דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; הפירוש – רש"י -
באותיות מרים 10; פסוקים – בגופן נרקיסים; הערות העורך בגופן courier
new 10, בסוגריים []; מקראה מלאה בסוף הדף.
יבמות
דף יט
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה הולנדר
הכ"מ
(יבמות יח,ב)
מאי היא [מנין לרב יוסף שרבי שמעון מסתפק במקרה שהיה גם
מאמר]?
דתנן (יבמות פ"ג מ"יא, דף
לא,ב; לעיל יב,א בקושית רב ששת) 'שלשה
אחין נשואין שלש נשים נכריות ומת אחד מהם, ועשה בה שני מאמר ומת - הרי אלו חולצות
ולא מתייבמות, שנאמר (דברים כה,ה) 'ומת אחד מהם יבמה יבא עליה' - מי שעליה זיקת יבם אחד (כגון שלא נפלה אלא פעם
אחת, או שכנסה שני ופקעה זיקה ראשונה, וכשמת - אין כאן אלא זיקת ייבום של שני; או
לא עשה בה מאמר ומת - אין כאן אלא זיקת ייבום ראשון,) ולא שעליה זיקת שני יבמין (ועכשיו [במקרה שבמשנה פ"ג מ"יא] יש כאן זיקת ייבום של שני יבמין: שיש עליה קצת זיקה מן הראשון, דכל זמן
שלא נתייבמה - לא פקע זיקתה מן השני; וצרתה אשת השני אסורה משום דידה). רבי שמעון אומר: מייבם לאיזהו מהן שירצה (דלית ליה הך דרשה דזיקת שני יבמים, דאי מאמר קונה - הרי היא אשת שני ואין
כאן אלא זיקתו, ואם אין קונה - הרי הוא כמו שאינו ואין כאן אלא זיקת ראשון) וחולץ לשניה (משום
ספיקא, כדמפרש ואזיל)'; [וכך נלמד ספקו של רבי שמעון ממשנה זו:] יבומי תרוייהו לא, דדלמא יש זיקה, והוו
שני יבמות הבאות
(יבמות יט,א)
מבית אחד (ורחמנא אמר 'את בית אחיו' (דברים
כה,כט) - בית אחד הוא בונה ואינו בונה שני בתים); יבומי חדא ואיפטור אידך לא (דזיקה ככנוסה דמיא, וכל שכן זיקה ומאמר), דדלמא אין זיקה ככנוסה, והוו להו שתי
יבמות הבאות משני בתים [ואין אחת פוטרת את חברתה]; אלמא מספקא ליה! וכי תימא מדאורייתא הכא נמי
דמייבמא חדא ומפטרא חדא, ומדרבנן הוא דאסור: גזירה משום שמא יאמרו 'שתי יבמות
הבאות משני בתים (ונפלו בבת אחת בצמצום, דליכא
למימר שהראשונה הוזקקה לבעל השניה, ואתי למימר נמי) חדא מייבמא ואידך מיפטרא בולא כלום [## אין לטעון כך, שלרבי שמעון יש כאן גזירה, שהרי יש לרבי שמעון ספק
בדין זיקה ומאמר, ולפי ספק זה ניתן להסביר את שיטתו של רבי שמעון, ואין לחפש טעמים
של גזירות; ועוד: עדיף לומר שיש סיבה מדאורייתא מאשר לומר סיבה משום גזירה] - והא טעמא דרבי שמעון משום 'מאמר ולאו מאמר הוא'
(ספק מאמר קונה ספק אינו קונה), דתניא: 'אמר להם רבי שמעון לחכמים: אם מאמרו
של שני מאמר – [את] אשת שני הוא [האח
השלישי] בועל; ואם מאמרו
של שני אינו מאמר - אשת ראשון הוא בועל!
אמר ליה אביי [לדברי
רב יוסף]: ולא שני לך בין
זיקת יבם אחד לזיקת שני יבמים? דלמא כי אמר רבי שמעון 'זיקה ככנוסה דמיא' - ביבם
אחד (כגון מתניתין, דהוו שני אחין, וכי מיית חד - זקוקה
להאי לחודיה, ורמיא עליה, הלכך אף על פי שלא כנסה עד שנולד השלישי - הוה ליה כייבם
ולבסוף נולד), אבל בשני יבמין
לא (כגון הך דשלשה אחין דפשו להו תרי - לא)!
[וכאן
דנה הגמרא בתשובת אביי לרב יוסף:]
ומי שני ליה לרבי שמעון (ושרי ליה בנולד ולבסוף ייבם)? והתניא: 'כלל אמר רבי שמעון: כל שהלידה (של שלישי [לוי]) קודמת לנשואין (של שני [כלומר:
ליבום ראובנה אלמנת ראובן]) - לא חולצת [ראובנה
לאחר שנתאלמנה גם משמעון]
ולא מתייבמת (אלמא מודה רבי שמעון בהא); נשואין [יבום] קודם ללידה - או חולצת או מתייבמת.'; מאי, לאו ביבם אחד (שכשמת
ראשון [ראובן] לא נשאר אלא אח אחד [שמעון], ואח"כ נולד זה [לוי]), וקתני 'לא חולצת ולא מתייבמת'!?
לא, בשני יבמים (שהיו
שלשה אחים, ומת אחד מהן, ונפלה לפני השנים, ונולד להם אח: ההיא ודאי אסירא עליו דהאי
בתרא אפילו לאחר שייבמוה שנים הראשונים ומתו, דהא ודאי 'נולד ולבסוף ייבם' הוא,
דההיא זיקה דהויא לה גבי הני קודם לידתו של זה לא אלימא לשוויה ככנוסה למהוי
כ'ייבם ולבסוף נולד').
אבל ביבם אחד מאי? הכי נמי 'או חולצת או מתייבמת'?
אי הכי אדתני 'נשואין קודמין ללידה - או חולצת או מתייבמת', ליפלוג וליתני
בדידה: במה דברים אמורים - בשני יבמים, אבל ביבם אחד - או חולצת או מתייבמת!?
כולה בשני יבמין קמיירי (בשני
יבמין בעי לאשמועינן איסורא והיתרא).
ואלא מאי כללא (הואיל
וביבם אחד - אפילו לידה קודמת לנישואין שרי, היכי מצי למיתני 'כל שהלידה קודמת
לנשואין לא חולצת ולא מתייבמת', וקתני 'כלל אמר רבי שמעון'? הא זמנין
דלא הוי הכי)? ועוד: מתיב רב
אושעיא [יבמות פ"ג מ"ד]: 'שלשה אחין, שנים מהן נשואין שתי אחיות, או
אשה ובתה, או אשה ובת בתה, או אשה ובת בנה (אם
מתו הנשואין את הקרובות ונפלו לפני השלישי) - הרי אלו חולצות ולא מתייבמות (הואיל ותרווייהו זקיקן ליה - קא פגע בקרובת זקוקתו), ורבי שמעון פוטר (אף
מן החליצה, כדקתני לקמן בשמעתין, מ'לצרור').'; ואי סלקא דעתא
קסבר רבי שמעון זיקה ככנוסה דמיא - לייבם לקמייתא (ההיא דנפלה ברישא, ואפילו לא הספיק לכונסה
עד שנפלה אחותה - מאי איכפת לן, דהוי זיקה קמייתא ככנוסה) ותיפטר אידך (ותיפטר בתרייתא משום 'אחות אשה', וקמייתא
תתייבם; דכיבם אחד דומה (דהא כי נפלה מעיקרא לא נפלה אלא קמי חד, דלגבי אידך ערוה
היא משום אחות אשה ולא רמיא קמיה כלל))!
אמר רב עמרם: מאי 'פוטר'? נמי פוטר בשניה (שנפלה אחרונה) [דוקא השניה פטורה, ולא הראשונה].
והתניא: 'רבי שמעון פוטר בשתיהן.'!?
אמר רבא: שניה שבזוג זה והשניה שבזוג זה (אם היו שלשה אחין, שנים מהן נשואין שתי
אחיות ואשה ובתה [כלומר: אח אחד נשוי לאחת האחיות ולאם, והשני לאחות השניה
ולבת], ומתו
שניהם, ונפלו לפני השלישי - אחת מן הראשונות מתייבמת, ושתים האחרונות פטורות, דחדא
מן הראשונות חשובה ככנוסה ומתייבמת, והשניות פטורות: אחת משום ערוה, דהי מינייהו
מן הראשונות דחשבת ככנוסה - אית לה חדא קרובה בשתים השניות! נמצאת האחת יוצאת משום
ערוה ושניה משום צרתה).
קא טעי רבא בארבעה זוגי (דמתניתין, דסלקא דעתא דרבא דמיירי כשנפלו
כולן לפני יבם אחד - מדמתרץ 'שניה שבזוג זה ושניה שבזוג זה'; וטעות הוא בידיה): חדא ד'או' 'או' קתני (או אשה ובתה כו' - אלמא לאו כולהו בחד
ביתא עסקינן); ועוד: (אם כן דכולהו בחד ביתא עסקינן: שהיו שלשה
אחים, שנים מהם נשואין שתי אחיות ואשה ובתה ואשה ובת בתה ואשה ובת בנה - כל אחד
נשוי ארבע נשים, ומתו ונפלו לפני השלישי, וקאמר רבי שמעון ד'אחת מן הראשונות
מתייבמת והשניות פטורות' -)
'רבי שמעון פוטר בארבעתן' מיבעי ליה (דהא ארבע שניות איכא)!?
ועוד: תניא: 'רבי שמעון פוטר בשתיהן מן החליצה ומן הייבום, שנאמר: (ויקרא יח,יח) ואשה אל אחותה לא תקח לצרור [לגלות ערותה עליה
בחייה] - בשעה שנעשו צרות
זו לזו (כגון הכא
שנפלו לפני יבם אחד)
לא יהא לך ליקוחין אפילו באחת מהן' (אלמא תרווייהו פטורי)!?
אלא אמר רב אשי: אי דנפול בזה אחר זה - הכי נמי (דזיקה ככנוסה דמיא, וקמייתא דנפלה -
מתייבמת אפילו לאחר נפילת שניה);
הכא במאי עסקינן - דנפול בבת אחת, ורבי שמעון סבר לה כרבי יוסי הגלילי
דאמר 'אפשר לצמצם' (בבכורות (פ"ב
מ"ו, דף יז,א):
'רחל שלא בכרה וילדה שני זכרים, ויצאו שני ראשים כאחד: רבי יוסי אומר: שניהן
לכהן; וחכמים אומרים: אחד לו ואחד לכהן', דאי אפשר לצמצם ולצאת שניהם כאחד,
אלא אחד יוצא ראשון ופוטר את הרחם והשני חולין; ומשום דלא ידיע הי מינייהו הוו -
תרווייהו ספק בכורות, ונותן אחד לכהן והשני ירעה עד שיסתאב ויאכל במומו לבעל הבית;
והכא נמי סבר רבי שמעון אפשר לצמצם מיתת שני אחים כאחד, וליכא חדא דתיהוי ראשונה
ושתיהן פטורות, כדיליף טעם מ'לצרור'; דאי לאו
כרבי יוסי הגלילי - הויא לה חדא ראשונה, ולא ידיע הי מינייהו, ותרווייהו ליבעו
חליצה).
תניא כוותיה דרב פפא (דמודי רבי שמעון בנולד ולבסוף ייבם) ותיובתא דרבי אושעיא:
[הברייתא
עוסקת במקרים רבים]
[א] 'שני אחים בעולם אחד, ומת אחד מהם בלא ולד,
ועמד השני הזה לעשות מאמר ביבמתו ולא הספיק לעשות בה מאמר (לקמן פריך למה לי למיתני עמד ולא הספיק) עד שנולד לו אח ומת - הראשונה יוצאה משום 'אשת
אחיו שלא היה בעולמו' ושניה או חולצת או מתייבמת;
[ב] עשה בה מאמר [ב1] ואחר כך נולד אח, או [ב2] שנולד לו אח ואחר כך עשה בה מאמר ומת - הראשונה
יוצאה משום 'אשת אחיו שלא היה בעולמו' ושניה חולצת (חולצת דלא אלים מאמר לשווייה צרת ערוה
למיפק בולא כלום) ולא
מתייבמת.
(יבמות יט,ב)
רבי שמעון אומר (מפרש לקמיה דא'עשה בה מאמר ואחר כך נולד
לו אח' [מקרה ב1] קאי, ומשום דקסבר מאמר - ספק קונה ספק אינו קונה, כדאמר לעיל, ומפרש רבי
שמעון ואזיל): ביאתה או חליצתה
של אחת מהם [ולא של האחרת מהן: לא של אלמנת האח הראשון, אלא
של זאת שנתאלמנה מהאח השני] פוטרת צרתה; חלץ
לבעלת מאמר - לא נפטרה צרה (כלומר: הא דקאמינא 'ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה' -
כגון שיהא חולץ או מייבם לשניה, והראשונה פטורה ממה נפשך: אי מאמר קני - הוי ליה
'ייבם ולבסוף נולד', ואפילו ראשונה מותרת לרבי שמעון, ובחליצה דאידך מיפטרה, דהא
מאמר ככנוסה, והוו להו מבית אחד! ואי מאמר לא קני - הרי שפיר ייבם לשניה, דאשת
אחיו שהיה בעולמו היא, ואינה צרת ערוה, וראשונה תצא משום 'אשת אחיו שלא היה
בעולמו'; אבל חלץ לבעלת מאמר, שהיא ראשונה, לא נפטרה צרה, דדלמא מאמר לא קני,
וממילא פטורה משום 'אשת אחיו שלא היה בעולם', וחליצתה אינה חליצה! והכי מפרש לקמן);
[מקרה
ג1] כנסה ומת ואחר כך
נולד לו אח, או [מקרה ג2] שנולד
לו אח ואחר כך כנסה (דהוה ליה 'נולד ולבסוף
ייבם') ומת - שתיהן
פטורות מן החליצה ומן הייבום (בהא לא פליג רבי שמעון, וכרב פפא); [מקרה ד] כנסה ונולד לו אח ואחר כך מת – שתיהן פטורות מן
החליצה ומן הייבום - דברי רבי מאיר; רבי שמעון אומר: הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא
עמדה עליו שעה אחת באיסור - מייבם לאיזו מהן שירצה או חולץ לאיזו מהן שירצה.'
הא בבא דסיפא (ייבם ולבסוף נולד [מקרה
ד]) - למאן קתני לה (כלומר: להודיע כחו של מי קתני לה בפני עצמה
ולא עירבה עם 'נולד ולבסוף ייבם')?:
אילימא לרבי מאיר קתני לה (לאשמועינן דבהא נמי אסר ולאו למימר דרבי שמעון אהך לחודה הוא דפליג) - מכדי לא שני ליה לרבי מאיר בין 'ייבם ואחר כך
נולד [מקרה ג1]'
בין 'נולד ואחר כך ייבם [מקרה ג2]',
לערבינהו (לבבי) ולתנינהו (ברישא, הכי: 'כנסה ומת ואחר כך נולד לו אח [מקרה
ג1] או שנולד
לו אח ואח"כ כנסה ומת [מקרה ג2] או שכנסה ונולד לו אח ואחר כך מת [מקרה
ד] - שתיהן
פטורות)! אלא לאו - רבי שמעון (מדפלגינהו [את המקרים] – שמע מינה משום דאיירי בה רבי שמעון היא), (דאשמועינן) ובייבם
ואחר כך נולד [מקרה ד] פליג
(דבהא לחודה פליג, משום דבא ומצאה בהיתר), (אבל ברישא) בנולד
ואחר כך ייבם [מקרה ג2] -
לא פליג (מודה)!
שמע מינה.
אמר מר: 'עמד השני לעשות מאמר ביבמתו ולא הספיק
לעשות מאמר ביבמתו עד שנולד לו אח ומת - ראשונה יוצאה משום 'אשת אחיו שלא היה
בעולמו' ושניה או חולצת או מתייבמת' [מקרה א] - מאי 'עמד' ומאי 'לא הספיק'?: אי
עבד – עבד, ואי לא עבד לא עבד! אלא 'עמד' [= רצה
ליבם] מדעתה ולא הספיק
מדעתה [שהיא לא הספיקה לתת הסכמתה], אלא ב'על כרחה' (וקא משמע לן דמאמר ב'על כרחה', ואפילו למקצת
- לא קני, ושניה יבומי נמי מייבמה
ודלא כרבי, דתניא: 'העושה מאמר ביבמתו שלא
מדעתה: רבי אומר קנה, וחכמים אומרים: לא קנה'.
מאי טעמא דרבי?
גמר מביאה דיבמה: מה ביאה דיבמה בעל כרחה (אמרינן בפרק קמא (ח,ב) 'ויבמה' [דברים
כה,ה] - בעל כרחה: דאם
בא עליה אפילו באונס - קנאה) -
אף קדושין דיבמה בעל כרחה; ורבנן גמרי מקדושין דעלמא: מה קדושין דעלמא מדעתה (והלכה והיתה לאיש אחר (דברים כד,ב) - מדעתה משמע) - אף קדושין דיבמה מדעתה.
במאי קמיפלגי?
מר סבר מילי דיבמה ממילי דיבמה הוה ליה למילף, ומר
סבר מילי דקדושין ממילי דקדושין הוה ליה למילף.
[הגמרא
ממשיכה בהסקת מסקנות מתוך הברייתא שהובאה לעיל התומכת בדברי רב פפא:]
[מקרה ב:] 'עשה בה מאמר [ב1] ואחר כך נולד לו אח, או [ב2] שנולד לו אח ואחר כך עשה בה מאמר, ומת - ראשונה
יוצאה משום 'אשת אחיו שלא היה בעולמו' ושניה חולצת ולא מתייבמת; רבי שמעון אומר:
ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה.'
רבי שמעון אהייא קאי? אילימא א'נולד לו אח (קודם מאמר) ואחר כך עשה בה מאמר [מקרה ב2]' (בהא לימא רבי שמעון ביאת השניה כשרה) - הא אמרת (דייקת מסיפא) בנולד ולבסוף ייבם לא פליג רבי שמעון (והוה ליה 'אשת אחיו שלא היה בעולמו',
ודלמא מאמר קני והוה ליה שניה צרת ערוה ! ועוד: מאי 'פוטרת צרתה' איכא? הא מיפטרה
וקיימא, ד'אשת אחיו שלא היה בעולמו' היא)! אלא
א'עשה בה מאמר ואחר כך נולד לו אח [מקרה ב1]' (ואשמועינן ברישא: דמאמר - ספק קונה לגמרי ספק לא קונה, אפילו מקצת לא
מהני, הלכך מייבם או חולץ לשניה ממה נפשך: אי מאמר המת קנין גמור הוא, הוה ליה 'ייבם
ולבסוף נולד', ואפילו קמייתא חזיא לייבומי; ואי לאו קנין גמור הוא - בתרייתא שריא,
דלאו צרת ערוה היא, ד'קנין מקצת במאמר' לית ליה לרבי שמעון; ובסיפא אשמועינן ד'ייבם
ולבסוף נולד' - הוא דשריא, אבל 'נולד ולבסוף ייבם' – אסורה, דלא תימא 'ביאתה או
חליצתה' - דקאמר רבי שמעון ברישא – א'נולד ואחר כך עשה בה מאמר' נמי קאי): חלץ לבעלת מאמר - לא נפטרה צרה; מאי טעמא? -
משום דהואי צרה ודאי (ודאי זקוקה לייבם: דאי מאמר קני - תרווייהו חזו, דהוי ליה ייבם ולבסוף נולד;
ואי מאמר לא קני - שניה חזיא: דלאו צרת ערוה היא) ובעלת מאמר ספק (ספק זקוקה ספק אין זקוקה: דדלמא לא קני והוי
אשת אחיו שלא היה בעולמו, וחליצתה לאו חליצה לפטור את הודאית), ואין ספק מוציא מידי ודאי!
יתיב רב מנשה בר זביד קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר:
מאי טעמא דרבי שמעון?
מאי טעמא דרבי שמעון? כדאמר טעמא: 'הואיל ובא
ומצאה בהיתר ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור'!
אלא מאי טעמא דרבנן (דאסרי בייבם ולבסוף נולד - הרי לא עמדה על
זה בזיקת אחיו שלא היה בעולמו מימיו)? אמר
קרא [דברים
כה,ה: כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן
אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ] וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ - עדיין יבומים הראשונים עליה (אף על גב שכנסה - עדיין קרויה יבמה) (אית דגרס: 'אי הכי תיבעי חליצה אלמה תנן כנסה הרי היא כאשתו כו'; כלומר:
אי הכי דאשה שנתייבמה עדיין זיקה ראשונה עליה - תיבעי חליצה כל אשה שנתייבמה ובא
שני זה לגרשה לא תסגי לה בגט); אלא
הא דתנן 'כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר', ואמר רבי יוסי בר חנינא: 'מלמד
(יבמות כ,א)
שמגרשה בגט (ואינה צריכה חליצה) ומחזירה (ואם רצה להחזיר – מחזירה, ולא אמרינן מצוה
רמיא רחמנא עליה ועבדה, ומהשתא תיקו עליה באיסור אשת אח) - התם נמי לימא ' וְיִבְּמָהּ - עדיין יבומין הראשונים עליה', ותיבעי חליצה!?
שאני התם, דאמר קרא (דברים
כה,ה) וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה - כיון שלקחה נעשית כאשתו לכל דבר.
אי הכי - הכא נמי, הא כתב רחמנא (דברים
כה,ה) 'ויבמהּ', ומה ראית?
מסתברא: שדי היתירא (למדרש 'וּלְקָחָהּ', דלא תיבעי חליצה) אהיתירא (היכא דכולה מילתא היתר כגון במייבם אשת אח) [תן
היתרים למי יש לו היתר, לאח שיבם],
ושדי איסורא (למדרש
'ויבמה' – עדיין יבומין עליה) אאיסורא
(היכא דאיכא צד איסור כמו באשת אחיו שלא
היה בעולמו).
ולרבי שמעון, דאמר 'הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא
עמדה עליו שעה אחת באיסור' - אלא מעתה: אחותו מאמו, שנשאה אחיו מאביו (קודם לידתו של זה), ואחר כך נולד אח [מאביו
– שמחייב יבום או חליצה, ומאמו] (וכשנולד זה מצאה נשואה לאחיו), ומת
– תתייבם (תתייבם לו
כשימות זה), 'הואיל ובא ומצאה
בהיתר (ייבום)'; - איסור אחותו [מאמו] להיכן אזל? הכא נמי איסור 'אחיו שלא היה בעולם' -
להיכן אזל?
האי [אחותו מאמו] איסורא דלית ליה היתירא, האי איסורא דאית ליה
היתירא (אבל איסור
אשת אח - אית ליה היתר כשאין לו בנים, הילכך כשמת ראשון בלא בנים - פקע איסורו
לגבי שני, ונשאה; והשלישי מכח שני בא).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.geocities.com/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM;
מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר –
להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של
דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when
the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an
Edit option to edit the page with your word processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement Forum,
mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2007 by Julius
Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material,
with this notice, is granted - with request to notify of use at the email
address on www.geocities.com/yeshol