת לא שמה חליצה והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM;
מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when
the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an
Edit option to edit the page with your word processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius
Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material,
with this notice, is granted - with request to notify of use at the email
address on www.geocities.com/yeshol