דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
ותחילת פרק
שלישי 'ארבעה אחין'
יבמות
דף כו
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(יבמות כה,ב)
איבעיא להו:
כנס (אחכם ואמביא גט קאי) - מהו
שיוציא?
רב כהנא אמר:
כנס מוציא, רב אשי אמר: כנס אינו מוציא.
תני להו רב זוטי
דבי רב פפי כדברי האומר [החכם או מביא הגט, אם] כנס - אינו
מוציא.
אמרו ליה
רבנן לרב אשי: גמרא או סברא (האי
דאמרת 'כנס אין מוציא')?
אמר להו:
מתניתין היא [לעיל כד,ב]: 'הנטען משפחה ונשתחררה,
מעובדת כוכבים (מגויה) ונתגיירה - הרי זה לא יכנוס, ואם כנס
- אין מוציא' אלמא
(יבמות כו,א)
ברננה (מפני רינון ולעז בני אדם) לא
מפקינן (לא אמרינן ליה
הוצא, ולא דמי לנטען על אשת איש: דהתם הואיל והוציאה בעלה מפני זה והלך זה ונשאה -
מכוער הדבר) – הכא נמי ברננה לא מפקינן.
משנה:
וכולם (החכם והמביא גט והמעיד באשה להשיאה, דתנן בהן
'לא יכנוס') שהיו להם נשים (בשעת מעשה) ומתו (לאחר זמן) - מותרות (אלו) לינשא להם (דהשתא ליכא חשד, שהרי בשעה שהעיד בה העד או שאסרה חכם היתה אשתו קיימת,
ולא לישא את זו נתכוין); וכולן (הנשים הללו) שנישאו לאחרים (כשאסרה חכם או כשהעיד עֵד במיתת בעלה) ונתגרשו או
שנתאלמנו (ומתו הבעלים
השניים) - מותרות
לינשא להם (לחכם ולעד
ולמביא גט); וכולן (הנשים
האלו של אלו המתירים אותן ואין אסורות אלא להן לבדן) מותרות
לבניהם או לאחיהם (של
אלו המתירים אותן, ואין אסורות אלא להן לבדן).
גמרא:
'מתו'
– אִין, נתגרשו - לא (דעל
ידי שנתן את עיניו בזו שהתיר - גירש את אשתו);
אמר ליה רב
הלל לרב אשי: והתניא: 'אפילו נתגרשו'!?
לא קשיא: הא (דקתני 'אפילו נתגרשו') דהואי
קטטה (כגון דהוי להו קטטה מקמי הכי, דעדיין לא
נתן דעתו על זאת), הא דלא הואי קטטה.
ואיבעית
אימא: הא והא דלא הואי קטטה, ולא קשיא: הא (דקתני 'נתגרשו לא') דארגיל הוא (בדארגיל הוא קטטה: שהוא התחיל להקניט את אשתו), הא
(דקתני 'אפילו נתגרשו') דארגילה
היא (בדארגילה היא קטטה: שהיא הקניטתו תחלה).
וכולן שנישאו
[לאחרים
ונתגרשו או נתאלמנו מותרות לינשא להם]:
קא סלקא דעתא מיתה אמיתה וגירושין אגירושין (הא דקתני 'וכולן שנישאו לאחרים ומתו'
קאי נמי ארישא דקתני '"'מת""הרגתיו" "הרגנוהו"
לא ישא את אשתו', וקתני דאם נישאת לאחֵר על פיו, ומת השני הזה - מותרת לינשא
לעד זה, ואף על פי שמתו שני בעליה תנשא לשלישי, ולא אמרינן 'הוחזקה זו קטלנית',
שהנושאהּ מת; ו'גירושין' דקתני
'נתגרשה' - קאי אגירושין דלעיל 'המביא גט כו'', ואשמעינן דאם נשאת לאחֵר
באותו הגט וגירשה השני הזה - מותרת לינשא למביא גיטה הראשון); נימא
מתניתין דלא כרבי, דאי כרבי - האמר 'בתרי זימני הויא חזקה (לקמן ב'הבא על יבמתו' [דף סד,ב; תוספתא שבת (ליברמן) פרק טו
הלכה ח]): 'ניסת לראשון ומת לשני ומת - לשלישי לא
תינשא, דברי רבי'; ומתניתין דלא כרבי, דאי רבי - נהי דחשד ליכא, מיהו לכל
העולם אסורה, שהוחזקה להתאלמן או להתגרש)'?! [וכי רבי סובר כבית
שמאי שמגרשים אשה רק אם חטאה [במשנה אחרונה במסכת גיטין]]?]
לא, מיתה (דקתני הכא 'שנישאו לאחרים ומתו -
מותרות' לאו אכולהו דלעיל קאי, אלא) אגירושין (ואמביא גט או חכם שאסר את האשה), וגירושין
(דהכא) - אמיתה (א'"מת", "הרגתיו"
"הרגנוהו"'; ומשום הכי, כשנתגרשה משני זה - מותרת לשלישי, שעדיין לא
הוחזקה בחדא ריעותא תרי זימני).
וכולן מותרות
לבניהם או לאחיהם:
מאי שנא מהא
דתנן 'הנטען מן האשה אסור באמהּ ובבתהּ ובאחותהּ' (כדמפרש טעמא לקמן: שמא לאחר שישא את אמה
או את בתה - תזנה זו עמו, ובזנות קמא לא הוה מיתסר באמהּ ובקרובותיה, דקיימא לן (יבמות פ"יא מ"א; לקמן צז,א) 'נושאין על האנוסה ועל המפותה',
דלא נאסרו קרובות אשה על האיש אלא אם כן קִדשהּ לראשונה, דאישות כתיב בה, וקיחה: [ויקרא כ,יד] ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה, אבל משנשא את אמה ואת בתה - עומדת
הנטענת הראשונה עליו בכרת, דתנן (שם) 'האונס והמפתה על הנשואה – חייב',
והכא נמי אמאי מותרת לבניהם? ליחוש שמא עצת זמה היה ביניהם: לישא את בנו של זה,
ויהא זה רגיל אצלה)?
נשי לגבי נשי
שכיחן דאזלן; גברי לגבי גברי לא שכיחן.
אי נמי נשי,
דלא אסרן שכיבתן אהדדי (שכיבת
זנות הקרובה את אשתו גמורה עליו), (הילכך) לא קפדי אהדדי (אשתו ושתקה, וחיישינן); (אבל) גברי דאסרן
שכיבתן אהדדי (דאשה המזנה
אסורה לבעלה) קפדי אהדדי (קפיד בעל, ורחיק האי מיניה).
אי הכי (דבגברי לא חיישינן לזנות שיזנה קרובו עם
אשתו) - אביו
נמי (לאביו של מתיר נמי תשתרי, ואמאי תני 'לבניהן
ולאחיהן' ולא תני נמי 'לאביהן')!?
'לא מיבעיא'
קאמר: לא מיבעיא אביו (של
מתיר דמותרות ולא חיישינן שמא יזנה מתיר זה עמה), דבזיז בניה
מיניה (בוש הוא מאביו, ואימתו עליו), אבל
בנו דלא בזיז אביו מיניה, אימא לא – קא משמע לן.
הדרן
עלך 'כיצד'
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-==-
משנה:
ארבעה אחין, שנים מהם נשואים שתי אחיות,
ומתו הנשואים את האחיות - הרי אלו חולצות ולא מתייבמות (מפרש טעמא בגמרא משום זיקה: דכיון
דתרוייהו זקיקן להאי ולהאי - קמא דמייבם פגע באחות זקוקתו, דהויא כאשתו), ואם
קדמו וכנסו - יוציאו.
רבי אליעזר אומר: בית שמאי אומרים:
יקיים; ובית הלל אומרים: יוציאו.
היתה אחת מהן אסורה על האחד:
איסור ערוה (כגון חמותו ואם חמותו) - אסור
בה ומותר באחותה (דלאו אחות זקוקה היא, דערוה לאו קמיה רמיא לייבומי), והשני
אסור בשתיהן.
איסור מצוה ואיסור קדושה (רמיא קמיה
מדאורייתא; הלכך אסור באחותהּ, דאחות זקוקה היא) - חולצת ולא מתייבמת.
היתה אחת מהן אסורה על זה איסור ערוה,
והשניה אסורה על זה איסור ערוה: האסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה; וזו
היא שאמרו 'אחותהּ (של
ערוה) כשהיא יבמתהּ ([כגון:] אשת אחי בעלה, כשנופלת עמה לייבום) - או חולצת או מתייבמת' (דלאו אחות
זקוקתו היא, דערוה לא רמיא קמיה).
גמרא:
שמע מינה: יש זיקה (כלומר חומרת
זיקה: לשוויי אחות זקוקתו כאחות אשתו; ובמסכת נדרים (דף עד,א) פליגי בה: איכא למאן דאמר זקוקתו כאשתו להפרת נדריה ולאסור קרובות,
ואיכא למאן דאמר אין זיקה; ובפרקין דלעיל (יז,ב)
איפליגו בה רב הונא ורב יהודה); דאי אין זיקה - מכדי הני מתרי בתי
קאתיין (משני אחין נפלו), האי לייבם חדא והאי לייבם חדא!
לעולם אימא לך אין זיקה, ומשום דקסבר
אסור לבטל מצות יבמין: דלמא אדמייבם חד - מיית אידך (ונפלה קמיה דהאי, ונפקא משום אחות אשתו,
בלא חליצה וייבום) וקמבטל מצות יבמין (הלכך אמרינן
להו 'חלוצו', דאי נמי מיית אידך אח לבתר חליצה דחד - הדר האי חולץ, וחלץ לה). אי הכי
- תלתא נמי (מאי שנא דנקט 'ארבעה אחין'? אי אמרת בשלמא 'יש זיקה' - אשמעינן רבותא:
דאף על גב דתרי אחי נינהו, ולא אלימא זיקתו דקמא דמייבם, דמצינו למימר ההיא רמיא
קמיה ואחותה קמיה אחיו, ואפילו הכי אסור, וכל שכן שלשה אחין, שנים מהם נשואים שתי
אחיות ומתו ונפלו שתיהן לפני זה - שתיהן אסורות, דתרוייהו עליה רמיא וזיקתו חמורה,
וכי נסיב הוי פגע באחות זקוקתו! אלא אי משום ביטול מצות יבמין - אפילו תלתא נמי,
ומתו השנים הנשואים שתי אחית - שתיהן חולצות, דאי מייבם חדא נפקא אידך בולא כלום)!
'לא מיבעיא' קאמרינן: לא מיבעיא תלתא,
דודאי בטלה מצות יבמין, אבל ארבעה, למיתה לא חיישינן – קא משמע לן [שחוששין
וגוזרין].
אי הכי
(יבמות כו,ב)
חמשה נמי (שנים נשואים שתי אחיות ומתו השנים ונשארו
השלשה - דלמא אדמייבם חד מייתו להו תרי, ובטלה מצות יבמין)!
למיתה דתרי לא חיישינן.
אמר רבא בר רב הונא אמר רב: שלש אחיות
יבמות שנפלו לפני שני אחין יבמין (כלומר: לפני שני אחי בעליהן שהן יבמיהן): זה
חולץ לאחת וזה חולץ לאחת, ואמצעית (כלומר שלישית, ולאו דוקא נקט) צריכה חליצה משניהם (כדמפרש
ואזיל).
אמר ליה רבה: מדקאמרת 'אמצעית צריכה חליצה
משניהם' - קסברת 'יש זיקה', והויא לה חליצה פסולה, וחליצה פסולה צריך לחזור על כל
האחין (כלומר: מדקאמרת 'צריכה חליצה משניהם' – קסברת: אלימא מצות זיקת יבמין
למירמי אתרווייהו; והך חליצה - על כרחך חליצה פסולה היא, כלומר גרועה: שאם רצה
לייבם אינו יכול, דאחות חלוצתו היא; הילכך לאו מעלייתא היא וצריכה לחזור על כולן,
דלא מיפקעא זיקה דתרווייהו בחליצה דחדא משום דאלימא זיקה ורמיא אתרווייהו).
אי הכי - קמייתא (שתים ראשונות) נמי (ליבעו חליצה משניהם, דחליצתן נמי לאו
מעלייתא היא, דאי בעי לייבומי לא מצי הואיל ויש זיקה)?!
אי דנפול בבת אחת (כלומר אם באו לחלוץ כאחת, שלא הספיקה
הראשונה לחלוץ עד שנפלה גם השניה והשלישית) - הכי נמי (דכולן צריכות לחזור אחר כל האחין); לא [לא למקרה זה באה המשנה], [אלא] צריכא דנפול בזו אחר זו (נפילתה של זו אחר חליצתה של זו): נפלה
חדא - חלץ לה ראובן (וחליצה כשרה היתה שאם רצה יכול לייבם); נפלה
אידך - חלץ לה שמעון (וגם זו כשרה שאם רצה – מייבם, ואין כאן אחות
זקוקה, שכבר חלצה אחותה קודם נפילת זו); נפלה אידך (נפלה שלישית: אי בעי לייבומי - לא מצי,
דאחות חלוצת שניהם היא; ובולא כלום נמי לא נפקא, דאחות חלוצה אינה אלא מדברי
סופרים [לקמן
ב'החולץ' (מ,ב)];
הלכך:) חלץ לה האי - מפקע זיקתו (חלץ האי - חליצה כל דהו, ולאו מעלייתא
היא, שאם חפץ לא ייבם; ומיהו חליצתו וזיקתו שוות שתיהן לגרוע, ופקעה זיקתו
בחליצתו; [וכן באח השני]) חלץ לה האי - מפקע זיקתו.
והאמר רב 'אין זיקה' (בפרק 'כיצד'
(לעיל
יז,ב): אמר רב הונא אמר
רב: שומרת יבם שמתה מותר באמה)!?
לדברי האומר 'יש זיקה' קאמר.
ושמואל אמר: אחד חולץ לכולן.
מכדי שמעינן ליה לשמואל דאמר חליצה
מעליא בעינן, דאמר שמואל:
(יבמות כז,א)
חלץ לאחיות (שתי אחיות שנפלו לפניו משני אחים, וכל אחת
- צרתה עמה, וחלץ לאחיות ) - לא נפטרו צרות (הואיל ואי בעי לייבומי לא מצי, אלא יחלוץ
לצרות ויפטרו אחיות; ואף על גב דצרות נמי - אי הוה בעי לא הוה מייבם, מיהו קל
איסורם משל אחיות, הלכך אף חליצתם משובחות משל אחיות; והכי מפרש לקמן); היכא דקיימא חליצה דשמעון חליצה
כשרה (לחלוץ לשניה שהוא לא חלץ לראשונה), חליץ לה ראובן חליצה פסולה? (בתמיה:
ראובן שחלץ לראשונה והויא הך אחות חלוצתו ולא חליצה מעליא היא כדשמעון, דזיקה
גרידתא היא?)
מאי 'אחד חולץ לכולן' נמי דקאמר? -
אאמצעית (כלומר: השלישית, לאחר שחלץ שמעון לשניה, שהיא על שניהן אחות חלוצה,
ושניהן שוין בה; וקסבר חליצה פסולה אין צריכה לחזור על כל האחין).
והא 'כולן' קאמר?
כיון דרובה גביה (שהחולץ לשלישית חלץ לשתים) קרי ליה 'כולן'.
ואיבעית אימא: כי קאמר שמואל 'חליצה
מעליא בעינן' – הני מילי למיפטר צרתה (כדקאמרינן 'לא נפטרו צרות') אבל מפטרא נפשה - פטרה (בחליצה דכל
דהו הלכך אחד חולץ לג' היכא דליכא צרות בהדייהו).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM;
מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח
עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף
הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when
the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an
Edit option to edit the page with your word processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius
Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material,
with this notice, is granted - with request to notify of use at the email
address on www.geocities.com/yeshol